גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

"מערכת הביטחון לא יודעת שובע. לממשלה קשה לשים לה גבול"

שיחה עם תמר לוי־בונה, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר ● על הזינוק בהוצאות הביטחון, הרפורמות הצפויות בתקציב והאתגרים של הממשלה הבאה

הילה ויסברג ואסף זגריזק בשיחה עם תמר לוי־בונה / צילום: פרטי
הילה ויסברג ואסף זגריזק בשיחה עם תמר לוי־בונה / צילום: פרטי


תמר לוי־בונה, בואי נדבר על המושג כלכלת טראומה, שמייצג לדעתך את הלך הרוח ביחס לתקציב.
"זה לא מושג אקדמי, אלא מעין גימיק שנועד להסביר את ההבנה שלנו של מה שהתרחש מאז 7 באוקטובר. לתחושתנו ואני חושבת שהיא מגובה במציאות - נעשה כמעט בלתי אפשרי להגיד 'לא' לביטחון בגלל הטראומה שחווינו. עם שירה עמיאל (סגנית הממונה על התקציבים שאחראית על הביטחון - ה"ו וא"ז) ניסינו להסביר לעצמנו למה המערכת הזאת לא יודעת שובע. בממשלה הבאה יהיה קשה מאוד לכל מקבל החלטות להגיד למערכת הביטחון 'לא' ולשים לה גבול".

כי לכאורה אפשר להצדיק כל מספר.
"כן, אילו היינו אחרי משבר כלכלי כואב מאוד, היה הרבה יותר קל להסביר למקבלי ההחלטות כמה כאב מביא איתו משבר חוב. לכן ניסינו למסגר את זה תחת הכותרת הזאת כדי להסביר את המצב המורכב שאיתו נגיע לממשלה הבאה".

תקציב הביטחון קפץ מ־63 מיליארד שקל ב־2022 ל־144 מיליארד שקל השנה, ומערכת הביטחון דורשת עוד 40 מיליארד, רבע מתקציב המדינה. אבל יגידו שם: המשימות נקבעות בידי הקבינט, ולניהול שלוש גזרות ומבצעים באיראן - נדרש כסף.
"נעשה קל יותר למערכת הביטחון להגיד שהיא לא מסוגלת לבצע משימות אם לא מעמידים לה את התקציבים בהיקפים שהיא תובעת. קשה להגיד שזה אירוע תקציבי גרידא; זה יותר עניין של תפיסה. ראשי מערכת הביטחון היום מתקשים להפנים שיש מגבלות. למדינת ישראל יש המון משימות - בחינוך, ברווחה, בכלכלה ובתעסוקה - ולכל משימה יש מגבלת משאבים. אם לא נצליח להיות מדינה שעובדים בה עם מגבלות, די מהר נאבד את עצמנו לתוך משבר חוב ולתוך חוסר אמון של השווקים.

"בתחושה שלנו כמשרד אוצר מנענו אסון אחרי 7 באוקטובר. היינו ב־60% חוב־תוצר, שנחשב טוב יחסית לעולם המפותח, וידענו לזרוק לתוך המערכת 10% תוצר ברגע - עלינו מ־60% ל־70% חוב־תוצר כדי לענות על כל הצרכים של מערכת הביטחון".

הצוללת | ההנפקה הגדולה בהיסטוריה והחששות: "בועה מזהים רק אחרי פיצוץ"
הצוללת | איתן יוחננוף בטוח: זו הסיבה ליוקר המחיה בישראל
הצוללת | חוקרת הביטחון שבטוחה: זו המדינה שצריכה להדיר שינה מעינינו

תסבירי מדוע יחס חוב תוצר של 60% מתאים וחיוני למדינה כמו ישראל.
"מדינות הסמן שלנו - מדינות קטנות, מאוימות - לא נוטות להגדיל את החוב מעבר ל־60%, כי כשהן ייפלו אף אחד לא יבוא להציל אותן, והן לא כרוכות בכלכלת העולם. את המשבר הקודם פגשנו ב־60% חוב־תוצר. אם את המשבר הבא נפגוש ביחס של 70%, תחשבו עד כמה יהיה קשה יותר להתרומם".

