סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
08:10
1. שוק המניות
על רקע המתיחות השברירית בין ארה״ב לאיראן וההסדרים המתוחים בצפון מול לבנון, הבורסה בתל אביב צפויה לפתוח את השבוע כשהמשקיעים מחפשים סיבה לאופטימיות זהירה תוך חשש מהתלקחות מחודשת בזירה הגיאופוליטית.
הבוקר בעולם נרשם שיפור בסנטימנט לאחר דיווחים כי ארה"ב ואיראן הסכימו לעצור את חילופי האש ולהיפגש השבוע בקטאר כדי לחדש את השיחות. החוזים בוול סטריט בעליות של עד 0.7%, באסיה מגמה חיובית גם כן. ההסכמות האחרונות אומנם הפחיתו זמנית את הסיכון, אך בשוק כבר יודעים שמדובר בשקט שברירי, שיכול להתהפך במהירות.
שתיים מהמניות הדואליות הגדולות יעיבו על פתיחת המסחר - קמטק ונובה בפערים שליליים של מעל 3%.
כדאי אבל לשים לב למניות התוכנה הדואליות, נייס ופורמולה מערכות, יקפצו בכ־6.3% ובכ־8%, בהתאמה, וזאת בהמשך לזינוק של מניות התוכנה בוול סטריט בשישי, בניגוד גמור למגמה שם - תעודת הסל IGV זינקה במעל 3% בהובלת מיקרוסופט וסיילספורס שזינקו במעל 5%, גם הישראליות וויקס ומאנדי זינקו. ייתכן שהלחץ על סקטור השבבים, מסית כספים לסקטור התוכנה שנחשב פחות מחזורי ועם פחות חשיפה ישירה לעלויות חומרה.
בשישי האחרון חתמה הבורסה בת"א שבוע שלילי שני ברציפות, כאשר את הירידות הובילו מניות הטכנולוגיה והשבבים, לצד המניות הביטחוניות. בסך הכול, ת"א 35 איבד מערכו כ־2.8%, מדד ת"א 125 נחלש בשיעור דומה ומדד ת"א 90 איבד כ־3.1%. ובכלל, הבורסה נמצאת ב"תיקון". ת"א 35 ירד מעל 10% מהשיא האחרון שלו, כך גם ת"א 90 ות"א 125.
בסיכום שבועי מדד ת"א 90 הוביל את המגמה השלילית עם נפילה של 2.8%, מדד ת"א 35 השיל 1.1%. המניות הביטחוניות צנחו ב-5.9%, ומדדי התקשורת והטכנולוגיה ב-5.6% ו-3.6% בהתאמה. איזנו מעט סקטור הביומד שזינק ב-5.6%, ענף הביטוח שטיפס ב-1.5% ומדד הקלינטק שהוסיף לערכו 1.1%.
● המשקיע שמזהיר מקריסה: "שוק המניות הכי יקר בהיסטוריה"
באסיה הבוקר מגמה מעורבת - בורסת טוקיו יורדת ב-0.1%, דרום קוריאה בירידה של כ-2%, הונג קונג מזנקות בכ-2% וסין בכ-0.2%.
החוזים בוול סטריט מצביעים על היתכנות לשבוע מעט טוב יותר - דאו ג'ונס עולה ב־0.2%, S&P 500 ב־0.4% נאסד"ק ב-0.7%. בשישי לא יתקיים מסחר לרגל יום העצמאות שחל בשבת.
החששות סביב בועת הבינה המלאכותית, שוק האשראי הפרטי, שיבושי שרשראות האספקה שנמשכים בעקבות המלחמה והריבית הגבוהה - כל הביאו את וול סטריט לחתום בשישי רצף של חמישה ימי ירידות, גם דוחות חזקים במיוחד של יצרנית השבבים מיקרון לא הושיעו. מדד S&P 500 ומדד נאסד"ק ירדו בכל אחד מימי המסחר של השבוע הקלנדרי - לראשונה מאז אפריל 2024 - והשלימו ירידות שבועיות של כ-2% וכ-4.6%, בהתאמה.
התחזית האופטימית שפרסמה מיקרון לאחר נעילת המסחר ביום רביעי אמנם עוררה תחילה ציפיות להתאוששות, אך המומנטום דעך במהירות, במיוחד לאחר שאפל ומיקרוסופט הודיעו כי יעלו את מחירי מחשבי ה-MacBook וקונסולות המשחק Xbox, בהתאמה.
העלאות המחירים המחישו את הלחצים הגוברים על הלקוחות הסופיים של יצרניות שבבי הזיכרון. מניית אפל צנחה ביותר מ-6% ביום חמישי - יום המסחר הגרוע ביותר שלה זה יותר משנה - בעוד שמיקרוסופט נגעה בשפל של 52 שבועות, לפני שהתאוששה ביום שישי.
