גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

בג"ץ קבע: מבקר המדינה חרג מסמכותו בחקירת ה-7 באוקטובר

בית המשפט העליון קיבל פה אחד את עתירות התנועה לאיכות השלטון והסנגוריה הצבאית, וקבע כי מבקר המדינה אינו מוסמך לבחון סוגיות מובהקות של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון ● בהתאם לכך נאסר עליו להמשיך בארבעה מהליכי הביקורת שיזם סביב אירועי ה-7 באוקטובר, בעוד שבארבעה אחרים יוכל להמשיך בכפוף למתן זכות טיעון מלאה למבוקרים

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה

בג"ץ קיבל שתי עתירות נגד חקירת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את אירועי ה-7 באוקטובר. נקבע כי פעולותיו של המבקר ביחס לארבעה נושאים שתיכנן לפרסם נעשו בחוסר סמכות ועליו להימנע מהמשך החקירה.

העתירה התקבלה לגבי ארבעה נושאים: "מדיניות ההסדרה" בעזה, הגנת הגבול ברצועת עזה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס ומהלך האירועים בשבעה באוקטובר 2023 - פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ.

השבוע בבג"ץ: האם תיסלל הדרך להדחת הממונה על התחרות?
משפט נתניהו: השופטים חזרו על המלצתם לסגת מסעיף השוחד

העתירות הוגשו כנגד שמונה מתוך עשרות רבות של הליכי ביקורת שמבקר המדינה יזם בנוגע למחדל השבעה באוקטובר ולמלחמה שפרצה בעקבותיהם. בית המשפט העליון קיבל את שתי העתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון והסנגוריה הצבאית פה אחד.

פסק הדין העיקרי נכתב על-ידי השופטת ברק-ארז, וניתנה לו הסכמתם של השופטים מינץ, וילנר ושטייין. גם השופט גרוסקופף הסכים כי דין העתירות להתקבל אך מהנמקות שונות.

נפסק כי על מבקר המדינה להימנע מהמשך פעילותו ביחס לארבעה הליכי ביקורת בלבד, וכי בעניינם של ארבעת ההליכים הנוספים יוכל לקיים את הביקורת אך לא על סמך הטיוטות שהוכנו ללא מתן זכות טיעון מלאה.

ברק-ארז קבעה כי הגם שמבקר המדינה יכול להידרש לנושאים בעלי זיקה צבאית, סמכותו לא חולשת במישרין על נושאים מובהקים של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון. זאת, בין השאר, בהתחשב בהיעדרן של נורמות ברורות שעל-פיהן נוהגים בתחומים אלו.

לאחר בחינתם של ארבעת הליכי הביקורת העומדים על הפרק לגופם, קבעה כי אלה חורגים באופן מובהק מהסמכות המוקנית למבקר המדינה, ועליו להימנע מלקיימם.

פעולות המבקר יקשו על עבודת ועדת החקירה הממלכתית?

בית המשפט קבע כי סמכותו של מבקר המדינה היא לערוך "ביקורת", שתכליתה העיקרית היא השוואת התנהלות, להבדיל מאשר "חקירה" המכוונת בעיקרה לבירור המציאות העובדתית עצמה. השופטת ברק ארז קבעה כי ביקורת בנושא עבודת המודיעין והדרג המדיני למול המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס; ומהלך האירועים בשבעה באוקטובר בדרג המדיני והביטחוני - חורגים באופן מובהק מהסמכויות המוגדרות כביקורת. "בנושאים אלו נדרש בירור עובדתי נרחב, שביחס אליו סביר שיהיו גרסאות רבות שנדרש יהיה להכריע ביניהן". עוד הוסיפה כי "בירור ההתנהלות, במעין "תחקיר", באשר לאילו דיונים נערכו ומה היה מעגל המשתתפים שלקח בהם חלק, נוטה בצורה מובהקת לעבר "חקירה", ומחייב הפעלה של סמכויות חקירה ובירור עובדתי מעמיק, כגון השוואה בין גרסאות ובחינת מהימנותן של עדויות, שאינן מנת חלקו של מבקר המדינה".

באשר לשני הנושאים הנוספים שבמחלוקת - הגנת הגבול ברצועת עזה; והלוחמה הכלכלית בטרור, נושא שהוגדר ככולל את מדיניות ההסדרה מול חמאס, קבע בית המשפט כי אלו "מצויים באופן ברור בלב ליבה של האסטרטגיה המדינית-ביטחונית בזירת עזה". המבקר טען בהליך כי לגבי נושאים אלו הביקורת תעסוק בהליך בלבד, ולא במהות. אולם, השופטים לא שוכנעו כי ההבחנה אפשרית לגבי נושאים אלה. הם קבעו כי "מבקר המדינה מבקש לבחון גם את המדיניות במישור התוצאתי, קרי - האם היה בה כדי להביא לשינוי הרצוי או לא. כל אלו זולגים גם לבחינת תוכן המדיניות, וכנגזרת מכך אל מחוץ לסמכותו של מבקר המדינה".

