גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

הציבור מסתער על מסלול המניות בפנסיה. כך זה לא יהפוך לטעות יקרה

המעבר האקטיבי למסלולי המניות זינק, ובצדק: פער התשואה לאורך זמן שווה מאות אלפי שקלים בצבירה ● אלא שהתשואה העודפת מגיעה עם תנודתיות חדה וירידות שצריך לדעת להכיל ● מהו ההבדל האמיתי בהרכב התיקים ואיך תדעו איזה מסלול הוא הנכון עבורכם

לא מזמן שאלתי מנהל השקעות באחד מבתי ההשקעות הגדולים באיזה מסלול השקעה נמצאת הפנסיה שלו. "אני במסלול של עד גיל 50", הוא ענה, והתשובה שלו קצת הפתיעה אותי. אדם שחי את שוק ההון, שמכיר היטב את הכוח של מניות לטווח הארוך, בוחר שלא להיות במסלול המנייתי.

עד גיל 25 יהיו לילד שלכם 300 אלף שקל. אם תתנהלו נכון
הפטור ממס רווחי הון בקופות הגמל להשקעה יוגבל ל-200 אלף שקל
איך לתכנן פרישה שבאמת תתאים לחיים שלכם

היה לו גם נימוק מן הסתם. במסלול תלוי גיל הוא מקבל תמהיל שהוא אוהב יותר, בין היתר בגלל החשיפה להשקעות אלטרנטיביות ולא סחירות. אפשר להתווכח עם הבחירה הזאת. אני בוחר אחרת, אבל זו בדיוק הנקודה: בחירה מודעת למסלול ההשקעה שלנו ולא לעצום עיניים מול החלטה שעשה הרגולטור.

בחירת המסלול הפכה מודעת

המודל הצ'יליאני חוגג עשור מאז שעשה עלייה לישראל. המודל אומר בקצרה שרמת הסיכון בתיק ההשקעות מותאמת לגיל החוסך. ככל שהחוסך צעיר יותר, ההשקעות יהיו בעלות סיכון גבוה יותר (מוטות מניות) כדי לייצר תשואה גבוהה, ובהתאם - רמת הסיכון תפחת ככל שמתקרבים לגיל הפרישה. הנקודה היא שהבחירה במסלולים מתרחשת בצורה אוטומטית, ואם לא בחרתם - הרגולטור בחר עבורכם בהתאם לגיל.

והנה, בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, יותר ויותר חוסכים עושים בחירה אקטיבית ועוברים למסלולי מניות בפנסיה. הנתונים כאן לא פחות ממדהימים. מאז הקורונה, היקף הנכסים במסלול המניות הקלאסי זינק ביותר מפי 10, בזמן שסך נכסי הפנסיה עלה בקצב נמוך בהרבה. כך יוצא שהיום בערך אחד מכל עשרה שקלים בכספי הפנסיה נמצא במסלול מניות קלאסי, וזה עוד לפני שמכניסים לתמונה מסלולי S&P ומדדים מנייתים אחרים.

ואכן, עבור חוסך בן 30 או 40, שנמצא עשרות שנים מגיל הפרישה, יש היגיון בהגדלת החשיפה למניות. אבל יש הבדל גדול בין לעבור למסלול מניות כי אנחנו מבינים את אופק ההשקעה אבל גם את מה שצפוי לקרות בדרך לשם, לבין לעבור כי בשנתיים האחרונות המסלול הזה נראה הכי טוב בטבלת התשואות. אותה פעולה אך ההתנהגות (והתוצאה) כנראה תהיה אחרת.

לא באמת 100% מניות

נתחיל בנתון שלא באמת מפתיע: מסלול מניות בקרן פנסיה מקיפה הוא לא באמת 100% מניות. לפי נתוני פנסיה נט, נכון למאי 2026, החשיפה המנייתית הממוצעת במסלול מניות עומדת על כ־71%. במסלול עד גיל 50 היא עומדת על כ־57%. כלומר, הפער הוא לא 100 מול 50, אלא בערך 14 נקודות אחוז. הסיבה לכך היא שבקרן פנסיה מקיפה יש רכיב מובטח תשואה, שמקטין מראש את החלק שניתן להשקיע באופן חופשי בשוק ההון (מנגנון שנמצא תחת כוונה לשנות אותו).

