גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

מתחת לרדאר: באוצר מכינים את הקרקע למהפכת מס. זו הסיבה

השינויים הטקטוניים בהייטק העולמי והישראלי בצל מהפכת ה-AI, שכוללים פיטורים וצמצום משרות, הביא את משרד האוצר להיערך לתרחיש שבו הכנסות המדינה ממסים ייפגעו דרמטית ● המס על ההון יגדל, וגם מס החברות? מומחים משרטטים את האפשרויות שעל הפרק

הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: יוסי זמיר
הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: יוסי זמיר

בפברואר 2017 ביל גייטס הדהים את העולם כשהציע להטיל מס על רובוטים. "אם כיום פועל מייצר ערך של 50 אלף דולר למפעל, ההכנסה שלו ממוסה ומשמשת למימון הוצאות המדינה. אם רובוט מחליף פועל, הייתי רוצה לחשוב שהוא ימוסה באותה רמה", אמר אז. במרוצת השנים מאז ועם הכניסה לעידן הבינה המלאכותית, הרעיון הזה לא קנה אחיזה, אבל הסוגיה של עדכון מערכת המס לשינויים בכלכלה מעסיקה גופים בינלאומיים רבים - וכעת גם את משרד האוצר בישראל.

תושב חוזר הגיע להסדר עם רשות המסים, ואז היא התחרטה. ארבע פעמים ברצף
סיכום חסוי, סכומי עתק: המאבק על תקציב הביטחון רק נדחה לממשלה הבאה

משרד האוצר מקדם מדיניות מס חדשה בעקבות ההתפתחויות בענף ה־AI. במסגרת קול קורא של אגף הכלכלן הראשי, המשרד מבקש מהציבור התייחסויות לאופן הרצוי של גביית המס בעידן החדש, כשמצד אחד באוצר רוצים לשמור על כושר התחרות של ישראל בתחום, ומצד שני רוצים להבטיח את המשך הכנסות המדינה, גם תחת שינויים כאלו. בין ההצעות שצפויות לעלות ולהבחן: מע"מ על שירותים דיגיטליים והגדלת הנתח של מס החברות מכלל המסים.

מיסוי ככלי לתמריץ חיובי

בעבודה שתגובש בתוך 90 יום מבקשים באוצר לבחון כיצד יראו שוק העבודה, הפעילות הכלכלית, ההשקעה במשק ודפוסי הצריכה בתרחישים שונים ובנקודות זמן שונות בעשור הקרוב בעקבות התפתחות ה־AI, זאת כדי להבין מה יהיה תמהיל מקורות ההכנסה ממסים ומכך להתאים מדיניות מס לעידן החדש. ואולם, מדגישים באוצר כי המטרה היא לא רק לשמור על הכנסות המדינה ממסים אלא גם להשתמש במיסוי ככלי לתמריצים חיוביים שישמרו את התחרותיות במשק.

כך למשל, ייבחנו תרחישים שונים הקשורים לשוק העבודה: היקף ומבנה הביקוש לעובדים ובפרט בענפי ההייטק שעובדיו משלמים כשליש ממס ההכנסה בישראל; היעלמותן של משרות ויצירת משרות חדשות; חלוקת ההכנסות ומערכת המס בין מיסוי הון למיסוי על עבודה; וכיצד סוכני AI שישפיעו על החלפת מטלות אנושיות ישפיעו על התפלגות השכר. כן תבחן שאלת התחרות על כוח האדם ובחינת הערך המוסף של ישראל בנושא והערך של מיקומו הפיזי של העובד לעומת הנוכחות המסחרית של החברה.

סוגיה נוספת שתעסיק רבות את האוצר היא סוגיית הקניין הרוחני וההשקעות: איזו סביבת מיסוי נדרשת כדי לשמר בישראל קניין רוחני; חשיבות ההון הפיזי כמו חוות שרתים והקרבה שלהם לפעילות המחקר והפיתוח והמטה של החברות; בחינה של מודלים עסקיים חדשים לגמרי כמו כריית נתונים ושילוב סוכנים אוטונומיים ואיך הן ישפיעו על הפירמות ועל המדינה; וכיצד ניתן להתיחס למשאבי התשתיות והאנרגיה העצומים הנדרשים והיחס ביניהם ובין הקניין הרוחני.