השופטים התייחסו לטענה כי אין לקיים הליך ביקורת בשל ועדת החקירה הצפויה לקום וקבעו כי עבודת המבקר תקשה על עבודת ועדת חקירה ממלכתית. "חשוב להדגיש שארבע ביקורות הליבה שבהן בחר לעסוק מבקר המדינה נופלות לכאורה לגדר תחום הפעילות הצפוי של ועדת החקירה שתקום. אכן, הקמתה מתמהמהת, אך בשלב זה כבר הובהר על-ידי כל הנוגעים בדבר כי ועדת חקירה היא דבר נדרש, וקביעה זו אף קיבלה תוקף של החלטה שניתנה בבית משפט זה בהרכב מורחב של שבעה שופטים. אין ספק שהתוצאה אשר אליה הגענו היא רצויה גם מבחינת התולדות של ניהול שני ההליכים בסמיכות זה לזה - גיבושן של קביעות עובדתיות שיקשו על עבודתה של ועדת החקירה הממלכתית וחשש לזיהום עדויות".

תגובות

תגובת התנועה לאיכות השלטון: "בית המשפט אימץ את הטענה שעמדנו עליה לאורך כל הדרך - שאסור לגבש מסקנות אישיות כלפי בכירים בלי לשמוע אותם תחילה, וכי טיוטה שמטילה אחריות אישית יוצרת נרטיב ונקודת ייחוס שפוגעים בחקר האמת ובהגינות ההליך. המנגנון היחיד שיכול לחקור את האירועים בצורה מקיפה ובלתי תלויה הוא ועדת חקירה ממלכתית. נמשיך לעמוד על המשמר עד להקמתה".

ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "מבקר המדינה הביע את עמדתו, ימים ספורים לאחר קרות אסון ה-7 באוקטובר, לפיה פעולת ביקורת המדינה הכרחית לנוכח האסון הכבד וההכרח להפיק לקחים, לתקן את הטעון תיקון ולעמוד על האחראים לכשלים בדרג המדיני, הצבאי והאזרחי. הצורך בפעולה זו התעצם במהלך 33 החודשים שחלפו, אשר במהלכם לא התקיימה ולו פעולת בדיקה אחת על ידי גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי, מלבד משרד מבקר המדינה, אשר פעל בהתאם לתכנית ביקורת שאושרה אך באפריל 2025 בפסק דין של בג"ץ".

"במהלך השנה האחרונה פרסם מבקר המדינה למעלה מ- 40 דוחות שחשפו פערים יסודיים בפעולת ההיערכות של המערכת המדינית, הצבאית והאזרחית (מחר יפורסמו 4 דוחות חמורים נוספים). בביקורות אלו עמד המבקר גם על האחראים לכשלים בכלל הדרגים. אשר ל-8 ביקורות שהעבודה עליהן טרם הסתיימה, קיבל היום בג"ץ את החלטתו. משרד מבקר המדינה ישלים את ביצוע ארבע ביקורות (כולל הדוח על רישוי המסיבה ברעים ואבטחתה והגנה על ערי הדרום) בהתאם לפסיקה ויביא לפרסומן לציבור. אשר לארבע הביקורות הנוספות יעצור משרד מבקר המדינה את פעולתו. לדאבון הלב, שלוש שנים לאחר האסון טרם קיבלו אזרחי המדינה את התשובות לשאלות הקשות שעדיין מרחפות באוויר בעניינן של 4 ביקורות אלו".

הסנגוריה הצבאית הראשית מסרה בתגובה: "פסק הדין מעגן שני עקרונות יסוד: הראשון - גבולות סמכותו של מבקר המדינה, והשני - ההכרה בכך שגם בהליכי ביקורת יש להבטיח הליך הוגן כאשר ישנה אפשרות לפגיעה אישית משמעותית. הסנגוריה הצבאית רואה בפסק הדין חיזוק חשוב לעקרון שלטון החוק ולהבחנה בין ביקורת מנהלית לבין הליכי חקירה, וכן להבטחת זכויות היסוד של כל אדם העלול להיפגע מהליך בעל אופי חקירתי".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

דקות לפני סיום המסחר: הסקטור שהעביר את תל אביב לירידות

מהפך בחצי השעה האחרונה באחד העם: רוח גבית שלילית מוול סטריט הפילה את מניות הטכנולוגיה והכריעה את מדד ת"א 35 ● מדד הבנייה והנדל"ן זינקו על רקע ציפיות לריבית ● חשיפת גלובס על שופרסל הפילה את מניות יבואנית הבשר ● גילת קפצה לאחר דיווח על חוזה ענק

