גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

הטעות הגדולה ביותר שאתם עלולים לעשות עם הכסף לטווח הקצר

הריביות יורדות, האינפלציה התקררה וחלק מהשיקולים בבחירת חיסכון סולידי משתנים ● מדוע הקרנות הכספיות עדיין כדאיות יותר מרוב הפיקדונות ומה כדאי לכם לדעת לפני שמנסים לשחזר את התשואה שהשגתם שנה שעברה ● המחשבון 

יש שאלה אחת שחזרה בכל הורדת ריבית בשנה האחרונה, והיא - האם קרנות כספיות עדיין רלוונטיות? בטור הראשון של "המחשבון", בינואר 2025, כתבתי שהכספיות הן מקום מצוין להחזיק בו כסף שמיועד לטווח הקצר, כמו כרית ביטחון, כמו החופשה הבאה. האם הייתי כותב את אותה שורה תחתונה גם היום? כן. עם דגש על מספר קצת אחר.

הציבור מסתער על מסלול המניות בפנסיה. כך זה לא יהפוך לטעות יקרה
עד גיל 25 יהיו לילד שלכם 300 אלף שקל. אם תתנהלו נכון

ברור שהמציאות השתנתה מאז. נכון לכתיבת שורות אלו, הריבית ירדה ארבע פעמים בתוך פחות משנה, ויש סיכוי טוב שזה עדיין לא הסוף. כשהריבית יורדת, התשואה בקרנות הכספיות יורדת בהתאם. במקביל גם האינפלציה התמתנה, ולא מעט אנשים שואלים האם זה עדיין המקום האטרקטיבי לכסף לטווח הקצר, או שהפיקדונות עדיפים. התשובה, בעיניי, עוברת דרך ריבית קצת אחרת.

הריבית שקובעת באמת

כשאנחנו רואים שהתשואה בקרנות הכספיות ירדה מאזור ה-4% לאזור ה-3%, קל להרגיש שמשהו "התקלקל". וקל לשאול אם אנחנו רוצים עדיין להיות שם. אבל רגע לפני שרצים להחליף, כדאי לזכור מה בכלל התפקיד של כסף לטווח קצר.

כסף כזה לא אמור להיות בשוק המניות, ולא אמור לקחת סיכון שאין לנו זמן לספוג ולהכיל אותו. הזמן הוא זה שקובע את רמת הסיכון האובייקטיבית שאנחנו יכולים לקחת. לכן, כסף לטווח קצר צריך להיות בסיכון נמוך, נזיל, בעלות נמוכה, ובעיקר לשמור על כוח הקנייה שלו, ואם אפשר גם להרוויח קצת.

חיסכון לטווח קצר יכול להיות נזיל וסולידי, אבל אם הוא נותן פחות מהאינפלציה, המשמעות היא הפסד ריאלי בפועל (כמו שקרה למשל ב-2021).

כך, אם לפני שנה קרן כספית נתנה כ-4.3%, והאינפלציה הייתה סביב 3%, הרווח הריאלי, אותו רווח שמעל האינפלציה, היה בערך 1.3%. אם היום קרן כספית נותנת סביב 3.2%, והאינפלציה סביב 1.8%, התשואה הנומינלית אומנם ירדה, אבל הרווח הריאלי נשאר באזור דומה.

המספרים כמובן משתנים מתקופה לתקופה, ויכול להיות שמתישהו החשבון כבר ייראה אחרת. אבל העיקרון הוא החשוב. הריבית שאנחנו רואים ירדה. הריבית שבאמת נשארת לנו בכוח הקנייה של הכסף, לפחות בינתיים, השתנתה הרבה פחות. וזו הרי המטרה של כסף לטווח קצר. לא להכות את שוק ההון. לא לעשות תשואה חריגה. אלא לשמור על הערך של הכסף, להרוויח מעט, תוך שמירה על סיכון נמוך ונזילות גבוהה.

ואולי בכלל פיקדונות?

