הפקקים בישראל הולכים ומחמירים, ונראה שגורמי התכנון מחפשים כמעט כל דרך כדי להתמודד איתם. אם עד היום ראינו את זה בעיקר בשבילי אופניים, רכבות ומטרו, כעת מגיע פתרון יצירתי במיוחד: מינהל התכנון החל לגבש מסמך מדיניות ארצי להסדרת תשתיות הרחפנים בישראל. בימים אלו בוחנים במינהל התכנון את הפוטנציאל הגלום במרחב האווירי של ישראל כנדבך משלים למערכות התחבורה הקיימות, במטרה להרחיב את אפשרויות הניידות והשינוע עבור הציבור והמשק.
● "שינוי משמעותי": ישראל בדרך לרפורמה בתחבורה הציבורית
● נפסל מלכהן כמנכ"ל רש"ת. עכשיו מירי רגב מנסה לקדם אותו לדירקטור
התחבורה האווירית המתקדמת מבוססת על כלי טיס חשמליים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית (eVTOL), המיועדים להטסת נוסעים, שינוע מטענים ושירותים מתקדמים בתחומי הרפואה, החירום, הביטחון, החקלאות והלוגיסטיקה. על פי המגמות בעולם, הטכנולוגיה נמצאת כבר כיום ברמת בשלות גבוהה, כאשר מדינות רבות מקדמות פיילוטים מסחריים ותשתיות ייעודיות לקראת תחילת פעילות רחבה בשנים הקרובות.
גם אצלנו התחום מתקדם וחברת הרחפנים קאנדו דרונס, שבשליטת רשת הקמעונאות של רמי לוי, מקדמת הנפקה לפי שווי של כ־83 מיליון שקל. החברה מספקת שירותי שינוע סחורות ואנשים, באמצעות רחפנים בעלי יכולת נשיאה של עד 250 ק"ג. על פי החברה, עד כה היא השלימה למעלה מ־1,200 משלוחים של סחורות, בין היתר במסגרת פיילוטים מסחריים, שכללו בין השאר שינוע ציוד רפואי ומנות דם בין בית חולים רמב"ם בחיפה לבית החולים בנהריה.
"הזדמנות לאומית"
החזון הנבחן במסגרת מסמך המדיניות הוא יצירת רשת תחבורה אווירית משלימה, במטרה להסיט חלק מתנועת הסחורות והשירותים מהרשת הקרקעית אל האוויר, ובכך להפחית עומסים ולשפר את הנגישות.
במסגרת העבודה ייבחנו סוגי המנחתים הנדרשים ברחבי הארץ - החל ממשטחי נחיתה מקומיים (Vertipad) בשטח של כ-0.8 עד כ-1.5 דונם, דרך נמלי רחפנים עירוניים (Vertiport) בשטח של כ-2.5 עד כ-7 דונם, ועד למסופי רחפנים מטרופוליניים (Vertihub) בשטח של כ-12 עד כ-27.5 דונם, אשר ישמשו כמרכזי תחבורה אזוריים ויחוברו למערכות תחבורה נוספות. חלק מהמתקנים יוכלו להשתלב גם על גגות מבנים במרכזי הערים.
לצד הטסת נוסעים, התחבורה האווירית המתקדמת צפויה לאפשר מגוון רחב של שימושים נוספים ובהם משלוחים כבדים וקלים, שילוח רפואי, שירותי חירום והצלה, אבטחה, פיקוח, חקלאות מתקדמת ותמיכה בתעשיות נוספות. חלק מהשימושים הללו כבר מופעלים כיום באופן מסחרי במדינות שונות בעולם.
הצורך בגיבוש המדיניות נובע גם מהעניין הגובר בתחום. למוסדות התכנון ולרשות התעופה האזרחית החלו להגיע לאחרונה בקשות ראשונות לאישור מנחתי רחפנים בישראל, ומסמך המדיניות נועד לספק למוסדות התכנון ברחבי הארץ כלים מקצועיים ומדיניות אחידה לבחינת התוכניות העתידיות.
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "כשם שמדינת ישראל נערכה למהפכת הרכבות הקלות והמטרו, כך עלינו להיערך כבר היום למהפכה הבאה בעולם התחבורה. התחבורה האווירית המתקדמת צפויה לשנות את האופן שבו אנשים, סחורות ושירותים נעים במרחב, ותפקידנו הוא לוודא שהתשתיות והתכנון יהיו מוכנים לכך. מוסדות התכנון מתחילים להתמודד עם בקשות ראשונות להקמת מנחתי רחפנים, ולכן נדרשת כבר היום היערכות לאומית שתאפשר לשלב את הטכנולוגיה החדשה בצורה בטוחה, יעילה ומיטבית במרחב הישראלי".
מנכ"ל Cando Drones, יואלי אור: "ישראל ניצבת בפני הזדמנות לאומית של ממש לפתח את ממד האוויר כמרחב תחבורה חדש. בניגוד לכבישים, גשרים, מנהרות או תשתיות תת-קרקעיות, תנועת רחפנים למשלוחים, לוגיסטיקה ואף מוניות אוויריות יכולה להתבסס על תשתית קיימת ולהעניק מענה מהיר, יעיל וחסכוני. היכולת הטכנולוגית כבר קיימת והוכחה בשטח, וכעת נדרש בעיקר הדחף הרגולטורי והחשיבה התכנונית שיאפשרו את מימושה בקנה מידה רחב. יחד עם רשות התעופה האזרחית ונתיבי איילון כבר הוגדרו עשרות נתיבי טיסה פוטנציאליים, וכעת הגיע הזמן להפוך את החזון למציאות".
