גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

נתוני הגיוס של צה"ל חושפים: המגזר שבו מתגייסים הכי הרבה, והזינוק בגיוס נשים

נתוני צה"ל, שהתקבלו בבקשת חופש המידע, חושפים את שיעור המתגייסים לצה"ל לפי מגזרים ● בנתונים נמצאה תופעה מפתיעה: המגזר היחיד שחווה עליה בגיוס בין 2018־2024 הוא נשים דתיות ● איפה שיעור המתגייסים לקרבי גבוה במיוחד, וכמה מתגייסים בחברה החרדית?

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל
חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

הדיון הציבורי על גיוס חרדים מעורר מתח גדול בין המגזרים בישראל. מלחמת חרבות ברזל יצרה צורך חיוני בלוחמים נוספים, כשברקע חוק הפטור מגיוס יוצר סדקים בין מפלגות הקואליציה, אבל לא רק.

אחת מתגובות הנגד לטענה שיש להגביר את גיוס החרדים היא ש"גם אצל החילונים ה'תל־אביבים' קיימת השתמטות המונית". אז מי באמת מתגייס, וכמה? על פי נתוני צה"ל, המחולקים במקור לפי בתי ספר, והתקבלו בבקשת חופש המידע של התנועה לחופש המידע, ניתן לענות על השאלות הללו.

מהו "התא למניעת חיכוך" שהוחלט להקים בלבנון?
דיכטר אמר שלפיד מסר ללבנון שטח ריבוני. הבעיה? הטענה כבר הופרכה

כך לדוגמה, בניגוד לסטריאוטיפ עליהם, שיעור הגיוס בתי הספר החילוניים במרכז גבוה במיוחד, גם בקרב הגברים וגם הנשים, וכך גם שיעורי המיצוי לקרבי. אך אף מגזר לא יכול להתחרות בשיעור הגיוס לקרבי של הגברים הדתיים. נשים דתיות, למרות שכלל אינן חייבות בגיוס, בחרות להתגייס בשיעורים הולכים וגוברים. גם הן, וגם נשים כלל, בוחרות ללכת יותר ויותר לתפקידים קרביים. שיעורי הגיוס של גברים חרדים זניחים ואף יורדים, למרות ההבטחה לתהליכים.

ממצא נוסף העולה מהנתונים הוא הניתוק בין שיעורי הגיוס בחברה החרדית לבין שאר המגזרים. שיעור הגיוס של גברים חרדים, שעומד על כ־12% (וגם הוא הערכת־יתר, כשהערכה עם הנחות יסוד אחרות עומדת על 7.9%), נמוך דרמטית ביחס לכל מגזר אחר: אפילו נשים דתיות, שחובת הגיוס עליהן לא קיימת כלל, מתגייסות בשיעור שגבוה כמעט פי 3 מזה.

חמור מכך: המצב במגזר החרדי לא משתפר. למעשה, ההיפך הוא הנכון. ישנה ירידה קלה לאורך זמן בשיעורי הגיוס מבתי ספר חרדיים. זאת נזכיר, לפני חוק הגיוס הנוכחי.

כלומר, ההבטחות לגבי "תהליכים" שהחברה החרדית תעבור אם רק יעזבו אותה לנפשה מתבדות בנתוני האמת. נראה שבתקופה בה לא היה לחץ ציבורי משמעותי לגיוס חרדים, לא ראינו השתלבות שהובילה לגיוס, אלא להיפך - שחיקה בגיוס והישארותו ברמות נמוכות באופן דרמטי ביחס לשאר האוכלוסיה המתגייסת.

חרדים: קיימת הערכת־יתר

חרדים בישראל כמעט שלא מתגייסים, ואף שיעור הגיוס שבידינו הוא למעשה הערכת־יתר. זאת מכיוון שהנתונים בידי צה"ל כוללים רק מוסדות שצה"ל מכיר. מוסדות קטנים יחסית, מהם לא הגיע אפילו חייל אחד, לא קיימים כלל בנתונים. כלומר, שיעור החרדים שמתגייסים מכלל האוכלוסיה הוא בפועל נמוך אפילו יותר מה־11.7% שמופיעים בנתונים. אם נניח שמבתי הספר שצה"ל אינו מכיר לא הגיע אף חייל אחד, שיעור הגיוס צונח ל־7.9% בלבד.

