ישראל מתקשה להתמודד עם איום רחפני הסיב בלבנון, אך בכירי הדיפנס טק הישראלים עובדים במלוא הקצב על פתרונות. המירוץ הטכנולוגי מהיר מאי פעם, ודורש התרחבות מעבר לחברות הביטחוניות המסורתיות. ובכל זאת, המשקיעים הישראלים זהירים ביחס להשקעות הענק בענפי ההייטק הקלאסיים יותר של ישראל, כמו הסייבר.
האם אחת מהחברות תוכל להפוך לאנדוריל הבאה? בפאנל "בשדה הקרב ובבורסה: סיפור ההצלחה של הדיפנס טק הישראלי", שנערך בכנס TECH IL של גלובס בהנחיית אסף גלעד, כתב הטכנולוגיה של גלובס, השתתפו שמעון צנציפר, תא"ל במיל’ ושותף מייסד ב-Ace Capital Partners; חן גולן, יו"ר ומייסד נקסט ויז’ן; חמוטל מרידור, נשיאה ושותפה מייסדת בחד הקרן קלע; וד"ר יהודית הוכרמן־פרומר, מהנדסת ראשית באונדס ישראל - כדי לנסות לענות על השאלות הללו.
● כנס TECH IL | הילה זיגמן, שותפה בקרן סייברסטארטס: "אנו בנקודה שבה הטכנולוגיה משנה בו-זמנית את ההגנה ואת ההתקפה"
● כנס TECH IL | אייל פרוינד, מנכ"ל הפניקס ESOP: "למרות כל האתגרים וחוסר הוודאות אנחנו עושים לונג על ההייטק הישראלי"
חיל האוויר מביא הישגים מרשימים, איך אתה רואה את זה בראי הפסקת האש?
בעיני תא"ל במיל' שמעון צנציפר, שותף ומייסד ace capital partners "ההישגים הם מאוד מרשימים. יכולות מבצעיות וטכנולוגיות מהסוג הזה זה משהו שנבנה לאורך שנים. כל אחד מהצדדים נערך ליום שהאירוע הזה יקרה. ההישגים הפתיעו אפילו אותנו, בטח שאת הצד השני" אבל חשוב לא פחות "גם שנה אחרי, לצד השני היה זמן ללמוד, להיערך וילהתכונן - ובכל זאת ראינו עריפה של ההנהגה המדינית והצבאית תוך דקות". אך צנציפר מסייג ש"זה אף פעם לא זבנג וגמרנו. צריך להמשיך לבנות יכולות ולהתכונן למערכה הבאה. כשכל אחד יכין את ההפתעות מהצד שלו, וזה המקום של תעשיה בטחונית לשמר את היתרון. יש גם את היבטי ההרתעה. הצד השני מבין את העוצמה של מדינת ישראל, ולוקח את זה בחשבון".

הדמוקרטיזציה של האיום
בוא נדבר על איום רחפני הסיב. איך הגענו למצב שאנחנו לא ערוכים לאיום הזה?
"קצת מוגזם לומר שאנחנו לא ערוכים" מוחה צנציפר "אבל רחפני הסיב הם יחסית חדשים: הם מאפשרים תקשורת ללא גלי רדיו. אנחנו מבינים שהאיומים בשדה הקרב מתפתחים. אתה מפתח מענה, והצד השני מפתח מענה שכנגד. קצב ההשתנות צריך להיות הרבה יותר מהיר. אנחנו מתמודדים ע"י גילוי מוקדם ויכולת יירוט. צריך או מיירט שפוגע ברחפן, או נשק אנרגיה" כמו לייזר "וכמובן, מיגון של הכוחות. גם באוקראינה מתמודדים עם האתגר הזה, ובהמשך זה יקבל סקייל".
