באביב 2005, אדוארד ג'ונסון השלישי, מנכ"ל ענקית ההשקעות פידליטי, שלח את נאמן הדירקטוריון של החברה לבשר לבתו דבר שלא הצליח לספר לה בעצמו: היא עומדת לאבד את תפקידה הבכיר.
זה היה בוקר יום ראשון כשהנאמן מרווין מאן התקשר לאביגיל (אבי) ג'ונסון כדי לשאול אם יוכל לקפוץ לביתה במילטון שבמסצ'וסטס, מבלי להסביר מדוע. הביקור הזה הצית את אחת התקופות הסוערות ביותר ב־80 שנות קיומה של פידליטי. במשך מספר חודשים היה נראה שאחת השושלות הבולטות ביותר בוול סטריט מאבדת את אחיזתה באימפריה שסייעה לעצב מחדש את עולם ההשקעות.
● ככה לא בונים עסק משפחתי: שיעור מסדרת הדרמה "יורשים"
● ביל גייטס השקיע שנים בבניית תדמיתו, וכעת היא מתחילה להיסדק
כיום, פידליטי מפקחת על נכסים בהיקף של כ־18 טריליון דולר, רושמת הכנסות שנתיות גבוהות יותר מאלו של בלאקרוק ומסייעת בניהול החסכונות של אחד מכל חמישה מבוגרים בארה"ב. מחצית מאותם לקוחות הצטרפו לחברה בחמש השנים האחרונות.
נוכחותה של פידליטי בחייהם של מיליוני אמריקאים התרחבה רק בעשור האחרון, אשר במהלכו ירשה לבסוף בתו של נד את מקומו כיו"ר החברה. ג'ונסון, כיום בת 64, עומדת בראש שורת עסקי השקעות שהיקפם המצטבר חסר תקדים. ובכל זאת, החברה נותרה חריגה בנוף הפיננסי: מדובר בחברה פרטית הנמצאת בשליטתה של משפחה הנמנעת מחשיפה ציבורית.
העלייה לצמרת לוותה בתככים וסערות
נד עצמו ירש את תפקיד היו"ר מאביו, מייסד פידליטי, ותמך בהתקדמותה של בתו לעבר התפקיד הבכיר ביותר בעסק המשפחתי. היא הייתה גבוהה ורזה, הרכיבה משקפיים ושמרה על אותה תספורת קצרה שליוותה אותה עוד מימי נעוריה. החשש שאפיין אותה בשנות ה־20 לחייה התפוגג, ובמקומו צמח ביטחון שקט שנבנה מתוך ניסיון. אך היא נותרה מופנמת, ובעיני רבים גם קשה לפענוח.
גם נד התמודד עם ספקנים בשנותיו הראשונות בפידליטי. אולם לאחר שרשם שורת הצלחות בבחירת מניות בתחילת שנות ה־60, אפילו מבקריו הודו כי בסופו של דבר יעמוד בראש החברה. אבי, לעומת זאת, לא זכתה להצלחה דומה כמשקיעה, וגם הקריירה הניהולית שלה התאפיינה בעליות ומורדות. במקום לקבל את עלייתה לצמרת כעניין מובן מאליו הנובע ממעמדה המשפחתי, מבקריה רק הלכו והתרבו, והפכו נועזים יותר.
ארבע השנים בהן עמדה אבי בראש פעילות קרנות הנאמנות המרכזית של פידליטי לא התנהלו בהצלחה. השוק עדיין לא התאושש לשיאים שנרשמו בתקופת בועת הדוט.קום, כספים זרמו החוצה מקרנות פידליטי, משקיעים מוכשרים עזבו את החברה, ובנוסף נחשפה פרשה מביכה שבמסגרתה התברר כי חדר המסחר של פידליטי קיבל טובות הנאה מברוקרים. מעל לכל אלה ריחפו גם חילוקי דעות בין האב לבתו בנוגע לעתידה של החברה.
הכתבה מבוססת על ראיונות עם עשרות אנשים שעבדו בפידליטי או לצד בני משפחת ג'ונסון.
בסוף 2004 בוב ריינולדס, סגנו הבכיר של נד ג'ונסון, פנה אליו בעקבות חששות שהעלו כמה מבכירי החברה ונאמני הדירקטוריון בנוגע לאופן שבו אבי מנהלת את פעילותה. ריינולדס אמר לנד שהגיע הזמן למנות אדם אחר לעמוד בראש חטיבת קרנות הנאמנות.
אבי חשדה שלריינולדס היו מניעים נוספים כשדחק באביה להדיח אותה מהתפקיד: לקדם מהלך של מכירת פידליטי. בכירים שהיו מקורבים לריינולדס אמרו כי הוא לא לחץ על נד לשקול עסקה כזו.
