גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

המשחק הפסיכולוגי שהמשקיעים לא מצליחים להפסיק לשחק

לקנות את מה שחם מרגיש כמו ההחלטה הנכונה באותו רגע, אבל לעיתים קרובות מדי זה נגמר בדמעות

קרנות ביטקוין. הניבו תשואות גבוהות בהרבה מאלה שהשיגו המשקיעים בהן / צילום: Shutterstock
קרנות ביטקוין. הניבו תשואות גבוהות בהרבה מאלה שהשיגו המשקיעים בהן / צילום: Shutterstock

המשקיעים ממשיכים לרדוף אחר ביצועים, אבל אף פעם לא מצליחים להשיג אותם.

הראיה העדכנית ביותר לכך מגיעה מקרנות הסל (ETF) המשקיעות בביטקוין. משקיעים נהרו לקרנות הללו כשהושקו בינואר 2024, אך הקרנות עצמן הניבו תשואות גבוהות בהרבה מאלה שהשיגו המשקיעים בהן. הסיבה לכך היא שרבים כל כך רכשו את הקרנות כשהמחירים היו גבוהים, ומכרו כשהם היו נמוכים, דפוס שחוזר על עצמו ומלמד הרבה יותר על טבע האדם מאשר על מטבעות קריפטוגרפיים.

איפה כדאי להשקיע כשהריבית יורדת: טיפ הזהב שעדיין עומד במבחן הזמן
סיטי הקפיץ את מחיר היעד, והחברה השלימה טיסה של 186% מהתחתית

כולנו יודעים שכל מטרת ההשקעה היא לקנות בזול ולמכור ביוקר, ובכל זאת עושים לא פעם את ההפך. ההתנהגות ההרסנית הזאת עולה למשקיעים מיליארדי דולרים במצטבר. אפשר להתגבר עליה, אבל רק אם מביטים בכנות במראה ומתחייבים להשתנות.

איך ייתכן שמשקיעים משיגים ביצועים גרועים יותר מהקרנות שבהן הם משקיעים? התשואות המדווחות של השקעה מניחות שרכשתם אותה בתחילת תקופת המדידה, החזקתם בה עד סופה, ולא הוספתם או משכתם ממנה כסף לאורך התקופה. הנתונים האלה מלמדים כיצד ההשקעה עצמה התנהגה - לא כיצד התנהגו המשקיעים. וכבני אדם, אנו נוטים להימשך להנאה ולברוח מכאב.

קחו את הדוגמה הטרנדית של קרנות הסל העוקבות אחר ביטקוין. המטבע הדיגיטלי נסחר בכ־46 אלף דולר כשכמעט תריסר קרנות כאלה הושקו ב־11 בינואר 2024. עד 30 ביוני השנה מחירו כבר עמד על 58.7 אלף דולר.

אז אפשר להניח שהמשקיעים בקרנות האלה השיגו תשואות יפות, נכון? ממש לא.

חלקם כנראה גרפו רווחים נאים באחת מהקרנות הללו, אם תזמנו את העסקאות שלהם בדיוק בזמן. אולם כקבוצה, המשקיעים בקרנות האלה נהגו להזרים אליהן עוד כסף לאחר תקופות של ביצועים חזקים, ולמשוך כספים לאחר תקופות של תשואות חלשות. כך הם החמיצו חלק גדול מעליות השערים, אך מימשו הפסדים כשהמחירים ירדו.

בסך הכול, המשקיעים בגל הראשון של קרנות הביטקוין האלו רשמו הפסד ממוצע של 5.8% בשנה, כך מעריך ג'פרי פטק, אנליסט במורנינגסטאר, שכתב בהרחבה על התופעה.