בעיני ד"ר יהודית הוכרמן-פרומר, סמנכ"לית הנדסה ראשית אונדס ישראל: "הפתרון הוא רב שכבתי. גם בהיבט הגילוי, יש איסוף של סנסורים בתחומים שונים. גם הנטרול הוא רב שכבתי. ליבת העניין היא הקשר בין הסנסורים לאפקטורים. יש מירוץ למידה וקצב השתנות מהיר. יש ניסיון מאוקראינה שמביא את האיום להשתנות תוך כדי המערכה". היא מדגישה ש"נטרול באמצעות חוסמי GPS וסייבר כבר פחות עובד, אבל ניטרול קינטי דווקא כן. אנחנו עובדים על נטרול שלא מחייב פגיעה ברזל בברזל, אלא מאפשר מרחב שגיאה".
לגבי הרכישות המרובות של אונדס, ד"ר הוכרמן-פרומר מסבירה ש"אנחנו מסתכלים על האיום המתפתח, שבמהות שלו יש את הדמוקרטיזציה של האיום. יש יכולות שבעבר היו בידי מעצמות בלבד, שמגיעות לידי כל אחד. לכן, התפיסה שלנו היא לפעול במקומות שבהם מילת המפתח היא איום מרובה בכמויות. ולכן גם המענה צריך להיות כזה: אנחנו עוסקים בניהול מאסות של מיירטים או אמצעים אחרים. החברות שאנחנו רוכשים הם סנסורים, אפקטורים, או משהו שמשרת את הליבה".

אנחנו עדיין מדינת אלביט, תעשיה אווירית ורפאל, קשה למערכת הבטחון לעבוד עם סטארטאפים?
בעיני חמוטל מרידור, נשיאה ושותפה מייסדת בקלע, זה לא נכון: "יש פתרונות שכבר פרוסים בשטח, וצריך לתת קרדיט למפא"ת שהבינו מה קורה ורצו למצוא פתרונות. התעשיות הגדולות טובות בדברים אחרים, אבל פחות באתגרים מהסוג הזה שמתפתחים מאוד מהר".
אסף גלעד מתייחס לטכנולוגיות שלהם שפרוסות כבר במוצבים בצפון, אבל חמוטל מרידור מעדיפה לא לענות ישירות, אבל כן רומזת: "אנחנו מעדיפים לא להגיב, ולהתמקד במה שאנחנו עושים. המוצרים שלנו זה לא רק הפלטפורמה התכנותית, אלא גם פלטפורמות חימושיות".
הסיבה שאין נסיקה במדדי הביטחון
אנדוריל היא חברה בטחונית אמריקאית שמפתחת מערכות לחימה אוטונומיות המבוססות על בינה מלאכותית ורובוטיקה. בתגובה לשאלה האם הם יוכלו להיות האנדוריל הישראלי, חמוטל אומרת ש"זו מחמאה, אבל אי אפשר לבנות עוד אנדוריל בעולם. יש אצלנו המון תלפיונים ויוצאי 8200 ואנשים שבנו את הסטארט-אפ ניישן. וגם לוחמים ואנשים שבונים לעצמם כשהם במילואים. יש כאן חיכוך עם השטח, שזה משהו שאין בהרבה מקומות, ואז אפשר להשתמש בניסיון הזה כדי למכור למערב. בכלל, רוב ההייטק הישראלי מוכר לארה"ב ולמערב.
בהמשך לשאלה לגבי עבודה של מערכת הבטחון עם סטארט-אפים, חן גולן, יו"ר ומייסד נקסט ויז'ן אומר ש"רואים מעבר לקבועי זמן קצרים. התעשיה המסורתית נכנסת לפרויקטים עם המון משאבים, שלוקחים 4 שנים ואז מגלים שהטכנולוגיה כבר לא רלוונטית. אם לא מביאים פרויקט לבשלות תוך שנה שנה וחצי, כבר מגלים איומים חדשים ומוצרים אחרים. זה משהו שחברות קטנות וזריזות יכולות לעשות".

אנחנו נמצאים במציאות של מלחמות במזה"ת ובאוקראינה, אולי גם פלישה סינית לטייוואן, אירופה מגדילה את הוצאות הבטחון. לכאורה היינו מצפים לראות נסיקה במדדי הביטחון, אבל אנחנו לא רואים את זה. למה?
