גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה

התובענה הייצוגית שינתה את מאזן הכוחות בין צרכנים לחברות ופתחה את שערי בית המשפט בפני ציבור שלא תמיד היה לו קול, אך כעת היא זקוקה לעבור לשלב הבא בהתפתחותה: כללים שיבחינו בין תביעות שמתקנות עוולות אמיתיות לבין כאלה שמייצרות בעיקר עלויות וחוסר ודאות

עוה''ד מני נאמן ומיכל ליפל / איור: גיל ג'יבלי
עוה''ד מני נאמן ומיכל ליפל / איור: גיל ג'יבלי

הכותבים הם משנה למנכ"ל ויועץ משפטי ראשי בקבוצת הפניקס ועורכת דין באגף הייעוץ המשפטי בקבוצה

עשרים שנה לאחר שנכנס לחיינו חוק התובענות הייצוגיות, נדמה שהגיע הזמן לומר את המובן מאליו: התובענה הייצוגית היא כלי חיוני להגנה על הציבור, אבל דווקא משום שהיא כלי חזק כל כך היא מחייבת שימוש מדויק, מדוד ואחראי יותר.

במקור, הרעיון פשוט וצודק: לאפשר לאזרח הבודד להתמודד עם עוולות קטנות אך רחבות-היקף, כאלה שלא משתלם לו לנהל לבדו, אך מצטברות לנזק ציבורי משמעותי. במובן הזה, התובענה הייצוגית פתחה את שערי בית המשפט בפני ציבור שלא תמיד היה לו קול.

20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום אחרון
אחרי המינוי של 70 השופטים, עוד כ-26 מונו לבתי משפט השלום

אבל כל כלי שנועד לאזן כוח עלול - כשהוא מתרחב ללא בקרה מספקת - לייצר חוסר איזון חדש. השאלה אינה אם התובענה הייצוגית נחוצה; היא נחוצה מאוד. השאלה היא האם המערכת יודעת להבחין בין הליך שמשרת את הציבור לבין הליך שמעמיס עליו עלויות.

זו אינה שאלה תיאורטית. בעולם עסקי שבו כל סיכון מתומחר, גם חשיפה משפטית רחבה מתגלגלת בסופו של דבר לעלות במחירי מוצרים ושירותים שעלולים להביא בחשבון את הסיכון המשפטי, ומראש לגלגל אותו לצרכן.

התחום התבגר; עכשיו תור הכללים

בשנים הראשונות שלאחר חקיקת החוק, הדגש הטבעי היה על עידוד השימוש בכלי: פתיחת הדלת, הנגשת ההליך ויצירת תמריץ אמיתי לחשיפת הפרות רחבות. זה היה שלב הכרחי. אלא שכעבור שני עשורים, שוק התובענות הייצוגיות בישראל כבר אינו שוק בתחילת דרכו. הוא מקצועי, מתוחכם, עתיר ניסיון ולעיתים גם אסטרטגי מאוד. אם נדמה זאת לעולם הספורט, התחום עבר מעיסוק של חובבים למקצוענים.

במציאות כזו, תפקידה של מערכת המשפט אינו רק לפתוח את שערי המגרש, אלא גם לנהל את המשחק ולדעת להוציא לתובעים כשצריך כרטיס צהוב, ואפילו אדום במקרים מתאימים. כך למשל, כאשר מוגשת תביעה ייצוגית ללא פנייה מוקדמת ראויה, או כאשר ניתן מענה ענייני לפנייה כאמור, אך התובע עומד על תביעתו בדווקנות, כי אין לו ממש מה להפסיד, או כאשר מתברר לתובע מהערות בית המשפט שהטענות שלו חלשות במיוחד - ראוי שהמערכת תשדר מסר ברור: לתביעה שאינה ראויה יש מחיר, והתובע צריך לשאת בהוצאות ריאליות. כבר היום ניתן לזהות בפסיקה ניצנים ראשונים של מגמה זו, אולם דומה כי נדרשת מדיניות נחרצת יותר.

