אחרי שבמשך עשרות שנים המשפחה שלהם מכרה שייט נהרות לקהל הישראלי והבינלאומי, השנה החליטו האחים שירי, 47, וגיא, 39, גורדון להחליף נתיב. במקום לשווק הפלגות של מפעילים זרים, כמקובל בשוק הישראלי, השניים בחרו לחכור ספינות נהר ולהפעיל אותן בעצמם תחת המותג "גורדון".
● פיתוחי ה-AI שמנסים להפוך את החיים של אנשי השיווק והפרסום לקלים יותר
● צביקה שווימר: "הרבה מהמתחרים רוצים לסכל לנו את הנפקת קרפור בבורסה"
"רצינו שליטה, ולא להיות תלויים בנותני שירות מבחוץ, או איזה גוף שיחליט שלא בא לו לעבוד איתנו", מסבירה שירי. "כשהספינה לא תחת שליטה שלך, אתה תמיד עובד בתוך גבולות שמישהו אחר קובע. אפשר לבנות מעטפת, אבל לא את הליבה. ברגע שרצינו להשפיע על כל מרכיב בחוויה, מתוכן ועד צוות, הבנו שאנחנו צריכים שליטה תפעולית מלאה. בנינו צוות, סגרנו חוזים ישירות מול נהגי אוטובוסים ויצאנו לדרך".
למה בעצם לחכור ספינות ולא לקנות אותן?
גיא: "לבנות ספינת נהרות מאפס עולה 35-40 מיליון אירו. רק לחברות ענק כמו רויאל קריביאן יש את ההון הדרוש לזה.
"אנחנו עובדים כמו מלון או חברת תעופה - מרביתם לא באמת קונים את הנכסים אלא חוכרים או שוכרים ל-5-10 שנים, בסוג של עסקת מימון. את מפעילה את הנכס והופכת אותו לשלך לחלוטין, אבל רק כלפי פנים, כי אסור לשנות שם של ספינה.
"אורך החיים של ספינה הוא 30 שנה, ובזמן הזה היא מספיקה לעבור בין 3-4 חברות. יש קרנות פרייבט אקוויטי שרואות בזה נכס מניב, או משפחות גרמניות, הולנדיות ושוויצריות שבעבר היו הבעלים של ספינות משא בנהרות, ועשו שיפטינג לספינות נהר. היום אחת החוזקות שלנו היא הקשר הישיר עם אותן משפחות, קרנות, בנקים ומספנות, שמאפשר לנו להיות יד ראשונה בחכירה ישירה.
"עסקה לשבע שנים מסתכמת ב-10-12 מיליון אירו. אנחנו חכרנו שתי ספינות לשנתיים, והשקענו בשיפוץ שלהן, ועוד ארבע ספינות לטווחים קצרים יותר של שבועות מפוזרים. היום יש לנו ספינות על הריין, הדנובה, פורטוגל, צרפת ו-וייטנאם".
עד כמה לקחתם סיכון?
"חכירה לעונה שלמה זה 30 שבועות, וזו עסקה גדולה וריסקית. זה כמו להיות סיטונאים שקונים חולצות, וחייבים למכור אותן. עד השנה שעברה קנינו שבוע פה ושבוע שם. עכשיו לקחנו עסקאות גדולות, והיינו צריכים להשקיע חצי מיליון אירו על מנת להתאים ספינה לצרכים שלנו.
"זה לא רק שיפוץ קוסמטי, אלא גם שיפוץ מיתוגי. הספינות לא ממותגות כישראליות, ואין עברית על הספינה. אנחנו לגמרי בינלאומיים".
כבר לא שטים על הנילוס
צריך לומר: ספינות נהר לא דומות לספינות קרוזים בים התיכון או בקריביים. הן קטנות יחסית, 70-80 חדרים בלבד, ועוגנות לרוב במרכזי הערים. "אם באניית ים יכולים להיות 3,000 אנשים, פה זה 120 איש בדרך כלל", מסבירה שירי. "בזמן השיט רואים את נופי אירופה חולפים לידך, בניגוד לים, שבמשך ימים שלמים אתה רואה רק מים".
כאמור, אין כיום חברה ישראלית נוספת שמחכירה ומפעילה ספינות נהר בעצמה. בעולם, לעומת זאת, פועלות חברות גדולות שמפעילות צי של עשרות ספינות. "גורדון תיירות" פועלים בעיקר באירופה, בכ-300 מסלולים שונים, לצד וייטנאם, קמבודיה ואפריקה, ובקרוב - אמזונס. את כל האופרציה מנהלים השניים מישראל, כשהם מחזיקים משרדים בבאזל ובארה"ב.
"עשינו גם מסלול על הנילוס עד ה-7 באוקטובר", מספרת שירי. "זה היה מוצר דגל, עם תוכנית טיול מופלאה, אבל זה נעצר. חברת התעופה המצרית לא חזרה לארץ, אז אין כרגע איך להגיע לקהיר. זו מגבלה טכנית, אבל אני לא חושבת שמישהו היה רוצה לנסוע לשם. אני מקווה שהיעד הזה יחזור".
