גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

הציבור מסתער על מסלול המניות בפנסיה. כך זה לא יהפוך לטעות יקרה

המעבר האקטיבי למסלולי המניות זינק, ובצדק: פער התשואה לאורך זמן שווה מאות אלפי שקלים בצבירה ● אלא שהתשואה העודפת מגיעה עם תנודתיות חדה וירידות שצריך לדעת להכיל ● מהו ההבדל האמיתי בהרכב התיקים, ואיך תדעו איזה מסלול הוא הנכון עבורכם?

לא מזמן שאלתי מנהל השקעות באחד מבתי ההשקעות הגדולים באיזה מסלול השקעה נמצאת הפנסיה שלו. "אני במסלול של עד גיל 50", הוא ענה, והתשובה שלו קצת הפתיעה אותי. אדם שחי את שוק ההון, שמכיר היטב את הכוח של מניות לטווח הארוך, בוחר שלא להיות במסלול המנייתי.

עד גיל 25 יהיו לילד שלכם 300 אלף שקל. אם תתנהלו נכון
הפטור ממס רווחי הון בקופות הגמל להשקעה יוגבל ל-200 אלף שקל
איך לתכנן פרישה שבאמת תתאים לחיים שלכם

היה לו גם נימוק מן הסתם. במסלול תלוי גיל הוא מקבל תמהיל שהוא אוהב יותר, בין היתר בגלל החשיפה להשקעות אלטרנטיביות ולא סחירות. אפשר להתווכח עם הבחירה הזאת. אני בוחר אחרת, אבל זו בדיוק הנקודה: בחירה מודעת למסלול ההשקעה שלנו ולא לעצום עיניים מול החלטה שעשה הרגולטור.

בחירת המסלול הפכה מודעת

המודל הצ'יליאני חוגג עשור מאז שעשה עלייה לישראל. המודל אומר בקצרה שרמת הסיכון בתיק ההשקעות מותאמת לגיל החוסך. ככל שהחוסך צעיר יותר, ההשקעות יהיו בעלות סיכון גבוה יותר (מוטות מניות) כדי לייצר תשואה גבוהה, ובהתאם - רמת הסיכון תפחת ככל שמתקרבים לגיל הפרישה. הנקודה היא שהבחירה במסלולים מתרחשת בצורה אוטומטית, ואם לא בחרתם - הרגולטור בחר עבורכם בהתאם לגיל.

והנה, בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, יותר ויותר חוסכים עושים בחירה אקטיבית ועוברים למסלולי מניות בפנסיה. הנתונים כאן לא פחות ממדהימים. מאז הקורונה, היקף הנכסים במסלול המניות הקלאסי זינק ביותר מפי 10, בזמן שסך נכסי הפנסיה עלה בקצב נמוך בהרבה. כך יוצא שהיום בערך אחד מכל עשרה שקלים בכספי הפנסיה נמצא במסלול מניות קלאסי, וזה עוד לפני שמכניסים לתמונה מסלולי S&P ומדדים מנייתים אחרים.

ואכן, עבור חוסך בן 30 או 40, שנמצא עשרות שנים מגיל הפרישה, יש היגיון בהגדלת החשיפה למניות. אבל יש הבדל גדול בין לעבור למסלול מניות כי אנחנו מבינים את אופק ההשקעה אבל גם את מה שצפוי לקרות בדרך לשם, לבין לעבור כי בשנתיים האחרונות המסלול הזה נראה הכי טוב בטבלת התשואות. אותה פעולה אך ההתנהגות (והתוצאה) כנראה תהיה אחרת.

לא באמת 100% מניות

נתחיל בנתון שלא באמת מפתיע: מסלול מניות בקרן פנסיה מקיפה הוא לא באמת 100% מניות. לפי נתוני פנסיה נט, נכון למאי 2026, החשיפה המנייתית הממוצעת במסלול מניות עומדת על כ־71%. במסלול עד גיל 50 היא עומדת על כ־57%. כלומר, הפער הוא לא 100 מול 50, אלא בערך 14 נקודות אחוז. הסיבה לכך היא שבקרן פנסיה מקיפה יש רכיב מובטח תשואה, שמקטין מראש את החלק שניתן להשקיע באופן חופשי בשוק ההון (מנגנון שנמצא תחת כוונה לשנות אותו).

