כנס TECH IL 2026 של גלובס הביא לבמה אחת שלושה מהקולות הבולטים והשנונים ביותר בהייטק הישראלי כיום: שלמה קרמר, מייסד ומנכ"ל קייטו נטוורקס; עמי לוטבק, ממייסדי וויז; וליעד אגמון, יזם סדרתי ומנכ"ל סאנסיי. שלושתם, כל איש מהפרספקטיבה שלו, התכנסו סביב השאלה הבוערת שמעיקה כיום על כל מי שעוסק בתעשייה - לאן בדיוק לוקחת אותנו מהפכת הבינה המלאכותית (AI), ומה היא עושה בדרך, לחברות, לעובדים ולכלכלה הישראלית כולה?
● כנס TECH IL | אייל פרוינד, מנכ"ל הפניקס ESOP: "למרות כל האתגרים וחוסר הוודאות אנחנו עושים לונג על ההייטק הישראלי"
● כנס TECH IL | "דווקא בעידן ה-AI ההון האנושי משמעותי יותר - הם אלה שמתכננים, מציבים מטרות ומנהלים את הסוכנים"
השיחות נגעו הרבה מעבר לסלוגנים שחוקים על "שיבוש" ו"הזדמנויות". על השולחן עלו ההשפעה הכלכלית הכאובה של היחלשות הדולר, שהפכה את המהנדס הישראלי לאחד היקרים בעולם ומאיימת לדחוף השקעות וגיוסים מעבר לים; האקזיט הגדול בתולדות ישראל, שרק הושלם וכבר משנה את כללי המשחק; הטלטלה שה־AI מחולל בשוק העבודה, ובמיוחד בשאלה הלא נוחה מי בעצם עוד צריך ג'וניורים בעידן שבו אלגוריתם עושה בשעה את מה שבן אדם עשה בחודש.
שלמה קרמר: מייסד ומנכ"ל קייטו נטוורקס
שלמה קרמר נחשב לאחד מאבות תעשיית הסייבר הישראלית ומיזמי ההייטק הסדרתיים המוערכים בה. ב־1993 היה בין מקימי צ'ק פוינט ובהמשך הקים את אימפרבה. כיום הוא מכהן כמנכ"ל ומייסד־שותף של קייטו נטוורקס, חברת סייבר מבוססת ענן שגייסה ביוני 359 מיליון דולר לפי שווי של 4.8 מיליארד דולר.
בכנס, הוא דן בשינויים שמתחוללים כיום רחבים בהרבה מהטכנולוגיה עצמה. "מהפכת הבינה המלאכותית היא המהפכה הטכנולוגית הכי גדולה שראיתי בחיי", הוא אמר בראשית דבריו. "עברתי דרך מחשבים אישיים, אינטרנט, מובייל וענן, אבל הפעם מדובר בשינוי הרבה יותר משמעותי. בכל מהפכה טכנולוגית בדרך כלל נוצר גם סדר חדש שמאפשר לחברה להסתגל. הפעם הקצב כל כך מהיר שהחלק הזה עדיין לא הספיק לקרות".
לדבריו, עולם הסייבר צפוי להיות אחד המרוויחים המרכזיים מהמהפכה. "אף אחד לא יעשה דיפלוימנט (הטעמה, מ"ו) של AI בלי להגן עליו. חברות שיצליחו לספק פתרונות עם ארכיטקטורה נכונה - הן אלו שירוויחו מהשינוי. אחרות יצטרכו לעשות התאמות".
קרמר גם התייחס לקיפאון היחסי בהשקעות שנרשם בחלקים משוק ההון סיכון, וטען כי הוא נובע במידה רבה מהתנהגות המשקיעים בתקופת הבהלה סביב הבינה המלאכותית. "אם אני משקיע ואני יכול לקבל תשואה על אנתרופיק או על חברות שנמצאות במעגל הראשון סביב מהפכת ה־AI, למה שאחפש סטארט־אפים אחרים? 60%, 70% ואפילו 80% מהכסף בעולם ההון סיכון זורם לאותם אזורים וכל השאר מתייבש".
בהמשך דבריו, קרמר אמר כי המשקיעים עדיין מתקשים להבין מי יהיו המנצחים והמפסידים בעידן החדש. "משקיעים בשלבים מאוחרים יותר עדיין לא מבינים מי הדינוזאור ומי היונק. עד שהם לא יבינו את זה, הם לא ישקיעו. לכן יש קיפאון מסוים בשוק. אני חושב שזה מצב זמני".
הוא הוסיף כי מדובר בבועה, אך במובן הכלכלי בלבד. "אני לא מפקפק בפוטנציאל של הטכנולוגיה. אני חושב שההשפעה שלה פשוט מתומחרת מהר מדי. ייקח יותר זמן עד שהיא תיכנס בצורה נורמלית לדוחות הכספיים של החברות. יש ערך אמיתי שצריך להוכיח ופרודוקטיביות שצריכה לבוא לידי ביטוי".