נד אמר כי העניק לבתו שלושה חודשים נוספים כדי לשפר את המצב. תקופת ההארכה חלפה, וריינולדס ביקש ממאן לשכנע את נד להדיח אותה מהתפקיד. לבסוף נכנע נד ללחצים, אך הציב תנאי אחד: "אתה תהיה זה שיצטרך לספר לה", אמר למאן.
באותו יום ראשון בביתה של אבי, מאן הכריז בפניה כי אינה מבצעת את תפקידה היטב. הוא מנה שורה של סיבות לכך, ובהן ביצועים חלשים של הקרנות וירידה במכירות.
הביקור נראה לה מוזר ומיותר. אבי ומאן נפגשו באופן קבוע במשרד, ולמאן לא חסרו הזדמנויות להעביר עליה ביקורת. מדוע בחר לעשות זאת דווקא עכשיו, בסלון ביתה?
מניעיו של מאן התבהרו כעבור ימים ספורים, כאשר נד הודיע לאבי כי תיאלץ לעזוב את תפקידה כמנהלת פעילות קרנות הנאמנות של פידליטי. ההחלטה הייתה סופית ולא נתונה למשא ומתן. נד הוסיף כי לריינולדס כבר יש תוכנית עבורה: לעמוד בראש זרוע הפילנתרופיה של החברה.
לאבי היה ברור שמדובר בהורדה בדרגה. נד לא רק הדיח אותה מניהול פעילות הליבה של פידליטי, אלא גם שלל ממנה כל אחריות תפעולית. היא הקשיבה לדבריו של אביה, וכשהגיע תורה להגיב אמרה: "אני מתפטרת".
כאשר הבין שבתו, שנמשכה לעולם ההשקעות כבר בילדותה, עשויה לעזוב את החברה, נד החל לאבד את שלוותו. בתוך ימים אחדים הוא הגה רעיון שחשב שאבי לא תוכל לסרב לו: לנהל את פעילות תוכניות החיסכון הפנסיוני של פידליטי למעסיקים (FESCO). היחידה סבלה מבעיות תפעוליות לאחר ששנים של התמקדות בצמיחה פגעו ביכולתה לשרת את לקוחותיה הקיימים.
ריינולדס בנה את FESCO והפך אותה לספקית הגדולה ביותר של תוכניות חיסכון פנסיוני במקום העבודה. הצלחתו בגיוס כמה מהחברות הגדולות בארה"ב כלקוחות הזרימה מאות מיליארדי דולרים לקרנות הנאמנות של פידליטי ויצרה פעילות עסקית רווחית במיוחד. הרעיון שאבי תקבל כעת לידיה את המושכות לא מצא חן בעיניו. "בוב", נד אמר לו, "אם לא אעשה את זה, אמא שלה תהרוג אותי".
"את חכמה, אבל את לא אבא שלך"
הדחתה של אבי הציפה אל פני השטח עימות ממושך בין אבי לריינולדס. היא התחננה בפניו שיתרחק מ־FESCO, בזמן שמספר מנהלי חטיבה, שבעבר היו כפופים לו, המשיכו לפנות אליו ולעקוף את סמכותה. ריינולדס הטיל ספק ביכולתה של אבי לנהל את הפעילות. "את חכמה, אבי, אבל את לא אבא שלך", אמר לה.
לאבי לא היה מה לומר, גם לריינולדס וגם לנאמני הקרנות שהביעו ספקות דומים באשר להתאמתה לרשת את מקומו של נד. היא הסתערה על תפקידה החדש בהתלהבות, נחושה לשקם את FESCO. גם בעיני עמיתיה הקרובים ביותר, היא מעולם לא נראתה כמי שכועסת או נפגעה מהאירועים שהובילו להגלייתה.
עם זאת, אבי הייתה מתוסכלת מחלק מהחלטותיו של אביה. היא התקשתה להשלים עם סירובו להיערך ליום שבו לא יעמוד עוד בראש החברה.
בשלב זה גורם נוסף העמיק את הקרע בין אבי לאביה: לראשונה נד היה מוכן לשקול את האפשרות למכור את פידליטי, מהלך שהיה שם קץ לשישה עשורים של שליטה משפחתית. אבי הבהירה לו כי היא מתנגדת למכירה, אך תתמוך בכל החלטה שיקבל.
אבי האמינה שהדחתה היא הצעד הראשון בתוכנית רחבה יותר שנועדה להרחיק אותה מהחברה, ולאחר מכן למכור אותה למרבה במחיר, אולי לאחד הבנקים הגדולים בוול סטריט. בתחילת 2005 נפגש נד עם מנכ"ל בנק אוף אמריקה, קן לואיס, ועם ג'יימי דיימון, שהיה אז המנכ"ל המיועד של ג'יי.פי מורגן צ'ייס.
