פחות השקעות, אפס הנפקות ונתון אחד אופטימי: המספרים של הביומד המקומי

הדוח השנתי למצב תעשיית מדעי החיים שמפיק IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, מעיד על המשך סטגנציה בתחום בישראל ב־2025, זאת אף שהתחום חווה שנה מוצלחת ברמה העולמית.

לעומת דוח 2024, שבו נרשמה התאוששות ואופטימיות רבה לקראת השנה הבאה, 2025 הייתה שנה של דשדוש יחסי, עם כמה הבלחות של אופטימיות בתחומים מסויימים. ב־2026, תחום הביומד בעולם נמצא בפריחה, אבל גם בחצי השנה הזו, לא ברור אם התעשייה הישראלית מצטרפת.

● סאונות, אמבטיות קרח ובדיקה שתחליף MRI: המיזם השאפתני של מידג'רני
● חוקרים עקבו שנתיים אחרי בני 55-80 שלקחו תוסף אומגה 3. התוצאות אכזבו

הדוח, שנכתב על ידי IATI ורשות החדשנות, בשיתוף פעולה עם עומר גביש, שותף וראש תחום מדעי החיים ב-PWC ישראל, יוצג השבוע בכנס MIXiii Health־Tech, הכנס השנתי לתחום מדעי החיים של IATI. הוא מראה שב־2025 חלה ירידה קלה בהשקעות במדעי החיים לעומת 2024: מ־2 מיליארד דולר ל־1.4 מיליארד, סכום קטן אפילו יותר מזה שהושקע בחברות הישראליות בתחום ב־2023, 1.7 מיליארד דולר.

הירידה העיקרית הייתה בתחום המכשור הרפואי, שהיה גם התחום שצמח ב־2024. בנטרול העלייה ואז הירידה בסקטור הזה, אפשר לדבר על יציבות בכלל התחומים מאז 2023.

המספרים האלה רחוקים מאוד מההשקעות בביומד הישראלי בתקופת הקורונה, תקופה שבה הייתה תשומת הלב של העולם ממוקדת בתחום הבריאות, הריבית הייתה נמוכה והכסף זרם לסקטור. ישראל נחשבה אז מקום מסקרן ואטרקטיבי להשקעות בכלל ובתחום מדעי החיים בפרט. בכל אחת מהשנים 2021 ו־2022, הושקעו 3.3 מיליארד דולר במדעי החיים בישראל, יותר מפי 2 הסכום שהושקע ב־2025.

 עומר גביש / צילום: באדיבות PWC

שנה שחונה בבורסה

על פי הדוח, שווי החברות הממוצע בגיוסים ירד גם הוא, וכך גם גודל העסקה, כך שהיקף הגיוס הממוצע בכלל התחום עמד על 10 מיליון דולר. בתחום המכשור הרפואי, הוא עמד על 6 מיליון דולר. מספרים כאלה בדרך כלל מעידים על חברות רבות שמגייסות סכומים נמוכים כדי לנסות לשרוד עד סוף המשבר.

עם זאת, נרשמו גם כמה גיוסים מרשימים, כמו Syremis Therapeutics שפועלת מישראל ומארה"ב וגייסה 165 מיליון דולר, Empathy שפועלת בתחום הטיפול הנפשי באובדן שגייסה 72 מיליון דולר, או אלאוס שגייסה 60 מיליון דולר לתחום הטיפול הנפשי.

מבחינת הגיוסים בשוק הציבורי, 2025 הייתה שנה שחונה למדי מבחינת סקטור מדעי החיים הישראלי, אף שברמה העולמית זו הייתה שנה של שיפור בהיקפי הגיוסים לתחום הזה בבורסה. גוייסו רק 116 מיליון דולר בגיוסים ראשוניים והמשכיים, לעומת 637 ב־2024 ו־460 בשנת 2023. הרוב המוחלט של הגיוסים האלה היו בנאסד"ק, כאשר בבורסה בתל אביב לא נרשמה השנה הנפקה של חברת מדעי חיים חדשה, וגם היקף גיוסי ההמשך הגיע ל־3.2 מיליון דולר בלבד.

אפשר למצוא קצת נחת בסעיף הרכישות, שאמנם לא צמח ב־2025 לעומת השנה הקודמת, אך שמר על יציבות. ב־2025 נמכרו חברות מדעי החיים ב־1.3 מיליארד דולר, לעומת 1.4 מיליארד ב־2024, ורק 320 מיליון ב־2023. למעט 2023, היקף הרכישות עבור 2025 הוא הנמוך מאז 2017.