זה לא אומר שהפער לא חשוב אבל זה כן אומר שהפער הוא לא כמו למשל בקרן השתלמות בין מסלול מנייתי (קרוב ל־100%) לבין מסלול כללי (נושק ל־50%). אבל גם בפנסיה, הנתונים מראים שפער של 12-15 נקודות אחוז בחשיפה למניות לאורך זמן יכול להיות משמעותי מאוד. בעשור האחרון, מאז שנכנסו המסלולים תלויי גיל, מסלול המניות הניב בממוצע תשואה שנתית של כ־11.5%, לעומת כ־10.2% במסלול עד גיל 50. כלומר, פער של כ־1.3 נקודות אחוז בשנה.

בפנסיה, פער כזה יכול להפוך להרבה כסף בזכות ריבית דריבית. אם פער כזה נשמר לצורך הדוגמה לאורך כל שנות ההפקדה, הוא יכול להגיע גם למאות אלפי שקלים בצבירה ואף לאלפי שקלים בקצבה החודשית. למשל, אצל חוסך בן 35 שמשתכר 15 אלף שקל, פער של 1.3% בשנה לאורך זמן עשוי לייצר עוד כ־800 אלף שקל בגיל הפרישה, או כ־4,000 שקל בקצבה החודשית. זו כמובן סימולציה, לא תחזית.

אבל אין פה ארוחת חינם. סטיית התקן במסלול המניות גבוהה יותר, 8.2 לעומת 6.3. סטיית תקן היא נתון שמנסה לכמת את התנודתיות עצמה. ובעברית - כמו שמסלול מניות יודע לעלות חזק יותר בשנים טובות, הוא גם יורד חזק יותר בשנים חלשות ואז השאלה היא האם אנחנו יודעים להכיל את זה. בשנת 2022, למשל, מסלול המניות ירד בממוצע בכ־8.7%, לעומת כ־5.8% במסלול עד גיל 50. במרץ 2020, אותו חודש קריסה מפחיד של הקורונה, מסלול המניות איבד כמעט 12%, לעומת כ־8.5% במסלול של עד גיל 50. זה לא באג. זה פיצ'ר מובנה. יותר תנודתיות אמורה לבוא עם יותר פוטנציאל תשואה. זה המחיר.

ההבדל האמיתי בין המסלולים

מעניין לראות שאם מסתכלים על מדד שארפ, שמנסה לבחון את התשואה ביחס לסיכון שנלקח, מסלול עד גיל 50 די זהה למסלול המנייתי ואפילו במעט טוב יותר. המשמעות היא שמסלול עד גיל 50 אמנם נותן פחות תשואה אבל הסיכון בהתאם. אחרי שאמרתי את זה צריך גם להיזהר מהפרשנות הזאת. חלק מהנכסים האלטרנטיביים לא מתומחרים בכל יום כמו מניה בבורסה, ולכן התנודתיות הנמדדת שלהם נראית נמוכה יותר. זה לא אומר שאין בהם סיכון. זה אומר שהסיכון שלהם מופיע קצת אחרת.

ופה נמצא כנראה אחד החידודים החשובים. מסלול עד גיל 50 הוא לא בהכרח מסלול "סולידי" יותר במובן הקלאסי. הוא לא מוריד מניות ומוסיף אג"ח סולידיות. לפי ניתוח החזקות שנבדק בכמה מהקרנות הגדולות, ההבדל המשמעותי הוא שבמסלול עד גיל 50 יש יותר נכסים אלטרנטיביים ולא סחירים: קרנות השקעה, נדל"ן, פרייבט אקוויטי וכדומה.

הנכסים האלו אמנם יכולים להוסיף פיזור לשוק ההון הסחיר, אבל הם גם פחות שקופים, פחות נזילים ולעיתים יקרים יותר לניהול. אי אפשר לפסול אותם אוטומטית, אבל גם לא צריך להתייחס אליהם כאילו הם קסם שמייצר תשואה בלי סיכון.

