גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

המשבר החוקתי: השופטים שלפו סעיף מפתיע - ושלחו מסר חד לכל עובדי המדינה

מאז שנות ה־50 נרשמו מקרים של אי־ציות לבג"ץ, אבל מומחים מסבירים שהמגמה הולכת ומתעצמת ● בהתאם, גם התגובות של ביהמ"ש נהיות חריפות יותר - והשבוע נזרק כלי חדש למערכה ● המשרוקית של גלובס מסבירה

יריב לוין, שר המשפטים ויצחק עמית, נשיא ביהמ''ש העליון / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת, רפי קוץ
יריב לוין, שר המשפטים ויצחק עמית, נשיא ביהמ''ש העליון / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת, רפי קוץ

השבוע האחרון עמד בסימן היחסים המידרדרים בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. כמובן, ההתנגשויות בין הרשויות הן לא דבר חדש, אבל בימים האחרונים הן עלו מדרגה לאחר שהממשלה הצהירה על "אי־הכרה" בהחלטה של בג"ץ; היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, קבעה ש"הדבר חותר תחת עקרונות יסוד של שלטון חוק במדינה דמוקרטית"; השופטים הגיבו לאי ההכרה; חברי הממשלה קראו לא לציית להחלטות שיפוטיות נוספות - והחל מצעד של עובדי ציבור שהבהירו למי נתונה "נאמנותם" במקרה של משבר חוקתי.

מה ההשלכות של הפרת פסק דין, ומה בג"ץ החליט?
ארבעה חודשים לבחירות: האם ישראל בדרך לאירוע של פעם ב-38 שנה?

ה"טריגר" הוא פסיקת בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה - פסיקה שעליה כבר עמדנו בעבר, והפעם לא ניכנס אליה שוב. אלא שההתפתחויות האחרונות חייבו אותנו לחזור שוב לבסיס, ולשים את מאבק הרשויות בהקשר רחב יותר. אז איפה בעצם אנחנו עומדים בתוך הפלונטר החוקתי הזה? להלן ננסה לעשות סדר.

משמעות כלכלית מיידית

הממשלה פרסמה "הצהרה בדבר אי־הכרה בפעולות מועצת הרשות השנייה שייעשו בניגוד לתנאי הסף הקבוע בחוק". הממשלה למעשה הכריזה שהחלטת ביהמ"ש העליון "סותרת את החוק" והצהירה ש"תפעל בכל הכלים החוקיים שיעמדו לרשותה על מנת לבטל את ההחלטה ולפיכך לא תישמע בעתיד בפני הממשלה" כל טענה "המבקשת להקנות תוקף לפעולה שנעשתה על ידי" המועצה.

מה המשמעות של המהלך החריג הזה? פרופ' אורי אהרונסון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, הסביר לנו כי "הצעד הזה של הממשלה הוא עדיין לא אופרטיבי, וכשמו - מדובר בהצהרה בלבד. אפילו לא מדובר בהחלטת ממשלה פורמלית שיוצרת דין. לכן, הצעד הזה עדיין נשאר במישור ההצהרתי".

אז מה ההשלכות של המהלך? אהרונסון מציע לקחת כדוגמה את עסקת רשת 13 שמונחת לאישור מועצת הרשות השנייה. לדבריו, "אם המועצה תאשר את העסקה, ובהינתן שהממשלה לא מכירה בפעולת המועצה - המשמעות היא שהממשלה, הלכה למעשה, לא תכיר ברוכשים של רשת 13 בתור בעלי הערוץ. עוד מוקדם לקבוע מה זה אומר בפועל, אבל תיאורטית זה יכול להשליך על התנהלות המדינה מול הערוץ".

אבל אהרונסון סבור שלא כל ההשלכות הן עתידיות בלבד: "האמירה הזאת של הממשלה תורמת ליצירת חוסר ודאות רגולטורי - ולחוסר הוודאות הזה יש עלויות כלכליות, למשל בהרחקת משקיעים פוטנציאליים. זו פגיעה ביציבות של הפעולות הממשלתיות".

