גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

קרן כספית או פיקדון בבנק: מה יותר משתלם כשהריבית יורדת

הריביות יורדות, האינפלציה התקררה, וחלק מהשיקולים בבחירת חיסכון סולידי משתנים ● מדוע הקרנות הכספיות עדיין כדאיות יותר מרוב הפיקדונות, ומה כדאי לכם לדעת לפני שמנסים לשחזר את התשואה שהשגתם בשנה שעברה? ● המחשבון 

יש שאלה אחת שחזרה בכל הורדת ריבית בשנה האחרונה, והיא - האם קרנות כספיות עדיין רלוונטיות? בטור הראשון של "המחשבון", בינואר 2025, כתבתי שהכספיות הן מקום מצוין להחזיק בו כסף שמיועד לטווח הקצר, כמו כרית ביטחון, כמו החופשה הבאה. האם הייתי כותב את אותה שורה תחתונה גם היום? כן. עם דגש על מספר קצת אחר.

הציבור מסתער על מסלול המניות בפנסיה. כך זה לא יהפוך לטעות יקרה
עד גיל 25 יהיו לילד שלכם 300 אלף שקל. אם תתנהלו נכון

ברור שהמציאות השתנתה מאז. נכון לכתיבת שורות אלו, הריבית ירדה ארבע פעמים בתוך פחות משנה, ויש סיכוי טוב שזה עדיין לא הסוף. כשהריבית יורדת, התשואה בקרנות הכספיות יורדת בהתאם. במקביל גם האינפלציה התמתנה, ולא מעט אנשים שואלים האם זה עדיין המקום האטרקטיבי לכסף לטווח הקצר, או שהפיקדונות עדיפים. התשובה, בעיניי, עוברת דרך ריבית קצת אחרת.

הריבית שקובעת באמת

כשאנחנו רואים שהתשואה בקרנות הכספיות ירדה מאזור ה-4% לאזור ה-3%, קל להרגיש שמשהו "התקלקל". וקל לשאול אם אנחנו רוצים עדיין להיות שם. אבל רגע לפני שרצים להחליף, כדאי לזכור מה בכלל התפקיד של כסף לטווח קצר.

כסף כזה לא אמור להיות בשוק המניות, ולא אמור לקחת סיכון שאין לנו זמן לספוג ולהכיל אותו. הזמן הוא זה שקובע את רמת הסיכון האובייקטיבית שאנחנו יכולים לקחת. לכן, כסף לטווח קצר צריך להיות בסיכון נמוך, נזיל, בעלות נמוכה, ובעיקר לשמור על כוח הקנייה שלו, ואם אפשר גם להרוויח קצת.

חיסכון לטווח קצר יכול להיות נזיל וסולידי, אבל אם הוא נותן פחות מהאינפלציה, המשמעות היא הפסד ריאלי בפועל (כמו שקרה למשל ב-2021).

כך, אם לפני שנה קרן כספית נתנה כ-4.3%, והאינפלציה הייתה סביב 3%, הרווח הריאלי, אותו רווח שמעל האינפלציה, היה בערך 1.3%. אם היום קרן כספית נותנת סביב 3.2%, והאינפלציה סביב 1.8%, התשואה הנומינלית אומנם ירדה, אבל הרווח הריאלי נשאר באזור דומה.

המספרים כמובן משתנים מתקופה לתקופה, ויכול להיות שמתישהו החשבון כבר ייראה אחרת. אבל העיקרון הוא החשוב. הריבית שאנחנו רואים ירדה. הריבית שבאמת נשארת לנו בכוח הקנייה של הכסף, לפחות בינתיים, השתנתה הרבה פחות. וזו הרי המטרה של כסף לטווח קצר. לא להכות את שוק ההון. לא לעשות תשואה חריגה. אלא לשמור על הערך של הכסף, להרוויח מעט, תוך שמירה על סיכון נמוך ונזילות גבוהה.