אין בכך כדי להחליש את הכלי. להיפך: הבחנה חדה בין תביעה ראויה לבין תביעה חלשה מחזקת את אמון הציבור במנגנון הייצוגי ומבטיחה שהמשאבים השיפוטיים והעסקיים יופנו למקרים שבהם נגרם לציבור נזק ממשי.

המגן הופך לחרב

הדיון בתובענות ייצוגיות מתנהל בשפה של זכויות משפטיות, מתוך ראייה צרה של המקרה הנקודתי, מבלי שהמחוקק מביא בחשבון השלכות כלכליות רחבות יותר, והאם התועלת בתביעה הנקודתית עולה על העלות הרחבה לכלל הציבור.

עלויות ניהול, פשרות, שכר טרחה, שינוי מערכות, הגדלת עתודות והתגוננות מתמשכת אינם מתקיימים בוואקום. בחלק מהמקרים הם מוצדקים לחלוטין, משום שהם מתקנים עוול אמיתי. אבל במקרים אחרים, כאשר התועלת לציבור נמוכה והעלות המערכתית גבוהה, עולה הפרדוקס - האם כלי שנועד להגן על הציבור, עלול בשימוש לא מדויק דווקא להגדיל את המחיר שהצרכן משלם בשוק. לכן המבחן אינו רק אם קיימת עילה משפטית, אלא אם ההליך מייצר ערך ציבורי נטו.

בארה"ב ניתן לראות מה עלול לקרות כאשר המטוטלת נעה רחוק מדי: פסיקה של בית המשפט העליון בארה"ב אכפה הסכמי בוררות הכוללים ויתור על ניהול הליכים ייצוגיים, וצמצמה בפועל את האפשרות לנהל תביעות ייצוגיות במקרים רבים. ספק אם ישראל צריכה לאמץ מודל כזה, אבל לכל הפחות עליה ללמוד ממנו. כאשר כלי משפטי נתפס כבלתי מאוזן, התגובה אליו עלולה להיות צמצום יתר - ובסופו של דבר הציבור מפסיד פעמיים.

הזנב הארוך של האחריות

אחד האתגרים הבולטים נמצא אצל גופים מוסדיים, בנקים, חברות ביטוח וקרנות. אלה גופים שמנהלים מערכות יחסים ארוכות-טווח עם הציבור, לעיתים לאורך עשרות שנים (ביטוחי בריאות; משכנתאות; ביטוח חיים ועוד). כאשר עילה מסוימת מוגדרת כעילה מתמשכת, החלטות והסכמים שנעשו בעבר הרחוק עלולים להיבחן לפי סטנדרטים וכללים בהווה שהם שונים מהותית מהאופן שבו התנהלו הדברים אז.

הבעיה אינה עצם האחריות. גופים מוסדיים צריכים לשאת באחריות כאשר פגעו בציבור. הבעיה היא שיפוט בדיעבד של התנהלות שנעשתה לפני שנים רבות, לעיתים בהתאם לפרקטיקה שהייתה מקובלת באותה עת ואף תחת עינו של הרגולטור. זאת ועוד, ככל שחולף הזמן, היכולת לשחזר נסיבות, מסמכים, שיקולים והקשרים מצטמצמת, בעוד שהחשיפה המשפטית עלולה דווקא להתרחב.

כאן נדרש איזון חקיקתי ושיפוטי: להגן על הציבור מפני פגיעה אמיתית, אך גם להעניק ודאות סבירה לגופים שפעלו בזמן אמת בהתאם לדין, לפרקטיקה המקובלת ולהנחיות הרגולטוריות שהיו קיימות באותה תקופה.

המשמעות הכלכלית ברורה: אי-ודאות היסטורית משפיעה על תמחור סיכונים, על הקצאת הון, על ניהול מוצרים ארוכי טווח ועל היכולת של גופים פיננסיים לתכנן קדימה.

