מתחת לרדאר: באוצר מכינים את הקרקע למהפכת מס. זו הסיבה

בפברואר 2017 ביל גייטס הדהים את העולם כשהציע להטיל מס על רובוטים. "אם כיום פועל מייצר ערך של 50 אלף דולר למפעל, ההכנסה שלו ממוסה ומשמשת למימון הוצאות המדינה. אם רובוט מחליף פועל, הייתי רוצה לחשוב שהוא ימוסה באותה רמה", אמר אז. במרוצת השנים מאז ועם הכניסה לעידן הבינה המלאכותית, הרעיון הזה לא קנה אחיזה, אבל הסוגיה של עדכון מערכת המס לשינויים בכלכלה מעסיקה גופים בינלאומיים רבים - וכעת גם את משרד האוצר בישראל.

● תושב חוזר הגיע להסדר עם רשות המסים, ואז היא התחרטה. ארבע פעמים ברצף
● סיכום חסוי, סכומי עתק: המאבק על תקציב הביטחון רק נדחה לממשלה הבאה

משרד האוצר מקדם מדיניות מס חדשה בעקבות ההתפתחויות בענף ה־AI. במסגרת קול קורא של אגף הכלכלן הראשי, המשרד מבקש מהציבור התייחסויות לאופן הרצוי של גביית המס בעידן החדש, כשמצד אחד באוצר רוצים לשמור על כושר התחרות של ישראל בתחום, ומצד שני רוצים להבטיח את המשך הכנסות המדינה, גם תחת שינויים כאלו. בין ההצעות שצפויות לעלות ולהבחן: מע"מ על שירותים דיגיטליים והגדלת הנתח של מס החברות מכלל המסים.

מיסוי ככלי לתמריץ חיובי

בעבודה שתגובש בתוך 90 יום מבקשים באוצר לבחון כיצד יראו שוק העבודה, הפעילות הכלכלית, ההשקעה במשק ודפוסי הצריכה בתרחישים שונים ובנקודות זמן שונות בעשור הקרוב בעקבות התפתחות ה־AI, זאת כדי להבין מה יהיה תמהיל מקורות ההכנסה ממסים ומכך להתאים מדיניות מס לעידן החדש. ואולם, מדגישים באוצר כי המטרה היא לא רק לשמור על הכנסות המדינה ממסים אלא גם להשתמש במיסוי ככלי לתמריצים חיוביים שישמרו את התחרותיות במשק.

כך למשל, ייבחנו תרחישים שונים הקשורים לשוק העבודה: היקף ומבנה הביקוש לעובדים ובפרט בענפי ההייטק שעובדיו משלמים כשליש ממס ההכנסה בישראל; היעלמותן של משרות ויצירת משרות חדשות; חלוקת ההכנסות ומערכת המס בין מיסוי הון למיסוי על עבודה; וכיצד סוכני AI שישפיעו על החלפת מטלות אנושיות ישפיעו על התפלגות השכר. כן תבחן שאלת התחרות על כוח האדם ובחינת הערך המוסף של ישראל בנושא והערך של מיקומו הפיזי של העובד לעומת הנוכחות המסחרית של החברה.

סוגיה נוספת שתעסיק רבות את האוצר היא סוגיית הקניין הרוחני וההשקעות: איזו סביבת מיסוי נדרשת כדי לשמר בישראל קניין רוחני; חשיבות ההון הפיזי כמו חוות שרתים והקרבה שלהם לפעילות המחקר והפיתוח והמטה של החברות; בחינה של מודלים עסקיים חדשים לגמרי כמו כריית נתונים ושילוב סוכנים אוטונומיים ואיך הן ישפיעו על הפירמות ועל המדינה; וכיצד ניתן להתיחס למשאבי התשתיות והאנרגיה העצומים הנדרשים והיחס ביניהם ובין הקניין הרוחני.

עוד נושא לא פחות חשוב הוא פעילותה של ישראל בנושא המיסוי במסגרת כללי המשחק הבינלאומיים. כך למשל, מדיניות המס של ישראל תצטרך להשתלב יחד עם מדיניות ה־OECD. בנוסף, רק לאחרונה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים כי יטיל מכסים על מדינות שימסו חברות טכנולוגיה אמריקאיות, ואולי בכלל לישראל עדיף שלא לעצב מדיניות מס אלא לאמץ מדיניות שתותווה בהמשך. הסוגיה מסתבכת עוד יותר כשמדובר בשירותים חוצי גבולות וביכולת להסיט רווחים למקלטי מס.

