מאז ההסכם בין ארה"ב לאיראן, הבורסה המקומית הציגה שלושה ימים רצופים של ירידות שערים שהגיעו לעד 6%. זאת בזמן שבשאר העולם המגמה לא סתם חיובית אלא ממש אופוריה. כך, בסיכום השבוע האחרון, לפי נתוני investing, תל אביב הפכה לבורסה היחידה במערב שנסחרת בירידות (1.9%). במבט גלובלי היא הציגה השבוע את הירידות החדות ביותר, ושותפות לה בגזרה השלילית רק רוסיה, סין, ויאטנם וברזיל. לשם השוואה, בוול סטריט בינתיים נושבות בעיקר רוחות של אופטימיות כשמדד S&P 500 קפץ ביותר מ־3% ונאסד"ק בקרוב ל־5%.
● בדיקת גלובס | הקרן שהניבה 266% בשלוש שנים, ואיזה סיכון אורב למוצר ההשקעה שהפך ללהיט
● המניה קפצה 500% וסידרה לפרקליט הצמרת אקזיט של 200 מיליון שקל
"הסיפור המרכזי של השבוע הוא דווקא הביצועים החלשים של השוק הישראלי, המתנהל בניתוק כמעט מוחלט מהמגמה העולמית", מציין אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים. "הירידות מתרכזות בעיקר במניות החשופות לכלכלה המקומית, ובהן מניות הבנקים, הביטוח והנדל"ן". ולאלו אפשר להוסיף את מדדי האנרגיה המסורתית והמתחדשת שנפגעו מהירידה במחירי הנפט והגז, והמניות הביטחוניות. "להערכתנו, המשקיעים המקומיים והזרים כאחד מתמחרים תרחיש הנתפס כהישג מדיני מוגבל עבור ישראל, דווקא לאחר תקופה שבה השוק המקומי נסחר ברמות המשקפות אופטימיות גבוהה במיוחד. במילים אחרות - מדובר במצב שבו הפסד מדיני פוגש תמחור של ניצחון מוחלט".
"המשקיעים חשבו שיהיו קשרים עם סעודיה"
בשנים האחרונות הבורסה המקומית דווקא עקפה את העולם בתשואות והייתה לאחת הבורסות עם התשואות הכי גבוהות בעולם. היא זינקה ביותר מ־50% בשנה האחרונה, וכ־130% בשלוש השנים האחרונות. זאת. לעומת 35% בשנה האחרונה במדד נאסד"ק ו־25% ב־S&P 500. הראלי חסר המעצורים הזה הגיע לתל אביב בעיצומה של מלחמה רב־זירתית, וכעת, דווקא כשהיא מסתיימת לכאורה המשקיעים מאוכזבים. עודד מקלר, מנהל מחלקת לקוחות פרטיים בחברת ניהול התיקים של אי.בי.אי. מסביר את הפרדוקס: "המשקיעים חשבו שיהיו אפשרויות להידוק הקשרים עם סעודיה ובמזרח התיכון, וגם היחסים עם ארה"ב - ולצד זאת איראן תיחלש. אבל מההסכם הנוכחי ומה שהוביל אליו, הבנו שסעודיה וקטאר מתרחקות מישראל, ושגם טראמפ וארה"ב מתרחקים. יש הרבה דברים שמייצרים אווירה של חולשה, בניגוד לאווירת האופטימיות שקדמה לה".
לעומת זאת, בעולם האווירה כלפי ההסכם שונה. "מבחינת העולם, מה שמעניין את הכלכלה הגלובלית זה העובדה שהתנועה במצרי הורמוז מתחדשת, ושהמשבר בשוק האנרגיה מסתיים והמחירים יורדים בשיעורים חדים", אומר רונן מנחם כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות. "צריך לזכור שמחירי האנרגיה השפיעו על העלייה ברמת האינפלציה בעולם, עד כדי כך שהריבית באירופה נאלצה לעלות בשבוע שעבר. לכן, מבחינתם ברגע שהנושא הזה מגיע לפתרונו, אז זה גורם לעליות ולשיפור בסנטימנט של ההשקעות".
