הרפורמה בחוק התקשורת של השר שלמה קרעי אושרה סופית במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית. 53 חברי כנסת תמכו מול 48 שהתנגדו.
עם אישור החוק הוגשו שורת עתירות לבג"ץ על ידי חברי הכנסת אפרת רייטן (הדמוקרטים) ואיתן גינזבורג, מכון זולת, עמותת הצלחה וארגון העיתונאים והתנועה לאיכות השלטון.
● בג"ץ מקפיא את החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים
● החוק להחלשת היועצת המשפטית לממשלה אושר במליאת הכנסת
מוקדם יותר, חבר הכנסת אבי מעוז ביקש לערוך שינוי בזהות הרכב המועצה החדשה שתקום, במסגרת הסתייגויות לחוק. כך שבמקום נציג רשות האסדרה ובמקום נציג הממונה על ההסדרים ימונו נציגים של נציב שירות המדינה.
היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק הזהירה את חברי הכנסת כי אם יאושרו ההסתייגויות מבלי לקיים עליהן דיון בוועדה, מדובר בפגם בהליך החקיקה. המהלך נגנז והתיקונים לא עלו להצבעה.
החוק כולל 149 סעיפים והוגשו נגדו 3,294 הסתייגויות.
החוק, שצפוי לערוך רפורמה בשוק התקשורת, קודם על ידי השר שלמה קרעי במהירות - תוך התעלמות מאזהרות הייעוץ המשפטי - ועבר שינויים רבים. לאחר אישור החוק צפויות עתירות נגדו לבג"ץ.
היועמ"שית: "החוק מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל"
האישור להעברת החוק הושג רק לאחר הסרת אחד מחלקיו המרכזיים - אפליקציית שידורית חינמית לציהור סלקום עידן פלוס. הסעיף ירד בלחץ המפלגות החרדיות.
לפי החוק, תקום רשות חדשה לתקשורת משודרת. היא תחליף את מערך האסדרה הקיים בתחום השידורים, כך שהרשות השנייה צפויה להיסגר. שר התקשורת יוכל להשפיע על מינוי חברי המועצה של הרשות שתקום. הוא ימנה 6 מתוך 9 לאחר המלצת ועדת איתור.
החוק מסיר את המגבלות על בעלויות צולבות ומבטל את ההפרדה המבנית בין הערוצים המסחריים לבין חברות החדשות. והוא מבטיח השקעה בהפקות מקור ביצירה ישראלית, כאשר החברות הבינלאומית פטורות מהחובה.
נגד הליך החקיקה עלו טענות רבות: היועצת המשפטית לממשלה לא אישרה את הגשתו אף על פי שמדובר בחוק ממשלתי, והוקמה עבורו ועדה מיוחדת בכנסת כדי להתמודד עם הההתנגדויות. החוק שונה פעמים רבות.
הייעוץ המשפטי לממשלה טען כי קידום הצעת החוק לוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ומביא לאי-יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית.
בעתירה שהגישו רייטן וגינזבורג באמצעות עוה"ד חגי קלעי, אוהד רוזן ונתאי סוויד, נטען כי החוק נחקק תוך פגיעה פגיעה אנושה בעצמאות הכנסת, בזכויות הח"כים, בהשתתפותם ובעקרון הפרדת הרשויות. "שר התקשורת קרעי והממשלה ניסו להימנע מביקורת מקצועית של ועדת הכלכלה בכנסת, ולשם כך הקימו במיוחד ועדה שכל תפקידה היה לאשר את רצונות השר. הדיונים בוועדה הזו היו למראית עין בלבד. בפועל, השר ואנשיו ניהלו את הישיבות, הכתיבו את הנוסחים מאחורי הקלעים, והתעלמו לחלוטין מחברי הכנסת ומהערות הציבור".
על פי העתירה, סעיפים דרמטיים ורגישים במיוחד, כמו הטבות ענק לערוצים שהממשלה חפצה ביקרם, הוכנסו "בדלת האחורית" ישירות לשלב ההצבעות - וזאת אחרי שהמליאה כבר החליטה לפצל ולהוציא אותם מהחוק, ומבלי שהתקיים עליהם אפילו דיון אחד בוועדה
