1האירועים שישפיעו על שבוע המסחר
השווקים נכנסים לשבוע נוסף בו תשומת הלב תתרכז בעיקר בהתפתחויות הגאופוליטיות, כאשר המשקיעים יבחנו את עמידות מזכר ההבנות עליו חתמו ארה"ב ואיראן. בינתיים, העסקה נתקלת בקשיים, והחלפת מהלומות בין ישראל לחיזבאללה הובילו את איראן להכריז שוב שהיא סגרה את מצר הורמוז - טענה שהוכחשה בארה"ב. הצדדים מקיימים כעת מגעים בשווייץ, אחרי שהשיחות שיועדו במקור להתקיים ביום שישי האחרון בוטלו.
בעוד שוול סטריט זכתה לרוח גבית מההסכם ומהירידה במחירי הנפט, נדמה כי בתל אביב ראו בו ככזה שאינו מתיישב עם האינטרסים הביטחוניים של ישראל - ומדד ת"א 35 סגר את השבוע החולף עם ירידה של מעל 4%. זאת, שעה שגזרת הצפון המשיכה לרעוש, על אף ההכרזה על הפסקת אש.
ובכל זאת, בארה"ב לא הכל ורוד: על אף התמתנות מסוימת בחששות האינפלציה, ההחלטה של הפד להותיר את הריבית ללא שינוי בשבוע שעבר - הראשונה של היו"ר הנכנס קווין וורש - הקפיצה את ההסתברות שמתמחרים השווקים להעלאת ריבית עד סוף השנה לאזור ה-90%.
בגזרת המאקרו: בישראל, ביום שני יפורסם סקר כוח האדם של הלמ"ס לחודש מאי. בארה"ב, ביום שלישי יפורסם מדד מנהלי הרכש במגזרי הייצור והשירותים, אך המשקיעים יתמקדו בעיקר במדד ה-PCE לחודש מאי - מדד האינפלציה המועדף על הפד - שיפורסם ביום חמישי. בנוסף, ביום רביעי, ענקית השבבים מיקרון תפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון הפיסקאלי השלישי של 2026.
2מיטב: עליית הסיכון בישראל תפסה את המשקיעים עם חשיפות שיא
כאמור, הבורסה בת"א חתמה את השבוע החולף באדום בוהק. ת"א 35 נפל בכ-4.6%, ת"א 90 צנח בכ-5.7% ות"א 125 איבד מערכו כ-4.9%. את הירידות הובילו מדדי הביטוח והקלינטק, שנפלו בכ-9.6% ובכ-7.3%, בהתאמה - שניהם בין המדדים הענפיים בעלי הביצועים החזקים ביותר מתחילת השנה (כ-16% וכ-39%). מדד הבנקים איבד מערכו כ-4.5%.
בין המניות הבודדות במדד ת"א 125 שסגרו את השבוע בירוק, ניתן למצוא את מניות השבבים הדואליות טאואר , קמטק ונובה , שהתחזקו בכ-10%, כ-6% וכ-1%, בהתאמה; זאת, בין היתר, על רקע המומנטום החיובי של סקטור השבבים בוול סטריט.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, ציין בסקירתו השבועית כי "קשה להעריך האם המגמה השלילית שנרשמה בשבוע האחרון משקפת תגובה זמנית לריכוז של חדשות שליליות, או שמדובר בשינוי עמוק יותר בתפיסת הסיכון של ישראל מצד המשקיעים. אם אכן מדובר בשינוי מגמה, הוא תופס את המשקיעים כשהם חשופים במידה חריגה לנכסים ישראליים, לאחר תקופה ממושכת של ביצועי־יתר בשוק המקומי".
לדבריו, "המוסדיים הגדילו בשנה האחרונה את החשיפה לנכסים בישראל - בעוד שבמאי אשתקד עמדה החשיפה הממוצעת לחו"ל במסלולים הכלליים על כ־48%, השנה היא ירדה לכ־44%; חשיפת הגופים המוסדיים למט"ח נמצאת ברמה נמוכה יחסית לשנים האחרונות; וקרנות הנאמנות והחיסכון לטווח־ארוך מחזיקים בחשיפת שיא למניות בישראל".