בין אוקטובר 2024 לינואר 2025, כשמחיר הביטקוין זינק מעבר ל־100 אלף דולר, המשקיעים הזרימו לקרנות הסל הללו סכום עצום של 20.7 מיליארד דולר. כאשר מחיר הביטקוין צנח בפברואר ובמרץ 2025, הם משכו מהן יותר מ־3.6 מיליארד דולר. לאחר מכן, בין מאי ליולי 2025, כשמחיר הביטקוין שוב טיפס מעל 100 אלף דולר, המשקיעים הזרימו לקרנות הללו עוד 15.7 מיליארד דולר.

בין נובמבר 2025 למאי השנה, כאשר מחיר הביטקוין צנח ביותר מ־30%, המשקיעים משכו 6 מיליארד דולר מקרנות הסל הללו, ובכך קיבעו את הפסדיהם.

כשלים שקדמו להמצאת הביטקוין

ברבעון השני של 2026, "ראינו מכירות אגרסיביות גם לאחר שהשוק כבר נסוג באופן משמעותי", אומר מאט הוגן, מנהל ההשקעות הראשי בחברת ניהול הנכסים Bitwise. זו מנהלת כמה קרנות על מטבעות קריפטוגרפיים, ובהן ביטווייז ביטקוין, המנהלת נכסים בהיקף של 2.5 מיליארד דולר והושקה בינואר 2024.

"גל המכירות האחרון נראה קצת כאילו המשקיעים פשוט הרימו ידיים בדיוק בתחתית", הוא אומר. "התגובה האידיאלית של משקיעים לטווח ארוך [שמאמינים בביטקוין] הייתה לאזן מחדש את התיק ולהגדיל את החשיפה שלהם".

אני כותב על פער ההתנהגות הזה עוד הרבה לפני שביטקוין בכלל היה קיים. ולא רק משקיעים פרטיים משיגים ביצועים נחותים מאלה של ההשקעות שלהם, גם יועצים פיננסיים ומוסדות גדולים נופלים בכך.

למה כל כך קשה להפסיק את ההתנהלות הזו? קניית קרן לאחר שמחירה עלה היא הדבר הטבעי לעשות. היא גורמת להרגשה טובה, משום שהעלייה במחיר נתפסת כאישור לכך שקיבלתם את ההחלטה הנכונה. גם מכירה לאחר ירידת מחיר, או הימנעות מרכישת יחידות נוספות, מרגישה טבעית, כשמפחדים להפסיד עוד כסף.

בינואר 2024 היה ברור שקרנות הסל על ביטקוין ייצרו ביקוש עצום שיעלה את המחיר. "זה התאים לאינטואיציה של המשקיעים", אומר פטק. מה שהיה פחות ברור הוא שהמחיר כבר עלה מראש, מתוך ציפייה לאותו ביקוש נוסף.

"הנרטיבים האלה מתגבשים, ואנשים פשוט לא מצליחים לעמוד בפניהם. פעם אחר פעם הם מובילים אותם לאותה טעות", אומר פטק.

למשקיעים קשה ללמוד מהטעויות שלהם משום שהם נוטים לייחס חשיבות מעטה מדי למזל, להפריז בחשיבותה של המיומנות, ו"לייחס משמעות מופרזת למה שייתכן שאינו אלא צירוף מקרים", אומר אלכס אדמנס. אדמנס, פרופסור למימון בבית הספר לעסקים של לונדון, הוא מחבר הספר The Madness of Markets: Why Smart Investors Make Crazy Decisions and How to Exploit Them שעתיד לראות אור.

בנוסף, לדבריו, אנחנו גם "אוצרים" את המשוב שאנחנו מקבלים על ההחלטות שלנו.

ייתכן שתתמקדו ברווח שהפקתם מאותה עסקה, מבלי לבדוק בכמה יותר הייתם יכולים להרוויח אילו פשוט החזקתם בקרן מחקה. וגם אם בסופו של דבר מכרתם בהפסד, אתם עשויים לומר לעצמכם שמישהו שכנע אתכם למכור מוקדם מדי או מאוחר מדי, ושבפעם הבאה לא תחזרו על אותה טעות .