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המשקולת שתעיב היום על הבורסה והתחזית הקשה לשוק המניות

המיקוד של המשקיעים יתחלק בין המתיחות הגאו-פוליטית לטלטלה במניות הטכנולוגיה ● הבורסה בת"א עלולה לסגור את החודש החלש ביותר שלה מאז אוקטובר 2023 ומניות השבבים הדואליות יעיבו היום על המסחר ● דוח התעסוקה בארה"ב יפורסם כשברקע החששות מפני העלאת ריבית ● וגם: ענק ההשקעות שצופה שה-S&P 500 יירד לתיקון בקרוב ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

עליות בוול סטריט, בהובלת ענקיות הטכנולוגיה; הנאסד"ק מזנק בכ-2%

"שבע המופלאות" מתאוששות מהצניחה בשבוע שעבר, בהובלת אלפאבית ● גם מניות השבבים מתאוששות, אם כי המסחר בהן מתנהל בתנודתיות רבה ● בורסות אירופה ננעלו בירידות קלות ● מחירי הנפט מטפסים, מחיר הזהב שוב יורד לכיוון ה-4,000 דולר לאונקיה

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

עסקת הענק של רפאל ברומניה: מערכות נשק במעל 2 מיליארד אירו

נחתם ההסכם בין משרד ההגנה של רומניה לבין חברת רפאל לרכישת מערכת ספיידר להגנה מפני איומים אוויריים ● עם החתימה, העסקה הזו הופכת למכירה הביטחונית השנייה בגודלה אי־פעם של מדינת ישראל ● במהלך המכרז ניצחה רפאל חברות ענק מגרמניה וצרפת

ניתוח חברה: ברן / צילום: איל יצהר

פי 3 על הכסף לבעלים החדש: מאחורי המהפך של ברן

קבוצת ברן לא מסתפקת בלהיות גוף מוביל בישראל בתכנון וניהול פרויקטים, ושמה את עיקר יהבה על חוזים באירופה ובאפריקה ● לצד יישום מודל מימון שמקטין לה חשיפה למינוף, ומאפשר רווחיות תפעולית גבוהה, היא מתמודדת עם אתגרים מקומיים ● האם יספיק לה ההון לכך ● ניתוח חברה, מדור חדש

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

אושר ניהול ייצוגית נגד ניו-מד וקבוצת דלק: לא פרסמו מידע מהותי למשקיעים

לפי הבקשה, ניו-מד אנרג'י (דלק קידוחים בשמה הקודם) הסתירה מהמשקיעים בשנת 2019 מידע מהותי בקשר לתיקון הסכם שהפחית את כמות הגז אותו התחייבה לרכוש ממנה חברת דולפינס המצרית, שהייתה אז אחד מלקוחותיה הגדולים ● ביהמ"ש: הדיווח היווה "גילוי של חצי-אמת" ולכן הטעה את המשקיעים

אילוסטרציה: UNSPLASH

איך לתכנן פרישה שבאמת תתאים לחיים שלכם

הסכום שיעמוד לרשותכם בפרישה תלוי פחות בשוק המניות ויותר בכם

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארט-אפ השבבים מקיסריה מגייס לפי שווי ענק של 4 מיליארד דולר

אחרי גיוס הענק באקסייט, חברת השבבים הצעירה אלמנטס לאבס של היזם הסדרתי אביגדור וילנץ זוכה להשקעה של 300-400 מיליון דולר ● שווי החברה, שפועלת מתחת לראדר, עולה על 4 מיליארד דולר

מרקו רוביו בפגישה עם שרי החוץ של מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ / צילום: Reuters, Eric Lee

שתי המדינות שלא נכנעות לפרוטקשן של איראן

מתחילת המלחמה, ברית מדינות המפרץ עומדת בפני קריסה, ומדינות האזור גילו שמי שלא פותחת ערוץ תקשורת עם איראן, כמו בחריין וכווית, חוטפת במיוחד ● ואיך התחדשות התקיפות קשורה להסכם בין ישראל ללבנון?

נגמרו המאווררים בחנויות, בריטניה / צילום: Reuters, Rasid Necati Aslim

גל החום שובר שיאים. למה האירופאים מעדיפים לא להתקין מזגנים למרות הכול

דירות הפכו למלכודת חום, מסילות רכבת נפגעו, המאווררים אזלו מהחנויות ותושבי אירופה מחפשים פתרונות יצירתיים להתמודד עם הטמפרטורות שוברות השיאים ● בברלין הפעילו מכת"זית לקירור התושבים, ותוכנית החירום של ממשלת צרפת

קניון הזהב / הדמיה: ולדי קובליוב

משפחת גינדי מוכרת את חלקה בקניון הזהב למגדל ב-840 מיליון שקל

חברת הביטוח מגדל רוכשת את חלקה של משפחת גינדי (25%) בקניון הזהב בראשל"צ, בעסקה שמוערכת בכ-840 מיליון שקל ● לפני כשנה פורסם כי מגדל חתמה על הסכם למכירת 51% מהקניון לידי קבוצת מליסרון תמורת 818 מיליון שקל