זה לא אומר שהפער לא חשוב אבל זה כן אומר שהפער הוא לא כמו למשל בקרן השתלמות בין מסלול מנייתי (קרוב ל־100%) לבין מסלול כללי (נושק ל־50%). אבל גם בפנסיה, הנתונים מראים שפער של 12-15 נקודות אחוז בחשיפה למניות לאורך זמן יכול להיות משמעותי מאוד. בעשור האחרון, מאז שנכנסו המסלולים תלויי גיל, מסלול המניות הניב בממוצע תשואה שנתית של כ־11.5%, לעומת כ־10.2% במסלול עד גיל 50. כלומר, פער של כ־1.3 נקודות אחוז בשנה.

בפנסיה, פער כזה יכול להפוך להרבה כסף בזכות ריבית דריבית. אם פער כזה נשמר לצורך הדוגמה לאורך כל שנות ההפקדה, הוא יכול להגיע גם למאות אלפי שקלים בצבירה ואף לאלפי שקלים בקצבה החודשית. למשל, אצל חוסך בן 35 שמשתכר 15 אלף שקל, פער של 1.3% בשנה לאורך זמן עשוי לייצר עוד כ־800 אלף שקל בגיל הפרישה, או כ־4,000 שקל בקצבה החודשית. זו כמובן סימולציה, לא תחזית.

אבל אין פה ארוחת חינם. סטיית התקן במסלול המניות גבוהה יותר, 8.2 לעומת 6.3. סטיית תקן היא נתון שמנסה לכמת את התנודתיות עצמה. ובעברית - כמו שמסלול מניות יודע לעלות חזק יותר בשנים טובות, הוא גם יורד חזק יותר בשנים חלשות ואז השאלה היא האם אנחנו יודעים להכיל את זה. בשנת 2022, למשל, מסלול המניות ירד בממוצע בכ־8.7%, לעומת כ־5.8% במסלול עד גיל 50. במרץ 2020, אותו חודש קריסה מפחיד של הקורונה, מסלול המניות איבד כמעט 12%, לעומת כ־8.5% במסלול של עד גיל 50. זה לא באג. זה פיצ'ר מובנה. יותר תנודתיות אמורה לבוא עם יותר פוטנציאל תשואה. זה המחיר.

ההבדל האמיתי בין המסלולים

מעניין לראות שאם מסתכלים על מדד שארפ, שמנסה לבחון את התשואה ביחס לסיכון שנלקח, מסלול עד גיל 50 די זהה למסלול המנייתי ואפילו במעט טוב יותר. המשמעות היא שמסלול עד גיל 50 אמנם נותן פחות תשואה אבל הסיכון בהתאם. אחרי שאמרתי את זה צריך גם להיזהר מהפרשנות הזאת. חלק מהנכסים האלטרנטיביים לא מתומחרים בכל יום כמו מניה בבורסה, ולכן התנודתיות הנמדדת שלהם נראית נמוכה יותר. זה לא אומר שאין בהם סיכון. זה אומר שהסיכון שלהם מופיע קצת אחרת.

ופה נמצא כנראה אחד החידודים החשובים. מסלול עד גיל 50 הוא לא בהכרח מסלול "סולידי" יותר במובן הקלאסי. הוא לא מוריד מניות ומוסיף אג"ח סולידיות. לפי ניתוח החזקות שנבדק בכמה מהקרנות הגדולות, ההבדל המשמעותי הוא שבמסלול עד גיל 50 יש יותר נכסים אלטרנטיביים ולא סחירים: קרנות השקעה, נדל"ן, פרייבט אקוויטי וכדומה.

הנכסים האלו אמנם יכולים להוסיף פיזור לשוק ההון הסחיר, אבל הם גם פחות שקופים, פחות נזילים ולעיתים יקרים יותר לניהול. אי אפשר לפסול אותם אוטומטית, אבל גם לא צריך להתייחס אליהם כאילו הם קסם שמייצר תשואה בלי סיכון.