יותר מכך: תחת הפיקוח החרדי נכללים גם בתי ספר מקצועיים ומוסדות יוצאי דופן כמו הישיבה התיכונית עמיאל בתל אביב, אליהם מגיעים אנשים מחוץ למיינסטרים החרדי. בישיבות המיינסטרים, דוגמאת "ארחות תורה" בבני ברק מתגייסים 1.7% מהתלמידים. שיעור זה כולל גם את יוצאי החברה החרדית שלמדו שם. במוסדות הגדולים לנשים, כמו "בית יעקב", הגיוס עומד על אפס עגול.

אך לא כל החרדים הם מקשה אחת: ספרדים וחב"ד, למשל, מתגייסים מעט יותר. במחקר שנערך על ידי ד"ר יעל יצחקי-בראון וד"ר נחומי יפה מאוניברסיטת תל אביב, חב"ד הם הפתוחים ביותר לשירות צבאי, אחריהם ספרדים, חסידים ולבסוף הליטאים.

זה מתבטא גם בנתונים, לפיהם בתי ספר מזוהי־חב"ד מגיעים לשיעור גיוס גבוה יותר. פער מעניין נוסף הוא שיעור הגיוס הגבוה יותר של חרדים בערים מעורבות, לעומת ערים חרדיות מובהקות כמו מודיעין עילית ובני ברק.

ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר ש"בפריפריה יש קבוצות שהן יותר בשולי החרדיות, על איזשהו תפר, והם מתגייסים בשיעורים יותר גבוהים". אך ד"ר איתן רגב מהמכון החרדי למחקרי מדיניות מציע פתרון אחר: בפריפריה יש יותר בתי ספר ספרדיים ושל חב"ד, שנוטים להתגייס יותר.

חילונים: 90% גיוס

על פי נתוני צה"ל על אחוזי הגיוס של שנת 2024, בבתי הספר הממלכתיים בתל־אביב שיעור הגיוס עומד על מעל 90%. הנתון היחיד הגבוה מכך הוא גיוס בקרב בני קיבוצים ומושבים: בוגרי המרחב הכפרי מגיעים ל־94% גיוס. נתונים דומים ניתן לראות בקרב הנשים החילוניות. הן הנשים שמתגייסות יותר מכל מגזר אחר.

ומה לגבי שירות קרבי? מבין המתגייסים, 43% מהגברים החילונים מערי המרכז מתגייסים לשירות קרבי, ושיעור זהה בפריפריה. בתי הספר שיאני הגיוס הם לרוב בתי ספר חילוניים מהמרכז וממעמד חברתי כלכלי גבוה. בתי ספר בולטים הן בגיוס והן בגיוס לקרבי הם למשל עירוני י"ד בתל אביב, רוטברג מרמה"ש ויחד במודיעין. ככלל, מודיעין שנוסדה כעיר עבור משרתי קבע נהנית משיעור גיוס (כולל לקרבי) גבוה במיוחד.

ד"ר שוקי פרידמן, מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) אומר שהסטריאוטיפ של "'תל־אביבים משתמטים' הוא פשוט לא נכון. בכל ערי המרכז של אשכולות 8־10 שיעורי הגיוס גבוהים מאוד, לרבות לקרבי. העיר מודיעין מובילה בשיעורי הגיוס וגם רעננה וכפר סבא באוריינטציה של גיוס וקרבי במיוחד".

הוא מוסיף כי "תל־אביב היא היחידה מהערים החילוניות שפחות בקרבי", אבל גם ההבדל הזה מצטמצם בשנים האחרונות, ומפער בין 9% ב־2018, הוא עומד על 4% היום, כש־40% מהמתגייסים מתל אביב מגיעים לקרבי.