הגנה חכמה יותר

השלב הבא בדיני התובענות הייצוגיות אינו צריך להיות מלחמה בכלי, אלא ניהול טוב יותר שלו. בתי המשפט צריכים להמשיך לאפשר תביעות שמציפות עוולות רחבות ומייצרות תיקון אמיתי, אך במקביל להרתיע באמצעות הטלת הוצאות ריאליות מפני הליכים שמייצרים בעיקר עלות, לחץ ופשרה ללא תועלת ציבורית מספקת. גם המחוקק נדרש לקבוע גבולות ברורים יותר, במיוחד ביחס לעילות מתמשכות, פנייה מוקדמת, תמריצים כלכליים ושאלת העלות הציבורית. מערכת בוגרת אינה נמדדת רק ביכולתה לפתוח דלתות, אלא גם ביכולתה לדעת מתי לסנן, למקד ולכוון.

התובענה הייצוגית צריכה להישאר חרב חדה ביד הציבור, אבל זו אינה נבחנת רק בעוצמתה, אלא גם בדיוק השימוש בה. אם נרצה שהכלי הזה ימשיך ליהנות מאמון, מלגיטימציה ומהשפעה, הגיע הזמן לכייל אותו מחדש.

עוד כתבות

מה עשו קרנות הגידור? / אילוסטרציה: Shutterstock

עם תשואה ממוצעת של 11%: קרנות הגידור היכו את המדד. מי בראש?

מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי קרן חצבים לונג מובילה עם תשואה של 17% ונוקד עם שתי קרנות בתשואה גבוהה של 13% ● קרן ספרה לונג שהוקמה רק אשתקד הציגה את התשואה הגבוהה ביותר במחצית - 35%, יותר מפי 3 מהממוצע ומובילה גם באג"ח ● לאחר שאשתקד פיגרו קרנות הגידור (בממוצע) אחר תשואת מדד ת"א 125, הן עקפו אותו מתחילת 2026

אילוסטרציה: Shutterstock

טען שמכר נדל"ן בשווי 1.8 מיליון שקל, ברשות המסים טענו שהשווי כפול. מה קבע ביהמ"ש?

מוכר טען שזכויות בדירת גג וזכויות בנייה הבלתי מנוצלות בבניין ישן בת"א שוות 1.82 מיליון שקל, אך רשות המסים טענה שהשווי עומד על 3.71 מיליון ● בהיעדר ראיות מספקות לשווי התמורה שהתקבלה בעסקת קומבינציה, העדיפה ועדת הערר את גישת רשות המסים וקבעה שווי מכירה גבוה משמעותית מזה שדווח

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות קלות בחוזים על וול סטריט לקראת דוח התעסוקה בארה"ב

החוזים העתידיים רושמים עליות של עד 0.3% ● הדאקס מוביל את המגמה החיובית באירופה ● ענקיות הטכנולוגיה בדרום קוריאה וביפן קרסו בעקבות המימושים בוול סטריט • הברנט צולל ל-70 דולר ברקע שיחות ארה"ב-איראן • בוול סטריט נמשכת הרוטציה ממניות הטכנולוגיה לעבר הדאו ג'ונס

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר / צילום: חיים צח - לע''מ

עתירה לבג"ץ: למנוע מהחשכ"לית לעסוק באדלטק ובפרויקט שורק

קבוצת אדלטק, בעלת מניות בתחנת הכוח דוראד, טוענת כי בתקופה שבה כיהנה מיכל עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר דוראד לפני מינויה לחשכ"לית, הפכה מחלוקת מסחרית בין בעלי המניות בדוראד ל"קרב אישי" נגד קבוצת אדלטק ובעל השליטה בה אורי אדלסבורג, ולכן יש למנוע ממנה לעסוק בענייני הקבוצה ובפרויקט תחנת הכוח שורק בשל ניגוד עניינים

עסקאות קריפטו הפכו את טראמפ לנשיא העשיר בעולם / איור: גיל ג'יבלי

דוח חדש מגלה: כמה הרוויחו דונלד ומלניה טראמפ ב-2025

נשיאי ארה"ב מחויבים בפרסום שנתי של הכנסותיהם ● הדוח של דונלד טראמפ, שמתפרס על מעל 900 עמודים, חושף הכנסות עתק מקריפטו ומגלה כי האחוזה הפרטית של הנשיא בפלורידה הניבה לו כ־77 מיליון דולר