המלחמה השפיעה גם עליכם.
שירי: "כשהשמיים נסגרים, אין לנו איך להוציא אנשים מהארץ. זו סיטואציה מאוד מורכבת. ב-7 באוקטובר אלף איש היו מתוכננים לעלות על הספינות, וברגע שהאסון קרה, בלי לחשוב פעמיים כל השותפים שלנו בעולם אמרו 'קחו את הכסף חזרה'. אבל מאז עברו שנתיים וחצי, התמיכה ירדה והסבלנות נעלמה".
איך הגבתם לזה?
שירי: "זה עניין עסקי. אנחנו שותפים טובים והוגנים, ומעריכים אותנו למרות שאנחנו מדינה בעייתית. אנחנו מנסים לשמור על קו עדין עם בקשות ההתחשבות שלנו".
גיא: "זה לא רגשי, כמו שזה אישי. אם לא היינו שחקן ראשי בתעשייה הזו עם 30 שנות ניסיון, לא היינו מקבלים את הגרייס. אבל בסוף זה עסק, ויש גבול לסבלנות".
ואז הגיע "שאגת הארי".
גיא: "כבר בינואר-פברואר כולם היו על הגדר, וחיכו לראות מה קורה. זו תחילת העונה, כולנו היינו באטרף, ובום. בוטלה כמות גדולה של טיולים. כדי להיות בענף הזה אתה צריך עצבים מברזל, ראש סופר יצירתי ויכולת שרידות".
שירי: "צריך הרבה אופטימיות".
גיא: "אנחנו דור שלישי בעסק, ושירי נכנסה 12 שנה לפניי. אנחנו מתורגלים במשברים ובמבצעים. יום אחד אתה בצמיחה אינסופית ומתכנן תוכניות, עשית הכול נכון, ולמחרת נעלם לך העסק. יש אנשים שאומרים 'ירדתי ב-20%-30%', אבל אצלנו זה אפס עגול ומוחלט".
"הכול על סטרואידים"
מה מאפיין קהל של שייט נהרות? לפי האחים גורדון, קודם כל הגיל: לרוב מדובר בבני 60 ו-70 פלוס, לצד מעט משפחות. הם פועלים מול ארבעה קהלים עיקריים - ישראלים מהארץ וישראלים ממיאמי, אמריקאים נוצרים ("הם קצת יותר צעירים מהישראלים"), דוברי רוסית ודוברי ספרדית.
שיט ממוצע באירופה נמשך שבוע, והמחיר עומד על 3,500 אירו לאדם, כולל טיסות, פנסיון מלא וטיפים. לצד מסלולי שיט רגילים, יש גם שיט של רוכבי אופניים, משפחות או ארגונים שממתגים חופשה לעובדיהם.
הבקשות המוזרות ביותר היו של "זוגות שנרשמו ביחד לשיט, ויומיים לפני כן אמרו שהם חייבים שני חדרים שונים, כנראה כי רבו. היה גם לקוח שכנראה שירת בחיל הים בצעירותו, ורצה לשבת עם הקפטן כל השיט, להפעיל יחד את הספינה".
מה האתגר הכי גדול שלכם?
גיא: "מדינת ישראל. מאז אוקטובר 2023 אנחנו חיים בחוסר ודאות מאוד גדול של מה יהיה מחר בבוקר, ונזהרים בכל פעילות עסקית. כולם מרגישים את זה בצורה כזו או אחרת, אבל אנחנו עוברים את זה על סטרואידים".
שירי: "החלטנו להתרחב מחוץ לישראל, אנחנו עם כמה עסקאות בקנה לשלוש-ארבע השנים הקרובות כדי להגדיל את הצי שלנו".
וכך, לצד הפעלת הספינות, לפני שנתיים נכנסו האחים כשותפים בחברת שיט אמריקאית, שבונה ספינות נהר המיועדות לשוק הכנסים והאירועים. "זו ספינה טכנולוגית שמותאמת לחתונות ולכנסים מקצועיים, ויש בה 60 סוויטות, חדרי ישיבות ואולמות. זה קונספט אחר לגמרי - אתה לא קונה שיט נהרות אלא וניו על הנהר, ועושה איתו מה שאתה רוצה", מספרת שירי.
"בחודש הבא (אוגוסט) נשיק באירופה את הספינה הראשונה, יש עוד שתיים בבנייה, ובימים אלה אנחנו מגייסים כסף לרביעית. התכנון הוא להגיע לעשר, וכבר יש לנו משקיעים מאוד כבדים מעולמות הנדל"ן והאירוח. זה תחום שצובר תאוצה בעולם, אבל לישראל הוא עדיין לא הגיע".
