גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

"מדינת חלל לכל דבר": ההישגים של איראן מחוץ לאטמוספירה - והסיכונים לישראל

שיחה עם אבי ברגר, ראש מנהלת החלל במפא"ת ● על כברת הדרך המרשימה שעשתה איראן בפיתוחי החלל, היתרונות של היעדר הגבולות הטריטוריאליים מחוץ לאטמוספירה והתוכנית של ישראל: להציב מאות לוויינים בחלל בשנים הקרובות

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם אבי ברגר / צילום: דוברות משרד הביטחון
הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם אבי ברגר / צילום: דוברות משרד הביטחון

אבי ברגר, ראש מינהלת החלל במפא"ת, ישראל התחילה להיות נוכחת בחלל כבר בשנות השמונים. האומנם?
"נכון. בשנת 1988 ישראל שיגרה לחלל את הלוויין הראשון שלה, וכך הפכנו למדינה השמינית בעולם שהציבה לוויין בחלל. הוא לא עשה משהו משמעותי חוץ מסיבוב סביב כדור הארץ ולצפצף. אבל הסיפור שמאחורי ההחלטה הזאת מעניין.

הצוללת | איך ייראו החיים בישראל אם נהפוך ל"ספרטה"?
הצוללת | חוקרת הביטחון שבטוחה: זו המדינה שצריכה להדיר שינה מעינינו

"כמה שנים קודם לכן נחתם הסכם השלום עם מצרים שמנע אפשרות לפעולה אווירית־צבאית מעל אזור הגבול, וקברניטי המדינה שאלו את עצמם: איך אפשר לנטר את מדבר סיני ולוודא שלא מגיע אליי צבא שלם של טנקים? אז עלה הרעיון של השימוש בחלל. ראש הממשלה דאז מנחם בגין אישר את המהלך בהחלטה אמיצה, וב־1981 הוקמה המינהלת שלנו במפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית). אבל עברו עוד הרבה שנים, עד שמדינות החלו לשלוח לוויינים לחלל וחברות מסחריות אימצו את התחום".

מה הקשר בין היכולת שלנו בחלל לביטחון?
"הקשר חזק מאוד. בחלל אין למדינה גבולות. אפשר לשהות בכל המרחב, לצלם, לעבור מעל טריטוריה כזו או אחרת, ללא הגבלה. בעיקר בעבור ישראל, שהיא מדינה קטנה מוקפת אויבים, החלל הוא הזדמנות - הוא מקנה לה עומק אסטרטגי".

מעניין, הרי אפילו בים יש מים טריטוריאליים.
"בחלל אין כמעט רגולציות, חוץ מכל מיני אמנות בינלאומיות (שקובעות למשל כי כל לוויין, גם אם שיגרה אותו חברה פרטית, הוא באחריות המדינה ונדרש לרישום ואחריות לנזקים - ה"ו ודש"א). נוסף על כך, החלל הוא ממד נגיש מאוד וגם מהיר מאוד. במסלול נמוך הלוויינים נעים במהירות של שבעה־שמונה ק"מ בשנייה, 30 אלף ק"מ בשעה - כלומר הם מקיפים את כל כדור הארץ כל שעה וחצי. לכן אם אנחנו מתעניינים במה שקורה במזרח התיכון, אפשר לחלוף למשל על פני איראן בשלוש דקות. זה גורם משמעותי שמאפשר לנו לייצר עליונות ביטחונית".

אבל גם איראן עשתה כברת דרך מרשימה בפיתוחי החלל שלה בשני העשורים האחרונים. איפה אתה ממקם אותה בליגה של המדינות המצטיינות בחלל?
"האיראנים פועלים לא מעט זמן. הם פיתחו יכולת שיגור כעשור אחרינו, אבל זו מדינת חלל לכל דבר. היא משקיעה המון משאבים בתחום, וככל שיעבור הזמן היא גם תגיע לשם. במקביל ישראל עושה את כל המאמצים לשמר את העליונות שלה. שר הביטחון ישראל כץ ומנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם, כחלק מאסטרטגיה, משקיעים משאבים בבניין הכוח בחלל. אבל לגבי השאלה אם איראן בדרך - התשובה היא כן, והיא משקיעה בכך מאמצים גדולים".