בניו יורק, שבוע המסחר היה מקוצר, בשל יום השחרור מעבדות (Juneteenth), שצוין ביום שישי האחרון - כך שבפתח יום שני בת"א לא יבואו לידי ביטוי פערי ארביטראז'. בסיכום השבוע, ה-S&P 500 התקדם בכ-0.9%, הדאו ג'ונס טיפס בכ-0.7% והנאסד"ק מוטה הטכנולוגיה קפץ בכ-2.4%, הרבה בזכות מניות השבבים.
קרן הסל SOXX , אשר עוקבת אחר סקטור השבבים, זינקה במעל 7% לשיא כל הזמנים שלה. בלטה לחיוב במיוחד אינטל , שזינקה במעל 10%, לאחר שהנשיא טראמפ הצהיר כי החברה תשתף פעולה עם אפל ותייצר עמה שבבים בארה"ב. מניית SpaceX של אילון מאסק המשיכה במומנטום החיובי שלה לאחר הנפקת הענק, וסגרה את השבוע עם עלייה של כ-15% לשווי שוק של 2.43 טריליון דולר - אם כי היא נחלשה בשני ימי המסחר האחרונים.
3מחירי הנפט בשפל של שלושה חודשים, אך המתיחות סביב הורמוז נמשכת
בעקבות מזכר ההבנות בין ארה"ב ואיראן, מחירי הנפט ירדו לשפל של שלושה חודשים, כאשר נפט מסוג ברנט נסחר סביב 80 דולר לחבית ונפט מסוג אמריקאי (WTI) נסחר סביב 76 דולר לחבית. כאמור, אחרי הודעת איראן על סגירה מחדש של מצר הורמוז ביום שבת וההכחשה האמריקאית, נותרת אי־ודאות לגבי חופש התנועה בו נכון לעכשיו.
טיאגו לסרדה, אנליסט שווקים ב-Axi, אמר ל-CNBC כי מחירי הנפט צפויים להיסחר בטווח של 75 עד 82 דולר לחבית בתקופה הקרובה. לדבריו, "תשומת הלב עוברת במהירות לשאלה האם הפתיחה הפיזית של המצר אכן תצא לפועל. חברות הספנות הגדולות טרם חידשו את המעבר בנתיבים ומחירי הביטוח נותרו גבוהים, מה שמעיד על כך שהשוק נוקט זהירות בכל הנוגע לקצב החזרה לשגרה".
סיימון מקאדם, כלכלן ראשי גלובלי ב-Capital Economics, אמר ל-CNBC כי גם אם התנועה בהורמוז תחזור לשגרה, אינפלציה גבוהה יותר כבר מגולמת בתוך רבות מכלכלות העולם. "יכול לקחת חודשים רבים עד שמחירי האנרגיה והדשנים הגבוהים יותר יתגלגלו לאורך שרשראות אספקת המזון אל צרכני הקצה", הוא ציין.
הדולר התחזק מול השקל בשבוע החולף בשיעור של כ-1.3%, ושערו הרציף נעמד על 2.96 שקלים. במקביל, לנוכח החלטת הריבית הניצית של הפד, המטבע האמריקאי התחזק גם ברחבי העולם, כאשר מדד הדולר (DXY) טיפס לרמה של 100.8 נקודות - הגבוהה ביותר מזה מעל שנה.
ויולטה טודורובה, אנליסטית מחקר ב-Leverage Shares, הסבירה כי "הדולר נהנה כיום משילוב של מדיניות פד ניצית, ביקוש לנכסי מקלט וחוסר ודאות לגבי הצמיחה העולמית. אם הנתונים הכלכליים ימשיכו לתמוך במדיניות ריבית גבוהה, מדד הדולר עשוי להמשיך לעבר 102 נקודות".
עוד בשוק הסחורות, הזהב המשיך לספוג לחצים ומחירו ננעל ברמה של כ-4,170 דולר לאונקיה. לדברי טודורובה, "מדובר במאבק בין שני כוחות מנוגדים. בטווח הקצר, ריבית גבוהה יותר פוגעת בזהב, שאינו נושא תשואה. בטווח הארוך, הבנקים המרכזיים ממשיכים לרכוש זהב בקצב גבוה וקרנות הסל מחזיקות ברמות שיא".