עוד שינוי שמעלה שאלות הוא יתרון המיסוי של הקרנות הכספיות. קרנות כספיות משלמות מס רווחי הון של 25% רק על הרווח שמעל האינפלציה. פיקדון שקלי, לעומת זאת, ממוסה במס של 15% על הרווח הנומינלי. כשהאינפלציה הייתה גבוהה יותר, היתרון הזה היה משמעותי יותר. ככל שהאינפלציה יורדת, גם היתרון הזה מצטמצם. אבל הוא עדיין קיים.

ואם כבר פיקדונות, הרי שעדיין רוב הכסף של הציבור לטווח הקצר נמצא שם. מפתה להגיד שאם אתם יודעים שלא תשתמשו בכסף בשנה הקרובה, אפשר, עכשיו עכשיו, לנעול פיקדון לשנה, וככה לייצר סוג של "הגנה" מפני ירידת הריבית.

אבל אם נסתכל על המציאות עצמה, ולא רק על פרסומות בטלוויזיה, נראה שברגע שהשוק כבר מתמחר הורדות ריבית, בנקים חותכים את הריביות על הפיקדונות ולא מחכים לירידה בפועל. מצד אחד יש בזה היגיון, מצד שני מוזר שההיגיון הזה עובד רק כשהריבית יורדת ולא כשהיא עולה.

לפי נתוני בנק ישראל, נכון לחודש יוני, הריבית החציונית בפיקדונות חדשים לשנה בבנק הפועלים עמדה על כ־3%. כלומר, עוד לפני ההורדה של יולי, מחצית מהלקוחות קיבלו פחות מ-3%. בבנקים הקטנים - וואן זירו ובנק ירושלים - התמונה עשויה להיות שונה, והם מציעים ריבית אטרקטיבית יותר. ומה לגבי פיקדונות נזילים? הריבית עוד יותר נמוכה, וברוב המקרים, אין בכלל תחרות מול קרן כספית.

אולי השאלה בכלל אחרת

ירידת הריבית היא גם הזדמנות לשאול שאלה שרבים לא שאלו כבר כמעט שנתיים. למה הכסף הזה בכלל נמצא בקרן כספית? האם הוא באמת מיועד לטווח הקצר, או שהוא פשוט הגיע לשם כי הקרנות הכספיות הפכו ללהיט ברשתות ובשיחות סלון בתקופה של ריבית גבוהה?

אם מדובר בכסף שלא צפויים להשתמש בו במשך שנים, ייתכן שהדיון בכלל אינו קרן כספית מול פיקדון. ייתכן שהשאלה היא האם הכסף הזה צריך להיות באפיק שמיועד לטווח קצר מלכתחילה.

על אותו משקל, הטעות תהיה לנסות לשחזר את התשואה של השנה שעברה באמצעות עלייה ברמת הסיכון, כי אנחנו עדיין רוצים לראות על המסך תשואה של 4.5%. תשואה כזאת קיימת באפיקי אג"ח כאלו ואחרים, אבל דורשת מאיתנו לעלות מעט (לפעמים יותר ממעט) את רמת הסיכון שלנו. זה לא נכתב כמשהו שלילי, אבל כן משהו שצריך להבין ולהחליט. תמיד יהיה מוצר שיציע עוד קצת תשואה. השאלה היא מה המחיר שנשלם עליה בדמות תנודתיות וסיכון.

השורה התחתונה

הרבה השתנה בשנה האחרונה. הריבית ירדה. האינפלציה ירדה. גם היתרון של המיסוי הריאלי נשחק מעט, אבל החיסכון לטווח קצר עדיין רלוונטי, ובפרט הקרנות הכספיות. הן עדיין שומרות על שלושת הדברים שכסף לטווח קצר בדרך כלל צריך לעשות: להישאר נזיל, להישאר סולידי, ולשמור על כוח הקנייה של הכסף.