ובכל זאת, יש פער בולט אחד בין המרכז לפריפריה: שיעור הקצונה. 7% מהגברים מבתי ספר ממלכתיים מהמרכז הופכים לקצינים, אך רק 4% מהפריפריה. פער דומה ניתן לראות גם אצל נשים. גם כאן הקיבוצים והמושבים מתבלטים, עם מיצוי לקצונה של מעל 9% אצל גברים ונשים כאחד.

דתיים לאומיים: 60% לקרבי

קשה להתחמק מהתרומה הבולטת של הציונות הדתית לכוח הלוחם בצה"ל, תרומה שמתבטאת לצערנו גם בשיעור נופלים גבוה. הנתונים מדגימים זאת היטב: גברים מהציונות הדתית מתגייסים בשיעורים גבוהים, נמוכים רק במעט מאלו של חילונים.

ובכל זאת, בנתוני צה"ל יש הטיה מסוימת: חתך הגיל בו הגיוס נבדק הוא 21־22. אך בפועל, תלמיד ישיבת הסדר יכול "למשוך" מספר שנים מעבר לכך, ולהתגייס רק לאחר מכן. מספיק שאחוזים בודדים מכל מחזור בוחרים לעשות כן כדי ליצור הטיה כלפי מטה של נתוני הגיוס. כך שהנתון כאן של 86.8% הוא הערכת־חסר, ודתיים לאומיים מתגייסים כנראה בשיעור דומה לאלו של חילונים.

הפער הבולט ביותר הוא שיעור הגיוס לקרבי: 60% מהגברים הדתיים מתגייסים לקרבי, ובכל חתך גאוגרפי שהוא מדובר על מעל 50%, בפער משמעותי מעל גברים חילונים. אך הנתון הדרמטי ביותר מגיע מההתנחלויות: מבין המתגייסים, 75% משרתים שירות קרבי. אין אף מגזר ותת־מגזר אחר עם שיעור גבוה כל כך של קרביים מבין המתגייסים. בין 2018 ל־2024 שיעור הגיוס אצל דתיים ירד מעט, בדיוק כמו אצל חילונים, אך יש חלק ששיעור הגיוס שלו דווקא עולה, ובקצב גבוה במיוחד: נשים דתיות.

נשים דתיות: מגמת צמיחה

נשים דתיות בישראל מתגייסות בקצב הולך וגובר, למרות שהן אינן חייבות בכך. הצהרת הדת שמעניקה פטור מלא היא קלה ופשוטה, ובד"כ בעידוד בית הספר. במובן זה, נשים דתיות משוחררות בהרבה מגברים חרדים, שמחויבים ללמוד בישיבה עד "גיל הפטור".

ובכל זאת, המגמה דרמטית: שיעור הגיוס של נשים דתיות מגיע ל־30%, אפילו יותר מאשר לפני כמה שנים, ובכך הן תת המגזר היחיד ששיעור הגיוס שלו עלה בשנים האחרונות.

שיעור המתגייסות הגבוה ביותר של נשים דתיות מגיע מערי המרכז (36%) ומירושלים (34%) והשיעור הנמוך ביותר מגיע מההתנחלויות (21%), אך אפילו אלו מספרים גבוהים יותר מאשר של גברים חרדים מכל ענף שאינו חב"ד. בזמן שנשים דתיות חופשיות בהרבה מגברים חרדים לא להתגייס, אך הן בוחרות בכך בשיעורים הולכים וגוברים.

למעשה, הדס יונתן מ"משרתות באמונה" של עמותת אלומה, המלווה גיוס נשים דתיות, אומרת שעל פי הנתונים העדכניים שבידיהן, יש כבר שיעור גיוס של מעל 40%. לדבריה "הצבא פתח יותר תפקידים לבנות. עוד לפני המלחמה הייתה עליה, וכשהגיעה המלחמה כבר היו לא מעט בנות דתיות בתפקידים משמעותיים, ראו אותן, והאחיות שלהן כבר על קרקע מאוד בשלה".