כלומר, המשמעת הפיסקלית היא שאפשרה מרווח לתת עוד תקציב.
"20 שנה עבדנו בשביל הרגע הזה, וכשהוא הגיע הכלכלה ידעה להתגייס בתוך שנייה. גייסנו חוב בהיקפים אדירים. עשינו צעדים כואבים מאוד ב־2025 שנגעו לכיס של כל אחד. חברות הדירוג התרשמו מהצעדים האלה. זה נתן המון אמון בכלכלה".

מנגד, ב־2026 עושים ההפך: כספים קואליציוניים בהיקפים שלא נראו. בנוסף, דיברת על 20 שנה שבהן אגף התקציבים פעל להוריד את החוב. לא הגזמתם? דוח בנק ישראל מ־2024 הצביע על פיגור ברווחה ובבריאות ובעיקר בחינוך ובתשתיות.
"בשנים הללו צמצמנו את הוצאות הריבית באופן משמעותי באמצעות הורדת החוב, וזה פינה המון כסף. הוצאות הביטחון לא צומצמו, הן המשיכו לגדול, אבל פחות מהגידול בתוצר. השילוב הזה אפשר להגדיל את ההוצאה הציבורית ולצמצם מסים. זה עשה טוב לכלכלה.

"לגבי החינוך המערכת גדלה על טייסים אוטומטיים ומגיעה השנה להוצאה של 100 מיליארד שקל. אני לא חושבת שהבעיה שלה כרגע היא בעיה של כסף. לגבי התשתיות הן גדלו באופן אדיר ב־20 השנים האלה, והחסמים המשמעותיים היום הם לא תקציביים, אלא רגולטוריים וביורוקרטיים".

אם יתקבלו כל דרישות מערכת הביטחון, יחס החוב־תוצר עלול להגיע גם ל־80%. מהן ההשלכות?
"ממשלה שתחליט לתת היקפים אדירים למערכת הביטחון תצטרך אחר כך לבחור: להעלות את החוב או להעלות מסים ולקצץ שירותים. אם נחליט שהביטחון גדל בקצב שפוי וסביר, כלומר לא במאות אחוזים בהשוואה לערב המלחמה, נוכל לשמור על החוב וגם לא נזדקק להעלאות מסים או קיצוצי שירותים.

"ישנה האמירה: אל תדאגו, תבוא צמיחה אדירה ותאפשר לנו לחיות עם גירעון גדול יותר. אבל מזל הוא לא תוכנית עבודה. צמיחה בת־קיימה מגיעה מעבודה קשה על מנועי הצמיחה של המשק - רפורמת עומק בחינוך, הסרת חסמים, ביורוקרטיה ורגולציה ומבחני השתכרות אמיתיים שמבטיחים שרק מי שבאמת לא יכול להשתכר נשען על קצבאות המדינה".

תיארת שני מסלולי התמודדות: ספירלת חוב או העלאות מיסים. זה מודל ספרטה, במילותיו של ראש הממשלה?
"ספרטה היא אופציה. מה שהוא כנראה התכוון אליו הוא כלכלה שהוצאות הביטחון בה יצטרכו לעלות, ורמת החיים בה תרד. כשהוצאות הביטחון עולות, אבל לא מפקירים את החוב, כי אם נגיע לחדלות פירעון, נפגע גם בביטחון. אין מנוס מלהעלות מיסים או להפחית שירותים, שזו הלכה למעשה ירידה ברמת החיים. כשמעלים אחוז תוצר של הוצאות ביטחון, צריך לרדת אחוז תוצר ברמת החיים".

"קשה לנבא משברי חוב"

תקציב הביטחון לא יחזור להיות כנראה 60 מיליארד שקל בקרוב. יש היקף רצוי לדעתך?
"ברור לאגף שזה לא יכול להיות 60, והשאלה היא גם לא אם זה יהיה 80 או 85. יש כאן עניין משמעותי: המערכת הזאת צריכה לחזור להיות חלק מתקציב המדינה. אי אפשר שייקבע לה סכום ולמחרת הוא יגדל בעוד 30 מיליארד שקל".