השורה התחתונה

לכן לפני שעושים את ההשוואה ה"רגילה" בפנסיה נט ומחליטים לעבור על סמך נתוני עבר והמלצות ברשתות החברתיות, צריך לשאול שתי שאלות פשוטות: כמה שנים נשארו לי עד הפרישה (או משיכה בפועל), והאם בירידה של 20% או 30% בחיסכון הפנסיוני שלי אני באמת אשאר באותו מסלול, או אעבור למסלול סולידי יותר בדיוק ברגע הלא נכון. המעבר הגדול ממסלולי S&P למסלולי מניות ישראל בשנה האחרונה יכול אולי ללמד אותנו קצת על סיבולת הסיכון האמיתית ודבקות באסטרטגיית השקעות.

כך או כך השורה התחתונה והחשובה ביותר היא להיות מודעים ולבחור והדבר נכון גם ל"מבוגרים" יותר שעברו את גיל 50 והמודל באופן אוטומטי מעביר אותם למסלול סולידי יותר. אולי זה נכון, אולי במקרה הספציפי שלנו זה לא מתאים? מודעות ובחירה הן התשובות.

לכן, אם אתם צעירים, רחוקים מפרישה ובעיקר מבינים שתראו בדרך ירידות חדות, מסלול מניות יכול להיות בחירה הגיונית מאוד. מצד שני אם תנודתיות גבוהה תגרום לכם לברוח ברגע הלא נכון, או שאתם מעדיפים מסלול שיש בו מעט פחות מניות ויותר נכסים אלטרנטיביים, גם מסלול תלוי גיל הוא לא מילה גסה.

עוד כתבות

המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo

ליקויים חמורים: דוח המבקר חושף את מצב המרחבים המוגנים במבני ציבור

דוח מבקר המדינה חושף ליקויים חמורים במרחבים מוגנים במוסדות חיוניים ● מהבדיקה שבוצעה במהלך מלחמת "חרבות ברזל" עלה כי שיעור המבנים שבהם לא היה כלל מיגון תקני נע בין כ־8% לכ־23% ● בין המבנים שנבדקו: המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, טיפות חלב וקופות החולים כללית ומכבי

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

רשות המסים רוצה לסגור פרצה של 8 מיליארד שקל. מי על הכוונת?

צוות משותף של משרד האוצר ורשות המסים מגבש מהפכה במיסוי "הישויות השקופות" ● בתוכנית: החלת מודל מיסוי דו–שלבי וחובות דיווח נוקשות שיעשו סוף לתכנוני המס האגרסיביים ● הצעד, שצפוי להשפיע על משרדי עורכי דין, רואי חשבון, קליניקות ומפעלי קיבוצים, נועד להילחם בהון השחור וליישר קו עם הסטנדרט הבינלאומי

קניון הזהב / צילום: איל יצהר

איך יכול להיות שהקניון הגדול בישראל שווה כה מעט?

מגדל מוציאה את האחים גינדי מקניון הזהב בראשון לציון, בעסקה המשקפת שווי של 2 מיליארד שקל ● משה גינדי: "נחזור לעסקי הבנייה. אנחנו יכולים להרוויח יותר" ● ברקע: המתנה להחלטת הממונה על התחרות אם לאשר מכירת מחצית מהקניון למליסרון

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

ברשות החברות רצו דיבידנדים של 8 מיליארד שקל, אבל קיבלו רק 1.6 מיליארד שקל

רשות החברות הממשלתיות ציפתה להכרזת דיבידנד למדינה בשנת 2025 בסך 8 מיליארד שקל, אבל בפועל הוכרזו רק 1.6 מיליארד שקל, כך עולה מהדוח השנתי שפרסמה הרשות ● וגם: איזו חברה מרוויחה עברה להפסד בגלל החלטות הממשלה, היכן העובדים משתכרים הכי הרבה והחברה המפתיעה בשיעור הנשים הבכירות

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך, עמית גל, הממונה על שוק ההון ובצלאל סמוטריץ שר האוצר / צילומים: יוסי כהן, מארק ניימן(לע''מ), עמית שאבי(ידיעות אחרונות). עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קיצוץ חד בהטבת המס לגמל להשקעה: התוכנית שיציג מחר האוצר