היא מספרת על שינוי של ממש בחברה הדתית: "זה כבר לא טאבו או מחוץ לגדר. המגמה השתנתה, בתי הספר מעודדים ללכת לשירות לאומי, אבל מכירים בזה שאפשר לבחור ללכת לצבא". היא משבחת גם את התהליך שעבר צה"ל עצמו, ש"משקיע עוד משלב המלש"בית. מפקדת מיטב הקימה פורום של נציגי יחידות ונציגי אזרחיים, והרב טהרלב הקים את היחידה המגדרית באיסוף קרבי, ועשו את ההתאמות עבורן".

היא מדגישה כי "על פי המחקרים שלנו, אין הבדל דתי בין בוגרת צבא לבוגרת שירות לאומי. הצבא מרוויח, והמגזר הדתי מרוויח".

עוד כתבות

NoTraffic / צילום: הדר גולן

הסטארט-אפ שמוכיח: אפשר להיות מבטיח בגיל 10

NoTraffic התחילה מהמתנה שרמזור בישראל יתחלף, והפכה לרשת הרמזורים החכמים הגדולה בארה"ב ● היא רצה קדימה עם קצב הכנסות שנתי של 30-50 מיליון דולר והמלצה חמה ממנכ"ל אנבידיה ● מקום 7 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

נוחי דנקנר "הרים ידיים". נכס אחד בירושלים יקבע את עתידו

נוחי דנקנר לא עמד בהסדר האחרון מול הבנקים ונסוג מהתנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● עד כה הוא השיב כ־110 מיליון שקל, וכעת העיניים נשואות למכירת "בית השנהב" בירושלים

שדרות / צילום: Shutterstock

כ־10 שקלים למ"ר: מגרש למסחר ותעסוקה בשדרות שווק במחיר חריג

מגרש בשדרות נמכר ב־55 אלף שקל בלבד במסגרת מכרז ללא מגבלת מחיר מינימום ● בית החולים הדסה עין כרם מקדם הרחבה שתכלול מנחת מסוקים חדש ותוספת של 770 מיטות ● כפר סבא מובילה בביקושים ל"דירה בהנחה" ● ומון אקטיב תשכור 11 קומות במגדל ביונד בגבעתיים ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-, ''הארץ''

לאחר שנה וחצי: הסתיימה עדות נתניהו בבית המשפט

בסיום עדותו היום אמר נתניהו: "צוות ענק הקדיש לזה מאות מיליוני שקלים. המטרה אחת: למצוא משהו, כל דבר. לא מצאו שום דבר. מה שהיה צריך להיות אכיפת החוק, הפך להיות הפיכת החוק; אני אחרי 10 שנים של גיהנום" ● כעת יימשך המשפט בשמיעת עדי ההגנה; אחרי החגים הדיונים יתנהלו 5 ימים בשבוע

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

קרנות לסטארט-אפים ומרכזי פיתוח בינלאומיים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל: הפתרון המסתמן להייטק

במשרד האוצר וברשות החדשנות מנסים להתמודד עם הבעיות שיצר שער הדולר לחברות ההייטק ובוחנים הקמה של שתי קרנות מענקים לסטארט-אפים ולמרכזי פיתוח בינלאומיים ● הקרן למרכזים תחלק מענק של אלפי שקלים על כל גיוס של עובד ישראלי

מל''ט של חברת בייקאר הטורקית / צילום: צילום מסך

חברת המל"טים הטורקית שתממן לימודים לסטודנטים פלסטינים

בריטניה מרחיבה את הסיוע הביטחוני לאוקראינה במלחמתה עם רוסיה בהיקף של כ־995 מיליון דולר ● היצוא הביטחוני של הודו זינק, וזו בשורה טובה לחברות הביטחוניות הישראליות ● וחברת המל"טים הטורקית בייקאר תתמוך בסטודנטים פלסטינים המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה בטורקיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתוך עמוד האינסטגרם של נטפים טורקיה – חגיגה במפעל לציון יום הרפובליקה / צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של נטפים טורקיה, netafimturkiye

חמת עזבה את טורקיה. מי החברות הישראליות שממשיכות לפעול במדינה?

