מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) פרסם היום (ב') ביקורת על מכירת תחנות הכוח של חברת החשמל ליזמים פרטיים, במסגרת הרפורמה הגדולה בחשמל. על פי הממ"מ, ההפרטה עצמה הניבה למשק החשמל 9.8 מיליארד שקל, שגולגלו במלואם לחשבון החשמל, והביאו לירידה ממוצעת של 6.2% בחשבון החשמל בין השנים 2020 ל-2025. בנוסף, המעבר לידי יזמים פרטיים העלה את שיעור הזמינות של התחנות, מה שהביא לניצול יעיל יותר של משאבי הרשת, מה שהביא לרווח נוסף של 1.33 מיליארד שקל למשק החשמל.
מצד שני, אומרים בממ"מ, התחרות במשק החשמל לא מספיקה והעיבה על המחירים (אך במאות מיליונים "בלבד"), וגורמי המקצוע כבר עובדים על שיפור המצב על ידי בניה של תחנות כוח נוספות ושיפור שיטת התמחור.
● מתחת לרדאר: באוצר מכינים את הקרקע למהפכת מס. זו הסיבה
● בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה בחוץ
הפרסום, שבוצע לבקשת חבר הכנסת דן אילוז (שהכריז לאחרונה שלא יתמודד שנית במסגרת הליכוד) עלה על רקע ההכנות לשלב הבא ברפורמת החשמל, שיקבע האם חברת החשמל תמשיך לפעול כיצרנית חשמל או שתהפוך לחברת תשתית בלבד.
אתגרים ועמדות סותרות
הוועדה הבין-משרדית כוללת מספר עמדות סותרות: משרד האוצר, למשל, מעוניין להוציא את חברת החשמל לגמרי מהייצור, משום שלטענתם זה יוצר ניגוד עניינים בין חברת החשמל בשבתה כיצרן חשמל, לבין חברת החשמל בשבתה כחברת התשתית שאמורה לחבר את המתחרות הישירות שלה עצמה. בנוסף, זה יוצר הסטה של הקשב הניהולי מהקמת התשתית, שהיא היום צוואר הבקבוק העיקרי. לעומת זאת, בחברת החשמל טוענים שהצעות המחיר שלהם הן מפוקחות (ומכאן, זולות), ושיש לה ערך תחרותי בשוק הקיים. התחרות בין היצרנים הפרטיים בלבד, על פי חברת החשמל, לא מספיקה וחברת החשמל צריכה לחזור ולבנות תחנות כוח.
המחקר שהוזמן לבקשת ח"כ אילוז עונה באופן חלקי על השאלות הללו. כך למשל, עצם ההפרטה של תחנות הכוח ומכירתן ליזמים פרטיים הוביל לגיוס של 9.8 מיליארד שקל, שהגיעו ישירות לחשבון החשמל שלנו. זה הוביל בממוצע של השנים 2020-2025 לירידה של 6.2% בחשבון החשמל, שהם 3.1 אגורות לכל קוט"ש. מצד שני, הכנסה זו לא תישאר בטווח הארוך, אך ניתן לחדש אותה בעזרת מכירה של תחנות כוח נוספות מידי חברת החשמל.
אפקט חשוב נוסף הוא העליה בזמינות של התחנות. באמצעות ייעול ושיפוץ של תחנות הכוח, היזמים הפרטיים שקנו את תחנות הכוח של חברת החשמל הצליחו להעלות אותן מזמינות של 73.3% משעות היום ל-84.1%. המשמעות של זמינות גבוהה יותר היא שיש יותר תחנות לבחור מהן, מה שמוביל לניצול של תחנות יעילות יותר. כלומר, זולות יותר ומזהמות פחות. לכך יש תועלת לציבור בשווי 1.33 מיליארד שקל.
בנוסף, בממ"מ מציינים יתרון נוסף של המעבר לייצור חשמל על ידי גורמים פרטיים: הקטנת הסיכון שמוטל על הציבור בהקמת תחנות כוח. חברת החשמל, כך מציין מבקר המדינה, חרגה משמעותית בעלות וזמן ההקמה שנדרש להקמת יחידות ייצור חדשות ב"אורות רבין" בחדרה. בחברת החשמל מדגישים שהדבר נבע מאירועים שאינם בשליטתם, כמו מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. אך בכל מקרה, העלויות הושתו במקרה הזה על חברה ממשלתית שממומנת בידי הציבור כולו. לעומת זאת, בהקמה פרטית היזם והמשקיעים נושאים במלאו הסיכון.
מהצד השני, אומרים בממ"מ, ישנם מספר אתגרים שיצר המצב החדש: התחרות בין הספקים הפרטיים עדיין לא מספיק משמעותית, וניתן לראות פערים עצומים בין שעות השיא לשפל. זאת משום שבשעות השיא נדרשות כמעט כל תחנות הכוח במשק, מה שאומר שבשיטת התמחור הנוכחית ניתן להציע כמעט כל מספר - ולקבל אותו. זה הוביל לתשואות פנומנליות של תחנות הכוח: 25% רווח נקי ותשואה להון של 54%. תשואות אלו מגיעות בחלקן על חשבון צרכני החשמל.
"מחסור בהיצע וכשלים ביישום הרפורמה"
תחנות הכוח לרוב מקבלות גם "תעריפים משלימים", שנובעים מעצם הפעלת התחנה בעומס מינימלי גם אם לא ייצרה חשמל לאורך היום. סך התעריפים המשלימים ששולמו הגיע בשנת 2023 ל-440 מיליון שקל, שאת חלקם היה ניתן שלא לשלם בעזרת שיטת תמחור חדשה שיוזמים בנגה (החברה המנהלת את המערכת ומחליטה אילו תחנות כוח ייצרו בכל רגע על פי הצעות המחיר שהן מגישות). בנוסף, רשות התחרות הראתה שבאמצעות הפחתה מכוונת של הייצור בתחנות מסוימות, ניתן לגרוף רווחים משמעותיים בתחנות כוח אחרות, מה שהוביל אותה להמליץ נגד הרחבה של תחנת הכוח דוראד, כל עוד קבוצת אדלטק (הגדולה ביותר בייצור החשמל הפרטי) שותפה בקבלת ההחלטות בה.
בנוסף, בממ"מ מבקרים את חוסר ההחלטה לגבי תחנת רדינג, היושבת בשפך הירקון בחוף הים של תל אביב: "תחנת רדינג לא נמכרה, יחידותיה מושבתות נכון לשנת ,2025 ועתידה אינו ברור. הוחלט שלא להקים יחידות ייצור חדשות באתר, ונכון לאפריל 2026 טרם גובש מתווה לשטח".
לסיכום, בממ"מ אומרים כי "הרפורמה במשק החשמל במקטע הייצור השיגה חלק ממטרותיה - הפחתת תעריף החשמל ושיפור זמינות התחנות" אך "מחסור בהיצע - הנובע מעיכובים בהקמת תחנות כוח חדשות, כשלים ביישום הרפורמה ואי מכירת רדינג - פגע בתחרותיות השוק והוביל לרווחיות עודפת של יצרנים פרטיים". ומה הפתרון שהם מציעים? "הגדלת ההיצע של תחנות כוח ועמידה בלוחות זמנים לאישור ולהקמת תחנות חדשות". בעזרת הגדלת ההיצע, התחרות תגבר ויהיה ניתן לספק חשמל לביקוש ההולך וגובר במחירים נמוכים יחסית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
