הגירעון עמד בשנת 2025 על 98.6 מיליארד שקל שהיוו 4.7 אחוזי תוצר, והוא קטן משנת 2024, אז עמד על 6.8% תוצר. במשרד האוצר מרוצים מכך שהגירעון היה נמוך מהתחזיות. הסיבות לכך הן עלייה בהכנסות ממסים וכן קיטון בהוצאות הביטחון. הכנסות המדינה גדלו בכ-13.8% - שיעור זה גבוה מקצב הגידול בתוצר הנומינלי, שעמד על כ-5.2%. כתוצאה מכך, ההכנסות תרמו לצמצום הגירעון בכ-2.0 נקודות אחוז תוצר.
● מבקר המדינה: מיליארדי שקלים עברו למשרדי הממשלה דקות לפני סוף השנה
● 600 שקל יותר: כמה דמי הבראה תקבלו, ומי העובדים שייהנו במיוחד?
התקציב עבר בשנה שעברה תהפוכות רבות. כך, התקציב המקורי שעבר במרץ 2025 כלל 619 מיליארד שקל, בספטמבר עבר תיקון לתקציב בעקבות גידול תקציב הביטחון כתוצאה מהמלחמה ב-30 מיליארד שקל. ביצוע התקציב בסופו של דבר בסוף חודש בדצמבר 2025 עמד על לא פחות מ-682 מיליארד שקל.
ההוצאה הביטחונית הוסיפה לנגוס בהכנסות הממשלתיות, כשאלה עמדו על 165 מיליארד שקל שהיוו 7.8% תוצר. ערב המלחמה ההוצאה הביטחונית עמדה על כ-4.5% תוצר. תקציב הביטחון למעשה היה רבע מכלל תקציב המדינה.
כמו כן, נתח נכבד מהתקציב שולם על תשלומי ריבית החוב של המדינה: ערב ה-7 באוקטובר יחס החוב-תוצר של ישראל היה 60%, אך הוא זינק לכ-70%. הריבית על החוב הממשלתי צמחה משמעותית עקב העמקתו וכן עקב סביבת הריבית הגבוהה בעקבות האינפלציה ועמדה על 49.2 מיליארד שקל שהיוו 2.3 אחוזי תוצר - שיא מאז שנת 2017. ההוצאה על ריבית הייתה גבוה יותר מההוצאה הממשלתית על משרד התחבורה (41 מיליארד), ביטחון הפנים (28.7) ויותר מהסכומים ששולמו לגמלאות ולפיצויים (23.6).
ההוצאה האזרחית בשפל
כשבוחנים את תקציב המדינה בשנה שעברה ביחס לשנים קודמות, מגלים תמונה מדאיגה: הנתח של ההוצאה האזרחית (חינוך, בריאות ורווחה) מהתקציב היה בשפל מאז 2007 וכלל 65.5% מהתקציב.
בד-בבד ההוצאה הביטחונית זינקה לשיא של יותר מ-25 שנה עם 26.6% מהתקציב, ונתח הריבית מכלל התקציב ירד אומנם מאז תחילת המילניום, אבל עלה בהדרגה מאז תקופת הקורונה.
היקף התקציב של החינוך, הבריאות, הרווחה, התשתיות והביטוח הלאומי עמד על 435 מיליארד שקל ב-2025.
אם בוחנים את החלוקה התקציבית לפי אחוזי תוצר, הרי שההוצאה האזרחית עמדה על 19.3% תוצר - רחוק מהשיא של הקורונה (25%) ומעל השפל בעשורים האחרונים שנרשם ב-2007 (16.8%). הוצאות הביטחון גם בבחינה זו בשיא של לפחות 25 שנה עם 7.8% תוצר. הוצאות הריבית ירדו משמעותית מתחילת המאה ועד לפרוץ המלחמה, אז עמדו על 1.9% וקפצו בשנה שעברה ל-2.3% כאמור.
הוצאות המלחמה נחשפות
דוח ביצוע התקציב המפורסם על-ידי החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, נקב גם בהוצאות המלחמה, שעמדו על 231 מיליארד שקל מאז ה-7 באוקטובר 2023.
סכום זה שונה מהותית מהערכת בנק ישראל, שנקבה בסכום של 405 מיליארד שקל, כתוצאה מכך שבאגף המלחמה מוערכת רק בצד ההוצאות העודפות, ולא בצד אבדן ההכנסות שגרמה המלחמה. קרן הפיצויים הייתה ההוצאה הגדולה ביותר, ולאחר מכן פינוי אוכלוסיה כשמדובר בהוצאות המלחמה האזרחיות.
חוסר אחידות בניצול התקציב
הדוח גם מציג חוסר אחידות בפעילות משרדי הממשלה בניצול התקציב. בעוד שניצול תקציב הממשלה עמד על כ-96%, במשרדים רבים נרשם תת ביצוע חריג. משרד האנרגיה ביצע 70% מתקציבו, משרד ראש הממשלה ביצע 76%, משרד החקלאות 80%, משרד ההתישבות 64%, משרד החוץ 86%, האוצר 80%, ורשות שוק ההון 66%.
בנוסף, הדוח מצביע על פערים משמעותיים בין התקציב המקורי של משרדי הממשלה כפי שאושר בספטמבר אותה שנה לתקציב על שינויו - כלומר לאחר העברות שביצע האוצר, שחלקן דורשות את אישור ועדת הכספים של הכנסת ועד לסוף השנה.
המשרד להגנת הסביבה למשל אמור היה לקבל 998 מיליון שגדלו במהלך השנה ל-1.2 מיליארד שקל עוד לפני העברת עודפים משנים קודמות. תקציב משרד ראש הממשלה גדל מ-2 מיליארד שקל ל-3.2 מיליארד שקל, תקציב משרד התחבורה גדל בכ-4 מיליארד שקל.
קפיצה דרמטית במיוחד נרשמה במשרדים הסקטוריאלים: במשרד ההתישבות נסק התקציב מ-454 מיליון ל-775 מיליון שקל. במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי התקציב כמעט הוכפל מ-236 מיליון שקל ל-604 מיליון שקל.