עוד נושא לא פחות חשוב הוא פעילותה של ישראל בנושא המיסוי במסגרת כללי המשחק הבינלאומיים. כך למשל, מדיניות המס של ישראל תצטרך להשתלב יחד עם מדיניות ה־OECD. בנוסף, רק לאחרונה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים כי יטיל מכסים על מדינות שימסו חברות טכנולוגיה אמריקאיות, ואולי בכלל לישראל עדיף שלא לעצב מדיניות מס אלא לאמץ מדיניות שתותווה בהמשך. הסוגיה מסתבכת עוד יותר כשמדובר בשירותים חוצי גבולות וביכולת להסיט רווחים למקלטי מס.

צוות הבחינה מונה לבקשת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', והוא פרסם קול קורא לארגונים ומומחים להציע הצעות. סמוטריץ' כתב לכלכלן הראשי שמואל אברמזון כי "מדיניות המיסוי היא כלי מרכזי בידי המדינה לעיצוב סביבה המעודדת חדשנות. ה־AI מחוללת דפוסי פעולה חדשים: חברות עתירות קניין רוחני, רזות בכוח אדם ונשענות על סוכנים אוטונומיים, המפיקות ערך כלכלי ביעילות גבוהה יותר. מערכת המס הישראלית הקיימת לא עוצבה עבור מודלים אלו. נדרשת היערכות מיסויית שתעודד הקמת חברות מבוססות AI בישראל, תמשוך חברות וקניין רוחני לשטחה, ותמנע הגירתן למדינות מתחרות".

לצד זאת, שר האוצר מנה גם אתגר משלים: "שחיקה פוטנציאלית של בסיסי המס המסורתיים". זאת משום שהכנסות המדינה נשענות על מיסוי הכנסה מעבודה, מסי צריכה ומסי חברות המממנים את השירותים הציבוריים. "ככל שסוכני בינה מלאכותית יחליפו מטלות אנושיות בהיקף משמעותי, חלקם של העובדים בתוצר עלול להצטמצם ועמו הכנסות המדינה ממיסוי שכר".

מה קורה בעולם

ואכן, במדינות העולם הנושא עוד נמצא בחיתוליו. אין הטלת מס מיוחד על AI אבל כן קיימת היערכות כמו מיסוי גלובלי לחברות רב־לאומיות גדולות, מיסוי חברות בינלאומיות לפי המקום שבו נוצר הערך הכלכלי, וכן מיסוי של פלטפורמות דיגיטליות. לעומת זאת, יש מדינות רבות שבהן נהוג להעניק תמריצים והטבות במס כדי למשוך השקעות בתחום.

אפרת בכר־נתנאל, מנכ"לית מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, מספרת לגלובס שהמכון כבר עובד על נייר עמדה שתוגש לאוצר. לדבריה מדובר בעבודה שמקדימה את זמנה ביחס לעולם, ושאמנם יש מגמות ויוזמות שבוחנות שינויי מס, "אבל חשוב גם להבין מה לא ממסים כדי ליצור תמריצים". לדבריה, כתוצאה מהגדלת ההכנסות שתייצר ה־AI ניתן יהיה להגדיל את שיעור מס החברות מסך המסים וכן לבצע שימוש בכלי המע"מ - "זאת כדי להבטיח שהתועלת המיסויית תהיה בצריכה ולא ביצירת הערך. זה עונה על הקושי הגדול במיסוי שירותים דיגיטליים ונכסים בלתי מוחשיים".