"המשקיעים מייחסים את הרווחים שלהם למיומנות, אבל את ההפסדים הם תולים במזל רע", אומר אדמנס.

הקצאות מושכלות לנכסים המועדפים

איך אפשר לצמצם את הפער בין התשואה שמניבות ההשקעות שלכם לבין התשואה שאתם משיגים בפועל? קודם כול, ספרו את כל העסקאות שביצעתם, לא רק את המוצלחות שבהן, והשוו את הביצועים שלכם למדד שוק רחב. ובכל פעם שמתעורר בכם הדחף להמר, עשו זאת באמצעות חשבון "כסף למשחק" נפרד משאר תיק ההשקעות שלכם.

אבל עדיף בהרבה להקצות מאשר להמר. אם אתם משקיעים כסף על סמך גחמות ותחושות בטן, סביר שגם תמשכו אותו בחזרה מאותה סיבה. במקום זאת, קבעו שיעור קבוע מהתיק והיצמדו אליו.

חושבים שמניות בתנודתיות נמוכה הן גידור שמוערך בחסר מפני מניות הטכנולוגיה המנופחות? הקצו להן למשל 5% מהכסף שלכם באמצעות קרן סל לתנודתיות נמוכה. באמת מאמינים שביטקוין ישנה את עולם הפיננסים? הקצו לו 1% מהתיק.

כאשר ההשקעה שלכם יוצאת מהאופנה ושוויה יורד אל מתחת לשיעור היעד שקבעתם, רכשו ממנה מספיק כדי לחזור להקצאה הרצויה. וכשהיא שוב מתחממת, מכרו ממנה מספיק כדי להחזיר אותה לשיעור היעד. עשו זאת באמצעות חשבון החיסכון הפנסיוני שלכם, שבו העסקאות אינן יוצרות חבות במס.

ומעל הכול, זכרו: כשאתם רודפים אחרי מה שחם בשוק, הדבר היחיד שכמעט בטוח שתקבלו הוא כוויה.

כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.

עוד כתבות

נתניהו מתרכז באיזנקוט, אבל מתברר שיש עוד מישהו שנושף בעורפו

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: במבט ראשון לא ניכר שינוי, אבל המהפך מתגלה כשיורדים לפרטים

אילו הטבות מסתתרות אצל יזמי הנדלן / איור: Shutterstock

לא מבצעי מימון: השיטות החדשות לעידוד הרוכשים לחזור לשוק הנדל"ן

הקיפאון בשוק הנדל"ן מוביל את היזמים לשכלל את ההטבות שניתנות לקונים, ותנאי תשלום נוחים כבר ממש לא מספיקים ● "ככל שהאתגרים בענף יימשכו, סביר שיותר יזמים ינסו להציע פתרונות שנוגעים בכאב התזרימי של הרוכשים בצורה אמיתית ולא מלאכותית"

לונדון / צילום: Shutterstock

גל מכירות הטכנולוגיה הגיע לאירופה: מניות השבבים ביבשת צונחות בפתיחה

שבוע המסחר מסביב לעולם נפתח הבוקר בסימן המתיחות הגאו-פוליטית ועונת הדוחות ● לחץ בפתיחת המסחר באירופה: מדד הדאקס והקאק נצבעים באדום, כאשר ענקיות המוליכים למחצה ASML ואינפיניאון מובילות את המגמה השלילית ● ירידות שערים באסיה, הקוספי ננעל בירידה של כ-8.9% ● בוול סטריט צפי לירידות שערים של עד 1.2% ● החשש ממשבר אספקה מקפיץ את הנפט ב-3.7% ● SK Hynix  וסמסונג צנחו

צילום: Shutterstock

פס"ד תקדימי: הוועדה המקומית לא תוכל להגביל מכירת דירות בקרקע ציבורית

הוועדה המקומית בקריית אתא ביקשה להגביל חברה שבונה מעונות סטודנטים, כך שלא תוכל למכור את הקרקע לכמה בעלים ● בית המשפט המינהלי בחיפה פסק כי לוועדה אין סמכות לעשות זאת