עם זאת, הנתון עבור 2025 משתנה דרמטית לטובה אם מביאים בחשבון את 89 bio, שצמחה בישראל, ונמכרה בכ-2.4 מיליארד דולר מיידית עם אופציה לסכומים גדולים יותר בהמשך. בשכלול העסקה הזו, אפשר להציג את 2025 כשנה חזקה בתחום המיזוגים והרכישות.

 . קרין מאיר רובינשטין - מנכ''לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשית מתקדמות (IATI) / צילום: : גיא יחיאלי

היצוא ממשיך כרגיל

בזמן שאירועי התקופה ושינויי הריבית וטעמי השוק מטלטלים את תעשיית הסטארט־אפים בתחום מדעי החיים, היצוא מישראל בתחום נשאר יציב. במכשור הרפואי הוא נע סביב 3־3.5 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות, עם שיא דווקא ב־2023. בתחום התרופות, אחרי עלייה מרשימה ב־2022, חלה ירידה, אך לא דרמטית, מ־2.1 מיליארד דולר ב־2021, ל־1.7 מיליארד היום.

התעשייה מעסיקה כיום 81 אלף איש, ומספר החברות החדשות שקמות רחוק מהשיא של ימי הקורונה. ב־2025 הוקמו 67 חברות, מעט פחות מאשר ב־2024 (70). זאת לעומת 137 בשנת 2021 ו־108 ב־2022.

רוב החברות החדשות שהוקמו ב־2025 עוסקות בבריאות דיגיטלית ומכשור רפואי. החברות הקיימות נחלקות בערך שליש לכל תת־תחום: בריאות דיגיטלית, מכשור רפואי ופיתוח תרופות, אך תעשיית פיתוח התרופות הישראלית מעסיקה הרבה יותר כוח אדם מהאחרות, כ־60% מכלל התחום.

הפריחה של הבריאות הדיגיטלית שינתה גם את הגיאוגרפיה של התחום. היום תל אביב היא המובילה עם 310 חברות. אחריה צועדות הכוכבות של התחום בעבר, רחובות עם 120 חברות וירושלים עם 112. מקומות נוספים שבהם מרוכזות חברות בתחום הם חיפה והשרון (הרצליה־רעננה).

 דרור בין מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: : גיא יחיאלי

התחזית ל־2026

הדוח של IATI אינו כולל את נתוני 2026, אולם לדברי מחבריו, מספר החברות שהוקמו ברבעון הראשון של השנה - 12 - נמוך מהתקופה המקבילה, ייתכן שבגלל מלחמת "שאגת הארי" שהתרחשה במרץ.

ברבעון הראשון גויסו 33 מיליון דולר בלבד לחברות מדעי חיים ישראליות בוול סטריט, אך נתון זה אינו כולל מגמת גיוסים של חברות ציבוריות ממשקיעים פרטיים באמצעות PIPE, Register direct וכלים דומים. להערכת מחברי הדוח, בגיוסים בכלים הללו ישנה התעוררות.

ברבעון הראשון גם נרשמו יותר מ־30 עסקאות גיוס של חברות פרטיות, שהסתכמו בכ־150 מיליון דולר. לא סופקו נתונים השוואתיים לעומת הרבעון המקביל ב־2025 או ב־2024, אך לפי מחברי הדוח, המגמה בינתיים היא גיוסים קטנים יותר עם ממוצע עסקה נמוך יחסית.

"הסימנים הראשונים מהרבעון הראשון של 2026 אינם מעידים על שינוי מגמה משמעותי, וזאת בניגוד למצב בעולם. כאן ההתאוששות פחות ניכרת.

"התחום שבו המגמה בישראל דומה למתרחש בעולם הוא המיזוגים והרכישות. ראינו עסקאות יפות בארץ, וגם כאשר נרשמו עסקאות קטנות, נניח 50־60 מיליון דולר לעסקה, ההחזרים על ההשקעה היו גבוהים".

בין הרכישות ניתן למנות את עסקת המכירה של Cathworks למדטרוניק ב־585 מיליון דולר ומכירת Endospan ל־Artivion ב־135 מיליון דולר שנסגרו השנה, והכרזה על רכישת ביופרוטקט על ידי אולימפוס ב־270 מיליון דולר.

"אפשר לומר שזה סימן לכך שאנחנו מוכרים את החברות הטובות", אומרים מחברי הדוח. "אבל בכל זאת אנחנו רואים סימנים לעתיד, למשל בתחום ה־AI".

"הדוח השנה מציג תמונה מורכבת של תעשיית מדעי החיים", מסכמת קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI. "למרות האתגרים, יסודות התעשייה חזקים, אך כעת נדרש להמשיך ולחזק את האטרקטיביות של ישראל להשקעות, להגיע ליציבות ביטחונית, להרחיב את מקורות המימון ולהעמיק את שיתופי הפעולה הבינלאומיים".