מחירי הנפט יורדים בכל העולם, והשוק מגלה שיש לכך השלכות לא צפויות.
בסוף יוני נחתם בין ארצות הברית לאיראן מזכר הבנות, שכלל פתיחה של מצר הורמוז למעבר ספינות והוביל להצפה של שוק הנפט. ההיצע כבר עולה על הביקוש, מחיר הנפט הגולמי עומד על 68.8 דולר לחבית ומתגבר החשש שבקרוב יהיה עודף היצע משמעותי בשוק.
● הפתרון הסיני ליירוט רחפנים: מערכת לייזר לכל חייל
● הוא חקר את המטבע החזק בעולם ובטוח: כך יקרה גם לשקל
מדובר בשינוי דרמטי בשוק. במהלך המלחמה הגיע מחיר הנפט לשיא היסטורי של 112 דולר לחבית, ורק לפני שבועות ספורים הזהירו בכירי תעשיית האנרגיה כי מלאי הנפט העולמי הידלדל לרמות נמוכות ומדאיגות שעלולות להוביל למיתון עולמי.
וכיום, למרות שלא ברור אם ההסכם בין טהראן לוושינגטון יחזיק מעמד וחלק משמעותי מהפקת הנפט במזרח התיכון עוד לא חזר לפעילות מלאה, חוזי הנפט מסוג ברנט כבר מחקו את כל העליות שנרשמו בתקופת הלחימה. מחירם צנח ב־43% מהשיא שנרשם בסוף אפריל, בעוד ששוק הנפט הפיזי מציג סימני חולשה חריפים שלא נראו מאז תקופת הקורונה.
הסיבות לעודף היצע
עבור יצרניות הנפט הגדולות אופ"ק, השאלה היא כבר לא באיזו מהירות ניתן להחזיר את התפוקה, אלא האם יהיה צורך דווקא לצמצם אותה כדי לתמוך במחירים, או להיגרר למאבק עולמי על נתחי שוק.
מעבר להשפעה המיידית של פתיחת מחדש של מצר הורמוז, אנליסטים מבתי ההשקעות מורגן סטנלי וגולדמן זאקס הזהירו השבוע כי שוק הנפט עלול להיכנס לעודף היצע (Glute) כבר במהלך השנה הבאה.
בשבועות שלאחר החתימה על מזכר ההבנות לפתיחת מצר הורמוז הוצפו השווקים ביותר מ־60 מיליון חביות נפט שהיו כלואות מאז פרוץ המלחמה.
ערב הסעודית ואיחוד האמירויות כבר חזרו לרמות היצוא שאפיינו אותן לפני המלחמה עם איראן, בין היתר הודות להגנה הצבאית האמריקאית על כלי השיט במצר ולשימוש בצינורות עוקפים. גם הנפט האיראני, שהיה במשך שנים נתון לסנקציות אמריקניות כבדות, חזר לשוק לאחר שוושינגטון העניקה פטורים מסנקציות.
במקביל לפתיחת מצר הורמוז, רבים מפתרונות החירום שפותחו במהלך המלחמה עדיין פועלים.
סין, שסייעה לייצב את השוק באמצעות קיצוץ חד ברכישות הנפט שלה, ממשיכה לעמוד במידה רבה מהצד.
ד"ר עילי רטיג, מומחה לאנרגיה וביטחון אנרגטי, המחלקה למדעי המדינה ומכון בס"א, באוניברסיטת בר־אילן, מסביר כי "אחת הסיבות העיקריות לנפילה המהירה במחירי הנפט היא ההחלטה של סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, להפסיק בשלב זה ייבוא של נפט חדש ולהסתמך על מלאי החירום הקיימים שלה. ההחלטה הזו משחררת מיליוני חביות נפט לעולם שאינו צריך אותם כרגע".
במקביל, מדי שבוע מוזרמות לשוק מיליוני חביות ממאגרי החירום התת קרקעיים שבחוף המפרץ של ארה"ב, כחלק משחרור חסר תקדים של כ־400 מיליון חביות שנועד להתמודד עם משבר אנרגיה שכבר אינו קיים.
על כך אומר ד"ר רטיג כי "עצם זה שמחירי הנפט מתרסקים יביאו לכך שמדינות יקנו יותר ממנו, בין היתר כדי למלא את מלאי החירום שרוקנו בחודשים האחרונים, ואז המחיר יעלה חזרה".
רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית, בהפניקס בית השקעות, מסבירה כי "העולם הלך לישון בתודעת 'צנע' בשוק האנרגיה והתעורר בגן עדן של שפע, שלא נאמר שפע מוגזם".
לדבריה, "המעבר החד בנרטיב בשוק הנפט נבע משילוב של מספר גורמים שפעלו במקביל: שחרור מלאי חירום על ידי מדינות שונות, התאוששות מהירה מהצפוי של זרימת הנפט דרך מצר הורמוז לאחר שהשוק תימחר תרחיש של שיבוש ממושך באספקה. ולבסוף, חידוש היצוא האיראני, שהחזיר לשוק חביות נוספות מוקדם מהצפוי".
בנוסף, "מדינות אופ"ק ממשיכות להגדיל את התפוקה, ובכך מחזקות את ההערכות לעודף היצע במחצית השנייה של השנה ואולי אף ב־2027".
עומדת שבועיים בלי קונה
עודף ההיצע כבר ניכר במסכי המסחר בוול סטריט ובמספר מכליות הנפט החוצות את האוקיינוסים.
כך למשל, רשת בלומברג דיווחה כי נפט מאיחוד האמירויות נשלח כיום עד לארצות הברית ומוצע לרוכשים בהוואי.
מכלית שנשאה נפט מוונצואלה הפליגה יותר מ־16 אלף קילומטרים עד לחופי הודו, אך עומדת שם כבר למעלה משבועיים בלי קונים. גם מטען של נפט מרפובליקת קונגו טרם נמכר, למרות שהוצע בהנחה חסרת תקדים של 14 דולר לחבית לעומת מחיר הברנט.
חוסר הביקוש מצד סין, ניכר גם במחירי הנפט שמיועד בדרך כלל לבתי הזיקוק. מחירו הפיזי של נפט עומאן, אחד מסוגי הנפט המרכזיים במזרח התיכון, ירד לרמה של ארבעה דולרים מתחת למחיר הייחוס של נפט דובאי, הפער הגדול ביותר מאז שנת 2020.
אשכנזי מוסיפה כי "במקביל, עקום החוזים עבר למבנה של contango, מצב שבו מחיר הנפט למסירה מיידית (spot) נמוך ממחירי החוזים למסירה עתידית. מבנה כזה מייצר תמריץ ליצרניות לדחות מכירה ולאחסן את התפוקה, שכן ניתן למכור בעתיד במחיר גבוה יותר, בניכוי עלויות אחסון ומימון".
החששות נעלמו
איך השינוי משפיע על הכלכלה העולמית?
אשכנזי: "עבור הכלכלה העולמית, המעבר הדרמטי ממחסור לשפע פירושו דעיכה כמעט מלאה של החשש לזינוק אינפלציוני שמקורו באנרגיה.
"ירידת מחירי האנרגיה פועלת כמעין 'הפחתת מס' לצרכנים, תומכת בצריכה הפרטית ובצמיחה, ואף עשויה להשפיע פוליטית בארה"ב דרך שיפור כוח הקנייה של משקי הבית".
מה לגבי ההשפעה על מדינות שהכלכלה שלהן בנויה במידה רבה על ייצוא נפט?
"עבור יצרניות OPEC התמונה מורכבת יותר" אומרת אשכנזי. "עולה השאלה האם יידרשו לקצץ שוב כדי לתמוך במחירים, או להיכנס לתחרות על נתח שוק אם ימשיכו להגדיל היצע. ההמשך תלוי במידה רבה בקצב התאוששות הביקוש בסין ובצורך של מדינות רבות לחדש מלאים".
"מבחינת השווקים", היא מוסיפה. "הירידה בלחצי האינפלציה נותנת לפד ולבנקים המרכזיים אחרים קצת אוויר לנשימה ומרחב לבחון את המשך המדיניות בלי לחץ מיידי להידוק נוסף.
"שוק האג״ח, שנוטה לשמש כ'מבוגר האחראי' של המערכת הפיננסית, נראה בשלב זה כמי שמעדיף להשהות מסקנות ולהמתין להתבהרות התמונה המוניטרית בפגישת הפד הקרובה".