נמל אילת ריק

שרת התחבורה בניגוד עניינים, ואף אחד לא מטפל במצור על נמל אילת

ועדת הכלכלה דנה על זיכיון נמל אילת, אך הדיון גלש לשאלת התפקוד של הנמל, שנמצא במצור מאז תחילת המלחמה ● "מה המדינה עשתה בשלוש השנים האחרונות? זו חרפה", אמר ח"כ עודד פורר ● במקביל, התברר כי שרת התחבורה מירי רגב לא עוסקת בנושא כבר חודשיים בשל חשש לניגוד עניינים

השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מה עומד מאחורי המהפך בשקל, ועד מתי הוא יימשך

אחרי ששבר שיאים, בחודש החולף השקל מציג ביצועים חלשים במיוחד אל מול הדולר ● רק המטבעות של רוסיה ונורבגיה רשמו תוצאות חלשות יותר, בשל ירידת מחירי הנפט ● מאיראן ועד המוסדיים: הסיבות לשינוי המגמה והתחזית להמשך

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כ"ץ: מלחמה עם איראן יכולה לקרות בכל רגע

שר הביטחון: זה בגלל התקיפות בלבנון, צה"ל נערך למבצע כחול לבן ●  לוחם מילואים נפצע קשה מפיצוץ בדרום לבנון ● אחרי חילופי המהלומות בהורמוז: איראן וארה"ב יקיימו פגישה בדוחא ביום שלישי ● צה"ל השמיד רשת מנהרות גדולה בכפר מג'דל זון שבדרום לבנון ● מחבלים פתחו באש לעבר כוח צה"ל שפעל במרחב האבטחה בשטח סוריה, לא היו נפגעים באירוע ● עדכונים שוטפים

רון חן ,מנכ''ל ובעלים אנשי העיר / צילום: אנשי העיר

האתגר של הטייסים: להעמיד 100 מיליון שקל לרכישת מניות בחברת הנדל"ן שייסדו

מייסדי חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" הודיעו על מימוש זכות הסירוב להצעת צחי אבו לרכוש את מניות רוטשטיין בחברה לפי שווי של 240 מיליון שקל ● "ההצעה אינה משקפת את שוויה האמיתי של החברה”

הריסות מרעידת האדמה בוונצואלה / צילום: ap, Ariana Cubillos

המחיר הכבד שתשלם ונצואלה כדי להשתקם מאסון הטבע

רעידת האדמה בסוף השבוע תעלה לונצואלה עשרות מילארדי דולרים ברגע קריטי במיוחד ● המדינה עמדה בפני התאוששות כלכלית, עם שינוי המשטר והסרת סנקציות על הנפט

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק

''הסיכויים לטווח הארוך נראים גרועים כמעט כמו בכל זמן אחר בהיסטוריה / צילום: Shutterstock

המשקיע שמזהיר מקריסה: "שוק המניות הכי יקר בהיסטוריה"

המשקיע הוותיק ג'רמי גרנת'ם, שידוע בתחזיות האפוקליפטיות שלו, סבור שהבינה המלאכותית מנפחת את השווקים, שהביטקוין חסר ערך, ושקריסה בשוק המניות בהחלט אפשרית ● מה קרה לתחזית האימה הקודמת שלו?

צוותי החילוץ בוונצואלה לאחר רעידת האדמה / צילום: Reuters

"רעידת אדמה היא תרחיש הרבה יותר מאתגר ממה שראינו במלחמה עם איראן"

המהנדס נועם רביב טוען כי לפי הסטטיסטיקה רעידת אדמה היא אירוע שיקרה, ויש בישראל מאות אלפי מבנים שאינם עומדים בתקן ● יחד עם זאת, הוא סבור כי יש לקדם במהירות התחדשות עירונית בפריפריה, שבה מיזמים אינם כדאיים מבחינה כלכלית, ובעיקר באזור השבר הסורי אפריקאי המועד לסכנה

כוחות צה''ל / צילום: דובר צה''ל

פער של מעל 40 מיליארד שקל: המחלוקת בין האוצר לביטחון טרם הוכרעה

האוצר מקצה רזרבות של 12 מיליארד שקל לביטחון - אך המחלוקת בין המשרדים טרם נפתרה ● בעיצומה של המלחמה מול איראן הועלה תקציב הביטחון מ-111 מיליארד שקל ל-144 מיליארד שקל ● אולם מאז במערכת הביטחון נטען כי הקבינט מטיל על הצבא משימות נוספות שדורשות משאבים נוספים, ומכך נובע הצורך בהגדלת התקציב