גם מניות השבבים עצמן המשיכו להיחלש. מדד השבבים של פילדלפיה (SOX) צנח ב-7.9% והשלים את השבוע הגרוע ביותר שלו זה למעלה משנה. אנבידיה צנחה ב-8.6% - השבוע הגרוע ביותר שלה מאז אפריל 2025, המחיקה גרעה ממנה כ-440 מיליארד דולר בשווי שוק.
גם מניית SpaceX התקשתה לשמור על המומנטום, לאחר שוויתרה על חלק ניכר מהעליות החדות שרשמה מאז ההנפקה. ביום שישי היא אף ירדה לזמן קצר מתחת למחיר הפתיחה שלה, 150 דולר למניה, לפני שהתאוששה וסיימה את יום המסחר בעלייה קלה של 0.2%, במחיר של 153 דולר למניה.
● השבוע הכי גרוע מזה 25 שנה: מדוע הענישה וול סטריט את מניית אורקל?
לעומת זאת, מניות התוכנה זינקו - דומה שהמשקיעים העדיפו להגדיל חשיפה לחברות תוכנה עם מודל הכנסות מבוסס שירותים ויכולת תמחור גבוהה יותר. בתוך כך בלטו במיוחד מיקרוסופט, לצד סרוויסנאואו ושחקניות נוספות בתחום הענן והתוכנה הארגונית, שעלו ותרמו לעלייה במדד IGV, שקיזזה חולשה במניות כמו אורקל שנחלשה.
תעוד נוסף לרוטציה בוול סטריט - מניות הקשורות לכלכלה ה"אמיתית" הפגינו עמידות גבוהה יותר השבוע,בתוך כך בלט במיוחד סקטור הבריאות במדד S&P 500, שזינק ב־7.9% והגיע לשיא חדש בסיום יום המסחר ביום שישי, כאשר מניית ג’ונסון אנד ג’ונסון עלתה ביותר מ־11% והשיגה את השבוע הטוב ביותר שלה מאז אוקטובר 2008, מהלך שהעלה את שווי החברה אל מעבר ל־600 מיליארד דולר לראשונה.
גם סקטור ה־Utilities, שנתפס הן כהגנה והן כנהנה מביקוש החשמל הגובר של מהפכת ה־AI, עלה ב־3.9% השבוע, בעוד שמניות מוצרי הצריכה הבסיסיים הוסיפו כ־1.5% נוספים, כסקטור מקלט קלאסי בתקופות תנודתיות.
העליות הללו תרמו לכך שמדד ה־S&P 500 במשקל שווה עקף השבוע את המדד המרכזי בפער השבועי החד ביותר מאז 2020, מה שמעיד על פיזור רחב יותר של הביצועים מעבר למניות הענק.
2. שוק האג"ח
SpaceX גייסה כ־25 מיליארד דולר באג"ח שזכו לביקושי שיא, מה שיצר תחושה של עסקה מדהימה והוביל בתחילה לירידה במרווחי הסיכון. ההפתעה הגיעה כשהמסחר בשוק המשני התהפך במהירות, והאג"ח החלו להיחלש בניגוד מוחלט לציפיות.
לפי גורמים בשוק, אגרות החוב של החברה לפדיון ב־2056 נסחרו במרווחים גבוהים בכ־0.28 נקודת אחוז מעל מחיר ההנפקה, שנקבע על 1.75 נקודות אחוז מעל אג"ח ממשלת ארה״ב, מה שמעיד על ירידת ערך מהירה יחסית לאחר תחילת המסחר.
הפסדי הנייר מההנפקה תפחו לכ־305 מיליון דולר נכון לסוף יום חמישי. החלק הארוך יותר של הסדרה, שעורר מלכתחילה ספקנות רבה יותר בקרב משקיעים, מחק למעשה את כל ההתכנסות במרווחים שנרשמה לאחר ההנפקה, כאשר ביקושי השיא שעמדו על כ־90 מיליארד דולר כבר לא מצליחים לתמוך במחירים.
גם אם חלק מהלחץ על האג"ח של SpaceX מוסבר בגורמים טכניים כמו גידור של קרנות גידור או סגירת פוזיציות שורט, היקף התרחבות המרווחים החריג מצביע על המאפיין הייחודי של החברה בעיני השוק. SpaceX, שהגיעה לשווי שיא של כ־2.6 טריליון דולר, הצליחה לגייס בדירוג השקעה למרות ציפיות לתזרימי מזומנים שליליים במשך שנים ותלות גבוהה באילון מאסק, שאף סומנה על ידי פיץ' כגורם סיכון מרכזי לדירוג, אך התנהגות האג"ח שלה נחשבת לחריגה.