טילים בליסטיים, כמו אלה שאיראן שלחה לכיוונו, עוברים בחלל, ונשאלת השאלה עד כמה הטכנולוגיות לייצור טיל בליסטי ולוויינים שזורות זו בזו?
"הן לחלוטין שזורות. זה בדיוק מה שאיראן עשתה. יש לה היום יכולת בליסטית מפותחת מאוד, דרך החיבור הזה שבין משגרים לטילים ללוויינים. במילים פשוטות, מדינה שיודעת לבנות ולהפעיל רקטות שמעלות לוויינים לחלל, יודעת לבנות ולהפעיל גם טילים בליסטיים, כי הפיזיקה, הטכנולוגיה והחלקים המרכזיים של המערכת דומים מאוד".

האם סין ורוסיה, מדינות שידועות כידידות של איראן, מסייעות לה גם בעולמות החלל, כפי שרוסיה מסייעת לה בתחום הגרעין?
"טכנולוגיות עוברות בין מדינות, אם דרך העברת הטכנולוגיה עצמה ואם דרך שימוש ביכולות שלך לטובת מדינה אחרת, כמו לתת צילומי לוויין. האם איראן מקבלת שירות של לווייני צילום ממדינות אחרות? בהחלט כן. אנחנו מודעים לכך ועושים את כל המאמצים כדי שזה לא יהיה יתרון משמעותי מדי נגדנו".

"מספר הלוויינים בחלל גדל ב-3,000 בשנה"

עסקנו עד עכשיו בעיקר בלוויינים למטרות תקשורת, ניווט, צילום ועוד. אבל קיימת גם זירה אקטיבית יותר שקשורה לביטחון: בנובמבר 2023 התרחש אירוע היסטורי, כשלראשונה בוצע יירוט מבצעי מחוץ לאטמוספירה - עם חץ 3. האם המשמעות היא שהמלחמה הבין־מעצמתית הבאה עשויה לכלול טילים שפוגעים בלוויינים?
"ככל שהיכולות המבצעיות־מודיעיניות של מדינות בחלל משתפרות, כך המדינות המאוימות מוטרדות יותר ומנסות לפגוע באותם לוויינים. הפעילות הבין־לוויינית הזאת קיימת, אבל פחות מדברים עליה, מפני שמדובר בתחומים חשאיים יחסית בין המעצמות (בהן הן ממעטות לשתף ידע - ה"ו ודש"א).

"יש שני דברים שחשוב לזכור בהקשר הזה: האחד, יש אמנות בינלאומיות שמסדירות את ההתנהלות בחלל, בעיקר בכל הנוגע לנשק להשמדה המונית; השני הוא שכשאתה פוגע בלוויין אחר, אתה פוגע גם בעצמך - לוויין שמתפוצץ מפזר המון רסיסים, והם אינם נופלים לאדמת כדור הארץ, אלא ממשיכים לנוע באותה המהירות, 30 אלף קמ"ש, ופוגעים בכל מה שנקרה בדרכם".

מאזן אימה, מה שנקרא.
"כן, היום יש בחלל כ־15 אלף לוויינים, מדינתיים ומסחריים, והמספר הזה גדל בכ־3,000 בשנה - ועולה השאלה איך מונעים התנגשויות ביניהם וגם מה עושים עם החלקיקים כשיש התנגשויות, מה שמכונה זבל חללי (space debris). זו אחת הבעיות הקשות ביותר למי ששוהה בחלל. יש יוזמות לאסוף את הזבל, אבל בטוח לא לפגוע בלוויינים, כי פגיעה מסוג זה פוגעת בכולם".

"ישראל חייבת יכולת לשגר לחלל משטחה"

היירוט הישראלי היה יירוט מבצעי ראשון בעולם מחוץ לאטמוספירה. האם גם מדינות נוספות מפתחות אמצעים דומים?
"ישראל מובילה בתחום היירוט בחלל, אבל גם לאמריקאים יש יכולות מתקדמות מאוד וגם למדינות נוספות, אף שלא ברמת היעילות, המחיר והניסיון של ישראל. היתרון שלנו ניכר גם בעלויות וגם באחוזי הפגיעה הגבוהים. הלוויינים שלנו, ביחס לביצועים שלהם, הם הקטנים והקלים ביותר בעולם - וזה יתרון אדיר. פיתחנו את היתרון הזה מתוך אילוץ".

מדוע זה היה מאילוץ?
"רוב הלוויינים בעולם משוגרים מזרחה, וזה נוח עבורם: כדור הארץ מסתובב מזרחה וכך נעזרים בתנופה הטבעית שלו. ישראל משגרת הפוך, מערבה, לכיוון הים התיכון, בגלל הצורך להימנע מנפילות של חלקי לוויין בשטחן של מדינות אויב. אבל אז נוצר אתגר חדש, כי כשמשגרים מערבה, 30% מכושר ההרמה של הלוויין אובד, משום שהלוויין טס הפוך מתנועת כדור הארץ.

