עת כניסתו לתפקיד של מנהל רשות החברות הממשלתיות רו"ח רועי כחלון הוא הכריז כי בשנת 2025 בכוונת הרשות לגבות דיבידנדים לקופת המדינה בגובה של 8 מיליארד שקלים, אלא שכמעט שנתיים מאוחר יותר מסתבר כי המאמצים לא צלחו והחברות הממשלתיות הכריזו על דיבידנדים בסך 1.6 מיליארד שקל בלבד. ברשות מאמינים שהמאמצים יראו פרי בשנה הבאה. כן יצוין כי מדובר בסכומים גבוהים מבשנים קודמות 1.1 מיליארד בשנת 2024 ו-648 מיליון בשנת 2023.
● שנים של דחיות ועיכובים: מבקר המדינה מזהיר לגבי עתיד ים המלח
● קיצוץ חד בהטבת המס לגמל להשקעה: התוכנית שיציג מחר האוצר
התעשייה האווירית הובילה בדיבידנדים עת שהכריזה על חלוקה של 772 מיליון ואחריה רפאל עם 263 מיליון, ואולם כפי שפורסם בגלובס, החברות הללו לא שילמו את הדיבידנד בפועל על רקע החובות של משרד הביטחון כלפיהן. חברת נמל אשדוד חילקה 300 מיליון שקלים ונתג"ז 120.
עלויות השכר בחברות הממשלתיות
הדוח חושף גם את עלויות השכר בחברות הממשלתיות כשהשכר הממוצע ברוטו היה 19 אלף שקל. בחברת נמלי ישראל שבה מועסקים רק 395 עובדים השכר הגבוה ביותר - 39 אלף שקל, אחריה רפאל שבה מועסקים יותר מ-10,000 עובדים (34.6 אלף שקל), נמל אשדוד (34 אלף שקל), חברת החשמל (30 אלף שקל) ותעשייה אווירית (29 אלף שקל). השכר הממוצע הנמוך ביותר הוא בעמידר (16.4 אלף שקל) ובחברה למתנ"סים (5,185 שקל).
ומה קורה בקרב הבכירים? היקף השכר ברוטו לבכיר הגבוה ביותר הוא בחברת רפאל ובחברת תע"א ועומד על כ-85,170 שקל וכ-81,687 שקל בהתאמה. פערי השכר הגבוהים ביותר בין שכר בכיר לשכר לעובד נמצא בחברה למתנ"סים ועומד על יותר מפי 15. מנגד, הפער הנמוך ביותר הוא בחברת תשתיות אנרגיה 1.7 ובחברת נמלי ישראל.
הרכב העובדים אף הוא נתון שפורסם בדוח וחובת ייצוג הולם. בני העדה האתיופית מהווים 2.9% מהעובדים, יותר משיעורם בקרב האוכלוסייה (1.75%). שיעור עובדים עם מוגבלות הוא 3.5% - הכי הרבה בחברת תש"א (10%). החברה הערבית כמעט ולא מיוצגים בחברות הממשלתיות למעט חברת שירותי איכות סביבה (13%) ו-3% מקרב העובדים בחברות עמידר, נתיבי ישראל וחברת החשמל.
באופן מסורתי חברות התשתית הממשלתיות נחשבות כאלו ב"תחום גברי" ואולם שיעור הנשים הבכירות בנתיבי איילון הוא הגבוה ביותר מבין החברות הממשלתיות ועומד על 48%. בפער גדול אחריה עמידר (39%), חנ"י (37%) ונת"ע (34%).
ההכנסות של החברות הממשלתיות
כשבוחנים את פעילותן העסקית של החברות הממשלתיות הגדולות שהן גם בין החברות הגדולות במשק, ניתן לראות שחברת החשמל סיימה עם רווח נקי של 4.7 מיליארד מתוך 9.8 בסך כלל החברות הגדולות. בתעשייה האווירית 2.4 מיליארד וברפאל 1.3 מיליארד. החברה שהציגה את התוצאה הנמוכה ביותר היא מקורות בהפסד של 741 מיליון שקלים לאחר ששנה קודם לכן היתה על רווח של מעל 200 מיליון. הסיבה לכך נעוצה בכללים חדשים בשיטת התגמול של רשות המים. במקורות וברשות החברות הזהירו מירידת ערך של החברה "כתוצאה מכך, רשמה החברה בדוחות 2025 ירידת ערך מהותית של כ-1.367 מיליארד שקל, שהובילה לירידה בהון העצמי ולעלייה במינוף. החברה הגישה עתירה לבג"ץ בגין הפגיעה באיתנותה הפיננסית ובשל החשש מהשלכות עתידיות על דירוג האשראי ומימוש תוכניות הפיתוח, בעוד הרגולטור טוען כי המודל החדש משפר את ההלימה לעלויות ואת הגמישות התפעולית".
סך ההכנסות של החברות הממשלתיות בתקופת הדוח הסתכם בכ-113 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-102 מיליארד שקל בשנת 2024. העלייה מיוחסת לגידול בהכנסות של החברות הממשלתיות הגדולות ובעיקר במכירות החברות הביטחוניות.
הרווח התפעולי של החברות הממשלתיות הסתכם בתקופת הדוח בכ-9.5 מיליארד שקל, לעומת כ-5.8 מיליארד שקל בשנת 2024. הוצאות המימון, נטו של החברות הממשלתיות הסתכמו בתקופת הדוח בכ- 0.4 מיליארד שקל, לעומת כ- 1.3 מיליארד שקל בשנת 2024 כשהקיטון בהוצאות המימון נובע בעיקרו מירידה בהוצאות הריבית של חברת חשמל, על רקע ירידה בשער חליפין בגין עסקאות הגנה.
רשות החברות אמונה על 70 חברות ממשלתיות בהן כ-58 אלף מועסקים. הרשות עוסקת בין היתר בהנפקת התעשייה האווירית, הסדרת פעילות בנמל אשדוד, פירוקים ושינויים מבניים של חברות דוגמת מיזוג חברות תיירות, מיזוג חברות הבת של רכבת ישראל ועוד. הרשות גם אחראית על קביעת יעדים פיננסים, הנפקות גיוסי חוב, בחינת תכניות עבודה ועוד.