כרוניקה של אי־ציות

אף ש"שבירת הכלים" מול הרשות השופטת חריגה, אי־ציות של הממשלה להחלטות שיפוטיות אינו חסר תקדים. כפי שתיאר אהרונסון, רשויות ציבוריות לא פעם מתמהמהות בציות לצווים, מקיימות אותם חלקית או מתעלמות מהם.

במאמר בכתב העת משפטים, מזכירים אהרן גרבר ופרופ' יונתן גבעתי כמה מקרים כאלה. דוגמה מוקדמת היא החלטת הממשלה בשנות ה־50 שלא למלא אחר צו בג"ץ להשיב את עקורי אקרית ובירעם לכפרם.

מקרה נוסף אירע ב־1985, כשיו"ר הכנסת שלמה הלל נמנע מלציית לפסיקת בג"ץ שאפשרה לח"כ מאיר כהנא להניח הצעות חוק גזעניות. בג"ץ דחה את בקשת כהנא לאכוף את פסק הדין, בין היתר משום שהצו היה הצהרתי. ב־2004, בדיונים על קיצוץ בגמלת הבטחת הכנסה, בג"ץ חייב את המדינה לפרט את עמדתה לגבי הזכות לקיום בכבוד. העמדה לא הוגשה, והמדינה נמנעה מלהציג אמות מידה קונקרטיות.

מקרה טרי יותר התרחש ב־2020: יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין סירב להעלות להצבעה בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה־23, אף שבג"ץ הורה לו לכנס את הכנסת עד 25 במרץ. אדלשטיין התפטר, ובשל כניסת ההתפטרות לתוקף רק כעבור 48 שעות לא ניתן היה למלא את החלטת בג"ץ.

בג"ץ הגיב באופן חריג ומינה מיידית את ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ, ליו"ר במקום אדלשטיין. "במקום שבו מדובר בפגיעה חסרת תקדים בשלטון החוק, נדרשים סעדים חסרי תקדים", קבעה הנשיאה אסתר חיות.

המאבקים בין הרשויות לבשו גם ביטויים מילוליים. ב־2004, בעקבות אותן החלטות בג"ץ בעניין הקיום בכבוד, אמר יו"ר הקואליציה גדעון סער כי מדובר ב"הסגת גבול" וב"טירוף מערכות". בסיכום הדיון קבעה הכנסת כי היא מודאגת מ"גלישת" בג"ץ לתחומי הרשויות האחרות, והתריעה מפני "משבר חוקתי".

ב־2009 קרא ח"כ משה גפני לרבה של אשדוד שלא לציית לפסיקת בג"ץ שחייבה הענקת תעודת כשרות בניגוד לעמדתו - והרב אכן לא ציית. ב־2020, בדיון על חוק יסוד: הלאום, יו"ר הכנסת יריב לוין כתב כי החלטה שתתערב בהם תהיה "נעדרת תוקף". שנה אחר כך קרא ח"כ בצלאל סמוטריץ' "לא לציית לאבסורדים" של בג"ץ.

והיו גם קריאות דומות מהצד השני. ב־2018 תקפה יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון פסיקה שאפשרה את פינוי חאן אל־אחמאר. "שופטי בג"ץ ערלי הלב הכתימו לדיראון עולם את המוסד שהם מכהנים בו", כתבה במאמר ב"הארץ". "הגיעה שעה קשה, שבה יש לקרוא לאי־ציות ולהתנגדות אקטיבית, נחרצת ונחושה".

הקלף ששלפו השופטים

מה בית המשפט יכול לעשות כדי לגרום לממשלה לקיים את החלטותיו? אהרונסון מציג במאמרו כמה מענים: דחיית המועד לקיום ההחלטה; "ביוש" של הרשות בלשון שיפוטית חריפה; הטלת הוצאות; וחידוד הצו השיפוטי.