"כלומר, כדי להציב אותו במסלול אני צריך להשקיע 30% יותר אנרגיה - ואז חומר ההנעה, הגודל והמשקל של המשגר רבים יותר. יש לכך עלויות, אך הן לא דרמטיות, בשל יעילותם של הלוויינים שהזכרתי קודם".

מדינות רבות שואפות כיום להקים "נמלי חלל", אתרים קרקעיים שמשגרים מהם רקטות לחלל, ולעיתים גם מקבלים אליהם נחיתות חוזרות. עומאן מקדמת מהלך כזה, וטורקיה מכוונת לעשות זאת בסומליה. לווייני התעשייה האווירית שוגרו בשנים האחרונות מחוץ לשטח ישראל. נמל חלל הוא שאיפה ריאלית עבורנו?
"זה אפשרי. כיום יש לוויינים שמשוגרים מכאן, ויש כאלה שאנחנו מעדיפים לשגר ממקום אחר. אם אנחנו רוצים להתקדם בתוואי שבו נהפוך למעצמת חלל, אנו נהיה חייבים לשלוט בכל שרשרת הערך. אנחנו מדברים על מאות לוויינים שמדינת ישראל תציב בחלל בשנים הקרובות, והמשמעות היא כמות מידע מטורפת שנצטרך להעביר מהלוויינים לקרקע.

שיגור לוויין אופק 13. ''יש לוויינים שאנחנו מעדיפים לשגר ממקום אחר'' / צילום: דוברות משרד הביטחון

"היום לוויין תצפית מצלם, ואני מקבל את התמונה כל כמה שעות. תארו לכם מאות לוויינים שמצלמים באופן רציף כל נקודה במזרח התיכון, כאשר כל המידע יורד אלינו כמעט בזמן אמת. מישהו צריך לטפל בו, להבין מה קורה בקרקע ומיד לייצר אינדיקציה מודיעינית חדשה. בשורה התחתונה למדינת ישראל יש יכולת חלל משמעותית, ואנחנו עובדים קשה מאוד כדי להעצים אותה: גם את יכולות השיגור, גם את הלוויינים עצמם וגם את הטכנולוגיות. יש עוד לא מעט אתגרים לפצח".

"הכוח של מאסק מטריד. צריכים לדאוג לעצמנו"

ולחלל יש גם היבט מסחרי. פורץ הדרך בתחום היה אילון מאסק, עם חברת לווייני התקשורת סטארלינק, שהוקמה לפני כעשור כחטיבה בתוך SpaceX.
"מאסק החליט להגיע למאדים, והוא הבין שכדי שזה יקרה מערך השיגור שלו צריך להיות זול ונגיש. השלב הראשון היה פיתוח משגר, גם כמנוע כלכלי לחברה וגם כדרך לפתח יכולת שיגור טובה וזולה. הוא פיתח משגר שאחרי השיגור עושה סיבוב, נוחת חזרה בנקודה שממנה יצא ובתוך כמה ימים כבר זמין לשיגור הבא. זה פנומנלי. אמחיש לכם את פריצת הדרך הכלכלית הזאת במספרים: אומדים את עלויות השיגור בדולרים לקילוגרם לוויין. בזכות מאסק מחירי השיגור ירדו מ-100 אלף דולר לקילוגרם ל-2,500 דולר, והוא טוען שהמחיר ילך וירד".

בעקבות כך ירדו גם מחירי הלוויינים.
"כן. החלל הוא סביבה מורכבת בשל הימצאות קרינה, חוסר כבידה והבדלי טמפרטורה, וכשאתה בונה לוויין שצריך לשהות שם שנים, אתה בודק אותו מכל כיוון כדי להבין איך הוא לא יישבר באמצע, כי אין מוסכים בחלל. אבל זה מה שגם העלה את מחירי הלוויינים לאסטרונומיים".

מה שאיבדת בחלל - איבדת.
"נכון. לכן עד להגעתו של מאסק לזירה זה היה עיסוק בעיקר למדינות, אבל כיום, לאור הירידה במחיר, גם הגישה השתנתה. מי שמפתח כיום לוויין אומר לעצמו: מקסימום אשגר עוד פעם, זה כבר לא כל כך יקר".