"המע"מ בישראל לא גבוה וניתן להעלותו ולהטילו על שירותים דיגיטליים ונכסים וירטואליים, אבל זה נושא שנמצא בתחילת הדרך וצריך לוודא שלא יוצרים נטל בירוקרטי, נטל מס כפול או מוגזם", מציעה בכר־נתנאל. "צריך להבין איפה נוצר הערך, כמה בני אדם נדרשים לייצר אותו והאם ניתן למסות בכלים הקיימים היום או שצריך לבחון שכבות מס נוספות. ישראל צריכה להיות בחזית אבל לא לבד, כי אם היא תהיה קיצונית מדי העולם יגיב לזה בצורה שעלולה להיות לא רצויה".

"השוק קורס לתוך עצמו"

הנושא רלוונטי במיוחד לישראל, שמחצית התוצר שלה בשנה האחרונה הגיע מפעילותן של חברות העוסקות ב־AI. "אני חושבת שמה שקורה בהייטק הוא סנונית ראשונה. ההייטק הכי רווחי למשק כי הוא מייצא והמדינה לוקחת מס על היצוא, וגם כי יש בו משכורות גבוהות. אבל יהיו עוד הרבה חברות כמו בייס 44 שיודעות לייצר הכל מאדם אחד או צוות של שניים־שלושה, ושם אין רווח ממס על שכר", אומרת בכר־נתנאל.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירה ששוק העבודה עובר שינוי מהותי: "השוק קורס לתוך עצמו כי ה־AI מעלימה את המושג 'זמן', כבר לא ניתן למדוד פרודוקטיביות דרך זמן. הערכות שמרניות מדברות על כך שכ־20% ממקומות העבודה ייסגרו בתוך כחמש שנים והיתר יחליפו או יתאימו משרות".

לדבריה, המגמה תקרה גם בישראל "אבל ייתכן שלאט יותר. ברור שאם אירוע כזה מתרחש הוא משנה מהיסוד את מערכת המס ונראה שבממשלה מבינים את זה. ייתכן שרואים שם עוד דברים כמו חברות שנרשמות מחוץ לישראל, רמת השקעות, ייסוף השקל ומבינים שהסתמכות המדינה על אקזיטים לא תחזיק מעמד ושצריך לחשוב על האירוע כמאקרו־כלכלי. בעולם כבר בוחנים איך מתמודדים עם חברות ה־AI שמציעות לעסקים סוכנים במקום עובדים, ואיך למסות את אותו מקטע ש'נעלם' מהשוק".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה נשכחת מאחור

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● במקומן מאיצה הממשלה חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

מייקל קוהאן, בעלי קוהאן פרופרטיז / איור: גיל ג'יבלי

שליש מהכסף שגייסו שתי חברות אג"ח זרות שהסתבכו - מבית השקעות אחד

פעמיים בחודשיים: בדיקת גלובס מגלה כי בית ההשקעות מור אחראי לנתח ניכר מהכספים שגייסו שתי חברות האג"ח שהסתבכו ● הגופים שנפגעו מצניחת האג"ח, הרווחים העצומים של חתמי ההנפקה מאי.בי.אי, ואיפה (שוב) היו רשות ני"ע וחברת הדירוג

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

הפיזיקאים שמערערים על כל מה שידוע לנו על היקום

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

דוח חדש: משרות פיתוח התוכנה בארה"ב עלו בכ־15% מאז השקת קלוד קוד ב־2025

בדוח מדגישים כי אין בכך כדי להוכיח שכלי ה־AI החדשים הם שגרמו לעלייה בביקוש, אולם מציינים כי העיתוי בין התפשטותם של כלי Agentic AI לבין ההתאוששות בגיוסי מפתחי תוכנה בולט במיוחד

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה

מאבקי כוח בקואליציה, לחץ חרדי ושינויים של הרגע האחרון מאיימים לטרוף את הקלפים בשוק השידורים ● מה הרפורמה מבקשת לעשות, ומי צפוי להרוויח ממנה? ● המשרוקית עושה סדר

בר רפאלי, ד''ר ענבל גת, ד''ר שירה אור / צילומים: אייל נבו, אלון שפרנסקי, יחצ

מיזם הלונג'ביטי החדש שגייס את בר רפאלי

בר רפאלי, ד"ר ענבל גת, ד"ר שירה אור והיזם ערן אור משיקים את חברת המד-טק והקוסמטיקה Factor X, המתמחה בלונג'ביטי ● וגם: לוריאל ישראל עברה למשרדים חדשים בנתניה, ובזק שלחה משלחת עובדים לפולין כחלק ממסורת החברה ● אירועים ומינויים

