גרמניה עוברת שינוי היסטורי בתחום הביטחוני, ודוגמה אחת לכך אפשר לראות בהסכמה של הממשלה בברלין לרכוש כ־40% מהאחזקות באחת מיצרניות מערכות היבשה הביטחוניות הגדולות ביותר ביבשת - חברת KNDS - בעסקת ענק בשווי מיליארדי אירו.
● גל חדש באמריקה הלטינית משנה את כללי המשחק עבור ישראל
● באירופה מתנערים מנשק ישראלי אז איך בכל זאת היצוא בשיא?
לא מדובר בהלאמה מלאה של החברה, אלא בהפיכה לאחת משתי בעלות המניות הגדולות ביותר בה, לצד צרפת. "הרכישה תבטיח את ההשפעה שלנו לטווח־ארוך על חברה בעלת חשיבות אסטרטגית לביטחון וליכולות ההגנה שלנו", אמר השבוע דובר הממשלה.
האחזקה המשותפת היא שינוי פרדיגמה למדיניות שקרובה יותר לזו הצרפתית, בה כבר עשורים חלק גדול מהפעילות נעשה באמצעות חברות ביטחוניות ממשלתיות (בדומה למצב בישראל), בעוד שעד כה בגרמניה אלה היו עסקים פרטיים.
אמנם לברלין היתה שמורה ההחלטה לגבי יצוא ביטחוני, אבל המבנה העסקי הותיר את ייצור טנקי המערכה שלה, הנגמ"שים, מערכות הגנה מטילים וצוללות בידי חברות פרטיות כמו ריינמטאל, תיסנקרופ ודיהל.
הענקית הביטחונית
KNDS נוסדה ב־2015 - "שנות המדבר" של התעשייה הביטחונית האירופית, שהתייבשה מחוסר תקציבים ממשלתיים וחוסר עניין - מחיבור של שתי חברות: החברה הפרטית הגרמנית קראוס־מאפיי-ווגמאן (KMW) והחברה הממשלתית הצרפתית Nexter. בין היתר ייצרה KMW את הטנק לאופרד והנגמ"ש פומה.
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, על רקע ההתחמשות מחדש של גרמניה, קיבלה החברה צבר הזמנות המסתכם ביותר מ־30 מיליארד אירו והכנסותיה השנתיות זינקו לקרוב ל־5 מיליארד אירו. היא מעסיקה כ־11 אלף עובדים ב־35 אתרי ייצור, רובם בגרמניה ובצרפת. הצבא הגרמני לבדו הזמין 134 טנקים מתקדמים לאספקה מהירה ככל האפשר, וצבאות אירופיים נוספים הזמינו יותר מ־200 טנקים. חלק מההזמנות נעשו בעבור אוקראינה, במימון אירופי.
החשיבות של החברה, גם במסגרת תכנון טנק מערכה חדש גרמני־צרפתי משותף, הובילה את הממשלה בברלין להנדס מחדש את הבעלות עליה. היא החלה לפני יותר משנה במשא ומתן עם הקבוצה שנקראת "יורשי וואגמן" לרכישה של 40% מהאחזקות בחברה.
יורשי וואגמן
יורשי וואגמן היא קבוצה של כמה עשרות גרמנים - ביניהם מהנדסים, וטרינר, מומחה למוצרט ואיש מכירות של מעליות - שירשו את המניות שלהם משני המייסדים הוותיקים של KMW.
קבוצה אחת היא מצאצאיו של התעשיין הגרמני אוגוסט בודה שרכש את יצרנית המרכבות לשעבר ווגמאן, שהוקמה במאה ה־19, ואז הפך את החברה לאחת מיצרניות הטנקים לצבא הנאצי. החברה שבה לייצר טנקים בעבור הצבא המערב־גרמני אחרי המלחמה.
קבוצה שנייה היא מצאצאיהם של האחים תיאודור ויוליוס שפרינגמן, שגם הם החזיקו במניות בחברת ווגמאן. אחד מחברי קבוצה זו היה אמן בן 85 בשם ברוקהרט פון בראונבהרנס, שעזב אותה במחאה על מכירת טנקים לסעודיה לפני יותר מעשור.
היורשים נשאו ונתנו בחודשים האחרונים עם הממשלה הגרמנית על היקף הפיצוי שתקבל תמורת המניות שלה. ההסדר עליו דנו הוא שהממשלה הגרמנית תרכוש 40%, בעוד הצרפתים ידללו את אחזקותיהם, שעומדות היום על 50% לשיעור זהה.
המשפחה תמכור 10% מהמניות בשוק החופשי וכך תעשה גם הממשלה הצרפתית. שווי החברה הוערך בין 15 ל־20 מיליארד אירו, והיורשים ביקשו פרמיה מסוימת על המחיר שייקבע בהנפקה העתידית.
כעת, הממשלה הגרמנית הסכימה לכך, והמהלך צפוי לקבל אישור בוועדת התקציב בימים הקרובים. סכום הרכישה לא פורסם, אך צוין כי הוא לוקח בחשבון את ביצועי המניה בתקופה שאחרי ההנפקה, ביחד עם פרמיה מיוחדת על כך שלגרמניה ולצרפת תהיה שליטה על הנעשה בחברה, כבעלת השליטה בה.
שתי המדינות הסכימו גם לדלל בעתיד את האחזקות שלהן ל־30% במקביל, מה שיאפשר לחברה לגייס כסף נוסף בשווקים. הנפקה צפויה כבר בחודש הבא בפרנקפורט או בפריז.
נציגים של שתי משפחות היורשים אמרו לפייננשל טיימס החודש כי חלק מהחברים אינם מעוניינים להיחשף בתקשורת. ביניהם נמצאים פסיכואנליקאי, יועץ מס, בעל חברת גינון ועוד, דיווח העיתון, שהעריך כי מדובר בעשרות בני אדם.
פרשנים כלכליים ביקרו את הממשלה בברלין על טקטיקת המשא ומתן שלה, וכי הודיעה על הצורך לקנות את האחזקה בחברה עוד לפני שהסכימה על המחיר, כך שמשפחות היורשים יכלו להתמקח מנקודת מוצא של עוצמה.
הכספים שיגוייסו בבורסה בעזרת ההנפקה של כ־20% ממניות החברה אמורים לשמש אותה להתרחבות מהירה, כולל פתיחת פסי ייצור לטנקים ולנגמ"שים בהשקעה של מיליארדי אירו.
מי שלחץ מאחורי הקלעים לקבל את ההחלטה היא ראש מדינת המחוז בוואריה, מרקוס זדר.
בוואריה מסתמנת כמרוויחה הגדולה של ההחלטה הגרמנית להתחמש מחדש, שמתוקצבת ב־500 מיליארד אירו לשנים הקרובות. כשליש מהחברות הפועלות בתחום הביטחון בגרמניה מבוססות במדינה. וגם המטה הגרמני של KNDS ממוקם במינכן.