סטארלינק שלחה לחלל יותר מ־10,000 לווייני תקשורת בשנים האחרונות, כמעט לכל מקום בעולם. המשמעות היא גם כוח גאו־פוליטי עצום שנצבר בידי אדם אחד. מאסק הרים את השאלטר מעל האינטרנט באיראן וכך עזר שם למפגינים. הוא עזר כך גם לכוחות באוקראינה. הפוליטיקה העולמית בידיים של איש אחד. זה מטריד?
"כן, זה מטריד. לכן ישראל צריכה לדאוג לעצמה ולייצר כוח טכנולוגי משמעותי בחלל. הוא קיים כבר היום, אבל אנחנו עובדים על שדרוג שלו. בכל מקרה, זה לא יהיה ברמה של עשרות אלפי לוויינים".

שובל משיגור של Falcon 9. ''מאסק פיתח משגר רב-פעמי'' / צילום: ap, Gregory Bull

מאסק מדבר גם על הקמת חוות שרתים בחלל. זה בכלל ישים?
"אם הייתם מדברים איתי לפני 20 שנה על משגרים חוזרים (טילים רב־פעמיים - ה"ו ודש"א) מהסוג שמאסק פיתח, הייתי אומר שהאיש לא מחובר. והנה - הוא הצליח. אז אותו הדבר לגבי חוות שרתים בחלל. יש אתגרים גדולים בתחום בהיבטים של אנרגיה, קרינה ותחזוקה. אבל יש גם שמש אינסופית, ובאזורי זמן מסוימים גם טמפרטורה לא רעה ומרחבים אדירים. האם זה יקרה בסוף? להערכתי כן. החלל הוא ממד שהגודל שלו, על מגוון הדיסציפלינות שבו, הם הזדמנות אדירה. אנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף את הפוטנציאל הגלום בו".

היית רוצה לבקר בחלל בעצמך?
"למען האמת, לא חשבתי על זה עד היום. אבל התשובה היא כן, הייתי רוצה. אני מתעסק בחלל כל היום ומת על התחום הזה, בעיקר על החיבור לביטחון המדינה. כשאנחנו מגייסים אנשים למפא"ת, יש שני דברים מבחינתם שעושים את כל ההבדל: האתגרים הטכנולוגיים, אנשים טובים מתים על אתגרים, וביטחון המדינה. בייחוד בשלוש השנים האחרונות, כשאתה אומר למועמדים לעבודה שהם מצטרפים לפעילות שתומכת בהגנה על המשפחות שלנו ועל הגבולות, זה חיבור שעבורם הוא חלק ענק מההנאה בעבודה".

עוד כתבות

איזה קניון שווה הכי הרבה בישראל?

מי הקניון עם השווי הכי גבוה בישראל, לפי דוחות חברות הנדל"ן הציבוריות? • מי הן שתי המדינות שלא נכנעות ל"שיטת הפרוטקשן" של איראן? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס 

טיילור סוויפט וטראוויס קלסי / צילום: Reuters, INSTARimages

עם הון של 2 מיליארד דולר: איך יראה הסכם הממון של טיילור סוויפט?

כוכבת הפופ ושחקן הפוטבול טרוויס קלסי התחתנו בניו יורק בסוף השבוע, ושאלת חלוקת ההון ביניהם מסעירה את אמריקה

סם אלטמן. בלי לספר את הסיפור / צילום: Reuters, Image Press Agency

אמזון סגרה עסקת ענק עם openAI - והשקת הסרט על המייסד שלה נבלמה

לאחר שאמזון נסוגה מהפצת הסרט "Artificial", שמציג את מנכ"ל OpenAI באור ביקורתי, מציף המקרה שאלות על יחסי הכוחות החדשים בין הוליווד לענקיות הטכנולוגיה ● האם בעידן שבו האולפנים תלויים יותר ויותר בביג־טק, גם החופש האמנותי עלול לשלם את המחיר?

משקאות בשולק'ה / צילום: מיכל ספיר - קופיטרייל

שלוש עגלות וגעגוע: יום בין עגלות קפה לזכרה של העיתונאית דפנה לוצקי

דפנה לוצקי ז"ל אהבה מאוד עגלות קפה ● היא עצמה הייתה שותה אמריקנו משעמם בלי חלב ונמנעה מפחמימות וסוכרים, אבל היה משהו אחד שתמיד חיפשה בהן: את האנשים שמאחורי הדלפק ● ארבעה חודשים אחרי שנפטרה, יצאנו למסע בעקבות הטרנד שהייתה מהראשונים לזהות ● מדור מיוחד לזכר העיתונאית המיתולוגית וסגנית עורכת גלובס