למרות התחזיות שלפיהן AI יוביל לצמצום כוח אדם, קרמר נשמע זהיר יותר. "אנחנו רואים פיטורים", הוא אמר, "אבל אני לא בטוח עד כמה הם קשורים למהפכת ה־AI". הוא גם העריך כי העלייה בפריון שמביאה הבינה המלאכותית עשויה להשפיע בעתיד על שוק הנדל"ן המשרדי. "AI בתחום הפיתוח מביא פרודוקטיביות משמעותית. אם צריך 10% עד 20% פחות עובדים, זה אומר גם פחות ביקוש לשטחי משרדים".
"המדינה צריכה לייצר אקו־סיסטם לחברות"
אחד הנושאים המרכזיים שקרמר התייחס אליו היה היחלשות הדולר וההשפעה על חברות ההייטק הישראליות. הוא הסביר כי עבור חברות שמוכרות בדולרים אך משלמות שכר בשקלים, מדובר באתגר משמעותי. "אם אתה לוקח חברת הייטק, 60% עד 70% מההוצאות הן על כוח אדם. בישראל בדרך כלל יושבים צוותי המוצר וההנדסה, והמצב שנוצר הופך את המהנדסים בישראל ליקרים בעולם".
האם מדובר בהאטה בגיוסי העובדים בישראל? לדבריו, בשלב זה לא, "אבל בשנה הבאה נעשה חישוב מסלול מחדש", וציין שהפתרון אינו בהכרח בא לידי ביטוי בהתערבות ממשלתית ישירה. "אני לא מאמין בסיוע ישיר של הממשלה לתעשייה בשלב הזה. אני מאמין ביצירת אקו־סיסטם נכון לחברות, ושער החליפין הוא חלק מהסביבה העסקית הזאת".
"מכירת החברה? שקר מוחלט"
בדבריו, קרמר התייחס לשמועות שעלו בשוק לפיהן קייטו נטוורקס מנהלת מגעים למכירת החברה, והכחיש אותן באופן נחרץ, כשהבהיר שאין שום תהליך או שיחות מסוג זה. "השמועה הגיעה אליי דרך טלפונים מכתבים", הוא אמר. "זה שקר מוחלט. אין תהליך, אין שיחות ואין שום דבר. אני לא יודע מי מפיץ את השקר הזה ומה המטרה שלו".
מנגד, בכל הנוגע להנפקה עתידית, הוא נשמע הרבה יותר נחרץ. לדבריו, החברה ממשיכה לצמוח בקצב גבוה וצפויה להפוך לחברה ציבורית בעתיד: "צמחנו ב־43%, כמעט פי שניים מקצב הצמיחה של השוק, וגם השנה אנחנו מעריכים שנצמח בצורה דומה. נבחן את השוק הפרטי ואת השוק הציבורי, אבל בסופו של דבר נהיה חברה ציבורית. מדובר בשאלה של זמן בלבד".
ליעד אגמון: יזם סדרתי ומנכ"ל סאנסיי
ליעד אגמון הוא יזם הייטק סדרתי, שהוביל מספר אקזיטים מוצלחים, בהם אניגמה שנמכרה למקאפי בכ־20 מיליון דולר ו־Dynamic Yield שנמכרה ב־2019 למקדונלד'ס בכ־300 מיליון דולר. כיום הוא עומד בראש חברת סאנסיי, שמפתחת מכשיר מבוסס AI המשמש כמעין "חבר אלקטרוני" ומלווה אישי, שנועד לסייע למשתמשים בשמירה על בריאות פיזית, נפשית ורווחה כללית לאורך היום.
"כיום חזרתי לעולם היזמות. כמו כל דבר בחיים, עברתי תהליכים ולא חזרתי מסיבה אחת", הוא אמר בכנס. "אני הכי שמח כשאני בונה דברים". סאנסיי הוא סיפר, התחילה כשדב מורן הכיר לו חברה מנתניה שמפתחת משחקים מתוחכמים לטלפון, שאומנם לא התאימה לאינסייט, אבל המפגש סייע לו לגבש מספר רעיונות. המוצר המרכזי שהחברה מספקת, לדבריו, הוא "הטקס". "אנחנו בונים טקס שאמור להכניס את המשתמש לכמה דקות של הסתכלות פנימה. אנחנו כל הזמן בדיגיטלי. רציתי לייצר חפץ שיכול לשחק איתו, להחזיק ביד, לתת לאחרים".
