שני עשורים מאז נחקק חוק התובענות הייצוגיות, נתוני העשור האחרון חושפים כי כלי האכיפה האזרחית המרכזי בישראל עובר תהליך של התבגרות והתייעלות. בשנה שעברה הוגשו לבתי המשפט 1,182 תביעות ייצוגיות - ירידה לעומת 1,557 תביעות עשור קודם לכן (2016), וצניחה של כ־60% לעומת שנת השיא של 2023, אז הוגשו 2,895 תביעות.
● דעה | התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה
● אחרי שנה וחצי: כ־70 שופטים ורשמים מונו לבתי משפט השלום
אלא שהנתונים מגלים כי לא מדובר בירידה רוחבית בכל תחומי הייצוגיות, אלא בעיקר בצניחה חדה בתביעות הנגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שבשנים קודמות היוו את המסה המרכזית של התיקים. בתחומי הליבה - צרכנות, ביטוח ובנקאות - המספרים נותרו יציבים יחסית בעשור האחרון.
מהנתונים גם עולה, כי בשנים האחרונות בתי המשפט מגבירים את קצב הטיפול בתובענות ייצוגיות וסוגרים יותר תיקים מבעבר. הפער בין מספר התיקים הנפתחים לנסגרים הצטמצם משמעותית, ובשנים 2024-2025 נסגרו יותר תיקים משנפתחו. גורמים בענף מסבירים כי הסיבה לכך היא בין היתר שמרבית התובענות הייצוגיות מסתיימות בפשרות או בהסתלקות, ולא בפסקי דין לאחר בירור מלא. רק מיעוטן מגיע להכרעה בפסק דין.
נתוני התביעות נמסרו על ידי הנהלת בתי המשפט בעקבות בקשה לפי חוק חופש המידע, שהוגשה לקראת יום עיון לציון 20 שנים לחוק תובענות ייצוגיות.
יום העיון ייערך ב־28 ביולי ביוזמת מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין בישראל, בראשות עו"ד רומי קנבל, ובריכוזם האקדמי של השופט (בדימוס) רחמים כהן ועו"ד דורון רדעי, יו"ר ועדת התובענות הייצוגיות במחוז מרכז.
תחום הצרכנות בראש, צניחה בתביעות הנגישות
חוק תובענות ייצוגיות חוקק בכנסת בשנת 2006, בהובלת שרת המשפטים דאז ציפי לבני. החוק נועד לאפשר לאדם או לקבוצה לתבוע בשם ציבור שלם, מה שיכול לייצר הרתעה ולהפוך נזק אישי קטן לתביעה בהיקף נרחב.
לפי הנתונים, במקום הראשון מתוך 1,182 תביעות ייצוגיות שהוגשו בשנת 2025 נמצא התחום הצרכני, עם 671 תביעות. היקף התביעות נותר יציב יחסית: לפני כעשור (שנת 2016) הוגשו 595 תביעות מסוג זה, ובשנת 2023 נרשם שיא במספרן (686).
הנתונים מלמדים שהעלייה הכללית במספר התביעות בעשור האחרון לא נבעה מגידול רוחבי בכלל התחומים, אלא בעיקר מגל תביעות הנגישות באתרי אינטרנט. הגל נבלם בעקבות פסיקה מצננת בשנים האחרונות, שקבעה כי יש להקדים פנייה בכתב למפר כדי שיוכל לתקן את ההפרה. פסיקה זו צמצמה את הכדאיות בהגשת חלק מתביעות הנגישות ובשנה שעברה היו 109 תביעות כאלו, בעוד שבשנת 2023 נפתחו 1,669 תיקים.
במקום השלישי שלושה תחומים, עם כ־60 תיקים בשנה: ענייני עבודה (67), ספאם (61) ובנקאות (60). מספר התיקים נותר יציב יחסית לאורך העשור האחרון. בתחום ניירות ערך הוגשו בשנת 2025 רק 21 תביעות, ובתחום הביטוח - 32. למרות מספרן המועט, מדובר בתביעות בעלות פוטנציאל לפיצוי בסכומי עתק. כך בתביעה נגד שבע חברות הביטוח הגדולות, שהביאה לפשרה בשנת 2024 ולסכום הגדול ביותר שישולם במסגרת תביעה ייצוגית, החברות ישלמו קרוב למיליארד שקל למבוטחים.
בשנה שעברה הוגשו גם 21 תביעות בשל מפגעים סביבתיים, זאת לעומת אפס ב-2016 ו־55 ב-2019, שהייתה שנת שיא מבחינת תביעות בתחום. בין התביעות הייצוגיות הגדולות שהיו בישראל אפשר לציין את התביעה נגד קצא"א בשל דליפת נפט בשמורת עברונה, שהסתיימה בתשלום של 65 מיליון שקל (נוסף על 32 מיליון שקל ששילמה החברה לשיקום האזור).