אנחנו רחוקים מהוצאה ביטחונית של 30% מהתוצר, שאחרי מלחמת יום הכיפורים הובילה לעשור אבוד. אבל משבר חוב הוא תרחיש אפשרי לדעתך?
"קשה לנבא משברי חוב. אף אחד לא יודע מתי הם באים, וכשהם באים, זה קורה מהר ובצורה עוצמתית. במשך כ־15 שנה היה ליוון חוב גבוה מאוד, וב־2009, אחרי משבר הסאב־פריים, השווקים איבדו אמון באג"ח שלה. בתוך פחות משנה היא נכנסה למשבר שעד היום לא באמת יצאה ממנו.

"בבריטניה מי שהייתה ראש הממשלה ליז טראס נאלצה להתפטר ב־2022, כי השווקים והמערכת הפוליטית איבדו אמון בחבילת התקציב שהביאה. כל כלכלה והסיפור שלה, ואנחנו אף אחת מהן. אבל אי אפשר לבנות מודל בר־קיימה שאומר: נגדיל ונגדיל את החוב, ויום אחד נמצא פתרון, יהיה בסדר".

חרף מצבנו הגאו־פוליטי הסוער השקל התחזק בשנה האחרונה בכ־20% מול הדולר. הסובלים מכך הם היצואנים, כולל ההייטק. חשבתם על פרקטיקות סיוע בעבורם?
"זה אירוע סבוך. כממשלה אנחנו לא מסוגלים להילחם בשער החליפין, לא נוכל 'להנשים'. בגזרת הפתרונות בטווח הקצר נרצה לסייע להייטק להתמודד עם הצניחה בדולר, שקרתה מהר יחסית. אנחנו עוד בעיצומו של שיח עם השוק ומאפיינים את הבעיות.

"בטווח הארוך נצטרך לחשוב על פתרונות פחות מיידיים סביב העובדה שהערך של העובד הישראלי נשחק ביחס לעולם והעסקתו התייקרה משמעותית. השאלה היא איך אנחנו עדיין שומרים על המשק הישראלי אטרקטיבי".

דיברנו על הרבה תפוחי אדמה לוהטים שהתגלגלו לפתחה של הממשלה הבאה. אילו רפורמות מבניות אתם מתכננים לקראת תקציב 2027, מלבד תקציב הביטחון?
"נצטרך להציע תוכניות משמעותיות בחינוך, לוודא שמי שנשען על המערכות הציבוריות עושה כל שביכולתו כדי להשתכר, להביא רפורמה בדיגיטציה ובשירות הציבורי ולהשביח אותו. יש גם הרבה חורים במערכת המס, הטבות ופטורים שמגיעים לעשרות על עשרות של מיליארדים".

חשוב להזכיר גם את יוקר המחיה. קל להתפאר בכך שברמת התוצר לנפש אנחנו בין הכלכלות המובילות בעולם, אבל כשמתבוננים על כוח הקנייה, אנחנו מידרדרים די מהר.
"כן, כשמנרמלים את נתון התוצר לנפש לרמת המחירים של המדינה - כלומר מה אדם באמת יכול לקנות בכסף שלו - אנחנו מידרדרים מהמקום ה־15 ב־OECD לעשרייה השנייה בדירוג, לצד מדינות כמו סלובניה, איטליה וניו זילנד. לכן כשהישראלים מבלים בחו"ל, כוח הקנייה שלהם חזק. אבל ביומיום הדבר ניכר הרבה פחות, וזה משהו שאנחנו צריכים לטפל בו. יש לכך סיבות רבות. אחת מהן קשורה לעובדה שאנחנו מדינה קטנה עם מעט מתחרים, כך שבשווקים רבים יש מעט תחרות".

מדינה קטנה ומדינת אי.
"ומדינת אי, נכון. זה קשור גם להמון חסמי יבוא ולכך שאנחנו לא טובים ב־doing business - יש כאן המון רגולציה וביורוקרטיה שמכבידות על עשיית עסקים, ויש לזה מחיר. זה קשור למיעוט הקרקעות, שהופך את הדיור לפקטור משמעותי בהוצאות שלנו. וזה קשור גם לפיננסים: עשינו רק עכשיו רפורמה בבנקאות, כי אשראי זול מקדם את השוק ומוריד מחירים. נצטרך לעשות כמעט בכל סקטור התערבות".

