ניר קריגל, היוצר בן ה־11 של "שיר הכטב"ם" שהפך לפופולרי בזמן מבצע "שאגת הארי", תובע 100 אלף שקל ממאמן כושר מגבעתיים בשם אור גרמן. הסיבה לתביעה: שימוש ביצירה ובסאונד של השיר במסגרת סרטון תדמית שפורסם בעמוד האינסטגרם של גרמן.
● זייפו חתימות של נושאי משרה בעיריית ת"א, וחברת הנדל"ן נפלה קורבן למרמה
● הדירה וסיבוב הפרסה: כך ניצחה אם את בתה בבית המשפט
בכתב התביעה נטען כי מעבר לשימוש במוזיקה עצמה, נעשה שימוש גם במשפט המזוהה ביותר עם השיר - "מה זה שם בשמיים" - באופן שנועד להישען על הפופולריות והזיהוי הציבורי של היצירה, וזאת כחלק מקידום פעילותו של הנתבע ועסקו.
עוד נטען כי "בסרטון המפר נעשה שימוש ביצירה כחלק מתוכן שיווקי שנועד לפנות לציבור, למשוך חשיפה ולחזק את פעילות הנתבע".
גרמן הסיר את הסרטון מהאינסטגרם, אך הפיצוי שנתבקש הוא בשל עצם ההפרה, שימוש בלתי מורשה וללא מתן קרדיט, והטענה היא כי מעשי הנתבע מהווים הפרה של זכויות היוצרים של התובע. יצוין כי קריגל כבר הגיש מספר תביעות בטענות דומות של הפרת זכויות, שחלקן בינתיים כבר נסגרו בפשרה.
"שימוש מסחרי מול שימוש פרטי"
"הרזולוציה היא בין שימוש מסחרי עסקי לבין שימוש פרטי", אומר עו"ד נחום גבריאלי, שותף בכיר במשרד זליגסון גבריאלי ושות'. "ברגע שאתה משתמש ביצירה, אתה מעמיד אותה לרשות הציבור, ללא רשות בעל הזכויות. אם זה לא לצרכים עסקיים זה דבר אחד, אבל אם עסק מקדם את עצמו על ידי המוזיקה זה דבר אחר".
לגבי טענת ההגנה של "מפר תמים", ייתכן שזו לא תעמוד. גבריאלי מסביר כי זו הגנה נדירה, כי חיי היצירה אורכים 70 שנה לאחר חיי היוצר, וכי הפרת זכויות יוצרים אינה דורשת כוונה.
עו"ד איל פרייס, מומחה לזכויות יוצרים ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, מוסיף כי בפועל, בעלי זכויות רבים אינם פועלים נגד שימוש לא מורשה כזה ברשת האינטרנט, בשל חוסר ידיעה, עניין או חוסר באמצעים. "אך העובדה שבעל הזכויות לא פנה, אין פירושה כי השימוש היה מותר", אומר עו"ד פרייס.
"לכל רשת חברתית כללים משלה"
פרייס מוסיף, כי "ישנן רשתות חברתיות המסדירות באופן מרוכז רשות לשימוש בשירים מול בעלי הזכויות, אבל גם כאן יש לנהוג בזהירות. לכל רשת חברתית כללים משלה, וגם לגבי שירים שהפלטפורמה רכשה לגביהם אישור עבור משתמשיה - השימוש לעוקב עשוי להיות מותר לצורך לא מסחרי או לחשבון עוקב פרטי".
עו"ד גיא הרשקוביץ המייצג את אור נמסר: "אנחנו מצרים על כך שתגובת היוצר לא אפשרה להגיע להבנה והסכמה שבין היתר מביאה לידי ביטוי גם את האחריות שאור לוקח על עצמו אך גם את הרצון והבקשה שאחרים כמותו לא יעשו שימוש בסאונד בתום לב מבלי שהם מבינים שיש בעצם השימוש הנ"ל משום פגיעה לכאורה בזכות יוצרים כלשהי. בהקשר זה, הצענו לשלם פיצוי מסוים ואף לתת ערך נוסף בתרומה לציבור של שעות אימון לילדים. הסרטון הועלה מחשבונו הפרטי. לצערי ביקשנו ולא קיבלנו מהיוצר את פניותיו למאטה שעשויות ללמד על כך שלמיטב ידיעתנו בדפים עסקיים בניגוד לפרטיים לא ניתן באופן אוטומטי לעשות שימוש בסאונד שמוגן בזכויות יוצרים ויש מחסום".
תגובת עו"ד אריאל דובינסקי, בא כוחו של ניר קריגל: "משרדנו מייצג את ניר קריגל, יוצר בן 11, אשר זכויות היוצרים שלו הופרו ללא קבלת רשות. מדובר ביצירה מקורית שהפקתה, הקלטתה והפצתה דרשו השקעה של עשרות אלפי שקלים, ואשר זכתה לחשיפה משמעותית ברשתות החברתיות, באמצעי התקשורת ובפלטפורמות המוזיקה. עוד לפני נקיטת ההליכים המשפטיים נעשתה פנייה מסודרת בניסיון להגיע לפתרון מוסכם ולהימנע מהליך משפטי. לצערנו, הניסיון לא צלח ולא הותיר ברירה אלא לפנות לבית המשפט. חשוב להדגיש כי זכויות יוצרים אינן מיועדות רק לאמנים מפורסמים או לחברות גדולות. החוק נועד להגן על כל יוצר - בין אם מדובר בזמר מפורסם או בילד בן 11 שיצר יצירה מקורית. הדין אינו מבחין בין יוצרים לפי גילם או מידת פרסומם. שימוש מסחרי ביצירה של אחר מחייב קבלת רשות, ללא קשר לזהות היוצר. המשמעות חורגת מהמקרה הפרטני. אם החברה תקבל את המסר שלפיו ניתן לעשות שימוש מסחרי ביצירה של יוצר צעיר ללא רשות רק משום שאינו אמן מבוסס, תיפגע ההגנה על כלל היוצרים בישראל. הגנה על זכויות יוצרים אינה מאבק נגד עסקים קטנים; היא תנאי בסיסי לכלכלה שמעודדת יצירה, חדשנות והשקעה. חשוב גם לזכור שהיוצר הוא ילד בן 11, שאינו מנהל את המאבק התקשורתי ואינו מתראיין. תפקידנו הוא להגן על זכויותיו במסגרת ההליך המשפטי. השאלה איננה מי יודע להתראיין טוב יותר, אלא האם מותר לעשות שימוש ביצירה של אחר ללא רשות ובניגוד לדין. מטבע הדברים, לא נוכל להתייחס מעבר לכך להליך המתנהל בבית המשפט".
