תרופת ההרזיה שחוללה סערה עוד לפני שיצאה לשוק
ענקית התרופות אלי לילי מפתחת תרופת הרזיה חדשה, Retatrutide, שלפי הניסויים הקליניים שנעשו עד כה, היא הפוטנטית ביותר בתחום ומובילה לירידה ממוצעת של 30% ממשקל הגוף. באופן רשמי, התרופה תגיע לשוק כנראה רק בסוף 2027, אך היא מעוררת עניין רב, וכבר נוצר שוק שחור של זיופי התרופה.
● פחות השקעות, אפס הנפקות ונתון אחד אופטימי: המספרים של הביומד המקומי
● סאונות, אמבטיות קרח ובדיקה שתחליף MRI: המיזם השאפתני של מידג'רני
● נשבר שיא היקף הגיוס לחברת ביומד - מה סוד ההצלחה?
אדם אחד בכל זאת הצליח להשיג את הדבר האמיתי מחוץ לניסוי הקליני. אלי לילי דיווחה על גבר בן 79, עם דום נשימה בשינה ולחץ דם ריאתי, שקיבל את התרופה במסגרת טיפול חמלה. אתר חדשות הביוטק STAT שם לב להתאמה בין הפרטים הדמוגרפיים של המטופל המסתורי לבין אלה של דונלד טראמפ, המכהן כנשיא ארה"ב.
מדוברות הבית הלבן נמסר כי טראמפ אינו המטופל, אך לפי האתר, התגובה התמהמהה מעט. מ־STAT נמסר כי ניכר שמטופל החמלה "מקושר", שכן הבקשה טופלה בדרגים הגבוהים של אלי לילי, והפרופיל הרפואי שלו לא נראה שונה מזה של מיליוני מטופלים אחרים, שמחכים בסבלנות.
אתרים נוספים, ביניהם "פורבס", פרסמו גם הם את הספקולציה. בהמשך קראה דוברות הבית הלבן לעיתונאית אתר STAT "אידיוטית גדולה" ו"רכלנית".
טראמפ כבר קיבל טיפול ניסיוני במסלול טיפולי החמלה כשהיה חולה בקורונה ב־2020. הוא טופל בקוקטייל נוגדנים של חברת ריג'נרון, ומומחים בתחום מעריכים כי הייתה לכך השפעה משמעותית על החלמתו מהמחלה. באותו זמן, הטיפול הזה לא היה זמין לציבור.
אישורים לטיפולי חמלה ניתנים בדרך־כלל למטופלים שנמצאים במצב מסכן חיים, ואם ימתינו לאישור התרופה, כנראה יהיה מאוחר מדי בשבילם. מדובר במהלך נדיר, שדורש השקעה בירוקרטית מהחברה המייצרת את התרופה ומסכן את תדמיתה אם המטופל אכן נפטר כתוצאה ממחלתו.
גם אם נניח את ההנחה הסבירה שהמטופל אינו טראמפ, עולה השאלה - למה דווקא מטופל זה קיבל את הגישה לתרופה המבוקשת? המקרה מעלה שאלות רחבות יותר. בעולם שבו תרופות "איכות חיים" תופסות יותר תשומת־לב, והשיווק של תרופות מרשם ישירות לצרכן דרך ערוצי טלה־רפואה הופך נפוץ יותר, האם יש מקום לשקיפות רבה יותר לגבי הליכי האישור של טיפולי חמלה?
בפעם השנייה: אלי לילי משקיעה בחברה שמפתחת תרופה להתקרחות
תחום ההתקרחות מסתמן כתחום החם הבא: רק בשנה האחרונה גייסו שלוש חברות שמפתחות פתרונות מאות מיליוני דולרים.
אלי לילי הובילה השבוע גיוס הון של 100 מיליון דולר בחברת Absci, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 1.9 מיליארד דולר, לאחר עלייה של מעל 200% מתחילת השנה, בין השאר בעקבות ההשקעה.
מוקדם יותר השנה, בפברואר, גייסה Veradermics, שגם בה השקיעה אלי לילי, 265 מיליון דולר בהנפקתה הראשונה בנאסד"ק. כעת היא נסחרת לפי שווי של 5 מיליארד דולר.
חברה שלישית, Pelage Pharma הפרטית, גייסה באוקטובר האחרון 120 מיליון דולר מהקרנות ARCH וגוגל וונצ'רס.
המוצר של Absci תוכנן באמצעות בינה מלאכותית, והוא פועל על מנגנון הפרולקטין, הורמון החלב. הוא אמור להיות יעיל לא רק להתקרחות, אלא גם לאנדומטריוזיס, מחלה נפוצה של מערכת הרבייה הנשית, המאופיינת בכאבים עזים ובבעיות פוריות.
ניסויי שלב I במוצר להתקרחות העלו תופעות לוואי מעטות. תוצאות יעילות התקבלו בינתיים רק בקופי־אדם, אך בחברה סבורים כי יש בכך הוכחה של מנגנון הפעולה של התרופה, ומקווים שה־FDA יאפשר לה לקצר תהליכים ולהיכנס ישירות לניסוי שלב III אחרון לפני שיווק, כבר ב־2027.
חברה סינית בשם Hope Medicine מפתחת גם היא תרופה באותו מנגנון ונמצאת בשלבי ניסוי מתקדמים קצת יותר.