השורה התחתונה

לכן לפני שעושים את ההשוואה ה"רגילה" בפנסיה נט ומחליטים לעבור על סמך נתוני עבר והמלצות ברשתות החברתיות, צריך לשאול שתי שאלות פשוטות: כמה שנים נשארו לי עד הפרישה (או משיכה בפועל), והאם בירידה של 20% או 30% בחיסכון הפנסיוני שלי אני באמת אשאר באותו מסלול, או אעבור למסלול סולידי יותר בדיוק ברגע הלא נכון. המעבר הגדול ממסלולי S&P למסלולי מניות ישראל בשנה האחרונה יכול אולי ללמד אותנו קצת על סיבולת הסיכון האמיתית ודבקות באסטרטגיית השקעות.

כך או כך השורה התחתונה והחשובה ביותר היא להיות מודעים ולבחור והדבר נכון גם ל"מבוגרים" יותר שעברו את גיל 50 והמודל באופן אוטומטי מעביר אותם למסלול סולידי יותר. אולי זה נכון, אולי במקרה הספציפי שלנו זה לא מתאים? מודעות ובחירה הן התשובות.

לכן, אם אתם צעירים, רחוקים מפרישה ובעיקר מבינים שתראו בדרך ירידות חדות, מסלול מניות יכול להיות בחירה הגיונית מאוד. מצד שני אם תנודתיות גבוהה תגרום לכם לברוח ברגע הלא נכון, או שאתם מעדיפים מסלול שיש בו מעט פחות מניות ויותר נכסים אלטרנטיביים, גם מסלול תלוי גיל הוא לא מילה גסה.

עוד כתבות

יו''ר ביחד נפתלי בנט. פרסום ברשתות החברתיות, 24.06.26 / צילום: רפי קוץ

כמה השתפרו לימודי המתמטיקה בתקופת בנט?

נפתלי בנט התגאה במהפכה שעשה בלימודי המתמטקיה בפריפריה ● אלא שהוא נקב בנתון שמנופח פי עשרה ממה שקרה בפועל ● המשרוקית של גלובס

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ הקפיא את מינויו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה

בגץ הקפיא את מינויו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה עד מתן פסק דין בעתירות נגד הליך המינוי ● העתירות הוגשו לאחר שחברי כנסת תיעדו ופרסמו את הצבעתם בניגוד לעקרון החשאיות ● יו"ר הכנסת אמיר אוחנה דחה את הצעת בית המשפט לקיים הצבעה חוזרת: "הכנסת אמרה את דברה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

גורניצקי וש. הורוביץ בפנים: ההטבה החדשה שמקבלים עורכי הדין

אף שמדובר בהטבת המס הגדולה ביותר לשכירים, במשך שנים קרנות השתלמות היו מחוץ לתחום בעולם עריכת הדין ● כעת התחרות הגוברת על הטאלנטים והצעירים מאלצת את הפירמות הגדולות לשבור את המסורת ● ואילו פירמות שינו כיוון?

כלי השיט חזרו לנוע במצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן מודיעה: מאז הסרת המצור חל זינוק ביצוא הנפט בפרמיה של 20%

איראן לא הצליחה לייצא ולו חבית נפט אחת במהלך המצור האמריקאי, אמר יו"ר הפרלמנט וראש צוות המו"מ האיראני, מוחמד באגר קאליבאף ● לדבריו, מאז הסרת המצור איראן ייצאה למעלה מ-40 מיליון חביות נפט גולמי

אילוסטרציה: Shutterstock

חוקר ישראלי גילה: גורמי הסיכון הלא מוכרים של שבץ מוחי

ד"ר פיוטר מליקוב החל לחקור את הקשר בין מיגרנה לשבץ מוחי לאחר שאשתו לקתה בו ● מחקר שפרסם עם חוקר אמריקאי מצא גורמי סיכון שרופאים לא מודעים אליהם כלל ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש  

אמיר איל, יו''ר ואסטרטג השקעות ראשי של קבוצת אינפיניטי / צילום: יח''צ

אחרי צמיחה של 4,000% בנכסי הפנסיה של אינפיניטי: רשות שוק ההון בודקת אם נוצרו ליקויים בניוד הלקוחות