4בישראל מתמחרים שתי הורדות ריבית רצופות
בעוד שבארה"ב הולכות וגוברות הציפיות להעלאת ריבית עד סוף השנה, בישראל המצב הפוך. מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, העריך בסקירתו השבועית כי הירידה באינפלציה וחוזקת השקל תומכים בהורדת ריבית בחודש יולי, אך לא בשיעור של מחצית האחוז.
שפריר הוסיף כי "בצד הגורמים הנוספים אשר אינם תומכים בהורדת ריבית של 0.5% בחודש יולי (אלא רק ב-0.25%), נציין את היחלשות השקל (בעיקר כנגד הדולר), עליית פרמיית הסיכון של ישראל בשבוע האחרון, האצת קצב עליית השכר הממוצע בחודשים האחרונים, והנימה הניצית בה נקט הפד בהחלטת הריבית האחרונה - אשר הגבירה את ציפיות השווקים לכך שהריבית בארה"ב תעלה בשנת 2026 ב-0.25% לפחות - עלייה שאם תתממש תוביל כשלעצמה להתרחבות פערי הריביות ותקטין את הצורך בהורדת ריבית אגרסיבית בישראל".
יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, כתב בסקירתו כי "ציפיות השוק המקומי איינו אמנם לקראת הסופ"ש את התמחור להורדת ריבית של 0.5% על־ידי בנק ישראל בהחלטה בעוד שבועיים. ועדיין, הציפיות נותרו לשתי הורדות רצופות בכל אחת משתי ההחלטות הקרובות, וסך של מעט מעל לשלוש הורדות, במהלך השנה הקרובה".
כאמור, ביום חמישי הקרוב יפורסם מדד ה-PCE לחודש מאי. קונצנזוס האנליסטים הוא לעלייה חודשית של 0.5%, שתשקף קצב אינפלציה שנתי של 4.1% - רחוק מאוד מיעד יציבות המחירים של הפד, שעומד על 2%. במקביל, מדד הליבה של ה-PCE, שמנכה את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, צפוי להציג עלייה שנתית של 3.4%.
זבז'ינסקי ממיטב ציין בסקירתו כי "הניסיון ההיסטורי מלמד שכאשר אינפלציית הליבה של ה-PCE עמדה בטווח של 3.0%-3.5%, נדרשה בדרך כלל ריבית גבוהה משמעותית מזו שקיימת כיום כדי להחזירה ליעד של 2%". עם זאת, לנוכח העובדה שחלק ניכר מהלחצים האינפלציוניים אינו נובע מביקושים מסורתיים הרגישים לריבית, זבז'ינסקי העריך שהפד יעדיף להמתין ולבחון את השפעת סיום המלחמה נגד איראן, לפני שיחזור להידוק של המדיניות המוניטרית.
5המניות שעשויות להיפגע מהעלאת ריבית בארה"ב
לאור התגברות הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב בהמשך השנה, מייקל קריימר, מייסד Mott Capital Management, סימן את הסקטורים שעלולים להיפגע מהמהלך. בטור שפרסם באתר הכלכלי מרקטוואץ', הוא מציין כי מניות הבנקים והפיננסים חשופות לפגיעה, שכן רמות ריבית גבוהות יותר נוטות להחליש את הביקוש למשכנתאות ולצורות אחרות של נטילת אשראי - מה שעלול להכביד על הרווחים במערכת הבנקאית.
ייתכן שטענתו של קריימר משתקפת גם בעובדה שמניות הבנקים, ובפרט הבנקים האזוריים, היו בין החלשות ביותר ביום של החלטת הריבית (ה-17 ביוני), כאשר קרנות הסל KBE ו-KRE רשמו ירידות של כ-1.8%.
בנוסף, קריימר ציין כי "חזרה למחזור של העלאות ריבית תציב אתגרים עבור נכסים בעלי מח"מ ארוך, כולל מניות טכנולוגיה רבות, שהערכות השווי שלהן נותרות רגישות לשינויים ברמות הריבית. זה עשוי אפילו להאט את הנפקות האג"ח עבור חלק מיוזמות הוצאות ההון הגדולות בתחום ה-AI".