כך למשל, באג"ח של אנבידיה שגייסה 25 מיליארד דולר החודש, המרווחים התרחבו בכ־8 נקודות בסיס בלבד מאז ההנפקה, תנועה מתונה יחסית, בעוד שבאג"ח ארוכות יותר של אלפבית שנמכרו בפברואר נרשמה דווקא התכווצות במרווחי הסיכון. באופן כללי, עלייה במרווחים משקפת תפיסה של סיכון אשראי גבוה יותר, ובמקרה של SpaceX עקום התשואה כבר מתקרב לזה של אורקל, שגם היא חוותה הרחבת מרווחים לאחר ההנפקה.
הביקוש לעסקה של SpaceX היה חזק במיוחד בחלק הקצר של הסדרה, עם העדפה ברורה לאג"ח לחמש שנים שאפשרו לחברה להוזיל עלויות מימון בצורה משמעותית יותר, בעוד שהביקוש לאג"ח ל־20 ו־30 שנה היה חלש יותר. במקביל, שוק החוב הגלובלי מוצף השנה בהנפקות ענק של חברות טכנולוגיה שמגייסות הון למימון בום הבינה המלאכותית, כאשר היקף ההנפקות בדרגת השקעה בארה״ב הגיע ל־175 מיליארד דולר מתחילת יוני - שיא חודשי היסטורי שחצה את רמת 2020.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
השקל נחלש השבוע בכ- 1% כנגד סל המטבעות, והיחלשותו בחודש האחרון כנגד הדולר בלטה לשלילה בהשוואה לשאר המטבעות בשווקים המפותחים. בין הגורמים: רכישות הדולרים של בנק ישראל, עליית פרמיית הסיכון של ישראל, התחזקות הדולר בעולם, התרחבות פערי הריביות בין ארה"ב לישראל, וגם הירידות בשבוע האחרון בנאסד"ק.
● כמעט הכי חלש בעולם: הכוחות שבלמו את השקל
מחירי הנפט עולים הבוקר על רקע החשש מפגיעה נוספת באספקת האנרגיה. נפט מסוג ברנט התחזק ב־0.8% ל־72.57 דולר לחבית, בעוד שנפט WTI האמריקאי עלה ב־1.1% ל־70 דולר לחבית.
מחירי הנפט ירדו השבוע בחדות (10.6%- למחיר חבית ברנט ) לרמתם ערב המלחמה עם איראן, על רקע עלייה במספר המכליות שעברו במצר הורמוז ומתן רישיון אמריקאי לאיראן למכור נפט בשוק הבינלאומי לתקופה של 60 יום. בכירים בממשל האמריקאי הבהירו כי איראן לא תגבה דמי מעבר (tolls) במצר הורמוז, כך שגברו ההערכות כי שרשראות האספקה בעולם יחזרו למצבן טרום המלחמה.
4. מאקרו
מודי שפריר, אסטרטג השווקים הראשי של בנק הפועלים טוען שהתמתנות ליבת האינפלציה, ירידת ציפיות האינפלציה בחודשים האחרונים וחוזקת השקל תומכים להערכתנו בהורדת ריבית בחודש יולי, אך בשיעור של 25 נקודות בסיס בלבד. "בצד הגורמים שאינם תומכים בהורדה של 0.5% נציין את האצת מחירי השכירות, שוק עבודה 'הדוק מאוד', עליית פרמיית הסיכון של ישראל, ההיחלשות החדה של השקל מאז החלטת הריבית האחרונה (3.7%- כנגד סל המטבעות), הצפי להעלאות ריבית במרבית השווקים המפותחים והגישה ה'ניצית' של הפד".
בגזרת המאקרו, יפורסמו השבוע בארה"ב מדד אמון הצרכנים, מדד התעסוקה של ADP ומדדי מנהלי הרכש של S&P Global ושל ISM במגזר הייצור.
אך עיני המשקיעים יהיו נשואות בעיקר לדוח התעסוקה הרשמי לחודש יוני, לו השפעה מכרעת על השווקים, ובפרט על המדיניות המוניטרית של הפד.
הדוח שיפורסם ביום ה' מגיע בעת רגישה, כאשר בשווקים נרשם חשש מפני האפשרות שהפד ייאלץ להעלות ריבית. בבנק ההשקעות RBC Capital Marktes מעריכים כי הדוח של יוני ימשיך את מגמת ההתחזקות בשוק העבודה, עם תוספת של 145 אלף משרות - ויזכה לתנופה חיובית גם מהמונדיאל. עוד הם העריכו כי הדוח יחזק את נטיית הפד למקד את מאמציו במיתון האינפלציה הגואה, על חשבון התמיכה בשוק העבודה - כלומר, יהיה בעל השפעה נצית.
