ההייפ סביב תחום הבינה המלאכותית (AI) ללא ספק בעיצומו. היקף ההוצאות של ענקיות הטכנולוגיה על דאטה סנטרים (חוות שרתים) שנועדו לתמוך במהפכת ה-AI וביכולת לעבד את כמויות הדאטה העצומות שלה, מרקיע שחקים, וכל מספר זוכה. על פי בנק גולדמן זאקס, ענקיות הטכנולוגיה יוציאו עד 2030 סכום מפלצתי של 5.3 טריליון דולר על דאטה סנטרים, כשהם מזכירים כי רק לפני דוחות הרבעון הראשון השנה, ההערכות דיברו על 4.5 טריליון דולר.
● "אין הרבה חברות כמוה בשווי כזה": למה מניית טבע לא מפסיקה לרדת?
● איך יגיבו מניות השבבים בת"א למפולת, והסקטור שמתחמם בוול סטריט
על רקע זה קל להבין מדוע כולם רוצים חלק בתחום הלוהט, וגופים מקומיים אינם יוצאי דופן. דוגמה בולטת לכך היא חברת הנדל"ן המניב מגה אור של צחי נחמיאס, שהייתה מהראשונות להיכנס לתחום. זו זינקה ב-620% תוך שלוש שנים בלבד לשווי של 21 מיליארד שקל, מה שגם הכניס אותה למדד ת"א 35. לצדה גם ענקית הקניונים עזריאלי הייתה מהראשונות לפעול בתחום.
בשבוע שעבר הודיעה חברת האנרגיה המתחדשת סולאיר על כניסתה לתחום, והיא רק האחרונה בשרשרת של חברות כאלה (בהן אנלייט, נופר ודוראל), וגם חברות נדל"ן (אמפא, מבנה, ישראל קנדה וקרדן נדל"ן). גם שמות נוספים כמו רמי לוי והזמר עומר אדם לא נשארו מחוץ לתחום. במקביל חברת התשתיות רימון נכנסה גם היא לפעילות ראשונה בארה"ב, בתור חברת קירור לחוות שרתים.
לצד כל אלה גם המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור, לא מפספסים את ההזדמנות להיות בתחום. כך, לפני שבועיים דיווחה מגדל על השקעת ענק שלה בהיקף 350 מיליון דולר בחברת הדאטה סנטרס EdgeConneX. אלא שמתברר שמגדל לא הייתה לבד בהשקעה הזו. יחד איתה, כך נודע לגלובס, השקיעו עוד שלושה מוסדיים מקומיים: בית ההשקעות מור, שהשקיע סכום של כ-330 מיליון דולר; מיטב עם 250 מיליון דולר; וחברת הביטוח כלל שהשקיעה כ-100 מיליון דולר.
בסך הכול השקיעו המוסדיים הישראלים סכום עתק של כ-1.03 מיליארד דולר בסבב ההשקעות האחרון שביצעה אדג'-קונקס, שהיווה כ-15% מסך ההשקעות בחברה מתחילת השנה (כ-6 מיליארד דולר).
בתרגום לשקלים, המוסדיים הישראלים השקיעו בסבב ההשקעות הזה ב- EdgeConneX סכום של כ-3.1 מיליארד שקל, ועל פי הערכות הם יחזיקו בשיעור חד ספרתי של מניות ביחידות ההשתתפות של השותפות שמחזיקה בענקית הדאטה סנטרס הזו, לפני שיגיע סבב הגיוס הבא.
בסבב הגיוס הנוכחי השתתפה בין היתר, לצד הגופים השראלים, גם קרן הפנסיה של קנדה, CPPIB, שהשקיעה 1.75 מיליארד דולר. קרן הפנסיה הזו היא ענקית בסדר גודל אחר, המנהלת נכסים בסכום של 793 מיליארד דולר קנדי (565 מיליארד דולר).
פעילות בעשרות מדינות, וגם בישראל
EdgeConneX האמריקאית הוקמה בשנת 2009 כדי לבנות חוות שרתים קרוב למיקום שבו הלקוח צריך את החווה, אך מאז היא הפכה לענקית בתחום.
לדברי החברה, כיום היא מפעילה יותר מ-90 אתרי חוות שרתים ב-5 יבשות ברחבי העולם, עבור חברות הענן וה-AI הגדולות בעולם דוגמת אנבידה, גוגל, מיקרוסופט ואורקל.
