"נו, מה, לא נכין עוגות גבינה בגלל שאין גבינה ולא קוטג' בסופר?", שאלה לפני כמה ימים גולשת בפייסבוק. "לא דיברו רק על המכונה רק של הקוטג'? אז מה הקטע עם האשל והגבינה לבנה? תכף הכול יחזור עם עלייה דרסטית במחירים", השיבה לה אחת הגולשות. "לא חסרים תחליפים", ציינה אחת אחרת.
● מחירים, תלונות? זו חברת התעופה שהישראלים מעדיפים. ובגדול
● כך הצליחה אושר עד להפוך ממותג מגזרי לרשת שכל המדינה מדברת עליה
המחסור המתמשך במוצרי חלב, ובייחוד בקוטג' תנובה, מעורר בתקופה האחרונה הדים בקרב הצרכנים, אך גם מייצר תסכול רב בקרב רשתות השיווק, שלא מצליחות לעמוד בביקושים.
במשך שנים, קוטג' תנובה התבסס במקרר הישראלי, והפך למוצר הנמכר ביותר של החברה. למעשה, תנובה אחראית לרוב השוק הזה בישראל, כשהמתחרות טרה ושטראוס מחזיקות בחלק קטן יחסית.
במידה רבה, מדובר במוצר שהפך לסמל - במיוחד מאז מחאת הקוטג' של 2011, שבה צרכנים זעמו על מחירו הגבוה של מוצר בסיסי כל־כך. הסנטימנט הציבורי לא דעך, ולכן כשהמוצר נעלם מהמקררים או שמחירו משתנה, הדבר מעורר סערה.
לתנובה יש מחלבה באלון תבור, שאחראית לייצור חלק משמעותי ממוצרי החלב שלה. במספר מקרים שבהם נרשם מחסור, בחברה נעצו את מקור הבעיה בתקלה במחלבה הזו. גם הפעם המשבר החל באופן דומה, אך לפי החברה הוא החריף משום שטכנאים זרים סירבו להגיע לישראל על רקע המצב הביטחוני.
שולטת בחלב ובקוטג'
לפי נתוני משרד החקלאות וביטחון המזון, הערך הכספי של מוצרי החלב שנמכרו ברשתות השיווק הסתכם בשנת 2025 ב־11.4 מיליארד שקל. במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוערך כי המוצרים שמחיריהם מפוקחים מהווים 40%-50% מסך המכר של חלב ומוצריו.
לפי הערכות בשוק, אין נתון אחד שמבטא את חלקה של תנובה בכלל המוצרים המפוקחים, שכן הפערים בין הקטגוריות גדולים, ויש לבחון כל מוצר בנפרד. בחלב הניגר מוערך חלקה ביותר מ־80%, ובקוטג', שאינו מפוקח רשמית אך נתון לרגישות ציבורית גבוהה מאז מחאת 2011, בכ־80%.
בחמאה מוערך החלק של תנובה כיום בכ־60%, אך בתקופות של אספקה מלאה הוא עשוי להגיע לכ־75%. בשוק השמנת, שבו מורגשים מחסורים כבר כשנתיים, חלקה מוערך כיום בכ־90%, לאחר שירד בעבר לכ־60%. שטראוס נחשבת לשחקנית השנייה בגודלה.
נזכיר כי בגל העלאות המחירים האחרון, שהתרחש לפני חג השבועות, תנובה הודיעה כי היא תייקר את החמאה בשיעור של 5%, זאת לצד עלייה רוחבית של מוצרי החלב בפיקוח בשיעור של כ-1%.
שינויים בהרגלי הצריכה
לדברי מומחה השיווק והקמעונאות, תמיר בן שחר, המחסור לא נובע מגורם אחד, אלא משרשרת של סיבות, ביניהן הטכנולוגיה, המצב הביטחוני ומבנה השוק הבעייתי. "כשחברה שמחזיקה לפי ההערכות בכ-75% משוק הקוטג' בישראל נתקלת בתקלה, למתחרות אין יכולת ייצור מספקת כדי למלא במהירות את החלל שנוצר", הוא מסביר.
לכך, מוסיף בן שחר, הצטרפה גם עלייה בביקושים, בין היתר בעקבות העניין הגובר בתזונה עשירה בחלבון, ובמקביל, "קמעונאים טוענים שהמחסור מורגש במיוחד במוצרים המפוקחים או הזולים יותר, שהרווחיות עליהם נמוכה, בעוד שמוצרים יקרים יותר נשארים זמינים יחסית. מבחינת הצרכן, התוצאה היא שמוצרי הבסיס נחטפים כבר בשעות הבוקר, ומי שמגיע אחר הצהריים נתקל לא פעם במקררים כמעט ריקים".
למחסור יש גם השפעה על המחירים, הוא גורס. "כאשר הקוטג' הזול והנפוץ של תנובה לא נמצא על המדף, הצרכנים נאלצים לעבור למוצרים חלופיים ויקרים יותר, ובחלק מהרשתות אף נרשמו התייקרויות במוצרי המתחרות. לאורך זמן, הדבר עשוי לשנות את הרגלי הצריכה.
"גם רשתות השיווק נפגעות מהמצב - בחלק מהמקרים הן מקבלות רק 40%-80% מהכמויות שהזמינו, דבר שפוגע במכירות ויוצר חיכוך יומיומי מול לקוחות, שמתקשים להבין מדוע מוצר בסיסי אינו זמין. מעבר למחסור הנקודתי, המשבר מחזיר לדיון את בעיית הריכוזיות בענף החלב ואת התלות של השוק ביצרן דומיננטי אחד. הוא גם מזכיר עד כמה מעט השתנה מאז מחאת הקוטג' של 2011, ומחזק את הדרישות לפתיחת השוק ליבוא ולהגברת התחרות".
"כולנו סובלים"
קמעונאי בכיר עמו שוחחנו מחזק את דברי בן שחר. "מספקים לנו כמויות שלא רלוונטיות למה שמוזמן, חד משמעית, והסיפורים אותם סיפורים", הוא משתף. לשאלה האם ההזמנות הוגדלו בעקבות המחסור העקבי הוא משיב כי "אנחנו מנסים לקבל את הביקוש הקיים, והם (תנובה) שולחים מה שבא להם".
תופעת המחסור במוצרי חלב מלווה את השוק בעיקר סביב חגי תשרי, פסח ושבועות, ולעיתים גם בתקופות של דיונים על פתיחת השוק ליבוא או עדכון מחירי המוצרים המפוקחים. עוצמתו והתמשכותו של המחסור הנוכחי הופכות אותו לבולט במיוחד.
"אני לא חושב שתנובה מבינה שהיא עושה משהו לא בסדר בדרך שבה היא מתנהגת", אומר גורם בכיר בשוק. לדבריו, בגלל הרגישות של מחירי הקוטג' בסנטימנט הציבורי והפופולריות של המוצר, החברה מהססת להעלות מחירים. "מותר גם לתנובה להגיד: לא רווחי לי לייצר עוד קוטג', תקנו אצל המתחרים. אבל הציבור לא רוצה את המתחרים, והרפתות לא יעניקו מכסות חלב גדולות יותר למחלבות הקטנות".
מתנובה נמסר בתגובה: "תנובה סיפקה מתחילת השנה 4.5% יותר קוטג' לעומת השנה שעברה. החוסר המורגש בשוק הוא אל מול הגידול בביקוש הגבוה מהרגיל. החוסרים נובעים מעיכובים הלוגיסטיים עליהם כבר עדכנו באופן מלא".