באותן פגישות נד הבהיר ללואיס ולדיימון כי אינו מעוניין בעסקה. אך אבי חששה כי יפרוש בקרוב, ואחד מסגניו יתפוס את מקומו כמנכ"ל וימכור את החברה.
כל עוד נד האמין שאבי מסוגלת לנהל את פידליטי, הוא לא היה פונה למועמד אחר. במשך שנים התחבט בשאלה אם תהיה מוכנה לתפקיד. אבי האמינה שסגניו מנסים לשכנע אותו שהיום שבו תעמוד בראש החברה לעולם לא יגיע.
וכך אבי ג'ונסון, שתויגה לא פעם כהססנית וזהירה מדי, עשתה את הצעד הנועז ביותר בקריירה שלה. בתוך שבועות ספורים השתכנעו נד וריינולדס כי היא זוממת להדיח את אביה מתפקיד יו"ר החברה.
ניסיון ההדחה של ג'ונסון האב - ומתקפת הנגד
אבי הייתה בעלת המניות הגדולה ביותר בפידליטי. ב־1994 נד החליט להעביר את השליטה ברוב מניות ההצבעה לידי עובדי החברה. 49% מהמניות נותרו בידי משפחת ג'ונסון. שנה לאחר מכן הוגדל חלקה של אבי באחזקה המשפחתית ל־49%, בעוד שחלקו של נד ירד ל־24%.
מאחר שנד המשיך להתנגד לגיבוש תוכנית ירושה מסודרת, אבי אותתה כי תימנע מלתמוך בבחירתם מחדש של חברי הדירקטוריון בישיבה שנקבעה ל־27 באפריל 2005.
ריינולדס קיבל ביום שישי שקדם לכך שיחת טלפון חריגה מאחד מבכירי חטיבת הקרנות. אותו בכיר סיפר כי אדם המקורב לאבי פנה אליו וביקש את תמיכתו במהלך שנועד להדיח את נד מתפקיד יו"ר החברה.
אותו גורם הוסיף כי אבי כבר גייסה את אחיה לצדה. יחד, שלושת ילדיו של נד יכלו להצביע באמצעות מלוא גוש המניות המשפחתי, ולאבי היו גם חברים קרובים בחברה שהחזיקו במניות בעלות זכויות הצבעה. היה נראה כי תוכל לגבש רוב לכל מהלך שתבחר לקדם.
לריינולדס לא נותר זמן רב להיערך למתקפת נגד. הוא התקשר לנד. "אתה מתכנן להיות מחר במשרד?" שאל. "אנחנו צריכים לדבר". בבוקר יום שבת נכנס ריינולדס למשרדו של נד ופרש בפניו את תוכניתה של אבי כפי שהבין אותה. נד הזדעזע. "נד, כדאי מאוד שתהיה כועס לפחות כמוני", אמר ריינולדס.
אולם לפני שהתכנסו בחדר הישיבות ברביעי בבוקר, אבי ואחיה שוחחו שוב עם נד, והצליחו ליישב חלק מהמחלוקות ביניהם. כתוצאה מכך, חלק ניכר מהדרמה ירד מסדר היום של הישיבה. בסופו של דבר התברר שפידליטי נותרה עסק משפחתי.
בחדר הישיבות נד ישב מולה, כשסביבו רבים מהאנשים ששירתו אותו בנאמנות במשך עשרות שנים. נד דיבר ראשון. "אני מציע להנפיק מניות נוספות", אמר. "אני תומך בהצעה", השיב ריינולדס.
המהלך שינה את מבנה האחזקות של משפחת ג'ונסון בחברה: חלקו של נד גדל ל־41% ובכך ביסס את שליטתו הבלתי מעורערת בפידליטי, בעוד שחלקה של אבי ירד ל־23%.
לאחר מכן כשהגיע הזמן להצביע על הרכב הדירקטוריון, כל חברי הדירקטוריון של פידליטי, ובהם נד ואבי, זכו לתמיכה פה אחד.
בתום הישיבה נותר נד יו"ר פידליטי ובעל השליטה בחברה, ואילו אבי שבה לתפקידה כנשיאת FESCO. אף שניסיון המרד הסתיים ללא שינוי בהנהגת החברה, הוא הצליח לדחוף את נד לגבש תוכנית ירושה מסודרת.
שנים חלפו עד שהעימות בחדר הישיבות נודע לרבים מחוץ לשדרת הניהול הבכירה של פידליטי. אבי ג'ונסון התאוששה, הובילה את שיקומה של פעילות החיסכון הפנסיוני, הרחיבה את תחומי אחריותה לפעילויות מרכזיות נוספות בפידליטי, ושרדה גם אתגרי הנהגה נוספים.
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