ואולי בכלל פיקדונות?

עוד שינוי שמעלה שאלות הוא יתרון המיסוי של הקרנות הכספיות. קרנות כספיות משלמות מס רווחי הון של 25% רק על הרווח שמעל האינפלציה. פיקדון שקלי, לעומת זאת, ממוסה במס של 15% על הרווח הנומינלי. כשהאינפלציה הייתה גבוהה יותר, היתרון הזה היה משמעותי יותר. ככל שהאינפלציה יורדת, גם היתרון הזה מצטמצם. אבל הוא עדיין קיים.

ואם כבר פיקדונות, הרי שעדיין רוב הכסף של הציבור לטווח הקצר נמצא שם. מפתה להגיד שאם אתם יודעים שלא תשתמשו בכסף בשנה הקרובה, אפשר, עכשיו עכשיו, לנעול פיקדון לשנה, וככה לייצר סוג של "הגנה" מפני ירידת הריבית.

אבל אם נסתכל על המציאות עצמה, ולא רק על פרסומות בטלוויזיה, נראה שברגע שהשוק כבר מתמחר הורדות ריבית, בנקים חותכים את הריביות על הפיקדונות ולא מחכים לירידה בפועל. מצד אחד יש בזה היגיון, מצד שני מוזר שההיגיון הזה עובד רק כשהריבית יורדת ולא כשהיא עולה.

לפי נתוני בנק ישראל, נכון לחודש יוני, הריבית החציונית בפיקדונות חדשים לשנה בבנק הפועלים עמדה על כ־3%. כלומר, עוד לפני ההורדה של יולי, מחצית מהלקוחות קיבלו פחות מ-3%. בבנקים הקטנים - וואן זירו ובנק ירושלים - התמונה עשויה להיות שונה, והם מציעים ריבית אטרקטיבית יותר. ומה לגבי פיקדונות נזילים? הריבית עוד יותר נמוכה, וברוב המקרים, אין בכלל תחרות מול קרן כספית.

אולי השאלה בכלל אחרת

ירידת הריבית היא גם הזדמנות לשאול שאלה שרבים לא שאלו כבר כמעט שנתיים. למה הכסף הזה בכלל נמצא בקרן כספית? האם הוא באמת מיועד לטווח הקצר, או שהוא פשוט הגיע לשם כי הקרנות הכספיות הפכו ללהיט ברשתות ובשיחות סלון בתקופה של ריבית גבוהה?

אם מדובר בכסף שלא צפויים להשתמש בו במשך שנים, ייתכן שהדיון בכלל אינו קרן כספית מול פיקדון. ייתכן שהשאלה היא האם הכסף הזה צריך להיות באפיק שמיועד לטווח קצר מלכתחילה.

על אותו משקל, הטעות תהיה לנסות לשחזר את התשואה של השנה שעברה באמצעות עלייה ברמת הסיכון, כי אנחנו עדיין רוצים לראות על המסך תשואה של 4.5%. תשואה כזאת קיימת באפיקי אג"ח כאלו ואחרים, אבל דורשת מאיתנו לעלות מעט (לפעמים יותר ממעט) את רמת הסיכון שלנו. זה לא נכתב כמשהו שלילי, אבל כן משהו שצריך להבין ולהחליט. תמיד יהיה מוצר שיציע עוד קצת תשואה. השאלה היא מה המחיר שנשלם עליה בדמות תנודתיות וסיכון.

השורה התחתונה

הרבה השתנה בשנה האחרונה. הריבית ירדה. האינפלציה ירדה. גם היתרון של המיסוי הריאלי נשחק מעט, אבל החיסכון לטווח קצר עדיין רלוונטי, ובפרט הקרנות הכספיות. הן עדיין שומרות על שלושת הדברים שכסף לטווח קצר בדרך כלל צריך לעשות: להישאר נזיל, להישאר סולידי, ולשמור על כוח הקנייה של הכסף.

