המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הודיעה על הקלה משמעותית בשינויים בקווי המתח העליון (161 קילו-וולט), שהיו חסם משמעותי להקמת מתקני ייצור סולאריים זולים ומעבר לאנרגיות מתחדשות. על פי מינהל התכנון, כבר לא תידרש הגשת תכניות באורך מלא. במקום זאת, הדרישות הרגולטוריות יופחתו, והוועדה המטפלת תהיה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) או ועדת משנה ייעודית של הוועדות המחוזיות - לבחירת חברת החשמל האחראית על בניית התשתיות.
● מכון המחקר של הכנסת: הפרטת תחנות הכוח הוזילה את מחיר החשמל במעל 10 מיליארד שקל
● שנים של דחיות ועיכובים: מבקר המדינה מזהיר לגבי עתיד ים המלח
למרות הזינוק בביקוש לחשמל מצד אחד והצניחה בתשומות הנדרשות להקמת מתקני ייצור סולאריים, המעבר של ישראל לאנרגיות מתחדשות מתעכב. על פי דוח של רשות החשמל, "יכולת רשת החשמל היא אחד הגורמים הקריטיים בקביעת יעד האנרגיה המתחדשת, ואולי הקריטי מכולם". זו אמירה משמעותית, בהתחשב בכך שרשות החשמל גם מצביעה על עיכובים נרחבים בהקמת הרשת במטרה להגיע לקיבולת הנדרשת. כיום, זהו צוואר הבקבוק הגדול של הייצור באנרגיה מתחדשת. יזם סולארי משמעותי ששוחח עם גלובס בתחילת 2026 אמר ש"יש שני חסמים מרכזיים להרחבת היכולת הסולארית בישראל: קרקע ורשת החשמל. לקרקע יש פתרונות כמו דו־שימוש, אבל ברשת נדרשת השקעה דרמטית הרבה יותר בתשתיות". לדבריו, "אנחנו כיזמים יכולים להאיץ את הקצב, ויודעים לרוץ הרבה יותר מהר מהרשת. ככל שהרשת תהיה פנויה יותר - כך נדע למלא אותה יותר".
"פיתוח והרחבת רשת החשמל הם תנאי הכרחי לצמיחה המשק"
כעת, מינהל התכנון מבצע צעד משמעותי להסרת החסמים בתחום. קווי מתח עליון, של 161 קילו-וולט. אלו הקווים השניים בחשיבותם ברשת החשמל, מתחת לקווי 400 קילו-וולט שידועים כ"אוטוסטרדות החשמל" שהם פרויקטי תשתית דרמטיים במיוחד. אך במקומות בהם כבר קיימים קווי 400, העתקת קווי 161 יוכלו להאיץ משמעותית הקמה של אנרגיה סולארית היכן שהקרקע יחסית זולה (בשטחי הפריפריה, בייחוד בנגב) וזו תשונע עד לאזורי הביקוש במרכז.
ההחלטה החדשה, שמובאת כעת להערות הציבור (לרבות הרגולטורים בוועדות המחוזיות), "תאפשר לערוך שינויים של המיקום והתוואי של הקווים ללא צורך בהכנת תוכנית" כך ע"פ מינהל התכנון, מה שיחסוך בירוקרטיה שעיכבה עד כה שינוי של הצבת קווי המתח העליון. עם זאת, מדגישים במינהל התכנון, עדיין יידרש להודיע לציבור על כל שינוי, ו"נקבעו הוראות לביצוע השינויים, הכוללות דרישות להיוועצויות, הגשת מסמכים נדרשים, שיקולים מקצועיים בקביעת תוואי הקו והנחיות לעריכת מסמך נופי-סביבתי", אך עדיין מדובר על האצה משמעותית ביחס למצב הקודם. יכולת העתקה פשוטה יותר של קווים קיימים תוכל גם לחסוך הקמה של קווים חדשים ובכך לפנות משאבים לבניית תשתית חדשה במקומות אחרים. זה, בתורו, יאפשר ליזמים סולאריים להקים יכולות ייצור חדשות בשטחים האטרקטיביים לכך.
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, אמר עם אישור התכנית ש"חיזוק תשתיות האנרגיה של מדינת ישראל בדגש על אנרגיות מתחדשות הוא משימה לאומית, שמינהל התכנון מוביל ומציב בראש סדר העדיפויות שלו. פיתוח והרחבת רשת החשמל הם תנאי הכרחי להמשך הצמיחה של המשק, לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל ולהאצת המעבר לאנרגיות מתחדשות. ככל שנצליח להסיר חסמים ולייעל את שדרוג רשת ההולכה, כך נוכל לקדם במהירות רבה יותר חיבור של פרויקטים סולאריים ותשתיות אנרגיה חדשות".
חברת החשמל היא זו שמציבה בפועל את התשתיות הפיזיות של רשת החשמל, והיא הגישה כבר מספר הצעות נרחבות להגדלת סמכויותיה במטרה להאיץ את הקמת התשתיות. כעת, חברת החשמל תקבל את הסמכות לבחור האם להעביר את קווי המתח העליון בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) או בוועדת משנה ייעודית של הוועדה המחוזית הרלוונטית. זה ייתן לה חלק מהגמישות הנדרשת להאצת הקמת תשתיות החשמל.
סמנכ"לית תשתיות במינהל התכנון, יעל סולומון אומרת שהתכנית "היא שלב משמעותי במחויבותנו לחיזוק חוסנה האנרגטי של מדינת ישראל. רשת חשמל אמינה ומודרנית היא תנאי בסיסי לצמיחה כלכלית ולאיכות חיים. התוכנית מאזנת בין הצורך בשדרוג מהיר ויעיל של קווי המתח העליון לבין שמירה על ערכי הנוף והסביבה ושיתוף הציבור. אנו פועלים להסרת חסמים תשתיתיים תוך הבטחת הליך תכנוני סדור ומקצועי לטובת כלל אזרחי המדינה".