באוצר יציגו מחר את הדוח הסופי של "ועדת ארביטראז'" - מהלך שנועד לרכז בפלטפורמה אחת שלל מוצרי חיסכון תוך השוואת תנאי המיסוי: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות ● לצד הנגשת מידע לציבור והענקת הטבות מס חדשות לחלק מהמוצרים, לחוסכים בקופת גמל להשקעה מדובר במכה ● המהלך, שדורש חקיקה מורכבת, נחשף לראשונה בגלובס

מפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Hendrik Schmidt

צפי ל־100 אלף מפוטרים: פולקסווגן חושפת את עומק המשבר של התעשייה הגרמנית

בסוף השבוע הודיעה ענקית הרכב הגרמנית על פיטורי ענק שעשויים להגיע לחמישית מעובדי החברה ● בין הגורמים מאחורי הצעד הדרמטי של פולקסווגן נמצאת תעשיית הרכב הסינית, שבעבר דווקא עזרה לה לצאת ממשבר

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עד כ-75 מיליארד דולר: תחזית הכנסות קרן העושר עודכנה כלפי מעלה

רשות המסים עדכנה כלפי מעלה את תחזית ההכנסות לקרן העושר, בין היתר בעקבות גידול בהערכת עתודות הגז במאגר לוויתן ועלייה במחירי המכירה הצפויים ● לפי התחזית החדשה, הקרן צפויה לצבור לאורך חיי המאגרים 60–75 מיליארד דולר, כאשר כבר בעשור הקרוב צפויות להיכנס אליה הכנסות של עד 25 מיליארד דולר ● לצד התחזית האופטימית, בארגון לובי 99 טוענים כי תחזיות העבר לא התממשו במלואן וקוראים להגברת השקיפות סביב גביית ההכנסות ממשאבי הטבע

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

אמנון שעשוע טוען: הצלחנו להכות את מהירות העיבוד של אנבידיה

חברת הסטארט-אפ doubleAI של פרופ' אמנון שעשוע תשיק בחודשים הקרובים מודל שפה חדש לפיתוח קוד ● לדברי שעשוע, ב-doubleAI האיצו פי 3.5 את אחת מספריות התוכנה של אנבידיה, ואגב כך איתרו תקלות רבות שלא אותרו קודם לכן, באמצעות שיטת אימון המודלים החדשה שלו

שי דנינו, מנהל השקעות ראשי / צילום: עופר חג׳יוב

מנהל ההשקעות שבטוח: תל אביב תמשיך לעלות, וזה הסקטור ש"חייבים להיות בו"

הבורסה בת"א מחקה את כל העלייה של "שאגת הארי", אולם שי דנינו, מנהל ההשקעות הראשי של אתגר ניהול תיקים מבית מזרחי טפחות, מאמין שהמדדים בת"א עוד יפתיעו, וחיובי לגבי ענפי הפיננסים והתשתיות ● בארה"ב הוא צופה העלאות ריבית ומזהיר מריכוזיות המדדים

הבורסה בתל אביב \ צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רווח דו-ספרתי וסימן שאלה לגבי ההמשך: סיכום חצי שנה בבורסה

חודש יוני בבורסה המקומית היה החלש ביותר זה כשנתיים וחצי, וכתוצאה נמחק היתרון בתשואות שממנו נהנו המדדים המקומיים מול וול סטריט ● ועדיין: רווח דו ספרתי למשקיעים בסיכום המחצית, בהובלת מניות האנרגיה והשבבים ● מנהלי השקעות חלוקים לגבי כיוון השוק

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

לפי שווי נמוך מההערכות: נחתמה עסקת הוט מובייל

קבוצה הכוללת את דלק ישראל (40%), קרן התשתיות קיסטון (40%) ולאומי פרטנרס (20%), תרכוש את חברת הסלולר מידי קבוצת התקשורת אלטיס של המיליארדר פטריק דרהי ● מדובר בשווי שנמוך בכ-600 מיליון שקל ביחס להערכות המוקדמות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות, אך סיכמה את החודש הגרוע מאז אוקטובר 2023

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.3%, אך צנח ביוני בקרוב ל-9% - הירידה החודשית החדה ביותר שלו מאז אוקטובר 2023 ● המסחר בת"א קיבל רוח גבית מהנעילה הירוקה בניו יורק אמש ומהרגיעה במפרץ הפרסי ● מניות הטכנולוגיה הושפעו לחיוב מהריבאונד הגלובלי בסקטור השבבים וסיימו את היום בירוק; גם המניות הביטחוניות קפצו ● מנגד, מניות הביטוח והבנקים נותרו מאחור

אפליקציית וואטסאפ / צילום: Shutterstock

מה עומד מאחורי ההצעה שקיבלתם מהוואטסאפ שלכם?