בהמשך דבריו, הוא התייחס למעבר החד מעולמות הסייבר ותוכנה ארגונית לרוחניות. "הגעתי לשלב שבו אני לא יכול יותר למכור תוכנה לגברים לבנים בני 50. חוויה לא נעימה, ללכת לכנסים המשמימים. ברמה האישית עשה לי לא טוב, ואמרתי לעצמי שאני עוזב את הסייבר.
"כך, בפעם הראשונה בחיים שלי, הפיתוח מקדים את הפרודקט. משהו התהפך בחשיבה שלי. אני באמת חושב שאפשר להרים חברה עם 20% מכוח האדם שהייתי צריך לפני שלוש שנים. כיום, אני לא שוכר אנשים צעירים, יש לי צוות קטן עם אנשים שהם top of the game. ג'וניורים צריכים הכוונה, וזה לוקח תשומת לב ממישהו מנוסה. בהיסטוריה, אם רצית להיות נגר, היית הולך להיות שוליה ואחרי עשור יוצאים לדרך עצמאי. בהייטק אתה שוליית מתכנת עם 35 אלף שקל בחודש ותן ביס.
"וכל זה אנחנו עושים באמצעות ה־AI. אין פגישה שלי שלא מוקלטת ומתומללת ונשמרת. אין דבר כמעט שאני לא מתייעץ עם בינה מלאכותית".
"ה־AI משך את השטיח מתחת למודל העסקי"
על פניו, אגמון מצייר תמונה קודרת לגבי עתידם של הג'וניורים בתעשייה. "בסוף, בתכנות, מה ג'וניור יעשה אם קלוד מבצע את המשימה יותר טוב ממנו? ל־CTO (מנהל הטכנולוגיות הראשי בארגון) שלנו יש עשרות סוכנים אבל הוא צריך לתכלל ולבדוק אם משהו לא עובד, וצריך לכך המון ניסיון. גם אני נותן היום יותר משימות לקלוד שמבצע אותן בשעות - מה שלי היה לוקח חודשים".
באשר לשאלה האם הפיטורים האחרונים בהייטק נגרמו בכלל ה־AI, השיב אגמון כי הוא מעריך שכן. "ה־AI משך את השטיח מתחת למודל העסקי שלהן. אני מאמין שבטווח הקצר הבינה המלאכותית תהפוך את כולנו לסופר פאוואר, אבל בעתיד היא תחליף אותנו. חברות תעשייתיות כמו של אבא שלי שלא יכלו להרשות לעצמם פרויקטים שניתן לעשות אותם בזול".
"מיסוי בוגרי 8200? זו שטות פופוליסטית"
לדבריו, גם היחלשות הדולר פגעה בחברות. כשנשאל מה המדינה צריכה לעשות בהקשר של השפעת שער הדולר על ההייטק, הוא השיב כי הממשלה צריכה לדאוג לענייני המאקרו, ובין השאר להגביל את המוסדיים: "אנחנו בקורלציה הפוכה בין העלייה ב־S&P 500 לירידה בשער הדולר. הרבה דולרים ושקלים מחליפים ידיים ואת זה אפשר לעצור בחקיקה או הוראת שעה. צריך להבין את מקור האירוע ולטפל בו".
כהתבקש להתייחס לחשיפת גלובס על היוזמה למסות בוגרי 8200, הוא כינה את הרעיון כ"שטות פופוליסטית". לדבריו, "אם יוצא שייטת מקים מכון כושר, אז צריך למסות אותו? אפשר להגיד שהחברה האלו הרוויחו הרבה, אבל הם נתנו לפחות שש מהשנים היפות שלהם".
עמי לוטבק: מייסד-שותף, WIZ
הבכיר הבא שעלה על הבמה היה עמי לוטבק. הוא נמנה עם ארבעת החברים שהולכים יחד מתקופת הצבא ועשו את הבלתי אפשרי עם מכירת החברה שהקימו לגוגל בסכום היסטורי של 32 מיליארד דולר - האקזיט הגדול בתולדות ישראל.
"אני חייב להודות שכשהקמנו את וויז ב־2020, שלא היה הסטארט־אפ הראשון שלנו, רצינו לעשות מהפכה בעולם הסקיוריטי, אבל לא חלמתי שהיא תהיה כזאת מהפכה. כל מדינה בעולם משתמשת במוצר שבנינו", אמר לוטבק. "גם אחרי המכירה, המטרה שלי היא עדיין לשנות את עולם הסקיוריטי. הבנו שהדרך שבה ניגשו לסקיוריטי הייתה לא נכונה ומאז מנסים לשנות אותה. כל מה שעשו קודם לא רלוונטי".