ההימור של המשקיעים

לסיום, אנחנו רואים פער בין איך שהמשקיעים תופסים את הכלכלה הישראלית לבין מה שאנחנו חווים. מה הם רואים שאנחנו מפספסים?
"הם רואים הייטק פנומנלי ומוסדות רציניים שפועלים בעצמאות. הם רואים משק עם המון יתרונות ומהמרים עליהם. אבל זה גם יכול להתהפך. בורסה היא הרבה פעמים עניין של אווירה, וראינו אותה צונחת ברגעים הקשים שלנו. אם אני צריכה למדוד את חוסנה של כלכלה, לא הייתי מסתכלת על הבורסה, אלא על הצמיחה ארוכת הטווח, והשנים האחרונות שלנו היו צמיחה מדשדשת יחסית.

"אני מניחה שהמשקיעים מהמרים על התאוששות גדולה שתבוא אחרי המלחמה, על כך שאגף התקציבים יעשה את הדבר הנכון ושהממשלה תדע להקשיב. אחד מהכלכלנים הראשיים של גוף פיננסי גדול אמר לי באחרונה: סומכים עליכם שתעשו את הדבר הנכון. אני מוכנה לקחת טיפ טיפה קרדיט על התשואות בבורסה, זו גם העבודה שלנו".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "אנו נאלצים להזכיר למשרד האוצר כי מלחמה רב־זירתית בשבע חזיתות עולה כסף. מזה למעלה משנתיים וחצי משרד הביטחון פועל ליישום החלטות הדרג המדיני ולבניין כוח, בעוד שמשרד האוצר מתקצב בחסר ומגביל את צה"ל, תוך האשמות בחריגה כדי לשלוט בתקציב. העיסוק בסוגיות שוליות במקום בפער התקציבי הוא פופוליזם, ומערכת הביטחון תמשיך לשקף את עלויות הלחימה והצרכים המבצעיים. בנוסף, המרואיינת אינה עוסקת בתקציב הביטחון ולכן טענותיה אינן מבוססות".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● מניית יבואנית מוצרי הטבק גלוברנדס צנחה, לאחר שבוטל הסכם ההפצה שלה עם חברת JTI ● איי.סי.אל הודיעה על עסקת יצוא אשלג להודו בסך 144 מיליון דולר ● קבוצת דלק הרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית ל-200 מיליון שקל ● דריכות לקראת הדוח הכספי של מיקרון שיפורסם הלילה

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

נוחי דנקנר "הרים ידיים". נכס אחד בירושלים יקבע את עתידו

נוחי דנקנר לא עמד בהסדר האחרון מול הבנקים ונסוג מהתנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● עד כה הוא השיב כ־110 מיליון שקל, וכעת העיניים נשואות למכירת "בית השנהב" בירושלים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

קמטק מזנקת ומובילה את מניות השבבים לעליות בתל אביב

המסחר בת"א מתמתן והדולר נחלש ● ת"א 35 מטפס בכ-0.5% כרוח גבית מסקטור השבבים, הביומד צונח ● המשקיעים דרוכים לקראת נתוני המאקרו בוול סטריט

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

נתוני הגיוס של צה"ל חושפים: המגזר שבו מתגייסים הכי הרבה, והזינוק בגיוס נשים

נתוני צה"ל, שהתקבלו בבקשת חופש המידע, חושפים את שיעור המתגייסים לצה"ל לפי מגזרים ● בנתונים נמצאה תופעה מפתיעה: המגזר היחיד שחווה עליה בגיוס בין 2018־2024 הוא נשים דתיות ● איפה שיעור המתגייסים לקרבי גבוה במיוחד, וכמה מתגייסים בחברה החרדית?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