אפליקציית המסרים וואטסאפ מבית מטא עושה צעד משמעותי בדרך להפיכתה לרשת חברתית, ומשיקה אפשרות חינמית ליצירה ושמירה של שמות משתמש ייחודיים ● איך זה עובד, מתי זה יגיע אליכם, ומה עוד התחדש? גלובס עושה סדר

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי עוד לא אושרה וכבר מחוללת סערה

תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי עוד לא אושרה לשיווק, וכבר יש סביבה שוק שחור ושאלות; תחום ההתקרחות מסתמן כדבר החם הבא; וסטארט־אפ ישראלי יעזור לחוקרים לברור בין מחקרים איכותיים לכאלה שפחות ● השבוע בביומד

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

עשרות מיליוני שקלים: המדינה תפצה את חברות התעופה על חלק מנזקי "שאגת הארי"

לאחר שחברות התעופה הישראליות נאלצו להחנות עשרות מטוסים בחו"ל במהלך המלחמה, המדינה תפצה אותן על רוב עלויות החניה – בהיקף של עשרות מיליוני שקלים

ים המלח / צילום: Unsplash, Dave Herring

שנים של דחיות ועיכובים: מבקר המדינה מזהיר לגבי עתיד ים המלח

ארבע שנים לאחר המועד שנקבע, המשרד להגנת הסביבה טרם הגיש לממשלה את הדוח שאמור לשמש בסיס לגיבוש מדיניות לשיקום ים המלח, כך עולה מדוח מבקר המדינה ● המבקר מתריע גם מפני הזנחת הטיפול בבולענים, עיכובים בפיתוח תשתיות תיירות והיעדר הכרעה בין חלופות השיקום, בזמן שהמדינה מקדמת מכרז חדש לניצול משאבי ים המלח

אילוסטרציה: Shutterstock

חוקר ישראלי גילה: גורמי הסיכון הלא מוכרים של שבץ מוחי

ד"ר פיוטר מליקוב החל לחקור את הקשר בין מיגרנה לשבץ מוחי לאחר שאשתו לקתה בו ● מחקר שפרסם עם חוקר אמריקאי מצא גורמי סיכון שרופאים לא מודעים אליהם כלל ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש  

וואטסאפ / צילום: Shutterstock

עוד צעד לכיוון רשת חברתית: וואטסאפ משיקה שמות משתמש

וואטסאפ משיקה רשמית אפשרות ליצירת שמות משתמש ייחודיים ● השירות יאפשר להתכתב עם אנשים חדשים ללא חשיפת מספר הטלפון האישי ● מטא הטמיעה שכבת אבטחה לבקרת סינון מוגברת מפני משתמשים פוגעניים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כל ענפי הצריכה הבולטים רושמים ירידה במכירות, חוץ מאחד

גלובס מציג מדד הבוחן את הרכישות בכרטיסי אשראי ● לפי נתוני הפניקס גמא, ענף התיירות והתעופה מזנק בהזמנות, והיבוא המקביל עדיין לא נוגס בענף המזגנים

הדחפור של חברת תריסר להריסה ופירוק מנהרות / הדמיה: תריסר

הסטארט־אפ שנלחם במנהרות חמאס קיבל מיליונים מבכירי אנדוריל ו-SpaceX

חברת תריסר הישראלית גייסה 25 מיליון דולר מבכירים מאנדוריל, ספייס אקס ומיועץ ה־AI של דונלד טראמפ ● היא מייצרת דחפור זעיר דמוי D9 שהורס מנהרות טרור ● המערכת כבר נוסתה בעזה ומיועדת, גם למנהרות הברחה תת־קרקעיות בין מקסיקו לארה"ב