מניות החברות הקוונטיות הפכו לאחד מהיעדים המבוקשים והתנודתיים ביותר של משקיעים וספקולנטים בשוק ההון. הרחק מהזירה הציבורית ובפרופיל נמוך פועלת מפארק המדע בנס ציונה קוואנטום ארט (Quantum Art) - הישראלית היחידה שבונה מחשב קוונטי מקצה לקצה - עשויה להשיק מחשב עוצמתי שיעקוף את הביצועים של מחשבי העל החזקים ביותר של אנבידיה כבר בשנה הבאה. לצורך כך צירפה רק לפני חודשיים את קרן ההשקעות האמריקאית בדפורד רידג', שהובילה בחברה הישראלית סיבוב ענק של 140 מיליון דולר.
● 10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס | הרשימה המלאה
● כך בחרנו את הסטארט-אפים המבטיחים
● מה למדנו מרשימת 10 הסטארט-אפים המבטיחים של שנת 2026?
מחשבים קוונטיים עתידים להיות מחשבים חזקים במיוחד שיוכלו לחשב בתוך שניות או דקות, את מה שלוקח למחשבים הקיימים כיום לחשב בתוך שבועות או שנים - זאת בזכות יחידת העיבוד הזעירה במחשבים הקוונטיים, המכונים "קיוביט". אם התוכניות של מייסדי קוואנטום ארט יתגשמו, המחשב הקוונטי שישיקו בסוף השנה הבאה צפוי להכיל שבב של עד 100 קיוביטים לוגיים - כפול מכוח המחשוב המקסימלי שאליו מגיעים מחשבי העל החזקים ביותר של אנבידיה ו-HP כיום.
טכנולוגיה חסכנית
העניין הרב שמעוררת קוונטום ארט בתעשיית הקוונטים ובפרט בקרב משקיעי הטכנולוגיה נובעת מהייחודיות שלה בנוף. בחברה פיתחו טכנולוגיה שחוסכת ההזזה של יונים כלואים בתוך המחשב, כפי שהדבר נעשה בחברות המתחרות - מה שמוסיף עוד יותר על יציבות החישוב והדיוק. קרני הלייזר "פורטות" על היונים השונים ומזיזות אותן בהתאם לפקודת החישוב "כמו שפורטים על גיטרה", אומר דוד.
עם זאת, יש לשיטת היונים גם חסרונות, בראש ובראשונה - מדובר בטכנולוגיה יקרה יותר שמציבה קושי למעבר מאבטיפוס קטן למחשב תעשייתי שגודלו כשל מכונת דפוס. קושי נוסף טמון במהירות העיבוד וביכולת ההנדסית לעלות למספרי קיוביטים גבוה, אך בקוונטום ארט אומרים כי הם נותנים מענה לכל הסוגיות הבעייתיות.
לא בוגרי 8200
גם הצוות שעומד מאחורי קוונטום ארט שונה מהנוף היזמי הישראלי הממוצע. לא מדובר בבוגרי 8200 טריים ששירתו יחד באותה היחידה אלא בבעלי דוקטורט בפיזיקת קוונטיים בגילאי הארבעים או חמישים לחייהם אחרי עשורים של מחקר במעבדות יוקרתיות וניהול פרקטיקות של קוונטים בחברות ביטחוניות וממשלתיות.
המוח מאחורי הצוות הוא פרופ' רועי עוזרי, סגן נשיא במכון ויצמן שהיה המדען הראשון בישראל שבנה דגם מוקטן של מחשב קוונטי יוני לאחר שהשלים את הפוסט-דוקטורט שלו; רבים מהעובדים בקוונטום ארט הם תלמידיו לשעבר של עוזרי במכון וייצמן.
אליו הצטרפו להקמת החברה עמיתיו ד"ר טל דוד, המנכ"ל, וד"ר עמית בן-קיש. השלושה התלכדו סביב האבטיפוס שבנה עוזרי במעבדה במכון וייצמן עם שיטות ייחודיות למימוש בקנה מידה מלא ומשימה להפוך את המערכת למחשב מסחרי של ממש.
שוק של 1.5 מיליארד
עוד לפני ההשקה הצפויה של המחשב הקוונטי בשנה הבאה, בחברה מייצרים הכנסות היום בעיקר ממכירת מחשבים קוונטים בסיסיים לניסויים. אלה ייצרו לחברה כבר כמה מיליוני דולרים.
בחברה צופים הכנסות של כמאה מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות ממכירת המחשבים העוצמתיים החל מהשנה הבאה.
כבר היום נאמד שוק צריכת הקוונטום העולמי בענן ב- 1.5 מיליארד דולר - שוק שמשרת בעיקר חברות ענק כמו ג'יי פי מורגן, ב.מ.וו או בואינג.
"כיום רבות מהלקוחות הן חברות ממשלתיות או מעבדות קוונטום לאומיות - אבל אנחנו רואים מעבר לזה. ספקיות ענן ירצו לרכוש בעתיד גם מעבדים קוונטיים. מחשבים קוונטיים לא יחליפו את המחשבים הקלאסיים - הם יעבדו אלה לצד אלה", אומר דוד.
תהיו הראשונים בעולם להשיק מחשב עוצמתי?
דוד: "לא יודע אם נהיה מהראשונים, אבל נהיה במקום טוב בשורה הראשונה. השוק שלנו הוא אוקיאנוס כחול - אין כאן שחקן אחד שלוח הכל, ויש כמה חברות שפועלות בתחום המחשב מקצה לקצה - החל מהגדולות כמו IBM וגוגל ועד חברות צעירות וקטנות יותר.
שתי המתחרות שלכם בבורסה או בדרך לשם. אתם שוקלים הנפקה?
"הקמנו את החברה כדי ליצור את המחשבים הכי גדולים וטובים בעולם וכדי לעשות זאת צריך לבנות את הצוות הכי טוב ולפתוח ארכיטקטורה ייחודית, הדרך לגייס משאבים נעשית בדרכים שונות - ואנחנו בהחלט לא שוקטים על השמרים".
