עד כמה במינהל הדיור הממשלתי ערים למכלול הנכסים שמוחזקים על-ידם? מדוח מבקר המדינה עולה חשש כי היחידה הזו - שמצויה בחטיבת נכסים, רכש ולוגיסטיקה באגף החשב הכללי במשרד האוצר, ואחראית על מתן פתרונות דיור למשרדי הממשלה וליחידות הסמך (למעט משרד הביטחון) - לא עורכת רישום ומעקב יעיל אחר אלפי המבנים אותם היא מנהלת.
● מבקר המדינה: בישראל אין תוכנית מערכתית להתמודדות עם אתגרי ההזדקנות
● חברת החשמל בראש, ומי בתחתית? סקר השירות של מבקר המדינה
מינהל הדיור הממשלתי מנהל 6,607 מבנים (לרבות חוות חקלאיות, מתקני תחבורה ציבורית ומבני משרדים) בהיקף של כ-3.5 מיליון מ"ר, מהם כ-1,220 מבני משרדים בהיקף של כ-1.7 מיליון מ"ר, מרביתם בבעלות המדינה (65%) או מיזם משותף של המגזר הציבורי והפרטי (PFI) (5%).
המינהל מבצע בין היתר התקשרויות עם בעלי נכסים המשכירים מבנים לשימוש משרדי הממשלה, אשר היקפם הכלכלי הגיע בסוף 2024 לכ-7.5 מיליארד שקל בערכים ריאליים, ומחייב את משרדי הממשלה במרוכז בדמי השכירות בהתאם לחוזים שנחתמו. כמו כן, עבור דיור בבעלות מדינת ישראל (מינהל הדיור), כגון קריות ממשלה, מינהל הדיור מחייב את משרדי הממשלה בדמי שימוש.
מיפוי לא עדכני
במחצית השנייה של 2025 ערך מבקר המדינה ביקורת ביחידה, שבנוסף למשרדי הממשלה הקשורים, התקיימה גם בעיריות מודיעין, בית שמש ואשקלון.
בין הממצאים בולט היעדר מיפוי מלא ועדכני של כל נכסי הדיור הממשלתי. למעשה, המיפוי לפיו המינהל פועל כיום נערך לפני 25 שנים, ומסמכי הסקר שמורים בארכיון פיזי ולא במאגר ממוחשב. המיפוי של בתי החולים הממשלתיים הושלם רק ב-2020.
לא פחות גרוע: למינהל הדיור הממשלתי אין הערכת שווי עדכנית של הנכסים, ומה שמופיע במאזן נכסי המדינה חלקי בלבד ואינו משקף את כלל נכסי הדיור ואף לא את שוויים העדכני. "עוד עלה כי שלא בהתאם להוראות תקנות כספים ומשק, שלפיהן על מנהל מינהל הדיור לבצע, לכל הפחות פעם בעשור, הערכת שווי של נכסי הדיור הממשלתי לצורך זיהוי של שינוי קבוע שחל בערכם - לא בוצעה הערכת שווי כאמור משנת 2013", נכתב בדוח.
מידע חלקי וחסר
ואיך מנוהלות מערכות המידע של אלפי הנכסים הממשלתיים? לפי המבקר, לא בצורה מיטבית. "הליכים מרכזיים בתהליך הקצאת נכסי הדיור הממשלתי וניהולם, לרבות הגשת בקשות להקצאת נכסים, התנהלו בדוא"ל ללא ניהול במערכת מידע ייעודית, עד השקת מערכת 'אופק' בסוף שנת 2024", נכתב בדוח.
"מערכת 'אופק' מקיימת ממשק עם מערכת 'סיגמה', המשמשת לניהול החוזים וההתחשבנות הכספית של מינהל הדיור, אך לא קיים מערך מידע אחוד לניהול כלל שלבי הקצאת נכסי הדיור הממשלתי. עקב כך מתקשה מינהל הדיור להעריך את יעילותו ולבקר את תהליך הקצאת הנכסים ליחידות הממשלה השונות, ואין באפשרותו לבחון אם קיימים עיכובים או חסמים באחד משלבי התהליך.
"כמו כן, נכון למועד סיום הביקורת אין במערכות המידע של מינהל הדיור שכבת BI לתכלול כלל הנתונים ולהפקת דוחות ותוצרים גרפיים בשליפה כגון ניהול מעקבים, משימות, תזכורות והתראות, לדוגמה בנוגע לשיעורי התפוסה של נכסי המינהל, מועדי סיום חוזי שכירות וכדומה.
"כן חסרה מערכת מידע גאוגרפית מלאה (GIS) במשרד האוצר, המקושרת למערכות הליבה. מערכות המידע הקיימות ('סיגמה' ו'אופק') אינן מאפשרות הפקת מידע בשליפה מהירה וללא סיוע גורם מקצועי חיצוני. המידע אינו מטויב ומכיל רק חלק מהמכלול שאמור לעמוד לרשות מנהל מינהל הדיור".
שלא במפתיע, במערכות המידע של מינהל הדיור הציבורי קיים מידע חסר וחלקי בנושאים משמעותיים הקשורים למבני הדיור הממשלתי, ובכללם מידת עמידותם בפני רעידות אדמה. רק לגבי חמישית ממבני המשרדים קיים מידע כזה. בנוסף, על רקע המלחמה המתמשכת בלט היעדר מידע על היקף המבנים הממשלתיים הממוגנים, מה שפוגע להערכת המבקר בהערכת יכולת הממשלה לשמור על רציפות תפקודית במצבי חירום.
נכסים עומדים ריקים
ומה עושים עם נכסים שהממשלה לא צריכה? המבקר לא מצא אצל מינהל הדיור הממשלתי מדיניות או תוכנית ארוכת-טווח לניהול או למכירת נכסים שכבר לא משמשים את הממשלה. ב-2024 הושכרו 190 נכסים כאלה, ובשנה שעברה - 227. התברר כי מכירת נכסים נעשית בעיקר לצורך מימון גירעון בתקציב המינהל, ולא כחלק ממדיניות מסודרת.
לאור זאת אין זה מפתיע ש-57 נכסים בניהול מינהל הדיור הממשלתי, ששוויים למעלה מ-100 מיליון שקל, לא הושכרו תקופות ארוכות; 9 מהם עומדים ריקים למעלה מ-3 שנים.
המבקר ממליץ בין היתר לחשכ"ל להנחות את מנהל חטיבת הנכסים ואת מנהל מינהל הדיור לגבש מסמך מדיניות של הדיור הממשלתי לשנים הקרובות, על בסיס ניתוח כדאיות ברור וסדור, הכולל שימוש בבסיסי נתונים מקיפים, מהימנים ומבוססי AI, ובלוויית הנמקות.
עוד מומלץ לבצע מיפוי עדכני, מלא וממוחשב של נכסי הדיור הממשלתי כדי להציג תמונה מלאה של הנכסים, לגבש תוכנית אסטרטגית הכוללת את הצרכים הצפויים של משרדי הממשלה ויחידות הסמך ואת היצע הנכסים הקיים, ובהתבסס עליה לגבש תוכנית רב-שנתית סדורה לניהול נכסי המדינה שאינם משמשים את משרדי הממשלה, לרבות יעדים להשבחה, השכרה או מכירה.
