עד כמה הצבא באמת צריך לגייס חרדים? במפלגות החרדיות אוהבים לשלוף שוב ושוב אירוע ש"מוכיח" שצה"ל לא באמת רוצה אותם בשורותיו. "מאז 7 באוקטובר", אמר לפני מספר ימים ח"כ יעקב אשר, "4,500 אנשים באו להתגייס לצבא, מעצמם. אף אחד לא אמר להם ואף אחד לא הלך נגדם". ומה עשה הצבא? פשוט "שלח אותם הביתה", סיפר אשר. האם זה באמת קרה?
● נתוני הגיוס של צה"ל חושפים: המגזר שבו מתגייסים הכי הרבה, והזינוק בגיוס נשים
● טעות חוזרת: הריבוי של החרדים לא יהיה כל־כך מהיר כמו שנוטים לחשוב
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מאפריל 2024 מראה שהנתונים בפני עצמם קרובים לאלו שאשר נקב בהם: אכן כ־4,000 ביקשו להתגייס ומתוכם 880 נמצאו כשירים, ומהם 600 גויסו בפועל.
אז אשר צודק? לא בדיוק. ראשית, ככל הנראה רוב המתגייסים האלו לא ביקשו להתגייס לשירות מלא, אלא לשירות מילואים. נסביר. אותם חרדים שפנו ללשכת הגיוס ביקשו להשתלב במסגרת "שלב ב'", שהוא מסלול גיוס ייחודי המיועד לגברים חרדים בני 26 ומעלה שעדיין לא שירתו בצה"ל.
גיל 26, נזכיר, היה גיל הפטור למי שדחו את שירותם הצבאי מפאת לימודים תורניים. הצבא מאפשר שני מסלולים של שלב ב': 02, במסגרתו נעשית טירונות קצרה של כשבועיים, ולאחריה שיבוץ מילואים בתפקידים עורפיים ברובם, ו־03, הנועד לתושבי היישובים החרדיים ביהודה ושומרון ובו המתגייסים משולבים בכיתת הכוננות של היישוב.
אבל זה עדיין לא עונה על השאלה למה הצבא ניפה כל־כך הרבה מהמועמדים. מי שסיפקה לכך תשובה היא סא"ל עדינה אבני, ראש ענף תכנון כוח־אדם סדיר, בישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה מ־21 בפברואר 2024.
לפי אבני, "יש מגוון רחב של סיבות, אחת מהן היא הכשירות הרפואית. בנוסף, נבדקים כמו כל המועמדים האחרים לגיוס, גם בהיבטים של ביטחון מידע, גם בהיבטים של בריאות הנפש ועושים את כל הבדיקות הרלוונטיות, שהאדם שמועמד לשירות ביטחון יכול וכשיר לשרת בצה"ל, גם בשירות החובה וגם בשירות המילואים".
ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר שהסיבה העיקרית נעוצה בבעייתיות של השיטה: "באופן עקרוני", הוא אומר, "נשאלת השאלה אם הצבא באמת זקוק לאותם חיילים בשלב ב'. מי שמגיע להכשרה של שבועיים־שלושה אין בדרך כלל מה לעשות איתו.
"בנוסף, כל האנשים האלו הם אנשים עובדים, ככה שאם כאברכים העלות שלהם הייתה יכולה להיות זולה, כאן העלות שלהם היא כמו בשוק האזרחי, אז לא יעיל לגייס אותם כחיילי מילואים. את אותם מאות שגויסו מתוך ה־4,000 גייסו בעיקר לצרכים הסברתיים אך צה"ל לא ממש צריך אותם. זה גיוס שהוא לא יעיל ולא עונה על צורכי הצבא, ולכן הרוב הגדול של המתנדבים לא גויס".
מח"כ יעקב אשר נמסר: "הנתונים עליהם הסתמכתי אינם בגדר השערה, אלא נתונים רשמיים שאומתו על ידי ראש חטיבת תומכ"א במהלך דיוני ועדת חוץ וביטחון. חשוב להבהיר כי בהתייחס לנתונים אלו, מדובר באנשים שהיו כשירים לשירות ולא ידוע לי על התעקשות מצידם על שלב ב' בלבד. ממה שנאמר לי על ידי הצבא, שחרורם מהצבא נבע מסיבות פרוצדורליות ומשפטיות כאלה ואחרות" (התגובה המלאה תובא באתר).
השורה התחתונה: דברי אשר לא מדויקים. מתוך 4,000 חרדים שביקשו להתגייס, כ־3,300 נדחו. עם זאת, רבים מהפונים כיוונו לשירות מקוצר, ולפי צה"ל, הטעם העיקרי לדחייה היה אי־כשירות.




