שר האוצר יציג תוכנית סיוע לענף ההייטק; בוחן תשלום מסים בדולרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי יציג בשבוע הבא תוכנית סיוע לענף ההייטק על רקע התחזקות השקל, והגדיר את סביבת שער החליפין הנוכחית כ"ניו־נורמל" ● בנוסף, אמר כי נבחנת האפשרות לאפשר לחברות רב־לאומיות לשלם מסים בדולרים על סוגים מסוימים של הכנסות, אף שלדבריו "אין מדינה בעולם שמאפשרת את זה"

כמה מהתיק להחזיק בדולרים? / אילוסטרציה: Shutterstock

זה הזמן למכור מניות בת"א? התשובה של צבי סטפק

מהשקעה במניות, בארץ ובעולם, דרך החזקת מט"ח ורכישת זהב - על רקע התנודתיות בשווקים, רבים בציבור תוהים מה כדאי לעשות כעת עם תיקי ההשקעות שלהם ● התמקדתי במספר שאלות בוערות, לדוגמה כמה מהתיק להחזיק בדולרים ומתי - אם בכלל - למכור מניות

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

בשווי של פחות ממיליארד דולר: משה מזרחי שוב מנסה לקנות את אינמוד

לאחר שדירקטוריון חברת האסתטיקה הרפואית דחה בתחילת השנה את הצעתו לרכישתה בשווי גבוה יותר – הגיש המייסד והיו"ר מזרחי הצעה נוספת, נמוכה יותר, הפעם ללא מאיר שמיר לצידו

צילום: ap, Adrian Naranjo

שתי רעידות אדמה חזקות פגעו בוונצואלה: הערכה - אלפי הרוגים

שתי רעידות אדמה חזקות בעוצמה של 7.5 ו-7.2 פגעו בוונצואלה בהפרש של 40 שניות • מבנים קרסו בבירה קראקס, ותושבים פונו מבתיהם בשל נזק כבד • נמל התעופה נסגר • הנשיאה הזמנית דלסי רודריגז הכריזה על מצב חירום במדינה • טראמפ: "ארה"ב מוכנה לסייע"

NoTraffic / צילום: הדר גולן

הסטארט-אפ שמוכיח: אפשר להיות מבטיח בגיל 10

NoTraffic התחילה מהמתנה שרמזור בישראל יתחלף, והפכה לרשת הרמזורים החכמים הגדולה בארה"ב ● היא רצה קדימה עם קצב הכנסות שנתי של 30-50 מיליון דולר והמלצה חמה ממנכ"ל אנבידיה ● מקום 7 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

משרדי מיקרון בסין / צילום: ap, Steve Helber

וול סטריט חיכתה לבשורה. מיקרון סיפקה את הסחורה, ובגדול

יצרנית שבבי הזיכרון מיקרון ניפצה את התחזיות כמעט בכל פרמטר, סיפקה תחזית חזקה במיוחד לרבעון הבא וחתמה על חוזים ארוכי-טווח בהיקף של 22 מיליארד דולר ● הדוחות מחזקים את ההערכה שטירוף ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית עדיין רחוק מסיום

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

יותר מתקציב משרד התחבורה: היקף הריבית שהמדינה שילמה על החוב זינק ב-2025

הגירעון עמד בשנת 2025 על 98.6 מיליארד שקל שהיוו 4.7 אחוזי תוצר, והוא קטן משנת 2024, אז עמד על 6.8% תוצר ● הסיבות: עלייה בהכנסות ממסים וקיטון בהוצאות הביטחון ● הנתון המדאיג: הנתח של ההוצאה האזרחית היה בשפל ועמד על 65.5% מהתקציב ● וגם: בכמה הסתכמו הוצאות המלחמה מאז ה-7 באוקטובר?