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

דוח חדש: משרות פיתוח התוכנה בארה"ב עלו בכ־15% מאז השקת קלוד קוד ב־2025

בדוח מדגישים כי אין בכך כדי להוכיח שכלי ה־AI החדשים הם שגרמו לעלייה בביקוש, אולם מציינים כי העיתוי בין התפשטותם של כלי Agentic AI לבין ההתאוששות בגיוסי מפתחי תוכנה בולט במיוחד

פרויקט התחדשות עירונית / צילום: Shutterstock

“יביא לטלטלה בשוק”: הוגש ערעור על פסק הדין שעורר סערה בענף ההתחדשות העירונית

בית המשפט המחוזי קבע כי חלוקת תמורות אחידה בין דירות בגדלים שונים אינה שוויונית, וחייב את היזם לשלם דמי איזון לבעלת דירה גדולה ● בעלי הדירות בפרויקט מערערים לעליון ומזהירים מפני השלכות רוחב על ענף ההתחדשות העירונית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה נשכחת מאחור

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● במקומן מאיצה הממשלה חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

יואלי אור, מנכ''ל ומייסד שותף קאנדו דרונס / צילום: בועז צרפתי

סמח"ט גולני לשעבר הנפיק חברת רחפנים קטנה בבורסה, והוא בטוח: "אין סיכון למשקיעים, השוק רותח"

תא"ל (במיל') יואלי אור, שייסד את קאנדו דרונס, שוטח את החזון שלו לתחום החם בשווקים ובשדה הקרב: "מה שהתחיל בשוק הביטחוני יעבור בשנים הבאות לשוק האזרחי" ● על השותף רמי לוי: "נותן אומץ ויציבות" ● ולמרות הפסדים והערת "עסק חי" בדוחות, הוא טוען: "שוק הרחפנים נמצא בשלב הכי רותח שלו, ואין עוד חברה בשוק שדומה לנו"

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

הפיזיקאים שמערערים על כל מה שידוע לנו על היקום

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

מכוניות חשמליות בטעינה / צילום: Shutterstock, Scharfsinn

בהנחה של עד 60%: האם זה הזמן לרכוש רכב חשמלי משומש, וממה להיזהר

עשרות אלפי כלי רכב חשמליים שעדיין נמצאים באחריות, זורמים לשוק המשומשות לאחר שספגו ירידת ערך דרסטית ● עבור הנהג הישראלי מדובר בהזדמנות מצוינת לחסוך בעלויות השוטפות - בתנאי שמכירים את האותיות הקטנות: החל מרצף טיפולים מתועד ועד מצב הסוללה

הסנאטור לינדזי גרהאם / צילום: ap, Meg Kinnard

תומך נלהב של ישראל, מתנגד חריף לאיראן: הסנאטור לינדזי גרהאם הלך לעולמו במפתיע

הסנאטור הוותיק, שהלך לעולמו בסוף השבוע בגיל 71, היה במשך יותר מ-30 שנה מן הדמויות שעיצבו את מדיניות החוץ של המפלגה הרפובליקאית ● עבור ישראל הוא ייזכר לא רק כפוליטיקאי אמריקאי בכיר, אלא כאחד הקולות הבולטים והנאמנים ביותר שפעלו למען חיזוק הברית בין ירושלים לוושינגטון

יונתן קולבר, אלפרד אקירוב, שמואל חרל''פ / צילום: ענבל מרמרי, כדיה לוי, כפיר זיו

אנשי העסקים שמציגים: פגישה עם איזנקוט וערבות של מיליון שקל

מבט ברשימות הערבים למפלגות החדשות מגלה את אותם אנשי עסקים שמתייצבים בכל מערכת בחירות מחדש - פעם לצד גנץ, פעם לצד סער והפעם עם איזנקוט או בנט ● אלפרד אקירוב ושמואל חרל"פ לא לבד: התורמים הסדרתיים שמנווטים מיליוני שקלים מדברים

