לאחר העתירה שנדונה בבג"ץ בנושא העברות כספים לחינוך החרדי, אז הסתבר כי משרד האוצר מעביר תקציבים לפני אישור ועדת הכספים של הכנסת, הזהירה יועמ"שית הכנסת, שגית אפק, שככל שיתקבלו בוועדת הכספים פניות לביצוע העברות שכבר שולמו - היא תסביר לחברי הוועדה שמדובר בפניה מנוגדת לחוק, שקובע אישור מוקדם ולא בדיעבד.
● ההכנסות ממסים קפצו, והגירעון ירד בחודש יוני ל-3.3% מהתוצר
● ימין אופטימי, שמאל חושש: כך הפוליטיקה מעצבת את תפיסת הכלכלה הישראלית
לפי אפק, בחודש מאי האחרון התקבלה בקשה להעברת כספים במסגרת משרד ראש הממשלה לרשות לפיתוח כלכלי חברתי של החברה החרדית, ש"צוין בה כי שולמה קודם להבאת הפנייה לוועדה ולכן קיימת בה חריגה מהתקציב המאושר שהוועדה מתבקשת לאשר". היא כתבה ליועץ המשפטי לאוצר והמליצה לחברי הוועדה שלא לדון בה.
ואז הסיפור מתחיל להסתבך: "להפתעתנו", כתבה, "מאז נודע לנו כי אגף תקציבים החליט לפעול להענשת המשרד הממשלתי ולהפעיל עליו לחץ על מנת שיפנה לוועדה לבקש את אישור ההעברה. במה דברים אמורים - מסתבר שבשל העמדה (שהובעה גם על ידי בית המשפט העליון בדיון!) בדבר אי אישור בדיעבד - משרד האוצר עוצר את כל יתר התקציבים של המשרד במטרה להפעיל עליו לחץ פסול, שיפנה לוועדה שתאשר את ההעברה".
אפק תקפה: "מדובר במופע בריונות לא חוקי שאין לו מקום בשירות הציבורי ובנוהלי עבודה תקינים. יוער, כי הדבר מוביל גם לשיתוק משרדי ממשלה שמפעילים כתוצאה מכך לחץ חוזר על הוועדה לאשר העברה תקציבית בדיעבד בניגוד לחוק ולעמדת בית המשפט. עוד יוער כי סכום ההעברה נמוך בהרבה מסך תקציב המשרד המעוכב כך סתם על ידי אגף תקציבים לשם ענישה".
בתגובה חריפה לא פחות, האשימה סגנית הממונה על התקציבים, תמר לוי-בונה, כי "טענותייך כשלעצמן אינן נכונות, בלשון המעטה, ואף קרובות להסתה נגד עובדי ציבור שלמען האמת לא ציפינו שתגיע מגורמים משפטיים כה בכירים. עצוב לראות כי הצטרפת לגל עכור של חבטה בעובדי האגף, שכן תמיד הקפדת על יחס מכבד לגורמי מקצוע בוועדות ועל כן התבטאויותייך מפתיעות במיוחד".
חריגה בתכניות בסך של 7 מיליון שקל
לדבריה של לוי-בונה התקציב שהוקצה לרשות תואם את הוצאות העבר בגוף וגבוה מההוצאות בפועל בשנת 2025, לאור העובדה כי מדובר ביחידה חדשה יחסית במתכונתה זו, והביצוע בה תנודתי וקשה לחיזוי" ולכן נוצרה בה חריגה בתכניות בסך של 7 מיליון שקל בשל התחייבויות עבר שלא התממשו "מיד עם היוודע לנו החריגה פעלנו לתיקונה, ובהתאם פנינו לוועדה לצורך כיסוי החריגה ומניעת בתפתחות של חריגה נוספת או הגדלת החריגה הקיימת, והדגשנו ביתר הדגש בגוף הפנייה כי מדובר בבקשה לכיסוי חריגה כאמור, וזאת כפי שהתחייבנו בעבר". לוי-בונה ציינה כי מדובר במקרים "נקודתיים ונדירים" שלא מהווים שיטת עבודה מקובלת.
ואולם מאז, ובמשך חודשיים, לא התקיים בבקשה דיון בוועדת הכספים. "אנו היינו שותפים למאמצי הגורמים הקשורים בעניין למצוא נוסחה שתאפשר את כיסוי הגרעון לצורך המשך פעילותה התקינה של הרשות. זאת, מתוך מטרה לאפשר לממשלה לממש את מדיניותה והתחייבויותיה, אולם הבהרנו את המובן מאליו, כי כל הצעה שיש בה כדי להמשיך ולתקצב את הרשות מצריכה כיסוי מלא לחריגה שנוצרה, וכי לא ניתן לפטור את הממשלה מכיסוי החריגה באמצעות מעקפים".




