רשות שוק ההון בודקת אם הצטרפות מהירה של חוסכים לקרן הפנסיה של בית ההשקעות אינפיניטי בהובלת אמיר איל יצרה עיכובים בניוד הלקוחות, שיוך כספי החוסכים ושינוי המסלולים ● באינפיניטי אומרים כי לא מדובר בליקויים שנמצאו

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

לפי שווי נמוך מההערכות: נחתמה עסקת הוט מובייל

קבוצה הכוללת את דלק ישראל (40%), קרן התשתיות קיסטון (40%) ולאומי פרטנרס (20%), תרכוש את חברת הסלולר מידי קבוצת התקשורת אלטיס של המיליארדר פטריק דרהי ● מדובר בשווי שנמוך בכ-600 מיליון שקל ביחס להערכות המוקדמות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהצגת הרפורמה להקמת חשבון השקעה (ארביטראז'), היום (ד') / צילום: לע''מ

משרד האוצר מציג את המהפכה בענף החיסכון

באוצר מציגים את הדוח הסופי של "ועדת ארביטראז'" - מהלך שנועד לרכז בפלטפורמה אחת שלל מוצרי חיסכון תוך השוואת תנאי המיסוי: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות

שר הכלכלה ניר ברקת והממונה על התחרות מיכל כהן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט, כדיה לוי

הממונה על התחרות לבג"ץ: "מעולם לא עשיתי דבר שפגע בסמכות השר"

בהרכב של חמישה שופטים, בג"ץ דן היום בדיון נוסף על פסק הדין לפיו יש לכנס את ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה כדי להדיח את עו"ד מיכל כהן, ראש רשות התחרות - מהלך ששר הכלכלה ניר ברקת מנסה להוציא לפועל זה שלוש שנים ● הדיון הסתיים, וההחלטה תינתן בהמשך

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

רשות המסים רוצה לסגור פרצה של 8 מיליארד שקל. מי על הכוונת?

צוות משותף של משרד האוצר ורשות המסים מגבש מהפכה במיסוי "הישויות השקופות" ● בתוכנית: החלת מודל מיסוי דו-שלבי וחובות דיווח נוקשות שיעשו סוף לתכנוני המס האגרסיביים ● הצעד, שצפוי להשפיע על משרדי עורכי דין, רואי חשבון, קליניקות ומפעלי קיבוצים, נועד להילחם בהון השחור וליישר קו עם הסטנדרט הבינלאומי

שיגור לווין של SPACEX / צילום: SPACEX

בית ההשקעות הקוריאני שפספס את הנפקת SpaceX

פאשלת מיליארד הדולר: חברת ההשקעות הדרום-קוריאנית מיראיי אסט נמצאת תחת חקירה רגולטורית, לאחר שטעות בהגשת הביקושים הותירה אותה לחלוטין מחוץ להנפקת הענק של חברת החלל של אילון מאסק ● התוצאה: ביקושים בגובה של יותר מ-1.1 מיליארד דולר מהשוק הקוריאני ירדו לטמיון

כותרות העיתונים בעולם

הברית נסדקה? כך חסמה ערב הסעודית מהלך צבאי אמריקאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עימות בין ארה"ב לריאד נחשף לראשונה, כך צפוי להיראות עידן הפצצות החדשות, וב-AP מסמנים את גדי איזנקוט כמחליף אפשרי לנתניהו ● כותרות העיתונים בעולם   

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

עליות בתל אביב; נופר אנרג'י מזנקת בכ-10%, קבוצת דלק במעל 4%

מדד ת"א 35 עולה בכ-1% ● נופר חתמה על הסכם ארוך טווח עם סלקום לשילוב מתקני אגירה עצמאיים ● מניות הבנקים מתקשות להתרומם ● אתמול הבורסה בתל אביב סגרה את החודש החלש ביותר שלה מאז אוקטובר 2023 ● וול סטריט חתמה את הרבעון החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● וגם: בבנק ההשקעות קנטור מאמינים שלמרות הראלי ההיסטורי, למניות השבבים יש עוד לאן לעלות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות, אך סיכמה את החודש הגרוע מאז אוקטובר 2023