אולפן רדיו תל אביב 102FM / צילום: באדיבות 102 תל אביב

רדיו תל אביב מאיים בתביעות אישיות נגד אנשי משרד התקשורת

לטענת התחנה, משרד התקשורת לא פעל במשך תשע שנים למנוע הפרעות לשידוריה שמקורן בקפריסין, טורקיה וברשות הפלסטינית ● בנוסף, לא אישר לה להגביר את עוצמת המשדר, בעוד מתחרותיה נהנות מתנאים דומים ● כעת היא מציבה אולטימטום של 30 יום

גיה באר גורביץ' / צילום: רונן פדידה

הפרזנטורית החדשה של בנק מזרחי טפחות

אחרי יותר משלוש שנים בתפקיד, חן אמסלם מסיימת את דרכה כפרזנטורית הבנק, ולנעליה תיכנס השחקנית גיה באר גורביץ’ ● באר גורביץ’ תצטרף לדביר בנדק, שמוביל את הקמפיינים של מזרחי טפחות כבר קרוב לשני עשורים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהצגת הרפורמה להקמת חשבון השקעה (ארביטראז'), היום (ד') / צילום: לע''מ

מהפכת החיסכון של האוצר: הבנקים הגדולים יישארו בחוץ ב-3 השנים הראשונות

באוצר מציגים את הדוח הסופי של "ועדת ארביטראז'" - מהלך שנועד לרכז בפלטפורמה אחת שלל מוצרי חיסכון תוך השוואת תנאי המיסוי: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות ● כפי שפורסם בגלובס, תיקבע תקרת פטור קשיחה ומצרפית של 200 אלף שקל לכלל מוצרי החיסכון

רונן אלעד / צילום: יח''צ

ביהמ"ש אישר: יצרנית המגבונים דינמיק תימכר ב-178 מיליון שקל

חברת המגבונים דינמיק מאשדוד תימכר לרונן אלעד, שהצעתו גברה על הצעתם של דוד פורר וחברת נאופארם ● חובותיה של דינמיק נאמדים ב-294 מיליון שקל

לירון אייזנמן, מנכ''ל סיליקום / צילום: bartzi

זינוק של מעל 200%: המניה מכפר סבא שמככבת בוול סטריט

סיליקום, ספקית פתרונות הרשת ותשתיות הדאטה, זינקה מתחילת השנה ב-226% ● קפצה השבוע לאחר שקיבלה הזמנת ייצור ראשונה הקשורה לתחום ה-AI Inference

פרופ' אבי לייב / צילום: Christopher Michel

הפרופסור הישראלי מהרווארד שיחפש חייזרים עבור טראמפ

פרופ' אבי לייב, אסטרונום באוניברסיטת הרווארד, מונה לראש ועדה שתבחן את המידע הקיים בידי ממשלת ארה"ב בעניין גורמים מעופפים לא מזוהים ● הצוות קיבל גישה לקבצים שנחשבו עד כה לסודיים ביותר ● עם זאת, בראיון ל-AP שפורסם אתמול העריך לייב כי רוב המידע במאגרים הסודיים הללו יוסבר בסופו של דבר כתופעות טבע או כמעשה ידי אדם

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

ראש בראש עם פולימרקט: חברת הגיימינג הישראלית נכנסת לשוק החיזוי

סאנפלאוואר הישראלית תחל בשבועות הקרובים בפיילוט בקרב לקוחותיה לפלטפורמת חיזוי חדשה שפיתחה בשם Crown Predictions ● המהלך מסמן את כניסתה לתחום החם שמושך גם ענקיות טכנולוגיה כמו מטא, על רקע הרגולציה המתגברת בשוק הסושיאל־קזינו שבו צמחה

החנות החדשה של רולקס באלפים בשוויץ / צילום: courtesy of Bucherer

הפרדוקס של רולקס: ככל שיותר קשה לרכוש אותו, כך רוצים אותו יותר

ענקית היוקרה היא כבר מזמן לא רק יצרנית של שעונים שוויצריים, אלא גם דוגמה קיצונית ומרתקת למותג שמייצר ביקוש אדיר דווקא דרך חוסר זמינות ● ומה השיעור למותגים ישראלים? ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