מועדוני נוסעים / צילום: צילומי מסך

המאבק בין מועדוני הנוסעים מתחמם, וכל אחד רוצה לשלוט בדרך שבה תבחרו חופשה

לקראת הקיץ עלו לאוויר שתי פלטפורמות חדשות, שמסמנות את הטריטוריה החדשה של חברות התעופה ומנפיקות כרטיסי האשראי ● מה מציעה כל אחת מהשחקניות והאם זה יספיק כדי שנזמין דרכן גם בית מלון

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

המרוויחות והמפסידות של גל ההנפקות בת''א עד כה / אילוסטרציה: Shutterstock

למעלה תוספים, למטה מאפים: המרוויחות והמפסידות של גל ההנפקות בת"א עד כה

אחרי חודש שיא בשוק ההנפקות, הניבה מניית גלעם של קרן פימי, כמו גם חברות הנדל"ן בסט ועלמדב, תשואות דו ספרתיות למשקיעים ● המאכזבות: "הנפקת השנה" תדהר, שבה איבדו המשקיעים עד כה כ-10%, ורוסטיק בייקרי שצנחה בלא פחות מ-23% מאז החלה להיסחר בת"א

מל''ט של חברת בייקאר הטורקית / צילום: צילום מסך

חברת המל"טים הטורקית שתממן לימודים לסטודנטים פלסטינים

בריטניה מרחיבה את הסיוע הביטחוני לאוקראינה במלחמתה עם רוסיה בהיקף של כ־995 מיליון דולר ● היצוא הביטחוני של הודו זינק, וזו בשורה טובה לחברות הביטחוניות הישראליות ● וחברת המל"טים הטורקית בייקאר תתמוך בסטודנטים פלסטינים המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה בטורקיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צביקה הדר / צילום: רונן אקרמן

הערוץ החדש של רם לנדס מודיע על גיוס שני טאלנטים, ויש תאריך עלייה לאוויר

ערוץ 16 הודיע על הצטרפותם של צביקה הדר ומאור זגורי, שיהיו אמונים על פיתוח תכנים בתחום הבידור והפקות המקור ואף יגישו תוכניות בערוץ החדש ● עוד פורסם בימים האחרונים כי יעקב אילון יגיש את מהדורת החדשות המרכזית בערוץ ● תקופת ההשקה של הערוץ תיפתח רשמית ביום ראשון הקרוב

עדי לויתן, מנכ''לית אנלייט / צילום: טל שחר

אנלייט בגיוס הון ענק של 2.6 מיליארד דולר עבור פרויקט באריזונה

המימון, שמגיע מ-7 גופים פיננסיים בינלאומיים, נועד להקמת מתחם אנרגיה סולארית ענק באריזונה ● ההכנסות בשנת ההפעלה המלאה הראשונה צפויות לעמוד על 255 מיליון דולר

משרדי אנבידיה ברחוב יצחק שדה, תל אביב ומטה חברת השבבים נובה ברחובות / צילום: בר לביא, איל יצהר

​אפקט אנבידיה: הכלכלן שטוען - מיעוט חברות מטות את נתוני הצמיחה

הייצור בחו"ל זינק בתוך רבעון והסתיר פגיעה קשה בתוצר - כך לפי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי ● ההערכות: חברות בודדות, ביניהן אנבידיה (מלאנוקס), קמטק ונובה אחראיות למחצית מהצמיחה ● האם בנק ישראל והאוצר מסתנוורים מאשליה סטטיסטית?

עופר מלכה / צילום: איל יצהר

הוועדה פסלה אותו מלכהן כמנכ"ל רש"ת. עכשיו מירי רגב מנסה לקדם אותו לדירקטור

לפני כשנתיים נפסל מינויו של עופר מלכה לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה ע"י הוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות, בנימוק של אי עמידה בתנאי הסף ● כעת, מנסה שרת התחבורה מירי רגב, לקדם אותו לתפקיד דירקטור ברשות שדות התעופה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-, ''הארץ''

לאחר שנה וחצי: הסתיימה עדות נתניהו בבית המשפט

בסיום עדותו היום אמר נתניהו: "צוות ענק הקדיש לזה מאות מיליוני שקלים. המטרה אחת: למצוא משהו, כל דבר. לא מצאו שום דבר. מה שהיה צריך להיות אכיפת החוק, הפך להיות הפיכת החוק; אני אחרי 10 שנים של גיהנום" ● כעת יימשך המשפט בשמיעת עדי ההגנה; אחרי החגים הדיונים יתנהלו 5 ימים בשבוע