על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● המגזין האמריקאי שטוען: חמאס הובס
● תרומות חובה של מעל חצי מיליון דולר: אזרחי איראן מממנים את הלוויית חמינאי
1דיווח: איחוד האמירויות בונה בחשאי בסיס צבאי בסומלילנד עבור ארה"ב וישראל
"הרחק מעיני הציבור, שבעה קילומטרים מעיר החוף ברברה שבסומלילנד, העבודות נמצאות בעיצומן לשדרוג נמל התעופה של המדינה, שעתיד לארח שלוש מבעלות בריתה - איחוד האמירויות, ארצות הברית וישראל". כך נפתח דיווח בעיתון הצרפתי לה מונד על אודות בנייתו של בסיס צבאי חשאי בקרן אפריקה.
הפרסום מתבסס על תצלומי לוויין שבחן העיתון, החושפים עבודות חפירה נרחבות בלפחות שלושה מיקומים מדרום למסלול ההמראה. לפי מקור ביטחוני אירופי, "ההאנגרים התת-קרקעיים הללו שנחפרו בבסיס מתאימים למתקני אחסון תחמושת או מכלי דלק". הצילומים מראים כי תעלות אלו מולאו במכולות ולאחר מכן כוסו מחדש.
מומחה צבאי שדיבר עם לה מונד בעילום שם אישר כי הבנייה מבוצעת על ידי איחוד האמירויות במטרה להקים מחסני תחמושת. המדינה חתמה על הסכם הגנה עם סומלילנד בשנת 2017 הכולל שימוש צבאי בנמל התעופה, ובמקביל לכך משלחות של AFRICOM, פיקוד אפריקה של צבא ארה"ב, מבקרות באתר לעיתים תכופות.
מקור ביטחוני הממוקם במזרח אפריקה טען בפני לה מונד כי צוותים של צבא ישראל כבר מבקרים בבסיס ועשויים להשתמש בו כנקודת זינוק למבצעים בתימן. "לישראל יש הרבה מה להציע לסומלילנד מבחינה ביטחונית, כולל פריסה צבאית פוטנציאלית", אמרה שירי פיין-גרוסמן, מנכ"לית מכון המחקר "המכון ליחסי ישראל-אפריקה".
בעיתון מציינים כי הבנייה מתרחשת במקביל להכרת ישראל בעצמאותה של סומלילנד, עליה הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו בדצמבר האחרון. בלה מונד נטען כי המהלך הדיפלומטי נועד להקים מוצב ישראלי קדמי במפרץ עדן, קרוב לחוף התימני שבו פועלים החות'ים, וכי כעת "החזון הדיפלומטי" של נתניהו מתממש לכאורה. למרות ששני הצדדים הכחישו את קיומו של הסכם הגנה, שיתוף הפעולה בשטח כבר יצא לדרך: קציני מודיעין מסומלילנד נסעו בחשאי לתל אביב לצורך אימונים, בעוד משלחות צבאיות ישראליות ביקרו בהרגייסה, בירת סומלילנד, כמו גם בעיר החוף ברברה.
במקביל, הגנרל פרנק מקנזי, לשעבר מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (סנטקום), טען בשבוע שעבר במהלך סמינר מקוון כי ארצות הברית צריכה להעתיק את בסיסיה במפרץ הפרסי לישראל ולמדינות שכנות כדי להגן טוב יותר על נכסיה מפני הטילים והכטב"מים של איראן. לפי דיווח באתר מידל איסט איי, מקנזי החווה את דעתו על מערך הכוחות הנוכחי ואמר לחברי המכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה (JINSA) כי "אף אחד בדעתו הצלולה לא היה מציב את המפקדה הקדמית של סנטקום במרחק של כ-160 קילומטרים בלבד מאיראן, בקטאר, אך זהו המצב בפועל", כשהוא מתייחס בדבריו לבסיס הצבאי אל-עודייד.
מתוך לה מונד, מאת נואה הושא-בודן, פרנצ'סקה פאטורי וליזלוט מאס. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך מידל איסט איי, מאת שון מתיוס. לקריאת הכתבה המלאה.
2האם ישראל צריכה לחשוש מהברית המחודשת של מצרים וטורקיה?
"שיתוף הפעולה הצבאי בין מצרים לטורקיה נסק במהירות לגבהים שלא נראו מזה עשרות שנים, ואולי אף לממדים חסרי תקדים - מה שמעורר דאגה בישראל", כך כתב הפרשן הכורדי פול אידון לאתר הקטארי אל־ערבי אל־ג'דיד היושב בלונדון. נושא זה של התהדקות היחסים בין אנקרה לקהיר סוקר לאחרונה בהרחבה גם על ידי דין שמואל אלמס, כתב הגאו־פוליטיקה של גלובס.
אידון מפרט בטורו את הצעדים המעידים על התחממות היחסים. הוא מציין כי בחודש שעבר אירחה מצרים תרגיל אווירי משותף עם טורקיה, הפעם הראשונה שבה שתי המדינות קיימו אימון בסדר גודל כזה מזה למעלה מעשור. תרגיל משותף נוסף יצא לדרך כמעט מיד לאחר מכן, והפעם הייתה זו טורקיה שאירחה את חיל האוויר המצרי.