ומה לגבי ביזיון בית המשפט? כפי שהסברנו בעבר, זה לא כל כך פשוט. בפסיקה טרם הוכרעה השאלה האם ניתן לנקוט סנקציות לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד המדינה, שכן הקושי המיוחד הוא שעל בג"ץ אין ערעור, כך שמי שיוטלו עליו סנקציות לא יוכל לערער עליהן. ערכאות נמוכות יותר כן מטילות סנקציות גם על אישים ספציפיים ברשויות ציבוריות, כשלמשל ביהמ"ש המחוזי הטיל קנס יומי של 4,000 שקל על עיריית בני ברק וראשיה בגין עיכוב ביצוע פסק דין.

אבל זאת לא הבעיה היחידה. אהרונסון מוסיף ש"היות שהצעד של הממשלה הוא כרגע הצהרתי בלבד ולא אופרטיבי, אנחנו עדיין לא נמצאים במקום של פעולה לפי ביזיון בית המשפט".

אלא שהשבוע שופטי בג"ץ שלפו תמריץ מפתיע לקיום החלטות שיפוטיות. "ביחס לפעולתם של עובדי ציבור", כתבו השופטים, "לא למותר להעיר כי פעולת עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות, עלולה להוביל, במקרים המתאימים, לכך שהסדר החסינות האישית המוקנה מפני תביעות נזיקין - לא יחול".

במה מדובר? לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין, "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין".

אהרונסון מסביר: "עובדי מדינה עלולים לעשות טעויות שיכולות להסב לפרט נזקים. מה שההסדר הזה מבקש לעשות הוא למנוע חשיפה אישית של עובד המדינה לתביעות בגין נזקים שנגמרו מעבודתו, כשמי שנפגע עדיין רשאי להגיש תביעה נזיקית נגד המדינה. בית המשפט למעשה הבהיר שאי קיום פסק דין אינו חוסה תחת 'מילוי תפקידו השלטוני' של עובד הציבור. לכן, במקרים כאלה, ייתכן שההגנה שמעניקה החסינות מפני תביעות נזיקין לא תעמוד לזכות עובד הציבור".

עוד כתבות

טיסות של חברות התעופה השונות על הצג בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

כשרוחות המלחמה שוב סוערות, איך תבטחו את הטיסה לחו"ל

שוב הישראלים מוצאים את עצמם חוששים מהסלמה, באחד העיתויים המלחיצים ביותר - החופש הגדול והנסיעות המשפחתיות לחו"ל ● בפועל, יש שלוש דרכים מרכזיות לצמצם את הסיכון

קרן יקולב–צור (Dappas), טל שהם (Velocity), אביב שמני ( Limy.AI) / צילום: תמי בר-שי, רועי שיר, שירי גרופר

פיתוחי ה-AI שמנסים להפוך את החיים של אנשי השיווק והפרסום לקלים יותר

הסטארט-אפ Dappas מתמחה באריזות ממותגות לעסקים קטנים ● ב-Velocity מתאימים מודעות פרסום לשיחות שמתנהלות בכלי AI ● וב-Limy מאפשרים למפרסמים לדעת על מה סוכני בינה מלאכותית ממליצים

אתר בנייה (אילוסטרציה) צילום: Shutterstock

פינוי מחזיקים ושחרור תוכנית שנתקעה 15 שנה: 2 החלטות משמעותיות בענף הנדל"ן

בית המשפט המחוזי בבאר שבע אישר את פינוי מתחם בקעת קנאים ואימץ את עמדת רמ"י ● ועדת הערר המחוזית מרכז קבעה כי אין לעכב תוכניות נקודתיות בשל תכנון כוללני שטרם הבשיל ● ההחלטות צפויות להשפיע על עשרות הליכי פינוי ותוכניות בנייה נוספות

משרדי SK hynix / צילום: Shutterstock

ביקושי יתר של פי 7: ההנפקה הזו הולכת להתפוצץ

גורמים המעורים בהנפקת הענק הצפויה של SK Hynix אמרו לבלומברג כי היא זכתה לביקושי־יתר של פי 7 לעומת כמות המניות שהיא מתכננת למכור ● אם העסקה תתבצע בהתאם לשער הנעילה של המניה בבורסה בסיאול היום, ההנפקה צפויה להיות אחת הגדולות אי פעם, שנייה רק ל-SpaceX