סגירת מפעל הייצור של חמת באיזמיר באחרונה מצטרפת לנסיגה מתמשכת של חברות ישראליות מטורקיה מאז אמברגו הסחר שהטילה אנקרה ב־2024 ● עם זאת, חברות בהן נטפים וטבע עדיין שומרות על דריסת רגל שקטה במדינה, בעיקר עבור פעילות מקומית

אסף גריס ושירי הייסר, מנכ''לים משותפים ראובני פרידן / צילום: סלע קפיטל

חצי שנה אחרי הפרידה מיד2: משרד הפרסום ראובני־פרידן יטפל במתחרה madlan

ראובני־פרידן, שליווה את יד2 במשך כשמונה שנים, יעבור לטפל במתחרה madlan במסגרת תקציב פרסום המוערך בכ־10 מיליון שקל ● וגם: רשת בראון שבשליטת ישראל קנדה מרחיבה את פעילותה באירופה ונכנסת לראשונה לשוק המלונאות בגרמניה ● אירועים ומינויים

טעינת רכבים חשמליים / צילום: Shutterstock

דוח המבקר: אין תוכנית מסודרת לפרישת עמדות טעינה לרכבים חשמליים

דוח מבקר המדינה, מצביע על פער חד בין זינוק במספר הרכבים החשמליים, לבין פריסת עמדות הטעינה – רק כ־5% יכולים להיטען במקביל ● עוד נכתב בדוח, כי המשרד להגנת הסביבה צריך להשלים את האסדרה בנוגע לסוללות כלי רכב חשמליים והיברידיים ● כמו כן, מצוין בדוח כי היקף הנזק הכספי של פליטות מזהמים לאוויר הגיעה בשנת 2024 לממדי עתק של כ-36.9 מיליארד שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

יותר מתקציב משרד התחבורה: היקף הריבית שהמדינה שילמה על החוב זינק ב-2025

הגירעון עמד בשנת 2025 על 98.6 מיליארד שקל שהיוו 4.7 אחוזי תוצר, והוא קטן משנת 2024, אז עמד על 6.8% תוצר ● הסיבות: עלייה בהכנסות ממסים וקיטון בהוצאות הביטחון ● הנתון המדאיג: הנתח של ההוצאה האזרחית היה בשפל ועמד על 65.5% מהתקציב ● וגם: בכמה הסתכמו הוצאות המלחמה מאז ה-7 באוקטובר?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בין ת"א לניו יורק: איפה צריכה להיות "ספינת-האם" של המשקיעים

בעוד שביצועי היתר של השוק המקומי נקטעו, והבורסה המקומית מדשדשת, וול סטריט ממשיכה לעלות, ולמשוך אליה חזרה את המשקיעים ● אבל ייתכן כי הבחירה הנכונה דווקא אינה בין תל אביב לניו יורק ● טור אורח

משרדי אנבידיה ברחוב יצחק שדה, תל אביב ומטה חברת השבבים נובה ברחובות / צילום: בר לביא, איל יצהר

​אפקט אנבידיה: הכלכלן שטוען - מיעוט חברות מטות את נתוני הצמיחה

הייצור בחו"ל זינק בתוך רבעון והסתיר פגיעה קשה בתוצר - כך לפי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי ● ההערכות: חברות בודדות, ביניהן אנבידיה (מלאנוקס), קמטק ונובה אחראיות למחצית מהצמיחה ● האם בנק ישראל והאוצר מסתנוורים מאשליה סטטיסטית?