רן ינאי / צילום: אליהו ינאי

מנכ"ל חברת הנדל"ן: "יפו מושכת את האוכלוסיות שמסמנות את אזורי הביקוש הבאים"

רן ינאי, מנכ"ל חברת צ.פ, מנווט בין עשרות פרויקטים באזורי הביקוש לבין תנופת הבנייה מעבר לקו הירוק: "יש שם רוח גבית מראשי הרשויות ועבודה מהירה פי שניים" ● בראיון הוא מסביר למה החברה לא נטשה אף פרויקט בתל אביב למרות השחיקה ברווחיות, ותוקף את אוזלת־היד של הרגולטור: "פרויקט שלנו בזכרון יעקב תקוע 4 שנים בגלל חסמים"

עדנה ארבל ז''ל / צילום: הרשות השופטת

עדנה ארבל, שופטת בית המשפט העליון בדימוס, נפטרה בגיל 82

ארבל כיהנה במשך יותר מארבעה עשורים בשירות הציבורי, מפרקליטות מחוז המרכז ועד לבית המשפט העליון ● במהלך הקריירה שימשה כפרקליטת המדינה, ממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה, והייתה מעורבת בכמה מהפרשות והוועדות הבולטות בתולדות מערכת המשפט בישראל

דריו אמודיי מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Don Feria

בועת ה-AI המטרידה: מה באמת הביא לדחיית הנפקות אנתרופיק ו-OpenAI

ההוצאות וההפסדים של ענקיות הבינה המלאכותית צפויים רק לגדול ● המשקיעים חוששים: הלקוחות לא יצליחו לייצר מהטכנולוגיה היקרה מספיק הכנסות כדי להצדיק את השקעות העתק

מנכ''ל אמות שמעון אבודרהם ומנכ''ל אלייד נדל''ן אודי בלום, עם הפרזנטוריות החדשות, אמילי דמארי ודניאל עמית / צילום: דרור סיתהכל

ההשקה של אמילי דמארי ודניאל עמית

אמות ואלייד נדל"ן השיקו את מתחם העיצוב במגדל The Park בבני ברק באירוע בהשתתפות כ-700 אדריכלים, מעצבי פנים ואנשי עסקים ● בין האורחים בלטו הפרזנטוריות החדשות של המתחם, אמילי דמארי ודניאל עמית, שמובילות בימים אלה קמפיין משותף בהשקעה של מיליוני שקלים ● במקביל, קבוצת BBB חתמה על הסכם לשכירת שטח במרכז המסחרי של Sheba HealthTech Valley, שבו תפעיל שלושה מותגים בהשקעה המוערכת בכ-12 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

האישה בגדה, הבעל הסכים לשלום בית אם תעביר לו זכויות בדירה. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, פסל את ההסכם בין בני הזוג וקבע כי מחצית הדירה תישאר בבעלות האישה ● אלה היו נימוקיו

מערכת ליז'יאן הסינית ליירוט רחפנים שנושא לוחם בודד / צילום: מתוך יוטיוב

הפתרון הסיני ליירוט רחפנים: מערכת לייזר לכל חייל

חברה סינית השיקה מוצר ייחודי בקנה־מידה בינלאומי - מערכת לייזר ליירוט רחפנים שאותה נושא לוחם בודד • בריטניה מפתחת מערכת לייזר בעלת הספק של 50 קילו־וואט, שצפויה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה • וגם: טורקיה מתחמשת באמצעים שעלולים לאיים על ישראל • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הקרבות שהתחוללו בכבישים ב-7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אלף ימים למלחמה: מחאות בעשרות מוקדים ו"דקת עצירה ארצית"

אירועי יום ה-1,000 לטבח 7 באוקטובר נפתחו הבוקר במוקדי זיכרון ומחאה ברחבי הארץ בהובלת מועצת אוקטובר • במהלך היום יתקיימו דקת זיכרון ארצית, תערוכת "1,000 זיכרונות", מיצגים, עדויות של משפחות ושורדים, והערב תיערך עצרת מרכזית בכיכר החטופים בתל אביב ● משרד החוץ האיראני: השיחות של המשלחת האיראנית בדוחא שבקטאר הסתיימו ● עדכונים שוטפים