שרגא ברוש / צילום: תמר מצפי

הנשיא הרצוג העניק חנינה לשרגא ברוש: שוחרר אחרי חודש וחצי במאסר

בעקבות חנינה שקיבל מהנשיא יצחק הרצוג, שוחרר שרגא ברוש מהכלא לאחר חודש וחצי של מאסר בלבד ● ברוש הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף מסמך, נידון לשנת מאסר בפועל

3 פסקי דין חדשים משרטטים את הגבולות / אילוסטרציה: Shutterstock

האם רישום בטאבו הוא סוף פסוק? 3 פסקי דין חדשים משרטטים את הגבולות

חתימה ללא הסבר, תביעות היסטוריות שהתיישנו ועסקאות עבר שלא נרשמו: בתי המשפט מבהירים מתי הרישום הרשמי במקרקעין יגן עליכם, ומתי המציאות בשטח תגבר על המרשם

עפרי פילץ / צילום: אילן בשור

גם אחרי הפסד של חצי מהתיק היא לא ויתרה על מניות בסיכון

עפרי פילץ התחילה להשקיע במניות בגיל 21 ואחרי חודשיים הפסידה 50% מהתיק ● זה לא הפריע לה להמשיך להשקיע במניות בסיכון, וגם לעודד חברות לפתוח תיק השקעות ● במה היא לא תשקיע לעולם, ובאיזה סקטור היא מאמינה בניגוד לטראמפ ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

חיסכון רפורמה בחסכונות? אולי עדיף לקרוא לזה מס חדש

הרפורמה בחיסכון רק פוגעת ● מערכות החדשות מותקפות ● ויצרנית השעונים ניצלה את המומנט ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

האם הזיכרונות שלנו אמיתיים? פיזיקאים חוזרים לדילמה בת מאה שנה

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

המרוויחות והמפסידות של גל ההנפקות בת''א עד כה / אילוסטרציה: Shutterstock

בצהרי היום התפרסם נתון שגרם למשקיעים בת"א לחייך והרגיע את תופי המלחמה

הצהרות הנשיא טראמפ שלחו גלי הדף ברחבי הכלכלה העולמית והקפיצו את מחירי הנפט, אך בבורסה המקומית נרשמת תגובה יחסית מתונה ● כלכלנים ואנליסטים מציינים כי בעוד שבישראל ישנם גורמים שממתנים את ההשפעה השלילית, השווקים צריכים להיות ערוכים לתנודתיות רבה בהמשך הדרך ● וגם: למה מדד הבנקים עולה בניגוד לרוב השוק?

יהודה בן אסאייג, יו''ר הקבוצה; ארי קלמן, מנכ''ל קבוצת מנורה; מיכאל קלמן, מנכ''ל חברת הביטוח / צילום:  יעל צור, נטי לוי

בכירי החברה שמנהלת 420 מיליארד שקל חשודים. המשקיעים דואגים יותר מהרגולטור

בצל הפרשייה הפלילית שבה נחקרים בין השאר בכירי הקבוצה שמנהלת 420 מיליארד שקל, בענף הביטוח והחיסכון כבר מכינים את הקרקע לפתות את לקוחותיה ● גורם בענף: "כל המתחרים יראו ללקוחות את הפרסומים" ● למה רשויות שוק ההון וניירות ערך לא בולטות באירוע?

דיון ועדת הכספים בכנסת (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

עימות חריף בין יועמ"שית הכנסת לאגף התקציבים סביב אישור העברות תקציביות בדיעבד

יועמ"שית הכנסת, שגית אפק, מאשימה את אגף התקציבים כי עיכב תקציבים למשרד ממשלתי בניסיון להפעיל לחץ לאישור העברה שכבר בוצעה, בניגוד לחוק ● באוצר דוחים את הטענות בחריפות ומדגישים כי מדובר בניסיון לכסות חריגה תקציבית חריגה ונקודתית של 7 מיליון שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שלומי יוסף, CANDO, Shutterstock

שתי חברות קטנות ומפסידות הנפיקו בתל אביב. מה לגבי היתר?