תעמולה אנטי־ישראלית בטהרן. אבל בלי תקיפה (כרגע) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

איראן מכוונת לבטן הרכה של האמריקאים, וזאת לא ישראל

סבב התקיפות האחרון של איראן לא כולל את ישראל ● הסיבות לכך רבות, בהן הפגיעה ביכולות התקיפה של הרפובליקה האיסלמית והיקף הנזק מהמלחמה, שמוערך בכ־270 מיליארד דולר ● אבירם בלאיש: החישוב של האיראנים הוא "מה זול לנו ומה יקר לאמריקאים"

ניתוח חברה - כפרית / צילום: יח''צ

חוסן מקומי, צמיחה עולמית: ההזדמנות שטומנת חברת התעשייה הקיבוצית

חברת התרכיזים לתעשיית הפלסטיקה התאוששה מהפגיעה הכואבת ב־7 באוקטובר, ורצה הלאה לגיוון הפעילויות ותחומי ההתמחות שלה ולהתרחבות גלובלית מסקרנת ● כיצד היא מגדרת מפני התחזקות השקל, והאם המהלכים שלה הם יותר משינויים קוסמטיים? ● ניתוח חברה, מדור חדש

פגיעת כטב''ם אוקראיני בבית זיקוק רוסי / צילום: Reuters, VANTOR

אוקראינה תקפה בלב רוסיה, ואלה חדשות טובות לשתי חברות ישראליות

תקיפות אוקראיניות ברוסיה בחודש האחרון השביתו חלקית את בתי הזיקוק של רוסיה ● כאחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, ההשבתה משאירה ואקום בשוק העולמי, שגם בזן ובז"א נכנסות אליו ● אבל לשינוי בשוק יש גם מחיר יקר לצרכנים

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

מינוי שני תוך שעות ספורות: זה מי שצפוי להתמנות ליו"ר המטרו

אחרי תשעה חודשים ללא יו"ר קבוע, ועדת האיתור במשרד התחבורה בחרה באבי חליבה לעמוד בראש רשות המטרו, הגוף שאחראי על קידום פרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה ● המינוי מצטרף לקידום מינויו של אבנר פלור ליו"ר רכבת ישראל מוקדם יותר היום, ימים ספורים לפני פיזור הכנסת הצפוי

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רשות שוק ההון עולה שלב במאבק במשיכת חסכונות פנסיוניים

רשות שוק ההון במהלך רחב למאבק בתופעת שידול למשיכה מוקדמת של כספי פנסיה ● הגופים המוסדיים יחויבו בשורת צעדים אקטיביים טרם אישור כל בקשת משיכה ● משמעות המהלך היא כי רשות שוק ההון תקשה על גופים שמנסים לשדל למשוך מוקדם את כספי הפנסיה

אבנר פלור עם שרת התחבורה מירי רגב / צילום: דוברות משרד התחבורה

מקורב למירי רגב ימונה ליו"ר רכבת ישראל

ועדת המינויים אישרה היום את כהונתו של אבנר פלור, המשנה למנכ"ל רכבת ישראל, כדירקטור בחברה, זאת לאחר שנים ארוכות שעבד במשרד התחבורה ונחשב לאיש אמונה של השרה רגב

הנפקת חברת SK HYNIX / צילום: Reuters, Angelina Katsanis

ההנפקה הזרה הכי גדולה בהיסטוריה של וול סטריט, הקשר לישראל והצפי להמשך

חברת שבבי הזיכרון SK Hynix גייסה כ־26.5 מיליארד דולר בוול סטריט והפכה להנפקה הזרה הגדולה אי־פעם ● החברה הקוריאנית נהנית מזינוק במכירות ובמחירי המכירה עקב הביקוש העצום לרכיבי זיכרון עבור תשתיות AI ● וגם: המוסדי מישראל שהשקיע בה טרם ההנפקה