חאן יונס, עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראאד אבו אלקיעאן, עובד קבלן של משרד הביטחון, נהרג בקריסת מבנה בעזה

שר הביטחון כ"ץ: "גם אם תהיה דרישה אמריקאית - לא נסוג מדרום לבנון" ● דוח חדש חושף את הסכומים שהשקיע הפנטגון ב-39 ימי המלחמה במשטר האייתוללות ● עומאן הודיעה על הקמת נתיב ימי זמני עבור כלי שיט המבקשים לעבור במצר הורמוז ● הסנאט בארה"ב אישר את הצעת החוק הקובעת כי על טראמפ לסיים את המלחמה באיראן. לא מדובר בהחלטה מחייבת ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

שר האוצר יציג תוכנית סיוע לענף ההייטק; בוחן תשלום מסים בדולרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי יציג בשבוע הבא תוכנית סיוע לענף ההייטק על רקע התחזקות השקל, והגדיר את סביבת שער החליפין הנוכחית כ"ניו־נורמל" ● בנוסף, אמר כי נבחנת האפשרות לאפשר לחברות רב־לאומיות לשלם מסים בדולרים על סוגים מסוימים של הכנסות, אף שלדבריו "אין מדינה בעולם שמאפשרת את זה"

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● מניית יבואנית מוצרי הטבק גלוברנדס צנחה, לאחר שבוטל הסכם ההפצה שלה עם חברת JTI ● איי.סי.אל הודיעה על עסקת יצוא אשלג להודו בסך 144 מיליון דולר ● קבוצת דלק הרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית ל-200 מיליון שקל ● דריכות לקראת הדוח הכספי של מיקרון שיפורסם הלילה

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

בשווי של פחות ממיליארד דולר: משה מזרחי שוב מנסה לקנות את אינמוד

לאחר שדירקטוריון חברת האסתטיקה הרפואית דחה בתחילת השנה את הצעתו לרכישתה בשווי גבוה יותר – הגיש המייסד והיו"ר מזרחי הצעה נוספת, נמוכה יותר, הפעם ללא מאיר שמיר לצידו

עופר מלכה / צילום: איל יצהר

הוועדה פסלה אותו מלכהן כמנכ"ל רש"ת. עכשיו מירי רגב מנסה לקדם אותו לדירקטור

לפני כשנתיים נפסל מינויו של עופר מלכה לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה ע"י הוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות, בנימוק של אי עמידה בתנאי הסף ● כעת, מנסה שרת התחבורה מירי רגב, לקדם אותו לתפקיד דירקטור ברשות שדות התעופה

השותפים ב־DEEP 33. למעלה מימין: מייקל ברוכים, אורי אמסלם, ירדן גולן; למטה מימין: יואב רוזנברג, ליאור פרושאור, יעל ברששת / צילום: אוהד קב

קרן הדיפ־טק גייסה 200 מיליון דולר ורוצה להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"

קרן Deep33, שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ליאור פרושאור והיזם האמריקאי מייקל ברוכים, גייסה 50 מיליון דולר מעל היעד ● יותר ממחצית מהמשקיעים הם זרים, בעיקר מארה"ב ומבריטניה, אך בגיוס השתתפו גם מוסדיים ישראליים, שעד לאחרונה נמנעו מהשקעות בדיפ־טק

צוואה / צילום: Shutterstock

ניסו להסתיר את הירושה מנושים שתבעו עשרות מיליוני אירו - ונותרו בידיים ריקות

אח ואחות שנתבעו ע"י בנק בחו"ל ניסו למנוע מנושיהם לשים יד על ירושת אמם, ודאגו שהכלה תירש את העיזבון במקומם ● אלא שהזוג הסתכסך והכלה סירבה להעביר להם את הכסף בו זכתה מן ההפקר ● בית המשפט דחה את טענותיהם וחייב אותם בהוצאות של כ-600 אלף שקל

יקי פייטלסון, מנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

לקראת רכישת ענק נוספת בסייבר הישראלי? מאחורי הזינוק במניית ורוניס

חברת אבטחת הסייבר ורוניס, שנסחרת בשווי של מעל 4 מיליארד דולר, עשויה להימכר לאחת מענקיות הפרייבט אקוויטי בארה"ב, ובהן קרן בלקסטון ● מניית ורוניס, שהוזכרה בעבר בגלובס כמועמדת לרכישה, עלתה ב־73% בחודשיים האחרונים, אך נסחרת בכמחצית משווייה בשיא