"הגענו לבורסה בהנפקה קטנה יחסית של 400 מיליון שקל" אומר חן גולן מנקסט ויז'ן "אבל החברה המשיכה לגדול וככה הגענו לאן שהגענו. בסוף, הנפקנו כי רצינו להיכנס לשוק האמריקאי הגדול, והייתה הזדמנות" לגבי הנפקה בניו יורק, גולן מדגיש שהם "לא רואים בזה יעד" אבל "אנחנו עובדים מאוד חזק על רכישות ומנסים למצוא את הרכישה הנכונה עבורנו. וזו משימה לא פשוטה. ברגע שנמצא את היעד הנכון ונצטרך כסף, נשקול הנפקה בנאסד"ק".
בעיני צנציפר "המשקיע הישראלי הוא חכם, והוא בוחן על ביצועי עבר. וככל שסיפור הדיפנס-טק הישראלי, שהוא יחסית חדש, יצבור יותר סיפורי הצלחה, ככה נראה יותר הון פרטי ומוסדי שזורם למקומות האלה. רואים שחקנים חדשים שלא היו לפני שנתיים. ככל שתהיה לנו מראה אחורית טובה יותר, ככה יהיה יותר אמון. אנחנו באיחור פאזה לארה"ב, רואים קרנות אמריקאיות שמשקיעות הרבה כסף בעולם הדיפנס. המשקיע הישראלי יגיע לשם בשנים הקרובות".

"איראן מתכוננת לסבב הבא"
ושאלה לסיום - האם ההזמנות הבטחוניות יעלו או ירדו?
צנציפר ענה כי אמנם "כולנו מקווים לשלום, אבל נראה שזה לא יקרה. המחסנים חסרים מאוד, ותקציבי הבטחון הולכים ועולים. גם אם יהיה הסכם עם איראן, מדינות המפרץ חייבות להתכונן. גם ארה"ב צריכה לשמור על היתרון שלה. בעשור הקרוב המגמה תמשיך, של חדשנות טכנולוגית ועליה בהוצאות הביטחון".
גם בעיני חמוטל מרידור, "אני שותפה לתחושה. הרבה מדינות רוצות לבנות אין-האוס, כולל ישראל. אבל בנוסף, אני רואה שציר הרשע משתף פעולה אחד עם השני: ברוסיה רואים לווינים סינים ושאהדים איראנים וחיילים צפון קוריאנים. חייבים לשתף פעולה טוב יותר עם ברית המערב, כי לא נוכל להיאבק עם ציר הרשע אחרת". היא מדגישה שהיום "לא אוהבים אותנו בעולם, וזה לא ייעלם מחר. לצערי, זה ימשיך ללוות אותנו בשנים הקרובות. אבל יש כאן הזדמנות לתעשיה הבטחונית הישראלית, אם נהיה המומחים העולמיים ונהיה הכי טובים - יצטרכו אותנו".
גולן סבור כי "איראן בטקטיקה של הפסקת אש זמנית להתארגנות לסבב הבא, שיגיע ולא משנה מה. בעולם שלי, רואים מעבר משלב שבו כל אחד קונה מה שהוא יכול, להצטיידות וצבירת ארסנלים. ברגע שיהיה צבא חזק, נוכל לדבר על שלום. אף מדינה לא תרשה לעצמה לא להיות מוכנה למלחמה הבאה, לא משנה אם היא תקרה או לא תקרה". ד"ר הוכרמן-פרומר אומרת שכולם יצרכו "להצטייד ולהיערך. לא רק לאיום שהכרנו, אלא גם לגלגול שלו קדימה. נראה נחילים ולהקות מתוזמנים עם AI בקצה. ההיערכות תקרה והיא תואץ".
***גילוי מלא: גלובס מודה לשותפים שסייעו לנו לקיים את כנס TECH IL : קבוצת הפניקס, הפניקס ESOP, אונדס ישראל, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, פישר (FBC), Voicenter וכן לסייברסטארטס ולרשות החדשנות.




