בשנת 2020 החברה נרכשה על ידי קרן ההשקעות בתשתיות השבדית EQT, תמורת סכום שהוערך ב-2.5-3 מיליארד דולר. כיום הכנסותיה של EdgeConneX מוערכות ב-80 מיליון דולר, אלא שברור שזו רק תחילת הדרך בצמיחה שלה.
החברה אף נכנסה לפעילות בישראל כשרכשה בשנת 2021 את חברת גלובל דטה סנטר של משה לסמן, תמורת כ-350 מיליון דולר. באותם ימים היו ל-EdgeConneX כ-40-50 חוות שרתים.
רוני זכאי, מנהלת תחום לא סחיר, אשראי תשתיות והשקעות אלטרנטיביות בחברת מגדל ביטוח פיננסים, אומרת לגלובס כי "מגדל פעילה הרבה שנים בתחום הדאטה סנטרים אך אין ספק שבשנתיים האחרונות הייתה קפיצת מדרגה, בישראל ובכל העולם, לאור המהפכה הטכנולוגית.
"כולם נכנסים באופן אינטנסיבי לתחום וגם לתחום החשמל, שזו התשתית שתומכת בעולם ה-AI". לדבריה, "שמנו במקרה הזה כסף גדול, כי כאן מדובר על קרן מאוד מנוסה שפרוסה בהרבה מאוד מדינות, וזה מקטין סיכון".
ליאור סוסונקין, מנהל מערך האשראי והתשתיות במגדל, הוסיף כי "יש לנו איתם היכרות רבת שנים, בשנת 2018 נתנו לחברה מימון, כשיתרון משמעותי נוסף אצלה הוא שיש לה חוזים ארוכי טווח עם לקוחות חזקים".
ובכל זאת, זכאי מודעת היטב לכך שגם בתחום הזה יש סיכונים: "אנחנו נכנסים בזהירות כי ברור שלא כולם יהיו 'ווינרים' בעולם הזה של דאטה סנטרים", היא אומרת. "גם אם כרגע על פניו נראה שיש מחסור גדול. לכן השקעות העתק בתחום מוצדקות.
"תמיד קיים החשש שיגיע עודף היצע או מגבלות רגולטוריות. לכן, ככל שאתה הולך עם גוף חזק ומנוסה ועם פיזור טוב בעולם ולקוחות חזקים, כמו ענקיות הטכנולוגיה, הסיכוי להיפגע נמוך יותר".
על השאלה מדוע החברה נכנסה להשקעה דווקא כעת, עונים במגדל כי "EdgeConneX עשו גיוס מאוד משמעותי כדי לעשות השקעות משמעותיות קדימה, וראינו בכך הזדמנות".
"כשהצמיחה תתייצב, תהפוך לסוג של קרן ריט"
ניר טורנר, מנהל תחום תשתיות במיטב גמל ופנסיה, מוסיף ואומר לגלובס כי "ההשקעה הזו היא חלק מהפיזור שלנו בעולמות התשתיות הריאליות, שכוללות גם השקעה באנרגיה מתחדשת ושדות סולאריים, תחנות כוח, כבישים וצינורות הולכה".
לדבריו, "אנו רואים ביקושים מאוד חזקים שעולים על ההיצע. חברות הייפר-סקייל (ענקיות הטכנולוגיה, נ"א) אומרות לחברות הדאטה סנטרים 'תביאו כל מה שאתם יכולים, מי שיכולות לעשות דליברי בזמן', וזו מגמה שאנו צופים שתימשך בזמן הקרוב. ברגע שיש חוזים מול החברות הכי גדולות בעולם, יש את הביטחון לעשות את העסקה ויש רצפה לדאונסייד שיכול להיות.
"כרגע EdgeConneX היא חברת צמיחה אבל בשלב מסוים הצמיחה תתייצב, והיא תהיה סוג של קרן ריט מניב שתחלק דיבידנדים".
כמובן, זו לא הפעם הראשונה שמוסדיים משקיעים בדאטה סנטרס. מנורה מבטחים למשל הספיקה להשקיע 100 מיליון דולר בקרן IPI שפועלת בתחום וגם לרשום אקזיט בחברת Aligned, ויחד עם עוד שתי השקעות נוספות הגיעה השקעתה בתחום למאות מיליוני דולרים. אצל מגדל עצמה מדובר בהכפלת ההשקעה בחוות שרתים ל-2 מיליארד שקל בסך הכול. גם אצל כלל ביטוח היקף ההשקעות הישירות הלא סחירות בתחום כבר מגיע ל-400 מיליון דולר בחשיפה מנייתית, ועוד 300 מיליון דולר חשיפה באמצעות חוב.