באותו אופן, הנתונים מראים שאם יש לכם כוח מול הבנק (בעברית זה אומר - לא לקחת את מה שהאפליקציה מציעה, לדעת להתמקח ולהבין שהבנק בסוף זה שוק), יכול להיות שתוכלו לסגור פיקדון לשנה בתנאים טובים וליהנות מריבית גבוהה יותר אם הריביות ירדו יותר מהצפוי.

בשנתיים האחרונות התרגלנו לשאול איפה נקבל עוד כמה עשיריות האחוז. זה חשוב. אולי אחרי ארבע הורדות ריבית הגיע הזמן לחזור לשאלה החשובה באמת. לא רק כמה הכסף שלנו מרוויח. אלא כמה טוב הוא ממלא את התפקיד שלשמו הוא נמצא שם.

עוד כתבות

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

מנהל ההשקעות שממליץ לצעירים 100% מניות: "ישראל תיהנה מהסלמה עם איראן"

ליאור וקס, מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים, מזהיר מסקטור השבבים בארה"ב ובפרט מספייס אקס: "שוויים התנפחו, צריך להיזהר מחברות חלום" ● הנטייה החיובית שלו לשוק בת"א נמשכת, בעיקר אחרי ירידה של 10%, הוא משוכנע שהשקל יחזור להתחזק, ומסמן כמה הזדמנויות

חברת TIPRANKS על מסך הנאסדק / צילום: טיפרנקס

"הביצועים די מטורפים": תעודת הסל של אתר דירוג האנליסטים מגיעה לוול סטריט

תעודת הסל RANK הושקה בארה"ב על בסיס נתוני חברת שירותי המידע הפיננסי TipRanks מישראל ● היא כוללת את 50 המניות עם הכי הרבה המלצות "קנייה" ועם המומנטום הגדול ביותר במדד S&P 500 ● בין החברות הבולטות בתעודת הסל: וולמארט, מיקרון ואמזון

רחוב באיראן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אזרחי איראן מתקרבים למשמרות המהפכה, וזה פוגע במו"מ עם ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הלאומנות האיראנית הקיצונית רושמת התחזקות במדינה, חוקרים ישראלים ואמריקאים פעלו יחדו לפתח תוכנית לערעור המשטר באיראן, וחברת הטכנולוגיה הישראלית שמספקת אמצעי מעקב לשוטרים בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם    

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון: מזכר הבנות לרכישת וויקום מובייל בכ-265 מיליון שקל

העסקה, אם תושלם, צפויה לחזק את פעילות הסלולר של הקבוצה ● בבזק צופים חיסכון של כ-50 מיליון שקל בטווח הקצר ועד כ-100 מיליון שקל בטווח הארוך

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

רימונים מתפוצצים בג'פניקה: דמי חסות הפכו למכת מדינה, והאכיפה זעומה

החל מהמטענים בסניפי ג'פניקה ועד לרצח של הקבלן מהצפון, הפרוטקשן והפשיעה הקשה הפכו למכת המדינה ● שנתיים לאחר שהכנסת חוקקה את התיקון לחוק העונשין, נתוני האכיפה הזעומים מוכיחים שהמדינה רחוקה מפתרון ● וגם: איך המיליארדים שגובים ארגוני הפשיעה מבעלי העסקים הופכים לנטל ישיר ביוקר המחיה

תחבורה ציבורית / צילום: שלומי יוסף

באוצר חוששים: הרפורמה הגדולה בתחבורה הציבורית לא תעלה להצבעה

הרפורמה להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות תקועה לפני הקריאה הסופית ועלולה ליפול עם פיזור הכנסת ● על פי גורמים המעורים בפרטים, המפלגות החרדיות תוקעות כעת את הסוגייה, בין היתר בטענה לפגיעה בסטטוס קוו בהקשרי השבת