עופרה שטראוס / צילום: איל יצהר

בית ההשקעות וענקית המזון שנכנסו לרשימת הגורמים הריכוזיים במשק

ועדת הריכוזיות עדכנה את רשימת הגורמים הריכוזיים לשנת 2026 ● נכנסו לרשימה: יצרנית המזון והקפה שטראוס ובית ההשקעות איילון

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החוק להגבלת תפקיד היועמ"שית אושר לקריאה שנייה ושלישית

החוק לצמצום כוחו של היועץ המשפטי לממשלה אושר בוועדת החוקה ● בהצעת החוק נכתב כי בניגוד למעמד שהיה עד היום, שנקבע בפסיקה, הממשלה תהיה רשאית לקבוע שחוות-דעתו של היועמ"ש לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים ● עוד נקבע כי היועמ"ש יהיה נתון לפיקוח של שר המשפטים ● ח"כ אלהרר: "מטרת החוק - כוח מוחלט ללא רסן"

שי ליפמן / צילום: רוני שיצר

אנליסט הנדל"ן שי ליפמן הורשע בהסדר טיעון; הצדדים מבקשים 18 חודשי מאסר

ליפמן, שהיה אנליסט בולט בתחום הנדל"ן בבית ההשקעות ווליו בייס, נאשם כי ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו וסחר בניירות ערך על בסיס מידע פנים, באופן שהניב לו 225 אלף שקל ● במקור הואשם ליפמן בכך שקיבל 400 אלף שקל ● בא-כוחו: "שי לוקח אחריות לטעויות שנפלו בהתנהלותו, ומבקש לשים את הפרשה מאחוריו ולהמשיך בחייו"

המייסדים: עופר בנגל (מימין) ויפתח שולמן / צילום: יח''צ

רבע מהעובדים יפוטרו: חברת התוכנה המבטיחה של ההייטק מתרחקת מישראל

רדיס, מחברות התוכנה המזוהות ביותר עם ההייטק הישראלי, הודיעה על פיטורי 27% מהעובדים בישראל - כך נחשף באתר גלובס ● מאז הקמתה לפני 15 שנה, שני המייסדים עזבו, ובראשה עומד מנכ"ל אמריקאי ● מנגד, בחברה מדגישים כי מרכז הפיתוח בארץ הוא עדיין הגדול בעולם

סם אלטמן מנכ''ל OpenAI וטים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Go Nakamura/Pool

הברחת רכיבי אייפון במזוודות ומדריך ל"עריקים": הטענות של אפל נגד OpenAI

בתביעה שהגישה בסוף השבוע מאשימה אפל את המתחרה OpenAI בניהול מבצע שיטתי להשגת סודותיה המסחריים בגיוס עובדים, איסוף מסמכים פנימיים והברחת רכיבי חומרה ● מעבר לקרב המשפטי, התביעה מסמנת את המעבר של מלחמת ה־AI מהתוכנה אל שוק המכשירים החכמים

בנק דיסקונט / צילום: מץ 76

פיטורים וסגירת סניפים: כך על פי הערכות ייראה המיזוג בבנק דיסקונט

כפי שנחשף בגלובס, דיסקונט - הבנק הפחות יעיל במערכת - מתניע מהלך למיזוג מרכנתיל שבבעלותו, כדי "לשפר את היעילות ואת הגמישות התפעולית" ● בעבר טען דיסקונט כי הדבר אינו עומד על הפרק ● במרכנתיל מועסקים כ-1,500 עובדים, והוא מפעיל 74 סניפים

עופר בנגל( (מימין) ויפתח שולמן / צילום: יח''צ

חברת התוכנה רדיס מפטרת רבע מהעובדים בישראל

רדיס, שבשיאה הוערכה ביותר מ־2 מיליארד דולר וגייסה מאות מיליוני דולרים ממשקיעים כמו סופטבנק וטייגר גלובל, מפטרת כ־80 עובדים מתוך כ־300 עובדים המועסקים בארץ