באותו אופן, הנתונים מראים שאם יש לכם כוח מול הבנק (בעברית זה אומר - לא לקחת את מה שהאפליקציה מציעה, לדעת להתמקח ולהבין שהבנק בסוף זה שוק), יכול להיות שתוכלו לסגור פיקדון לשנה בתנאים טובים וליהנות מריבית גבוהה יותר אם הריביות ירדו יותר מהצפוי.

בשנתיים האחרונות התרגלנו לשאול איפה נקבל עוד כמה עשיריות האחוז. זה חשוב. אולי אחרי ארבע הורדות ריבית הגיע הזמן לחזור לשאלה החשובה באמת. לא רק כמה הכסף שלנו מרוויח. אלא כמה טוב הוא ממלא את התפקיד שלשמו הוא נמצא שם.

עוד כתבות

ברק אברמוב, בעלי רשת ג'פניקה / צילום: שלומי יוסף

"סוחטים אותי": גרסת ברק אברמוב לרימונים על ג'פניקה נחשפת

לגלובס נודע כי אברמוב אמר למקורביו שהאירועים סביב מסעדות ג'פניקה נובעים מסירובו לשלם דמי פרוטקשן ● לאומי פרטנרס השקיעה לאחרונה 200 מיליון שקל ברכישת 20% מהחברה-האם של ג'פניקה, והעסקה כרגע נמשכת כסדרה

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

מנהל ההשקעות שממליץ לצעירים 100% מניות: "ישראל תיהנה מהסלמה עם איראן"

ליאור וקס, מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים, מזהיר מסקטור השבבים בארה"ב ובפרט מספייס אקס: "שוויים התנפחו, צריך להיזהר מחברות חלום" ● הנטייה החיובית שלו לשוק בת"א נמשכת, בעיקר אחרי ירידה של 10%, הוא משוכנע שהשקל יחזור להתחזק, ומסמן כמה הזדמנויות

ניר קריגל ב''שיר הכטב''ם''

האם סופרמן יציל את העסקים הקטנים מתביעת "שיר הכטב"ם"?

לפי פרסומים ברשת, מספר בעלי עסק קיבלו בשבועות האחרונים התראה לפני תביעה על הפרת זכויות יוצרים, בגלל שימוש בשיר הכטב"ם שהפך לפופולרי בזמן "שאגת הארי" ● אלא שלא בטוח כי מבצע השיר הוא בעל זכויות היוצרים בשיר, בעקבות טענה כי הטקסט לקוח בכלל מהסרט סופרמן

הדמיית MRI. האלמנטים הנדירים חיוניים / צילום: Shutterstock, Atthapon Raksthaput

משרד הבריאות בדק: לאילו בדיקות וניתוחים תחכו הכי הרבה זמן?

דוח משרד הבריאות: ההמתנה לדימות בישראל קצרה ביחס למערכות בריאות ציבוריות אחרות ● בית החולים שערי צדק מתבלט במקומות הראשונים במספר קטגוריות ● הפערים בין המרכז והפריפריה עדיין משמעותיים

המחירים ביוני צפויים לרדת שוב / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

שפל של 5 שנים: מה צפוי היום בנתוני האינפלציה

גורמים עונתיים, ירידת מחירי הדלק והתחזקות השקל גרמו ככל הנראה למדד יוני להתברג באמצע יעד האינפלציה ולתמוך בהמשך הורדת הריבית ● אך פיחות השקל והוצאות הביטחון מזכירים שהשקט הנוכחי עלול להיות זמני

אורי יהודאי וישי דוידי / צילומים: איל יצהר, כדיה לוי

רפא סידרה לקרן פימי צ'ק של חצי מיליארד שקל. כמה הרוויח בן דודו של ישי דוידי?