"חברות צריכות להפנים - נדרשת תגובה מהירה יותר"
לפני חודשיים, בראיון לגלובס, לוטבק דיבר על המודלים "המסוכנים" ועל ההשפעה שלהם על מנגנוני אבטחת המידע המוכרים. "אומנם לא עבר הרבה זמן, אבל אני מודה שלא הבנתי בעצמי כמה מהר AI ישפיע על עולם הסייבר. כולם מדברים על זה. אבל לרוב יש מרחק בין הייפ למציאות, לרוב המהפכות בהיסטוריה לוקח זמן להשפיע. מרגישים בתעשייה שהכול משתנה בקצב מטורף, כי יש מצב שמודלי ה־AI יותר טובים מבני האדם המצליחים בתחום. זה מייצר מצב שבו כל מה שעשינו עד היום בסייבר צריך להשתנות".
באותו ראיון ציין לוטבק כי אחת הסיבות שהובילו אותו ללכת על העסקה עם גוגל הייתה ההתקדמות והיכולות של מודל ג'מיני. "צריך לזכור שהשיחות היו לפני שנתיים. כשחושבים היום, הכול ברור. אין היום אף חברת תוכנה בעולם, בטח סייבר, שלא שואלת איך היא משנה את האסטרטגיה ובונה את המוצר סביב AI. כדי לקחת את וויז לשלב הבא, היינו צריכים לגוגל ולקבל גישה למוחות ה־AI הכי טובים בעולם, וזה הוכיח את עצמו. האיומים על לקוחות השתנו דרמטית ממה שהיו לפני שנתיים".
במבט רחב יותר על התעשייה, אמר לוטבק, לכל חברה שמחזיקה ביכולות AI ולא מגיבה מהר לשינויים - היא תהיה לא רלוונטית, היא תצטרך להגיב כל הזמן. יכולות AI מעניקות לנו יכולות שלא היו בידנו קודם לכן. צריך לשנות את התפיסה בהרבה שווקים ולא להישאר סטטיים.
"עד היום לקח בערך חודש לתקן מערכת אם מצאו בה חולשה קריטית. היום אנחנו רואים שהסטטיסטיקות מצביעות על כך שלתוקפים מוצאים איך לאתר ולהשתמש בחולשה בתוך שעות. לכן ארגונים וחברות חייבים לשנות את כל הדרך שבה הם עובדים. זה לא רק 'בוא נשתמש ב־AI', אלא להיות מאוד תגובתי".
"לא נעשה מספיק בישראל בתחום ה־AI"
לאחרונה, אנתרופיק הודיעה כי תשבית את הגישה לשני המודלים המתקדמים ביותר שלה, Claude Fable 5 ו-Claude Mythos 5, בעקבות הנחיה שקיבלה מממשל ארה"ב מטעמי ביטחון לאומי.
"כמו שענן זה תשתית קריטית - כך גם מודלים", השיב לוטבק. "ככל שאנחנו מסתמכים על שירותי AI, כך הם יותר קריטיים לכולנו. כרגע כמות המוצרים שתלויים באסטרטגית בבינה מלאכותית היא עדיין קטנה".
בהמשך דבריו, הוא התייחס לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שנועדה לבסס את ישראל כאחת המדינות המובילות בתחום, ובכלל לשאלה עד כמה המדינה צריכה להיות מעורבת בכך. "השאלות על איפה המדינה צריכה להיות הן שאלות פתוחות. לא חושב שנעשה מספיק, לא ראיתי פעולות ממשיות שנעשו ויש פה באמת אתגר לכל חברה ומדינה. אין לי תשובה ברורה, העולם הזה זז כל כך מהר שקשה לחזות. קל להגיד 'נשקיע בתשתיות', אבל זה מאוד מאתגר. צריך פשוט להגיב לכל דבר מהר".
"האם היום וויז הייתה מצליחה? אין לי מושג"
ההייטק במצב מאתגר, פיטורים, מצד שני מספר המשרות צמח ב־12% והשכר בשיא של כל הזמנים. על כך אומר לוטבק: "מצד אחד, ההייטק המקומי הוא נס. AI מביא איתו הזדמנויות אבל גם איומים, היכולת היזמית בארץ מדהימה. מנגד, כל אחד יכול לבנות משהו ואז מוכר אותו. זה לא יעבוד יותר, יכולת טכנית בלבד אינה מספיק יותר כי כל אחד יכול לבנות משהו למשקיעים תוך דקה. זה האתגר הבא".
כנשאל האם וויז הייתה קמה היום - היא הייתה מצליחה באותה מידה, הוא משיב כי "אין לי מושג. היום יותר קל להקים ויותר קשה להצליח. במובן מסוים עכשיו יותר קשה להתבדל, ודבר חשוב לסטארט־אפ זה לעלות מעל הרעש".
***גילוי מלא: גלובס מודה לשותפים שסייעו לנו לקיים את כנס TECH IL : קבוצת הפניקס, הפניקס ESOP , אונדס ישראל, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, פישר (FBC), Voicenter וכן לסייברסטארטס ולרשות החדשנות.