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.3%, אך צנח ביוני בקרוב ל-9% - הירידה החודשית החדה ביותר שלו מאז אוקטובר 2023 ● המסחר בת"א קיבל רוח גבית מהנעילה הירוקה בניו יורק אמש ומהרגיעה במפרץ הפרסי ● מניות הטכנולוגיה הושפעו לחיוב מהריבאונד הגלובלי בסקטור השבבים וסיימו את היום בירוק; גם המניות הביטחוניות קפצו ● מנגד, מניות הביטוח והבנקים נותרו מאחור

הרדיו לא מת, הוא רק עבר לאינטרנט / צילום: Shutterstock

סקר חדש מגלה: הרדיו לא מת, הוא רק עבר לאינטרנט

אחרי שנים שבהן הרדיו הוביל בישראל בתחום ההאזנה, ב-2026 פלטפורמות הסטרימינג כגון ספוטיפיי, יוטיוב ואפל מיוזיק תופסות את הבכורה - כך עולה מסקר חדש ומקיף ● ההאזנה לרדיו ה"מסורתי" בולטת בעיקר בקרב מבוגרים, ופרסום בקולו של המגיש הוא האפקטיבי ביותר

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

סוף לעימות: אנתרופיק מחזירה לפעילות את המודלים המתקדמים שלה

אנתרופיק הודיעה כי משרד המסחר האמריקאי הסיר את מגבלות היצוא שהטיל על דגמי הבינה המלאכותית שלה, Claude Fable 5 ו-Mythos 5 ● הסנקציות שהוטלו על אנתרופיק עוררו ביקורת רבה, בין היתר משום שהעניקו זמן יקר למתחרים הסינים

בשר במעדניה בסופר / צילום: Shutterstock

שופרסל טלטלה את השוק ותעמיד למבחן את יבוא הבשר ללא תיווך

כוונת הקמעונאית הגדולה בישראל לייבא בשר באופן ישיר צפויה לחולל תחרות באחת ההוצאות הגדולות בסל המזון הישראלי ● המניות של יבואניות הבשר נחתכו, אבל האתגרים הגדולים עדיין לפני שופרסל: הרשת עדיין לא הכשירה משחטה משלה, והרגולציה בתחום אדירה

משרד המשפטים בירושלים / צילום: יוסי זמיר

אחרי מינוי של 70 שופטים, כ-26 שופטים ורשמים מונו לבתי משפט השלום

סבב נוסף של מינוי שופטים ורשמים לבתי המשפט השלום התקיים היום, לאחר שבתחילת השבוע מונו כ-70 שופטים ● בכך, השלימה הוועדה לבחירת שופטים את בחירתם של 290 שופטים ורשמים בכירים בקדנציה זו, המהווים למעלה מ-30% מכלל השופטים בישראל ● לבתי משפט השלום מרכז ותל אביב לא מונו שופטים

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

אורי לוין: "בארבע השנים האחרונות התרחשה בפועל ירידה של 20% במחירי הדירות"

מנכ"ל תדהר אמר בכנס הנדל"ן השנתי של EY ישראל, כי בשל מבצעי המימון ושאר ההטבות, הירידות לא משתקפות בפועל ונתוני הלמ"ס אינם מציגים את מלוא הירידה - עובדה המנטרלת את האפקט הפסיכולוגי ● עוד אמר: "שוק המשרדים נמצא במצב מורכב, אך בת"א מורגשת התאוששות"

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

ברשות החברות רצו דיבידנדים של 8 מיליארד שקל, אבל קיבלו רק 1.6 מיליארד שקל

רשות החברות הממשלתיות ציפתה להכרזת דיבידנד למדינה בשנת 2025 בסך 8 מיליארד שקל, אבל בפועל הוכרזו רק 1.6 מיליארד שקל - כך עולה מהדוח השנתי שפרסמה הרשות ● וגם: איזו חברה מרוויחה עברה להפסד בגלל החלטות הממשלה, היכן העובדים משתכרים הכי הרבה, והחברה המפתיעה בשיעור הנשים הבכירות