מרצדס CLA200 / צילום: יחצ

זו מכונית מלוטשת, איכותית ונעימה. אם אתם מוכנים להוציא יותר מ-300 אלף שקל

מרצדס CLA200, הדור החדש של ה־CLA, שומר על המראה של קודמו אולם משפר משמעותית את מרווח הפנים, את היכולת הדינמית ואת נוחות הנסיעה ● אבל המחיר פונה בעיקר ללקוחות שוחרי סטטוס

צילום: Shutterstock

חברות הביצוע הופכות לנכס אסטרטגי ליזמיות הנדל"ן

בתוך פחות משנה הודיעו חמש חברות ייזום נדל"ן על רכישת חברת ביצוע, או על הקמת זרוע ביצוע משלהן ● הסיבות רבות: החל בשליטה על כל "שרשרת הייצור", דרך הרצון לוודאות גדולה יותר ללא תלות בגורמים חיצוניים - ועד בניית המוניטין ● אך יש מי שמזהיר: "אם אתה לא קבלן ביצוע בנשמה - אל תיכנס לזה"

לארי אליסון / צילום: ap, Evan Vucci

כיצד תרומה של 45 מיליון דולר הכניסה את לארי אליסון עמוק יותר למעגל של טראמפ

החברות האישית של המיליארדר עם הנשיא סייעה לעסקיה של אורקל ולתאגיד המדיה של בנו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה בניו יורק: מניות השבבים הפילו את נאסד"ק; דאו ג'ונס בשיא

המשק האמריקאי הוסיף 57 אלף משרות ביוני, מתחת לצפי האנליסטים ● האיום על מניות השבבים: אפל בוחנת אפשרות לרכוש חלק משבבי הזיכרון שלה מיצרנית סינית, אנטרופיק מסמסונג ● הדולר נחלש, תשואות האג"ח יורדות ● ריביאן וטסלה עקפו בהרבה את צפי המסירות ברבעון השני, הראשונה זינקה, טסלה נפלה ● מחר לא יתקיים מסחר

מתי גיל / צילום: אלעד מלכא

עם שותפות כמו טבע ופייזר: היזם שרוצה להביא את ה־AI לתרופות

"ב-2008 הייתי הקמב"ץ של אבי דיכטר, והגענו לגבול עזה. פתאום שמעתי יריות, והרגשתי משהו עובר דרכי. כששכבתי פצוע, הבנתי שאני צריך לעשות שינוי בחיים" ● שיחה קצרה עם מתי גיל, מנכ"ל AION Labs, מיזם סטארט-אפים בתחום ה-AI לתרופות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א: מדד הבנייה הוביל, הדואליות משכו מטה

אלארום איבדה מעל 70% ● הצפי להורדת ריבית בשני הקרוב ריכך את הירידות ● אסיה ננעלה בעליות, המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת ● אתמול בוול סטריט נרשמו ירידות חדות במניות הטכנולוגיה, היום לא יתקיים שם מסחר ● והאם מניות הביטחון והחלל מהוות הזדמנות בוול סטריט או שהן מתומחרות גבוה מדי?

פרופ' אבי לייב / צילום: Christopher Michel

הפרופסור הישראלי מהרווארד שיחפש חייזרים עבור טראמפ

פרופ' אבי לייב, אסטרונום באוניברסיטת הרווארד, מונה לראש ועדה שתבחן את המידע הקיים בידי ממשלת ארה"ב בעניין גורמים מעופפים לא מזוהים ● הצוות קיבל גישה לקבצים שנחשבו עד כה לסודיים ביותר ● עם זאת, בראיון ל-AP שפורסם אתמול העריך לייב כי רוב המידע במאגרים הסודיים הללו יוסבר בסופו של דבר כתופעות טבע או כמעשה ידי אדם

פיליפ הלטוויג, ממייסדי קוגניג'י ומי שמוביל את פעילות ה-AI בנייס / צילום: NiCE

מנכ"ל החברה שנייס רכשה: "קשה לסרב להצעה של מיליארד דולר"

פיליפ הלטוויג, ממייסדי קוגניג'י, שנמכרה לנייס ב-955 מיליון דולר, וכיום מוביל את פעילות ה-AI שלה, סיפר לגלובס על הסיבות למכירת החברה ועל משבר השביתה בלופטהנזה שה-AI פתר ● עוד סיפר שג'נסיס, המתחרה של נייס, הסירה את האפשרות לעבוד יחד: "זה טיפשי"