יצרנית התרופות הירושלמית גייסה בדרך של הצעת מכר סכום של 600 מיליון שקל, נמוך בעשרות אחוזים מהתכנון המקורי ● זאת בשל תנאי השוק הקשוחים שכבר הובילו לביטול סידרה של הנפקות ● בני משפחת לוין, צאצאי המייסד ד"ר בוריס לוין, מכרו מניות בסכום של 68 מיליון שקל

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

גורם אמריקני רשמי לרשת ABC: ארה"ב מבצעת כעת תקיפות אוויריות נוספות נגד איראן

בתקשורת האיראנית טוענים: פיצוצים נשמעו באי קאשם, הסיבה לא ידועה ● משמרות המהפכה: פגענו במערכת פטריוט הממוקמת בבחרין ● כלי שיט נפגע מירי במצר הורמוז, איש צוות נהרג ו-4 נפצעו ● משמרות המהפכה: "שיתוף פעולה עם האויב לא יניב דבר" • טראמפ: חושב שאפשר להגיע לעסקה • המצור הימי על איראן יחל הלילה ב-23:00 ● עדכונים שוטפים

תחנת רכבת שדרות / צילום: Reuters, Amir Cohen

בשדרות רוצים לגייס הייטקיסטים, שיתקשו להגיע לתל אביב

מאז 2019 נוספו לשדרות, אופקים ונתיבות יותר מ־40 אלף תושבים, במקביל לפיתוח מואץ ● אולם, מאז קוצצו 11 רכבות יומיות בקו לת"א ושירות הלילה בוטל ● במשרד התחבורה ממשיכים להצהיר על תוכניות, והתושבים דורשים: "רוצים שיהיו פה אנשים? תנו לנו תנאים נאותים"

צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי צ'ופרים ונסיעות לחו"ל ליועצים: האסדרה שתשנה את שוק המשכנתאות החוץ־בנקאיות

הצעדים שמקדמות רשות שוק ההון והכנסת מבקשים לטפל בפערי הפיקוח ובניגודי העניינים בענף במטרה להגן על הלקוחות ● ברקע נכנסת גם חברת הפניקס לתחום המשכנתאות ● היעד להחלת המגבלות החדשות: כבר באזור החגים

רחוב באיראן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אזרחי איראן מתקרבים למשמרות המהפכה, וזה פוגע במו"מ עם ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הלאומנות האיראנית הקיצונית רושמת התחזקות במדינה, חוקרים ישראלים ואמריקאים פעלו יחדו לפתח תוכנית לערעור המשטר באיראן, וחברת הטכנולוגיה הישראלית שמספקת אמצעי מעקב לשוטרים בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם    

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הצעד של ארקיע בעקבות המצב הביטחוני המתוח עם איראן

חברת התעופה מחזירה האפשרות להזמין טיסות עם אופציה לביטול חינם עד 48 שעות לפני מועד ההמראה ● האפשרות תחול על הזמנות שיבוצעו עד 31 באוגוסט, עבור טיסות ארקיע היוצאות עד 31 באוקטובר

תחבורה ציבורית / צילום: שלומי יוסף

באוצר חוששים: הרפורמה הגדולה בתחבורה הציבורית לא תעלה להצבעה

הרפורמה להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות תקועה לפני הקריאה הסופית ועלולה ליפול עם פיזור הכנסת ● על פי גורמים המעורים בפרטים, המפלגות החרדיות תוקעות כעת את הסוגייה, בין היתר בטענה לפגיעה בסטטוס קוו בהקשרי השבת

כטב''ם / צילום: Shutterstock

סעודיה הפכה לרוכשת הכטב"מים הגדולה של טייוואן

זינוק חריג ביצוא מטאיפיי, זאת לאחר שהסעודים רכשו אלפי כטב״מים במחיר גבוה מהשוק ומחדדים את מרוץ החימוש האזורי