צוות הבחינה מונה לבקשת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', והוא פרסם קול קורא לארגונים ומומחים להציע הצעות. סמוטריץ' כתב לכלכלן הראשי שמואל אברמזון כי "מדיניות המיסוי היא כלי מרכזי בידי המדינה לעיצוב סביבה המעודדת חדשנות. ה־AI מחוללת דפוסי פעולה חדשים: חברות עתירות קניין רוחני, רזות בכוח אדם ונשענות על סוכנים אוטונומיים, המפיקות ערך כלכלי ביעילות גבוהה יותר. מערכת המס הישראלית הקיימת לא עוצבה עבור מודלים אלו. נדרשת היערכות מיסויית שתעודד הקמת חברות מבוססות AI בישראל, תמשוך חברות וקניין רוחני לשטחה, ותמנע הגירתן למדינות מתחרות".

לצד זאת, שר האוצר מנה גם אתגר משלים: "שחיקה פוטנציאלית של בסיסי המס המסורתיים". זאת משום שהכנסות המדינה נשענות על מיסוי הכנסה מעבודה, מסי צריכה ומסי חברות המממנים את השירותים הציבוריים. "ככל שסוכני בינה מלאכותית יחליפו מטלות אנושיות בהיקף משמעותי, חלקם של העובדים בתוצר עלול להצטמצם ועמו הכנסות המדינה ממיסוי שכר".

מה קורה בעולם

ואכן, במדינות העולם הנושא עוד נמצא בחיתוליו. אין הטלת מס מיוחד על AI אבל כן קיימת היערכות כמו מיסוי גלובלי לחברות רב־לאומיות גדולות, מיסוי חברות בינלאומיות לפי המקום שבו נוצר הערך הכלכלי, וכן מיסוי של פלטפורמות דיגיטליות. לעומת זאת, יש מדינות רבות שבהן נהוג להעניק תמריצים והטבות במס כדי למשוך השקעות בתחום.

אפרת בכר־נתנאל, מנכ"לית מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, מספרת לגלובס שהמכון כבר עובד על נייר עמדה שתוגש לאוצר. לדבריה מדובר בעבודה שמקדימה את זמנה ביחס לעולם, ושאמנם יש מגמות ויוזמות שבוחנות שינויי מס, "אבל חשוב גם להבין מה לא ממסים כדי ליצור תמריצים". לדבריה, כתוצאה מהגדלת ההכנסות שתייצר ה־AI ניתן יהיה להגדיל את שיעור מס החברות מסך המסים וכן לבצע שימוש בכלי המע"מ - "זאת כדי להבטיח שהתועלת המיסויית תהיה בצריכה ולא ביצירת הערך. זה עונה על הקושי הגדול במיסוי שירותים דיגיטליים ונכסים בלתי מוחשיים".

"המע"מ בישראל לא גבוה וניתן להעלותו ולהטילו על שירותים דיגיטליים ונכסים וירטואליים, אבל זה נושא שנמצא בתחילת הדרך וצריך לוודא שלא יוצרים נטל בירוקרטי, נטל מס כפול או מוגזם", מציעה בכר־נתנאל. "צריך להבין איפה נוצר הערך, כמה בני אדם נדרשים לייצר אותו והאם ניתן למסות בכלים הקיימים היום או שצריך לבחון שכבות מס נוספות. ישראל צריכה להיות בחזית אבל לא לבד, כי אם היא תהיה קיצונית מדי העולם יגיב לזה בצורה שעלולה להיות לא רצויה".

"השוק קורס לתוך עצמו"

הנושא רלוונטי במיוחד לישראל, שמחצית התוצר שלה בשנה האחרונה הגיע מפעילותן של חברות העוסקות ב־AI. "אני חושבת שמה שקורה בהייטק הוא סנונית ראשונה. ההייטק הכי רווחי למשק כי הוא מייצא והמדינה לוקחת מס על היצוא, וגם כי יש בו משכורות גבוהות. אבל יהיו עוד הרבה חברות כמו בייס 44 שיודעות לייצר הכל מאדם אחד או צוות של שניים־שלושה, ושם אין רווח ממס על שכר", אומרת בכר־נתנאל.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירה ששוק העבודה עובר שינוי מהותי: "השוק קורס לתוך עצמו כי ה־AI מעלימה את המושג 'זמן', כבר לא ניתן למדוד פרודוקטיביות דרך זמן. הערכות שמרניות מדברות על כך שכ־20% ממקומות העבודה ייסגרו בתוך כחמש שנים והיתר יחליפו או יתאימו משרות".

לדבריה, המגמה תקרה גם בישראל "אבל ייתכן שלאט יותר. ברור שאם אירוע כזה מתרחש הוא משנה מהיסוד את מערכת המס ונראה שבממשלה מבינים את זה. ייתכן שרואים שם עוד דברים כמו חברות שנרשמות מחוץ לישראל, רמת השקעות, ייסוף השקל ומבינים שהסתמכות המדינה על אקזיטים לא תחזיק מעמד ושצריך לחשוב על האירוע כמאקרו־כלכלי. בעולם כבר בוחנים איך מתמודדים עם חברות ה־AI שמציעות לעסקים סוכנים במקום עובדים, ואיך למסות את אותו מקטע ש'נעלם' מהשוק".