מנגד, הוא מציין, כי "אצלנו כמובן שהסיפור הוא הפוך, כי התמסורת ממחירי הנפט בעולם למדד המחירים לצרכן וליצרן היא יותר נמוכה, משום שיש לנו גז טבעי עצמאי, וכי המחיר לצרכן של דלקים כולל גם מרכיב מס יחסית גדול. לכך מצטרפת העובדה שיש בהסכם הזה היבטים שקשורים לישראל, שהם לא טובים למשק הישראלי, או לפחות נמצאים בסימן שאלה. מבחינת אירופה וארה"ב העובדה שדוחים את הדיונים על נושאי הליבה כמו הנשק הגרעיני והטילים, לשלב הבא היא סבירה, אבל בישראל זה נושא יותר אקוטי, ולכן התגובה כאן בישראל שונה מאשר התגובה בעולם".
במבט קדימה, בשוק לא בטוחים כי מדובר בתחילתה של מגמת ירידות שתלווה את השווקים בטווח הארוך. "מאז השיא באפריל השוק בארץ ירד ב־9%, זה בסך הכל סביר. לא מדברים פה על מצב משברי", מציין דן אליס, מנהל תחום המחקר לשוק ההון בבנק הבינלאומי. לצד זאת, הוא מציין גורמים מאקרו כלכליים מכבידים: התוצר התכווץ ב־3.8% ברבעון הראשון, חוזקת השקל פוגעת בייצוא במונחים שקליים, וסגירת מפעל להבים - עם 600 עובדים מפוטרים - ממחישה את הפגיעה בפעילות הריאלית. בצד החיובי: "בשאר העולם מדברים על העלאות ריבית - אצלנו הריבית דווקא צפויה לרדת. אלה חדשות טובות".
בשוק מציינים כי ירידות השערים מגיעות דווקא לאחר פרסום מדד מחירים לצרכן לחודש מאי, שהציג ירידה של 0.3%, ירידה חדה יותר מזו שצפו בשוק (0.1%־0.2%). הנתון הזה חיזק באופן משמעותי את ההערכות בשווקים בנוגע לאפשרות שבנק ישראל ימשיך בתוואי הורדת הריבית כבר בחודש יולי. "העובדה שגם נתון אינפלציה חיובי במיוחד לא הצליח לתמוך בשוק המקומי, ממחישה עד כמה השיקולים הגיאופוליטיים הם אלה שמכתיבים כיום את כיוון המסחר בישראל", מציין פוריה.
מנגד, מנחם ממזרחי טפחות מציין כי "נכון שאם מסתכלים על השורה התחתונה של המדד, הייתה ירידה גדולה מהצפוי. אבל חשוב להדגיש שחלק ניכר מהירידה נבע מסעיף הטיסות, שגרע 0.4% מהקצב השנתי של המדד. זאת אומרת, בניכוי הסעיף הזה, המדד לא היה יורד בכלל. הדבר השני שצריך לקחת בחשבון, זה שסעיף הדיור במדד עלה ב־0.6%, והשלים עלייה של 4% בשנה האחרונה, שזה בעצם פי שניים מקצב האינפלציה הכללי. כמובן שבנק ישראל, צריך להתחשב גם בנקודה הזאת".
ובכל זאת, גם מנחם מסתייג מקביעה פסימית: "עדיין מוקדם לדעת אם מדובר כאן בשינוי כיוון שיימשך, או בסיומה של התגובה הראשונית לנושא של ההסכם בין ארה"ב לאיראן.
"צריך לקחת בחשבון שלמרות הירידות השוק הישראלי עדיין מפגין ביצועי יתר במבט של שנה אחורה. יכול להיות שמי שחיפש איזושהי נקודת יציאה טקטית, מצא אותה בדמות ההסכם שנחתם. זה לא אומר שהוא לא יחזור אם יסתבר שהשלב השני מתקדם היטב או שיש דיונים רציניים על סוגיות ליבה. לכן אני לא משוכנע שאנחנו יכולים לדבר על שינוי כיוון של ממש".
הירידות יצרו הזדמנויות?
בנוסף, בשוק יש מי שגם מזהים הזדמנות שנוצרה בעקבות הירידות. "אם בעבר היו אלה מניות הבנקים והביטוח שדחפו למעלה - כיום אלה שני סקטורים שנמצאים בחולשה", אומר מקלר מאי.בי.אי, "ולדעתי נוצרה שם, בבנקים, דווקא הזדמנות קנייה". בתחום הנדל"ן הוא מזהה גם כן פוטנציאל לאור הציפיות להורדות ריבית, אם כי הוא מציין כי כדאי להימנע מחברות בתחומי המשרדים והבנייה למגורים לעת עתה.