Veradermics מפתחת גרסת שחרור מושהה של התרופה מינוקסידיל, שיעילותה כבר הוכחה, אך עד כה השימוש בה היה לא נוח. התרופה פועלת באמצעות הגברת זרימת הדם לזקיק השיער וכך מאריכה את חייו. Pelage פיתחה תרופה שמעירה תאי גזע בתוך זקיקי השערה, והזקיק חוזר להצמיח שיער לאחר שהפסיק לעשות זאת. שתי התרופות נמצאות בניסויים קליניים.
מדוע אלי לילי מתעניינת כל־כך בהתקרחות? התשובה טמונה בתרופה להרזיה. מוצר הלהיט שלה, מונג'ארו, מאפשר לאנשים לרדת במשקל במהירות, אך הרזיה עלולה להוביל לאובדן שיער. בנוסף, יש פלח של מטופלים שירדו במשקל ומגלים עניין חדש במראה שלהם.
זאת ועוד, תרופות ההרזיה משווקות לחלק מהמטופלים דרך חברות טלה־רפואה, שיכולות לשווק, וכבר משווקות, גם תרופות נגד התקרחות. כל זאת נוסף על כך שמדובר בשוק ענק, שאינו נותן כיום מענה מספק לרוב המטופלים.
הסטארט־אפ שיברור לכם את המחקרים המדעיים האיכותיים באמת
עידן המידע מציף אקדמאים ומקבלי החלטות במחקרים רבים ומגוונים בכל תחום, ומודלי שפה כלליים אינם מסוגלים כיום להעריך באופן מדויק את טיבו של כל מחקר ולשלוף את אלה שבאמת משמעותיים. לשם כך הוקם הסטארט־אפ QED Sciences.
ד"ר ניב סמואל מסטבוים, מייסד החברה, מסביר: "אני מגיע מתחום האלגוריתמים בתעשייה הרפואית, והקמתי את החברה בעקבות מפגש עם פרופ' עודד רכבי מבית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, שהציף בפניי את הבעיה של קריאת המחקרים ובקרת האיכות, בעיה שמאטה את התקדמות המדע".
החברה פיתחה כלי שניתן בחינם לאקדמאים ומאפשר לזהות את המחקרים הטובים ביותר בתחום, גם אם אינם מופיעים בכתבי־העת המובילים, וכן לבצע בקרת איכות ולזהות פגמים אפשריים גם במחקרים שלהם עצמם.
התוכנה מוצעת בתשלום למקבלי החלטות, שמעוניינים להבין מה אומר המדע ברמה הפרקטית על שאלות שמעניינות אותם. "נניח אם אני אומר 'חלבון א עושה פעולה ב' - עד כמה אני בטוח שזו טענה נכונה על־פי כלל המחקר?", מדגים סמואל מסטבוים. "אנחנו עושים זאת בצורה מאוד מובנית, עד שניתן יהיה ממש לתת ציון כמותי לטענות מדעיות מסוימות".
במאמר שפרסמה לאחרונה החברה נמצא מתאם של 0.63 בין הערכת המערכת את המאמר לבין האיכות של כתב־העת שבו הוא פורסם בסופו של דבר. במקרים שלא היה מתאם, הוצגו שני מאמרים למומחים אנושיים בתחום, וב־75% מהמקרים, השיפוט המקצועי שלהם דמה יותר לדירוג על־ידי המערכת מאשר לציון איכות כתב־העת.
מציאות מדומה ללא קסדה, לתמיכה במבוגרים
כמעט מתחילתה, חוקרים ראו בטכנולוגיית המציאות המדומה פוטנציאל גדול בטיפול באוכלוסייה מבוגרת, אבל נתקלו גם בחסמים. למשל, הצורך בחבישת קסדה כבדה, שעלולה לגרום בחילות ומבודדת את המשתמש בחוויה אישית.
במרכז הגריאטרי השיקומי של רשת "בית בלב" בראשון לציון אומרים שמצאו פתרון, בהתבסס על מחקרים חדשים: חדר טכנולוגי אינטראקטיבי הכולל מציאות מדומה ואפילו ריח - ללא צורך בקסדה.
בחדר הזה ניתן לקבל טיפולי פיזיותרפיה באמצעים מושכים ומסקרנים, להזמין בני משפחה לחוויה בין־דורית ולעודד תקשורת עם הצוות.
מחקרים מהעולם הראו שחדרים דומים הובילו לשיפור במצב הרוח ולירידה בחומרת הכאב, וגם להתמדה רבה יותר בתרגול הפיזיותרפיה.
פרויקט בתחום זיהוי מצוקת העובר זכה בהאקתון AI For Life
קבוצת Aman, אוניברסיטת אריאל והמרכזים הרפואיים קפלן ומעייני הישועה ערכו האקתון AI For Life, שבמסגרתו התבקשו 50 סטודנטים מצטיינים למדעי המחשב לפתח פתרונות לאתגרי מערכת הבריאות.
הקבוצה הזוכה, SentineFetal, פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי מוקדם של מצוקה עוברית על בסיס נתוני מוניטור גם בחדרי לידה עמוסים.
פתרונות נוספים כללו שימוש בשפה טבעית לבניית לוחות זמנים לצוותים רפואיים, זיהוי מטופלים בסיכון להידרדרות במהלך אשפוז, יצירת אנימציות רפואיות מתוך תיק מטופל, הנגשת תרגול מצבי חירום רפואיים ועוד.




