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

התלונה המפתיעה של מטופלים בתרופות הרזיה, והחברה שמסמנת את הלהיט הבא בשוק

ענקית הפארמה נובו נורדיסק חתמה על הסכם עם חברה המפתחת שתל עם תרופות GLP-1, כדי להתמודד עם בעיית הנשירה מהטיפול ● מנתחים פלסטיים מדווחים על תלונה חוזרת – הרזיה באוזניים, וזו לא רק בעיה אסתטית ● וגם: חברה ישראלית קיבלה 8 מיליון אירו כדי לקדם את התרופה שלה לאחד הזיהומים הנפוצים בבתי חולים ● השבוע בביומד

מטה סוכנות הדירוג מודי'ס / צילום: Shutterstock, Andrius Zemaitis

מודי'ס: נתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית חזקים

סוכנות הדירוג מסכמת את מחצית שנת 2026, ולא מרמזת על לחצים כלשהם להעלאה או להורדה של הדירוג הנוכחי ● החלטת הדירוג הבאה של מודי'ס צפויה רק בעוד כמה חודשים, ובשוק מעריכים כי לא צפוי שינוי בדירוג או באופק הדירוג ● בינואר האחרון עדכנה חברת הדירוג את תחזית הדירוג של ישראל ל"יציבה"

מייסדי סטארק פאוור. מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

אנרגיה לוהטת: בתוך מספר חודשים גייסו פורשי נופר 665 מיליון שקל

סטארק פאוור שהקימו נדב טנא ושחר גרשון, הפועלת בתחום פיתוח תשתיות אנרגיה ודאטה סנטרס בארה"ב, צירפה גם את מגדל למשקיעיה בסכום של 90 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

מסלול המשכנתא שזינק תוך חודש ביותר מחצי מיליארד שקל על רקע ירידת הריבית

הירידות בריבית ובאינפלציה משכנעות לווים רבים לשנות את תמהיל ההלוואות, אבל גם לפזר את החוב בין המסלולים השונים ● מסלול הפריים, הצמוד לריבית בנק ישראל, זינק תוך חודש ביותר מחצי מיליארד שקל, ובענף מזהירים ש"כמו שהיא יורדת, היא יכולה לשוב לעלות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב: העליות מהבוקר התמתנו; הדולר צנח מתחת לרף ה-3 שקלים - וננעל מעט מעליו

יום המסחר ננעל במגמה מעורבת (ת"א 35 עלה ב-0.7%, ת"א 90 השיל 0.3%) ● הדולר צנח לשפל יומי אל מתחת לרף ה-3 שקלים, אך התאושש וננעל מעט מעליו ● יום המסחר התנהל בצל גל נוסף של חילופי מהלומות צבאיים בין ארה"ב לאיראן ● סקטור הטכנולוגיה זינק, טאואר ריכזה עניין לאחר שהעלתה משמעותית את יעדיה הפיננסיים והודיעה על הרחבת הייצור ביפן ● מנגד, הבנקים והביומד העיקו

בנק מרכנתיל / צילום: איל יצהר

"תדהמה וזעם": ועד עובדי מרכנתיל מתנגד למיזוג עם בנק דיסקונט

במכתב חריף ששלח יו"ר ועד עובדי מרכנתיל להנהלת דיסקונט, כתב כי קיבל "בתדהמה, בזעם ובשאט נפש" את הפרסומים לגבי בחינת המיזוג עם הבנק ● עוד נמסר כי הוועד יפעל מיידית מול ההסתדרות להכרזה על סכסוך עבודה, וכי יינקטו צעדים ארגוניים לשם הגנה על עובדי הבנק, במידת הצורך

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

סעיף היישומון החינמי ירד, וחוק השידורים אושר לקריאה שנייה ושלישית

ההערכה היא שהצעת החוק תעלה היום לאישור סופי במליאה ● היישומון החינמי עליו דובר בהצעה היה אמור להחליף את "עידן פלוס" ולרכז את ערוצי התקשורת המשודרים בישראל, אך הוא הורד מהחוק בלחץ הסיעות החרדיות ● שופטי בג"ץ ציינו אתמול כי העתירה נגד החוק מוקדמת, שכן הליך החקיקה טרם הסתיים