חברות ההייטק ביקשו לשלם מס בדולרים, אולם באוצר דוחים סופית את הרעיון. הצוות לבחינת מענה לענף ההייטק ברקע התחזקות השקל סיים את עבודתו, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע על אימוץ מסקנותיו, ובראשן מענקים בעלות 1.6 מיליארד שקל מכספי המדינה להאצת הענף.
● קיצוץ חד בהטבת המס לגמל להשקעה: התוכנית שיציג מחר האוצר
מעניינות לא פחות ההצעות שנבחנו על ידי הצוות ונדחו, ובהן תשלום מס בדולרים וגידור של חובות המדינה.
בתוך הצוות הייתה הסכמה שאסור לאוצר לקבל החלטות שישפיעו על הצד המוניטרי של הכלכלה - כלומר על שער הדולר - אלא רק לעודד את התעשייה שנפגעת מהיחלשותו.
המסקנות הצפויות של הצוות פורסמו בשבוע שעבר בגלובס, ואכן מיליארד שקלים מתוך הסכום יוקצו למסלול סיוע מהיר לחברות בשלבי הזנק וצמיחה, באמצעות מענקים כנגד מאצ'ינג, שיאפשרו הארכת תקופת הפעילות (Runway), המשך צמיחה ושימור הפעילות בישראל.
עבודת המטה נמשכת
נוסף על כך, במשרד האוצר הודיעו ש"תוקם ועדה בין-משרדית שתבצע בחינת עומק של שימור התחרותיות הגלובלית של ענף ההייטק הישראלי, ותבחן שינויים מבניים לקראת גיבוש תקציב המדינה לשנת 2027".
במקביל, במשרד האוצר הציגו צעדים שיסייעו לענף התעשייה בכ-600 מיליון שקל, שמתוכם 175 מיליון יוקצו למענקים למיכון וציוד מתקדם, 25 מיליון שקל לתמיכה ביצואנים באמצעות הרחבת פעילות מכון היצוא, ותורחב הטבת פחת מואץ לחברות תעשייה יצואניות בעלות של כ-360 מיליון שקל.
במסקנות הצוות הבין-משרדי לא הייתה התייחסות לתשלום מס בדולרים, כפי שדרשו חלק מהחברות. בשבוע שעבר התייחס לכך סמוטריץ' בכנסת, כשאמר "אין מדינה בעולם שמאפשרת את זה, למיטב ידיעתי לפחות. כל מדינה, זה חלק מהריבונות שלה, פועלת במטבע המקומי שלה. זה נכון שיש תקנות שמאפשרות לחברות דולריות לדווח דולרי, אבל בסוף התשלום נעשה בשקלים".
בינתיים, במשרד האוצר לא סיימו את עבודת המטה בנושא הזה, שמחייבת היענות לשאלות כבדות משקל כמו התקדים של צעד כזה, נשיאה בעלויות ההמרה ורוחביות שהחלטה כזו מחייבת. כן הוסכם כי בכל אופן לא יהיה צעד גורף כזה, ובקשות ייבחנו באופן פרטני.
"לא מתערב לנגיד"
סוגיה אחרת שעלולה הייתה להשפיע על שער החליפין היא הצעות לגדר את החוב של ישראל. גם אלו נדחו על ידי שר האוצר, שאמר בשבוע שעבר כי "באו אלינו עם כל מיני רעיונות לגידורים כדי שנשפיע על המטבע - אבל זו שגיאה קשה. המדיניות המוניטרית היא בסמכות בלעדית של בנק ישראל, זו פררוגטיבה מלאה של הנגיד ואני לא הולך להתערב לו".
באוצר מגלגלים אפוא לממשלה הבאה את הבעיה העמוקה יותר: החשש מהוצאת המו"פ מישראל בעקבות עלויות ההעסקה המאמירות בגלל היחלשות הדולר. באוצר אמרו שיציגו בפני הממשלה הבאה תוכנית לשימור תחרותיות ענף ההייטק, ב-2027.
