כמה פעמים יכולה רשות המסים לשנות את דעתה בנוגע לתושבות של אזרח לצורכי מס? האם מותר לה לחזור בה מהחלטה ארבע שנים לאחר שניתנה? השאלות הללו עומדות בלב בקשה לדיון נוסף שהוגשה לבג"ץ על־ידי ישראלי שהתגורר בחו"ל שנים רבות. עם חזרתו ארצה, נקלע האזרח למה שנראה כסאגה בירוקרטית: רשות המסים קיבלה לא פחות מחמש החלטות שונות בעניינו לגבי השאלה מהו "מועד חזרתו לישראל" - קביעה שמשמעותה היא המועד שממנו יתחיל לשלם מס בישראל על הכנסותיו.
● טען שמכר נדל"ן בשווי 1.8 מיליון שקל, ברשות המסים טענו שהשווי כפול. מה קבע בית המשפט?
● הטייקון הטורקי, חברת הטקסטיל בישראל והחקירה של רשות המסים
כרוניקה של בירוקרטיה
בלב הבקשה לדיון נוסף עומד עניינו ישראלי שחזר ארצה לאחר שחי שנים בארה"ב, בהונג קונג ובסין. הוא גילה כי המעבר הטכני של חייו לישראל הוא החלק הפשוט לעומת ההתנהלות מול רשות המסים.
באמצעות עו"ד ד"ר חיים גבאי ועו"ד ורו"ח דניאלה גבאי בן־זאב, הוא טען כי שב לישראל ב־2011. מתוקף היותו תושב חוזר, הוא טען לזכאות להטבת מס שכללה פטור מהגשת דוחות על הכנסות חוץ למשך עשור - ולפיכך חובת הדיווח השנתית שלו צריכה להתחיל ב־2021.
ברשות המסים דחו את עמדתו של הנישום, וב־2017 הוא נדרש על־ידי פקיד שומה ירושלים 1 להגיש דוחות שנתיים החל מ־2016 - דרישה שנגזרה מן הקביעה כי הוא שב לישראל ב־2006. הוא פנה שוב לרשות, ובעקבות דיון נוסף, שונתה הקביעה: נקבע כי חובת הדיווח תחול החל מ־2018, כלומר הוא הוגדר כמי שחזר לישראל ב־2008.
ואולם כעבור שנה, באוגוסט 2019, שינתה הרשות את עמדתה בשנית. בהחלטה שלישית שניתנה ללא דיון עם הנישום או באי-כוחו, נקבע כי עליו להגיש דוחות החל מ־2014 - מה שמשמעותו כי הרשות רואה בו כמי ששב ארצה כבר ב־2004.
הוא לא אמר נואש והגיש ערער על השינוי, שנעשה ללא שינוי בנסיבות. לאחר דיון נוסף במשרדי פקיד השומה, חזרה בה הרשות וקבעה החלטה רביעית במספר: חובת הגשת הדוחות תחול מ־2018 ואילך.
אותו תושב חוזר פעל בהתאם להחלטה זו במשך ארבע שנים והגיש דוחות כנדרש, אולם התברר כי הפרשה רחוקה מסיום. ביוני 2023, ארבע שנים לאחר מכן, שינה פקיד שומה ירושלים 1 את עמדתו. ללא דיון ומבלי לנמק את המהלך, הוא הורה לנישום להגיש דוחות החל משנת המס 2014. החלטה חמישית זו, שביטלה את קודמתה, שבה וקבעה כי מועד חזרתו לישראל הוא 2004 - בדומה לקביעה בהחלטה השלישית שניתנה בעניינו.
"מידע חדש"?
במשך שנתיים הוא ניסה לקבל הבהרות, אך נענה בטענה עמומה כי ההחלטה התקבלה עקב "מידע חדש" - מבלי שהוסבר לו מהו. ערעור מס שהגיש למחוזי בירושלים נדחה, לאחר שהשופט אביגדור דורות קבע כי ערעורי מס מוגשים על שומות ולא על החלטות מינהליות של רשות המסים. בעקבות סירוב הרשות לחזור בה, הגיש הנישום עתירה לבג"ץ.
הנישום ביקש מבג"ץ "צו עשה" שיחייב את פקיד השומה לבטל את ההחלטה מיוני 2023 לאור סופיותה ותקפותה של ההחלטה מדצמבר 2019. לטענתו, ההחלטה האחרונה ניתנה בניגוד לכללי המשפט המינהלי.
השאלה שעמדה במרכז העתירה הייתה האם רשות מינהלית רשאית לפתוח סוגיה שכבר נדונה והוכרעה בהחלטה סופית, לאחר שנים של הסתמכות, ומבלי שהשתנו הנסיבות.
בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי היא מוקדמת, שכן טרם מיצה את ההליכים מול רשות המסים. השופטים קיבלו את עמדת הרשות וקבעו כי בירור זכאותו של לפטור מחייב הליך שומתי עובדתי, ושלחו אותו חזרה להתדיינות מול רשות המסים - וזאת לאחר שנים של הליכים בעניין.
השאלה המהותית
על החלטה זו הגיש הנישום כעת בקשה לקיום דיון נוסף, בטענה כי בג"ץ נמנע מלדון בשאלה המהותית שבלב העתירה. "ההחלטה פוסחת על השאלה המשפטית והציבורית אשר היוותה את עילתה המרכזית", נטען בבקשה. "האם רשות מינהלית מוסמכת לפתוח מחדש סוגיה שכבר נדונה והוכרעה בהחלטה סופית, לאחר שנים של הסתמכות מצד האזרח, וזאת מבלי שהשתנו הנסיבות ומבלי שהתקיימו הכללים שנקבעו במשפט המינהלי לשינוי החלטה".
נטען בבקשה כי קיים פער בין ההליך החלופי שאליו הפנה בית המשפט את העותר - שנועד לברר מהו מועד התושבות הנכון והיקף הפטור - לבין העתירה עצמה, שעסקה בשאלה משפטית שונה בתכלית: האם היה פקיד השומה מוסמך לפתוח את הדיון מחדש מלכתחילה.
"במקום להכריע בשאלת עצם 'פתיחת השערים מחדש' על־ידי הרשות, הפנתה ההחלטה את העותר לבירור הסוגיה המהותית מול פקיד השומה, כאילו ההחלטות הקודמות מעולם לא ניתנו", טוענים באי־כוחו של הנישום.
לטענתם, השלכות ההחלטה חורגות מעניינו הפרטני, שכן היא פותחת פתח לרשות המסים לשנות החלטות ללא מגבלה: "רשות המסים מקבלת מדי שנה אלפי החלטות בעניינם של נישומים. ההלכה היוצאת מההחלטה בעתירה היא שניתן לפתוח מחדש החלטות שנים לאחר שניתנו, מבלי שבית המשפט יידרש לשאלת חוקיות הפתיחה".
בבקשה לדיון נוסף מודגש כי מתעוררת שאלה רחבה בדבר הוודאות המשפטית והיקף ההסתמכות שאזרח רשאי לייחס להחלטות רשמיות של המדינה. "כאשר רשות מינהלית משנה החלטה קודמת שנתנה, אחרי שנים ומבלי שהתקיימה עילה מוכרת בדין, וללא כל ביקורת שיפוטית, מדובר בפגיעה אנושה בההסתמכות של האזרח, ביציבות המשפטית וביסודות המשפט המינהלי".
מרשות המסים נמסר: "תגובתנו, אם תידרש, תימסר לבית המשפט".