5. תחזית
כאשר מנכ"לים של חברות בשווי של טריליוני דולרים משמיעים את אותה אזהרה, ייתכן שכדאי למשקיעים להקשיב.
אילון מאסק וטים קוק מתארים בשבועות האחרונים תמונה דומה: גל התייקרויות חריג שמתחיל בלב תעשיית השבבים והבינה המלאכותית, ומתחיל לחלחל אל מוצרי הצריכה, התשתיות והכלכלה כולה. מה שנראה תחילה כמו מחסור נקודתי ברכיבים הופך, לדבריהם, לשינוי רחב יותר בשרשראות האספקה - כזה שכבר מאלץ חברות להעלות מחירים ומעורר מחדש את השאלה עד כמה האינפלציה באמת מאחורינו.
הראשון היה טים קוק, מנכ"ל אפל לשעבר ועכשיו היו"ר שלה. "מדובר באירוע שמתרחש פעם במאה שנה", אמר קוק לוול סטריט ג'ורנל. "יותר מ-40 שנה לא ראיתי דבר כזה, באף תחום". האזהרה הגיעה בזמן שאפל נערכה להעלות את מחירי מוצריה כדי לקזז את הזינוק בעלויות של שבבי הזיכרון והאחסון המשמשים במכשירי iPhone, מחשבי Mac, טאבלטי iPad ומוצרים נוספים.
"לצערנו, העלאות מחירים הן בלתי נמנעות", אמר קוק. "אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לצמצם את ההשפעה של ההתייקרויות החריגות שמגולגלות אלינו, וניסינו להגן על הלקוחות שלנו מהעלאות המחירים, אבל המצב הפך לבלתי בר-קיימא".
"יש פחות היצע בזמן שבו הצרכנים דווקא רוצים יותר מכשירים, ויצרניות הזיכרון מעבירות הלאה העלאות מחירים חדות," אמר קוק. "אנחנו בהחלט צריכים שמחירי הזיכרון וההיצע יחזרו לרמות סבירות עבור מוצרים לצרכן. זה הדבר המרכזי."
אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX וטסלה, הביע תמיכה גלויה בהערכתו של קוק.
"טים קוק אמר לוול סטריט ג'ורנל שהזינוק בעלויות אינו דומה לשום דבר שראה 'באף תחום ביותר מ-40 שנה'", כתב מאסק ברשת X, והוסיף: "גם מבחינתי זו העלייה החדה ביותר במחיר של משהו שאי פעם ראיתי".
מאסק שיתף כתבה של וול סטריט ג'ורנל שכותרתה: "בום מרכזי הנתונים מצית גל שלישי של אינפלציה". לפי הכתבה, ההשקעות האדירות של ארה"ב בהקמת תשתיות בינה מלאכותית דוחפות כלפי מעלה את מחירי מגוון רחב של מוצרים ושירותים, החל מסמארטפונים ועד לחשמל.
אחד הגרפים בכתבה הראה כי מחירי התוכנות ואביזרי המחשב לצרכן זינקו בכ-15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ואפל אינה היחידה שמעלה מחירים.
יצרניות מחשבים ומכשירים גדולות נוספות, ובהן HP, דל ונינטנדו, כבר העלו מחירים. לפי וול סטריט ג'ורנל, מחירי שבבי הזיכרון והאחסון זינקו פי ארבעה מאז השנה שעברה, על רקע הביקוש הגובר.
חשוב לזכור כי מאסק וקוק אינם חדשים בתחום. שניהם ותיקים בתעשיית הטכנולוגיה, וחוו לאורך הקריירה מחסור ברכיבים, זינוקים בעלויות, שיבושים בשרשראות האספקה וזעזועים כלכליים.
ובכל זאת, קוק מתאר את המצב כ"אירוע שמתרחש פעם במאה שנה", בעוד שמאסק מכנה אותו "זינוק המחירים הגדול ביותר" שראה מימיו.
עבור המשקיעים, האזהרות הללו נושאות מסר רחב יותר: אף שהאינפלציה הכוללת התמתנה מאז השיא שנרשם ב-2022, היא עדיין מהווה כוח משמעותי שמחלחל לאורך שרשראות האספקה, שוחק את רווחיות החברות, מאלץ אותן להעלות מחירים, ובשקט גם פוגע בערכו הריאלי של הכסף.
