על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● המדינה שמכינה את אזרחיה למלחמה - עם רחפן ששוקל פחות מ-100 גרם
● על חשבון ישראל: טורקיה וערב הסעודית מקדמות נתיב סחר חדש
1מנכ"ל משרד הביטחון מקדם ברית אזורית חדשה נגד איראן
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אמיר ברעם, פרס בשבוע שעבר בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן את חזונו לשיתוף-פעולה ביטחוני בהובלה אמריקאית, שינוע "מהודו, דרך איחוד האמירויות, ליוון ולקפריסין". באתר היווני "גריק סיטי טיימס" דווח כי עמדתו הוצגה במסגרת נאום מפורט שהתמקד באיראן ובאיום שמציב משטר האייתוללות. הרשת הזו תסייע בבלימת השאיפות הגרעיניות של הרפובליקה האסלאמית, תוכנית הטילים הבליסטיים שלה וכוחות הפרוקסי שהיא מפעילה.
כפי שצוין ב"גריק סיטי טיימס", ישראל שואפת למנף את התועלות האפשריות מהחדשנות הטכנולוגית ומהניסיון המבצעי הרב שלה בתחום הביטחון, לצד הכוח הכלכלי של מדינות המפרץ והמיקומים האסטרטגיים של השותפות בים התיכון ובדרום אסיה. המסגרת שברעם שואף לקדם מושפעת מהיחסים הפורחים בשנים האחרונות בין יוון, קפריסין, ישראל והודו.
במשך שנים היוותה הברית הטרילטרלית בין ישראל, יוון וקפריסין אבן-פינה בשיתוף-הפעולה במזרח הים התיכון, לנוכח האיום הגובר מצד טורקיה.
בה בעת, הודו הגבירה את השתלבותה במערכת היחסים הזו באמצעות הסכמים בילטרליים ומולטילטרליים שהלכו והתרבו עם כל אחת מהשותפות. הסכמים אלה עוסקים, בין השאר, בביטחון ימי, בפינטק ובמיזמי קישוריות. בהיבטי הביטחון, ישראל היא שותפה משמעותית של התעשיות הביטחוניות ההודיות, שחתמו גם על הסכמים מגוונים עם יוון, ובהם קידום עסקת מכירת טילי בראמוס מתוצרת הודו.
מאת פול אנטונופולוס, מתוך "גריק סיטי טיימס". לקריאת הכתבה המלאה
2 אלביט מעמיקה את שיתוף-הפעולה הביטחוני עם אלבניה
אלבניה חנכה לפני ימים ספורים את בית הספר הלאומי לטיסה, שבו יוכשרו טייסים ובקרי טיסה, כך מדווח באתר "סקאן" המקומי. הקמת המתקן האסטרטגי, שנועד לשדרג את היכולות הביטחוניות של המדינה המוסלמית השוכנת לחופי הים האדריאטי, בוצעה בשיתוף-פעולה עם אלביט.
ראש הממשלה אדי ראמה התגאה במעמד החנוכה כי אנשי הצבא המקומיים מקבלים את המשכורות הגבוהות ביותר באזור, והצהיר כי היעד הוא שעד 2030 רמת השכר בצבא תהיה תואמת לממוצע במדינות נאט"ו.
סוגיה מעניינת שעולה מהדיווח ב"סקאן" היא שראמה הסביר כי בבית הספר לטיסה יוכשרו טייסים מקוסובו וממדינות נוספות באזור החברות בנאט"ו. "עם שותפינו באלביט, אנחנו מנהלים שיחות להבאת יכולות מצוינות נוספות בתחומי ההכשרה בקנה מידה בינלאומי, וכן בתחומי ההדרכה והכשרת הכוחות המיוחדים מישראל", אמר ראש ממשלת אלבניה. שר ההגנה ארמאל נופי הוסיף כי שני מסוקי בל 505 חדשים שנרכשו ישפרו את איכות ההכשרה בבית הספר לטיסה.
את הפרויקט מבצעת אלביט בשיתוף חברת הנשק האלבנית "קאיו", במסגרת מגמה עולמית שבמסגרתה מדינות רבות, ובייחוד באירופה, מעוניינות ברכישת ידע באמצעות עסקאות אסטרטגיות. מנכ"ל קאיו, ארדי וליו, אמר כי היכולת להכשיר טייסים ואנשי צוות טכני בתוך המדינה נחשבת למרכיב חשוב בביטחון הלאומי של כל חברה בנאט"ו. לדבריו, "גם מדינתנו אינה יכולה להסתמך על הכשרות בחו"ל במשך תקופה בלתי מוגבלת".
מאת לדינה אלזי, מתוך "סקאן". לקריאת הכתבה המלאה
3 מאחורי הקלעים: בכירים בביירות לא מאמינים בהסכם הישראלי-לבנוני
ממשלות ישראל ולבנון הגיעו לאחרונה להסכם מסגרת היסטורי, בתקווה שזה יוביל להתקדמות לעבר שלום בין הצדדים ולהרחקת חיזבאללה מעמדות כוח. עם זאת, ב"נשיונל" האמירתי מציינים כי דיפלומטים ובכירים לבנונים מכל רחבי הקשת הפוליטית במדינה רואים במשוכות העומדות בדרך אתגר משמעותי במיוחד.
דיפלומט מערבי אחד אף מפקפק בהסכם המסגרת במידה כה רבה, עד שהוא מגדיר אותו כ"לא נקודת התחלה".
"אלטרנטיבות כבר נבחנות", אמר אותו דיפלומט ל"נשיונל". "מבחינתנו, זה נראה כמו רעיון שלא עובד, ואין באמת התקדמות מצד הישראלים". הסכם המסגרת שעליו חתמו ישראל ולבנון כולל את פירוק חיזבאללה מנשקו והרחקת אנשיו מדרום לבנון.
מאת נאדה חומסי, נאדה מאוקורנט עטאללה, וג'יימי פרנטיס, מתוך "נשיונל". לקריאת הכתבה המלאה