למרות חשיבותן של התביעות הן מועטות. עו"ד חגי קלעי, שותף מייסד משרד קלעי רוזן, מסביר שהסיבה לכך היא חסמי כניסה גבוהים. "נדרשת מומחיות רבה של באי הכוח, יש עלויות גבוהות של חוות דעת מומחים, והרבה פעמים הניזוקים הם דווקא מאוכלוסיות מוחלשות - שהנגישות שלהן למערכת המשפט נמוכה יותר".
בנוסף, לדבריו, בעוד שרגולטורים רבים, דוגמת רשות ני"ע, מעודדים אכיפה אזרחית, המשרד להגנת הסביבה והרשויות הרלוונטיות רוצים לשמור בלעדיות על האכיפה. שלישית, היעדר פסיקה מנחה בתחום גורמת רמה גבוהה של חוסר ודאות. "העובדה שאין שום הליך שהגיע לסיומו בתחום יוצרת מצב שבו אין הלכות ברורות. בתי המשפט לא קבעו אמות מידה לפסיקת פיצויים בגין נזקים סביבתיים".
מיעוט ייצוגיות בנושאי תחרות ופגיעה בשוויון
למרות יוקר המחיה בישראל ועליות המחירים, במקום האחרון נמצא תחום דיני התחרות, עם שבע תביעות בלבד ב-2025. בשיא הוגשו 19 ב-2018. אלא שדחיית תביעות רבות ומורכבות בירורן, לצד העלויות האסטרונומיות והימשכות ההליכים למשך שנים, הביאו לצינון משמעותי בתחום.
עו"ד אופיר נאור, שייצג תובעים ייצוגיים בתחום, אומר שמיעוט התביעות הוא דוגמה לכך שהחוק נכשל, בעיקר בנוגע לנושאים כלכליים מורכבים. "לפי ההלכה שקבע ביהמ"ש העליון קיימת עילה לתבוע מונופול על מחיר מופרז, אבל דה־פאקטו הציבו בפנינו מגבלות שאי אפשר לצלוח. בעצם אמרו לנו דבר פשוט - אל תגישו תביעות מורכבות נגד מונופולים, כי אם זה לא משהו מאוד מאוד קיצוני, לא נלך איתכם. מונופולים שעושקים את הצרכן במאות אחוזים יצאו עם פיצוי נמוך ביחס לרווח שלהם, והתוצאה זה שהחוק הפך לאות מתה".
תחום נוסף שכמעט ואינו קיים הוא הליכים ייצוגיים בגין הפליה, אי-תשלום שכר שווה ופגיעה בשוויון. לדברי קלעי, "בעוד שבארה"ב מדובר בתחום מרכזי, בישראל בתי המשפט לא פיתחו את הכלים לעודד תביעות למיגור פגיעה בשוויון. על המבקשים מוטל נטל גבוה כבר בשלב בקשת האישור. ההליכים המועטים שנוהלו עד סופם הסתיימו בפסיקת פיצויים נמוכה, והתמריץ לתובעים ולבאי כוח כמעט לא קיים".
"החוק שינה את מאזן הכוחות במשק"
לדברי השופט בדימוס רחמים כהן ועו"ד דורון רדעי, "הנתונים מלמדים שההליך הייצוגי הגיע לשלב של התבגרות והבשלה: הגידול במספר התיקים המסתיימים מדי שנה מעיד על התייעלות המערכת, ומצטיירת תמונה של כלי משפטי חשוב ומרכזי לאכיפה אזרחית ולהגנה על הציבור".
עו"ד רונית סיטון־זלקינד, ראש תחום תובענות ייצוגיות במשרד פירון המייצגת חברות נתבעות, מסכימה ואומרת כי "החוק שינה את מאזן הכוחות במשק והפך לכלי אכיפה אזרחי משמעותי. התרומה המרכזית שלו היא בהרתעה, תיקון התנהגות והנגשת צדק. גם כשלא מוגשת תביעה, עצם החשש משנה התנהגות עסקית".
לצד זאת, לדבריה המנגנון סובל מבעיות, שהעיקרית בהן היא קושי בפיצוי אפקטיבי לקבוצה וסיום המיטיב עם המבקש ולא עם הציבור. גם עו"ד עוז כהן־קורן, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד נגבי כהן, אומר שהמרוויחים העיקריים בתביעות אלו הם לעתים עורכי הדין ולא הציבור, שלעיתים אינו מקבל פיצוי משמעותי. זאת בזמן שעסקים נושאים בעלויות, חוסר ודאות והליכים ממושכים.
בעיה אחרת נוגעת לפגיעה בעסקים בינוניים וקטנים שמתקשים להתמודד כלכלית עם תביעות אלו. עו"ד שי תמר, ראש תחום תובענות ייצוגיות במשרד ליפא ושות', אומר שמנגנון התובענה הייצוגית מתואר לא אחת כמנגנון של "סחיטה בחסות החוק" עבור אותם עסקים. למשל, עסק קטן שמתמודד עם תביעה כי לא פרסם הסדרי נגישות או השתמש בגופן קטן מהנדרש בפרסום. לדבריו העסקים יעדיפו "לקנות סיכון" ולשלם כמה עשרות אלפי שקלים לתובע ולסיים את ההליך בהסתלקות וקבוצת התובעים לא מקבלת פיצוי.