אומקסה ב''אונמי הילטון'' / צילום: אסף קרלה

היפנית בת ה-27 לקחה את הסושי צעד קדימה במלון הילטון

הסניף של "אונמי" בהילטון מתגבר על אתגרי הכשרות, משחזר מנות אייקוניות ומציע מנות חדשות עם פרשנות מקומית ויצירתית

מירב סבירסקי בעצרת לציון 1000 ימים לטבח אוקטובר. כיכר החטופים / צילום: ורדית אלון-קורפל

מירב סבירסקי בכיכר החטופים: "לא רק מתנגדים לחקר האמת, פועלים ללא הפסקה כדי לעוות ולטייח"

1,000 ימים ל-7 באוקטובר: אלפים בעצרת המחאה בכיכר החטופים ● דיווח: ארה"ב ועומאן הציעו לאיראן שחרור של חלק מהמיליונים המוקפאים, בתמורה לכך שלא תגבה עמלות במצר הורמוז ● משרד החוץ האיראני: השיחות של המשלחת האיראנית בדוחא שבקטאר הסתיימו ● עדכונים שוטפים

גם זה קרה פה / צילומים: תמר קינן, Shutterstock

בטרפת הימורי המונדיאל יש לקח חשוב לכיס

בתכנון קו הרכבת החדש דילגו על כמה בעיות ● המשביר עצבן את הקונים כדי להעביר מסר ● ומה מלמדים הימורי המונדיאל ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרויקט נוגה 1 ביפו של יוסי אברהמי / צילום: באדיבות יוסי אברהמי

הישר משוק היוקרה: טרנד המכירות החדש של חברות הבנייה

זה התחיל כפתרון לתושבי חוץ שרכשו דירות בארץ וביקשו לחסוך לעצמם זמן והתעסקות, הפך למקדם מכירות לדירות יוקרה וכיום הפך רווח גם בשוק הכללי ● דירות שנמכרות עם ריהוט מלא הפכו לכלי שיווקי בתקופה מאתגרת למכירות, אך הן עלולות להפוך גם לחסם אם השיווק לא מדויק ● מה היתרונות ליזם, כמה הוא נדרש להשקיע ואיפה הסיכון?

מסילת הרכבת החיג'אזית בצפון מערב ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

על חשבון ישראל: טורקיה וערב הסעודית מקדמות נתיב סחר חדש

טורקיה חתמה על מזכר הבנות עם ערב הסעודית להקמה מחודשת של מסילת הרכבת החיג'אזית ● באנקרה מקווים שהיא תהווה נתיב סחר חליפי למצר הורמוז ויעקוף את תוכנית מסדרון IMEC שבו מעורבת ישראל ● מקור המימון עשוי להיות קטאר

שלמה ארצי / צילום: צילום מסך יוטיוב

שלמה ארצי ויהודית רביץ למי שישלם: הפוטנציאל של אמנים ישראליים למכור קטלוגים ולעשות כסף גדול

וול סטריט קנתה את הקטלוגים המוזיקליים של ענקי מוזיקה בסכומי עתק, אבל מה הסיכוי שהטרנד יגיע גם לאמנים המקומיים? ● מי שווה יותר, הקלאסיקות או הטרנדים, איך מתמחרים קטלוג ומה הסכנה ליוצרים עצמם

גיא לויתן, דור קרובינר, עומרי ליטבק, מייסדי חברת Mize / צילום: גיא כושי

עם אקזיט של 300 מיליון דולר, הסטארט-אפ המפתיע של אנשי שוק ההון

דור קרובינר, עומרי ליטבק וגיא לויטן עשו אקזיט לאחר שזיהו במקרה נציג של תאגיד קוריאני בכנס במיאמי ● הסטארט־אפ שהקימו מחליף את השוואת המחירים הפסיבית באתרים כמו בוקינג ואקספדיה במסחר אוטומטי המבוסס על ניתוח הסתברויות

סניף קרפור בתל אביב / צילום: גלית חתן

מהפכה בהנהלת קרפור: שני בכירים בדרך החוצה, והם כנראה לא האחרונים

לגלובס נודע כי ראש אגף מערכות המידע וסמנכ"ל הכלכלה והבקרה בקרפור יעזבו את הרשת בשבועות הקרובים ● העזיבות מגיעות לקראת כניסתה של המנכ"לית החדשה, ענבל הרסון, ולפי גורמים בענף צפויות להיות חלק ממהלך רחב יותר של עיצוב מחדש של ההנהלה