תעמולה אנטי־ישראלית בטהרן. אבל בלי תקיפה (כרגע) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

איראן מכוונת לבטן הרכה של האמריקאים, וזאת לא ישראל

סבב התקיפות האחרון של איראן לא כולל את ישראל ● הסיבות לכך רבות, בהן הפגיעה ביכולות התקיפה של הרפובליקה האיסלמית והיקף הנזק מהמלחמה, שמוערך בכ־270 מיליארד דולר ● אבירם בלאיש: החישוב של האיראנים הוא "מה זול לנו ומה יקר לאמריקאים"

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק בהיקף המשכנתאות בחודש יוני; גידול בביקושים למסלולי הפריים

לפי בנק ישראל, ביוני 2026 נלקחו משכנתאות בהיקף של 11.1 מיליארד שקל, החודש הרביעי בגובהו בארבע השנים האחרונות ● הורדות הריבית האחרונות תורמות לחיזוק מסלולי הפריים במשכנתאות

נשים ערביות / אילוסטרציה: Shutterstock, freevideophotoagency

92 מיליון שקל פחות: הממשלה תקצץ בתוכנית שילוב ערבים בתעסוקה

תוכנית "ריאן", שהעבירה הכשרות תעסוקתיות למעל 160 אלף משתתפים מהחברה הערבית, נמצאת בסכנת סגירה ● הסיבה: יוזמה של השרים מאי גולן ואיתמר בן גביר להעביר כסף מתוכנית החומש לחברה הערבית לתקציבי משטרה למלחמה בפשיעה

דן ברמי, אור עופר, עומר כילף / צילום: יח''צ, איל יצהר

סיטי הקפיץ את מחיר היעד, והחברה השלימה טיסה של 186% מהתחתית

במדור הישראליות בוול סטריט של גלובס, בדקנו את התנועות הבולטות של סוף השבוע: ● החברה שרשמה זינוק של 186% מהשפל וזכתה להקפצת מחיר היעד מצד בנק ההשקעות סיטי ● מניית חברת ה-AI למלחמה בפייק ניוז שקרסה ב-21% נוספים בעקבות דיווח על גיוס הון מופחת ● וגם: חברת האוטוטק אינוויז מסתערת על שוק הרחפנים ומצרפת לדירקטוריון את מנכ"ל רפאל לשעבר

תוכנית The Gateway של שובל / הדמיה: משרד אדריכלים לברס טבועני לונדון וגיל חלמיש

בדרך למגדל הגבוה בצפון: בחיפה מקדמים מיזם פינוי־בינוי עם 65 קומות

התוכנית של קבוצת שובל מאפשרת פינוי־בינוי של מתחם עם מבנים ישנים בני 4 קומות ו־128 דירות והפיכתו ל"שער הדרומי" של המע"ר בחיפה, עם מגדלים בן 65 ו־51 קומות ● הדרך לאישור עוד רחוקה, שכן התוכנית ממתינה בין היתר להכרזתה כמתחם פינוי-בינוי ע"י הרשות להתחדשות עירונית

אמיר קטאר לשעבר חמד בן חליפה אל ת'אני / צילום: ap, Hatem Moussa

האיש שהביא את חמאס לדוחא הלך לעולמו

חמד בן חליפה אל-ת'אני, האמיר לשעבר שהפך את קטאר לשחקנית מפתח בעולם הערבי והבינלאומי, מת בגיל 74 ● הוא היה בעל מערכת יחסים עמוקה עם גורמים אסלאמיסטיים וסלל את הדרך של בכירי חמאס לקבל מחסה בדוחא בירת קטאר

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה

מאבקי כוח בקואליציה, לחץ חרדי ושינויים של הרגע האחרון מאיימים לטרוף את הקלפים בשוק השידורים ● מה הרפורמה מבקשת לעשות, ומי צפוי להרוויח ממנה? ● המשרוקית עושה סדר