אימונים אלו מהווים את שיתופי הפעולה הראשונים בין הצבאות מאז שנת 2013. הנתק הממושך ביחסים החל באותה שנה ברקע ההפיכה במצרים, שבמהלכה הודח באלימות הנשיא מוחמד מורסי בהובלת עבד אל-פתאח א-סיסי, שהפך לאחר מכן לנשיא. נשיא טורקיה ארדואן גינה אז בחריפות את ההפיכה, והותיר את יחסי המדינות במתיחות שיא עד לחידושם בתקופה האחרונה.
במאמר באל־ערבי אל־ג'דיד נכתב כי "שיתוף הפעולה הזה, באופן לא מפתיע, משך את תשומת לבה של ישראל, אשר שוכנת בין שתי המעצמות האזוריות הללו". בנוסף צוין כי "בעוד שגורמים ישראליים הזהירו כי צבאה של טורקיה מהווה איום, התבטאויות אחרות מצביעות על כך שישראל רואה גם בצבאה של מצרים סכנה פוטנציאלית הולכת וגוברת אם היא תיוותר ללא פיקוח".
עם זאת, קריסטין רונזי, אנליסטית למזרח התיכון וצפון אפריקה בחברת מודיעין הסיכונים RANE, הסבירה לעיתון כי "לא סביר ששיתוף הפעולה הזה יאיים ישירות על ישראל, במיוחד משום שמצרים וישראל שומרות על יחסים פרגמטיים בתחומי הביטחון והאנרגיה". לטענתה, "מאוד לא סביר שהיא תנקוט עמדה תקיפה יותר כלפי ישראל". עוד הוסיפה האנליסטית כי "גם מצרים וגם טורקיה יהיו זהירות בנקיטת פעולות כלפי ישראל שעלולות לפגוע בקשריהן עם ארצות הברית".
ניקולס הראס, המנהל בפועל של המועצה למדיניות המזרח התיכון ומנהל בכיר במכון ניו ליינס, הסכים עמה והדגיש כי "מנהיגי מצרים לא צפויים לעורר מלחמה נוספת עם ישראל, אך עליהם להתכונן לעתיד אפשרי שבו היחסים עם ישראל יתדרדרו לכדי מעשי איבה בסיני".
מתוך אל־ערבי אל־ג'דיד, מאת פול אידון. לקריאת הכתבה המלאה.
3תושבי אלסקה "משתגעים" ממחירי הדלק - שזינקו בשל המלחמה באיראן
כתבה נרחבת שפורסמה בוול סטריט ג'ורנל חושפת את גודל התסכול והזעזוע שחווים תושבי אלסקה בעקבות הזינוק במחירי האנרגיה, תופעת לוואי ישירה של המלחמה באיראן. באזורים המרוחקים של המדינה עומד כעת מחיר גלון דלק על כתשעה דולרים, נתון חריג בהשוואה לשאר חלקי ארצות הברית. כך, הממוצע הלאומי הגיע לשיא של 4.56 דולרים לגלון בחודש מאי ומאז ירד ל-3.80 דולרים. הפער הדרמטי נובע בעיקר מכך שעיירות וכפרים רבים באלסקה מנותקים לחלוטין מרשת הכבישים ונאלצים לשלם פרמיות עתק על שינוע ואספקה של בנזין, נפט לחימום וסולר להפקת חשמל.
עוד נכתב, הבידוד הגיאוגרפי הופך למלכודת כלכלית בעיקר בשל מגבלות מזג האוויר. הדלק מגיע לאותן קהילות מבודדות באמצעות דוברות רק במהלך חודשי הקיץ, כאשר הקרח מפשיר ומאפשר תנועה בנתיבי המים. הדוברה האחרונה שפורקת את המטען היא זו שמקבעת את תג המחיר המקומי למשך חודשים ארוכים קדימה, עד למשלוח הבא. השנה לתושבים לא הייתה ברירה אלא לבצע את הרכש המרוכז כבר באביב, בדיוק בשיא עליית המחירים שחולל העימות במזרח התיכון. שרשרת האספקה המורכבת הזו - הכוללת העברה ממכליות לדוברות ומשם לגוררות המסוגלות לנווט בנהרות צרים - מייקרת כל גלון בדולר או שניים נוספים עוד לפני שהוא נפרק במכלי האחסון.
המשמעות היא פגיעה ארוכת טווח בכיסם של התושבים. גם אם ארצות הברית ואיראן יחתמו על הסכם שלום ומצר הורמוז ייפתח מחדש לתנועה קבועה, תושביה הכפריים של אלסקה יישארו כבולים לתעריפים המופקעים הללו חודשים ארוכים אחרי שהשוק העולמי יירגע והמחירים בשאר חלקי המדינה כבר יצנחו.
הוול סטריט ג'ורנל מדגיש כי מצוקתה הנוכחית של אלסקה מייצרת פרדוקס חריף, במיוחד בהתחשב במשאבי דלק המאובנים העצומים המצויים בשטחה ובמקומה המרכזי באג'נדת האנרגיה של הנשיא טראמפ. לפי ניתוח שפורסם בעיתון, המלחמה באיראן הפכה את סוגיית ביטחון האנרגיה לחשש עליון עבור מדינות ברחבי העולם, ובעבור ממשל טראמפ, העימות הנוכחי רק חיזק את השאיפה לבסס דומיננטיות מוחלטת על משאבי האנרגיה בחצי הכדור המערבי, מאלסקה ועד ונצואלה.
מתוך וול סטריט ג'ורנל מאת בנואה מורן. לקריאת הכתבה המלאה.