איתן זינגר, מנכ''ל סיבוס / צילום: רמי זרנגר

לאחר הפרידה מוולט: סיבוס הופכת לכרטיס אשראי ותעניק הטבות בתחום התעופה

לגלובס נודע כי מנכ"ל סיבוס איתן זינגר הציג ללקוחות החברה מהלך שעיקרו להפוך את כרטיס ההטבות שמחזיקים מאות אלפי עובדים בישראל לכרטיס אשראי ● החברה חוברת לכאל ותציג גם הטבות בתחום התעופה

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הצעד של ארקיע בעקבות המצב הביטחוני המתוח עם איראן

חברת התעופה מחזירה האפשרות להזמין טיסות עם אופציה לביטול חינם עד 48 שעות לפני מועד ההמראה ● האפשרות תחול על הזמנות שיבוצעו עד 31 באוגוסט, עבור טיסות ארקיע היוצאות עד 31 באוקטובר

ייצור באנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: שינויים בתשתיות חשמל יואצו בוות"ל

הפחתת הבירוקרטיה בהעתקת קווי המתח העליון צפויה לשחרר צוואר בקבוק מרכזי ברשת החשמל, ולהאיץ השקעות בהקמת מתקנים סולאריים, בעיקר בפריפריה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"אפילו הוא אומר": באיראן חוגגים את ההתקפלות של טראמפ

טראמפ דן בהרחבת התקיפות באיראן: "כדאי שיעשו עסקה" ● דוברת ממשלת איראן: יותר מ-30 אזרחים נהרגו בתקיפות צבא ארה"ב בימים האחרונים ● טראמפ: נתקוף את תחנות הכוח והגשרים של איראן ● גורמים אמריקאים: "התקיפות - להסרת איומים"; במשמרות המהפכה איימו שלא יחזרו לשולחן המו"מ ● צבא ארה"ב הודיע כי 20 ספינות מלחמה פועלות במזרח התיכון ● טיל מתפזר תועד בשמי בחריין ● עדכונים שוטפים

תחנת רכבת שדרות / צילום: Reuters, Amir Cohen

בשדרות רוצים לגייס הייטקיסטים, שיתקשו להגיע לתל אביב

מאז 2019 נוספו לשדרות, לאופקים ולנתיבות יותר מ־40 אלף תושבים, במקביל לפיתוח מואץ ● אולם מאז קוצצו 11 רכבות יומיות בקו לת"א, ושירות הלילה בוטל ● במשרד התחבורה ממשיכים להצהיר על תוכניות, והתושבים דורשים: "רוצים שיהיו פה אנשים? תנו לנו תנאים נאותים"

מטה סוכנות הדירוג מודי'ס / צילום: Shutterstock, Andrius Zemaitis

מודי'ס: נתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית חזקים

סוכנות הדירוג מסכמת את מחצית שנת 2026, ולא מרמזת על לחצים כלשהם להעלאה או להורדה של הדירוג הנוכחי ● החלטת הדירוג הבאה של מודי'ס צפויה רק בעוד כמה חודשים, ובשוק מעריכים כי לא צפוי שינוי בדירוג או באופק הדירוג ● בינואר האחרון עדכנה חברת הדירוג את תחזית הדירוג של ישראל ל"יציבה"

ראסל אלוואנגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: מיכה בריקמן

המפעל החדש שמסדר לטאואר תחזית אופטימית ומזניק את המניה

טאואר מקפיצה את התחזית ל-2028 בעקבות תוכנית להרחבת כושר הייצור ביפן בהשקעה של כ-3 מיליארד דולר ● היעדים המעודכנים כוללים הכנסות של 3.6 מיליארד דולר ורווח של 1.2 מיליארד דולר ● המניה מזנקת בחדות במסחר