ירידות השערים בבורסה בחודש החולף קיררו את שוק ההנפקות הלוהט ושלחו חברות שכבר הגישו תשקיפים לבחון את צעדיהן מחדש (אביסרור, רפא, קיסו ועוד) ● למרות ההתקררות, שתי חברות קטנות שעדיין רושמות הפסדים השלימו לאחרונה הנפקה בת"א

המוסדיים הם הכוח העיקרי שמזיז את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המסר ששלח בנק ישראל, ולאן הולך הדולר?

שער הדולר עולה בימים האחרונים ומתייצב מעל רמה של 3 שקלים ● זאת, כתוצאה מהתלכדות גורמים ובראשם פעילות הגורמים המוסדיים שרוכשים דולרים ● בנק ישראל אמנם התערב בשוק במשורה, אך העביר מסר כי הגישה השתנתה ● מומחים מנתחים: לאן הולכים מכאן

דונלד טראמפ ורג'פ טאיפ ארדואן במפגש באנקרה / צילום: Reuters, Umit Bektas

היממה הדרמטית הזכירה לעולם: המלחמה במזרח התיכון לא קרובה לסיום

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיע לפסגת נאט"ו באנקרה ופתח ביממה שהחזירה את המלחמה באיראן למרכז הבמה ● במפרץ, האמירות של טראמפ הופכות למעשים: רצף הפצצות סגרו פעם נוספת את מצר הורמוז, והקפיצו את מחירי הנפט ● לאן הולכים מכאן?

רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: ap, Hussein Malla

ארדואן העניק מתנה לאורחיו בוועידת נאט"ו. מרביתם לא לקחו אותה

מתנה חריגה הוענקה בפסגת נאט"ו על ידי מארח הוועידה, נשיא טורקיה רג'אפ טאייפ ארדואן ● מנהיגי נאט"ו קיבלו אקדחים עם חריטה אישית, וחלקם השאירו אותם בשגרירויות מחשש להפרת חוקי היבוא של מדינתם

שי רקנאטי ואודי רקנאטי / איור: גיל ג'יבלי

אודי רקנאטי חוזר למרכז הבמה: האיש שמכר את אי.די.בי משתלט על מכבי ת"א

תמורת 50 מיליון דולר ששולמו עבור מניות משפחת פדרמן, הפכו אודי רקנאטי ובנו שי, שהוביל את המהלך, לבעלי שליטה במכבי ת"א כדורסל ● מדובר בעוד מהלך מפתיע של איש העסקים, שבעבר עזב את עסקי המשפחה וחזר - רק כדי למכור אותם

כיסוני תחרה דובונים / צילום: דניאל בן שושן

ברחוב הכי לא צפוי בתל אביב נולדה מסעדה מעולה

שני חברי ילדות החליטו לפתוח מקום דווקא ברחוב צ'לנוב האפלולי בדרום ת"א ● התוצאה: מסעדה קטנה, קסומה, מלאת אופי ורגש בצלחת

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

קופה ראשית וארץ נהדרת כובשות השבוע את פסגת הפרסומות הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי ושירה שטיינבוך, והפרסומת האהובה ביותר לבנק הפועלים ואירנה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במקום השני והצמוד באהדה נמצאים קופ"ח מאוחדת והטורטלים

מדד Russell 2000 היכה את מדדי המניות המובילים / צילום: Shutterstock

לא רק אנבידיה: המדד שעלה ב־20% בזכות מרוץ ה־AI

מדד Russell 2000 שכולל את המניות הקטנות בוול סטריט היכה את מדדי המניות המובילים בסיכום המחצית הראשונה של 2026 ● אנליסטים מסבירים זאת במרוץ ה-AI: "סיפור הרווחים של החברות הקטנות חזק, וזו רק ההתחלה", אך גם מתריעים מהסיכון של העלאת ריבית לעסקיהן