יצחק תשובה וצחי נחמיאס / צילום: יונתן בלום, ורד

המהלך הפיננסי שהציף ליצחק תשובה ערך של חצי מיליארד שקל ביום

חלוקת מניות דלק ייזום כ"דיבידנד בעין" לבעלי המניות של קבוצת דלק, חשפה לציבור את השווי של תמלוגי מאגר לוויתן ● בד־בבד, דיסקונט הכריזה השקעות על מהלך דומה, שנועד לקרב את בעליה לנכס המרכזי שלה - מניות השליטה בחברת גב־ים ● והן לא היחידות

מפעל טאואר / צילום: שלומי יוסף

יצרניות השבבים אינטל וטאואר משקיעות מיליארדים ביפן ואירלנד ולא בישראל

טאואר תשקיע כ־3 מיליארד דולר בהגדלת כושר הייצור שלה ביפן, בתמיכת מענקים ממשלתיים, ומעלה את יעדי ההכנסות והרווח ל־2028 ● במקביל, אינטל הודיעה השבוע על השקעה של 5 מיליארד אירו במפעל באירלנד, בעוד שהתוכניות להתרחבות בישראל "עדיין נמצאות בבחינה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב: העליות מהבוקר התמתנו; הדולר צנח מתחת לרף ה-3 שקלים וננעל מעט מעליו

יום המסחר ננעל במגמה מעורבת (ת"א 35 עלה ב-0.7%, ת"א 90 השיל 0.3%) ● הדולר צנח לשפל יומי אל מתחת לרף ה-3 שקלים, אך התאושש וננעל מעט מעליו ● המסחר התנהל בצל גל נוסף של חילופי מהלומות צבאיים בין ארה"ב לאיראן ● סקטור הטכנולוגיה זינק, טאואר ריכזה עניין לאחר שהעלתה משמעותית את יעדיה הפיננסיים והודיעה על הרחבת הייצור ביפן ● מנגד, הבנקים והביומד העיקו

יצחק תשובה ואסף רפפורט / צילום: יונתן בלום, עומר הכהן

אסף רפפורט נגד יצחק תשובה: מי יחזיק בבית החולים היוקרתי

אסף רפפורט ומייסדי וויז בוחנים רכישת כ־25% מבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר לפי שווי של יותר ממיליארד שקל ● במקביל, עסקה דומה של תשובה עדיין נמצאת על הפרק ● דרישות הרגולציה עשויות להקשות על השלמת העסקאות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; SK hynix זינקה, IBM התרסקה

הירידה החודשית במדד המחירים, החדה ביותר מאז 2020, העניקה רוח גבית לשוק ●  הבנקים פתחו ברגל ימין את עונת הדוחות ● IBM צללה אחרי שפרסמה תוצאות כספיות ראשוניות מאכזבות ● טאואר זינקה לאחר שדיווחה על הרחבת כושר הייצור ביפן ● מחירי הנפט התמתנו, לאחר שטראמפ חזר בו מדרישתו להטיל אגרת מעבר במצר הורמוז

המשנה ליועמ''שית, עו''ד ד''ר גיל לימון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הממשלה מנסה להעביר מאות מיליוני שקלים רגע לפני הבחירות

המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, מנסה לעצור את ההעברות ● כתב למזכיר הממשלה: "החל מאתמול בבוקר מגיע שטף של הצעות מחליטים אל משרדי הממשלה, ובהן החלטות בעלות משמעויות תקציביות נרחבות - שרבות מהן מגיעות בהיעדר תשתית מקצועית וצורך ברור וללא בחינה משפטית כנדרש"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה בתל אביב, בהובלת מניות הבנקים והביטוח

מדד ת"א קופץ במעל 1% ● הערב: האינפלציה בישראל תרד כנראה לשפל של כ-5 שנים ● השקל מתחזק ל-2.99 שקלים, מחירי הנפט מטפסים ● מיטב, מרווחי האג"ח הקונצרניות בישראל ירדו לרמת שפל היסטורית ו"אינם משקפים את הסיכונים הכלכליים והפיננסיים" ● אקסל: נקסטוייב זכתה בפרויקט ראשון בתחום החלל; צופה הזמנות נוספות