מחירים, תלונות? זו חברת התעופה שהישראלים מעדיפים. ובגדול

שלוש השנים האחרונות היו מבחן חסר תקדים לתדמיתן של חברות התעופה הפועלות בישראל. סגירות חוזרות של המרחב האווירי, ביטולי טיסות, מבצעי חילוץ והשאלה המתמשכת של חזרת החברות הזרות הפכו את התעופה לאחד הענפים הבולטים ביותר בשיח הציבורי. דירוג המותגים השנה מלמד כי הישראלים בחנו לא רק את מחיר הכרטיס או מספר היעדים, אלא גם מידת המחויבות שהחברות הפגינו כלפי השוק המקומי בתקופת המשבר. חברות שנשארו, חזרו מהר או סיפקו פתרונות בשעת חירום זכו לנקודות בתודעת הצרכנים, בעוד שחברות שנעלמו לתקופות ממושכות שילמו על כך מחיר.

● סקר ענק מגלה: אלה 100 המותגים המובילים לשנת 2026
● אוהב במבה, סומך על גוגל וחושד ב־AI: מה אפשר ללמוד מתוצאות המדד על הצרכן הישראלי

למרות הביקורת הציבורית התכופה על אל על, הישראלים ממשיכים להעדיף אותה על פני כל חלופה אחרת. החברה שומרת על המקום הראשון בענף בפער ניכר מהמתחרות, ומוכיחה פעם נוספת כי בין אהדה לאמון קיים לעתים פער משמעותי.

שנה מורכבת תדמיתית לאל על

עם זאת, בעוד שבדירוג הענפי אל על נותרה במקום הראשון, בדירוג הכללי היא ירדה מהמקום ה־61 למקום ה־82. בשנה מורכבת מבחינה תדמיתית, החברה ניצבה במרכז ביקורת ציבורית סביב מחירי הטיסות בתקופה שבה חלק גדול מהחברות הזרות הפסיקו לטוס לישראל. רשות התחרות מצדה הודיעה על כוונתה להטיל על אל על עיצום כספי של 121 מיליון שקל, בטענה לגביית מחירים מופרזים ובלתי הוגנים בתקופת המלחמה. הרשות מבקשת לקנוס את החברה בכ-110 מיליון שקל נוספים, בגין ניצול לכאורה של מעמדה בתחום שירותי התחזוקה למטוסים. לפי ממצאי הרשות, ארקיע לא קיבלה גישה להאנגרים של אל על בתקופה שבה ביקשה לבצע תחזוקה למטוסיה. למרות כל אלה, נראה כי עוצמת המותג של אל על נותרה גבוהה במיוחד.

החברה המשיכה להרחיב את פעילותה עם השקת תשעה יעדים חדשים ובהמשך גם הכרזה על טיסות לארגנטינה, לצד התרחבות משמעותית למזרח. במקביל היא חיזקה את מועדון הלקוחות באמצעות מועדון "אל על יאנג", שבמסגרתו נקודות הנוסע המתמיד נשמרות עד גיל 21, הרחיבה הטבות לכוחות הביטחון ולא רק למשרתי המילואים, והמשיכה לבסס מסרים המזוהים עם ישראליות ועם מחויבות ללקוחותיה, בין היתר במתן עדיפות במבצעי חילוץ. לצד זאת היא משקיעה בשדרוג חוויית הלקוח, בפיתוח האפליקציה, בשירותים מבוססי AI ובמהלך פיננסי משמעותי של החלפת שותפת כרטיס האשראי מישראכרט לכאל.

ארקיע עוקפת ואייר חיפה רושמת הישג

במקום השני בדירוג נרשם מהפך כשארקיע עקפה את ישראייר, שירדה והחליפה אותה במקום השלישי. ארקיע בלטה השנה בזכות הרחבת רשת היעדים למזרח, עם הכרזות על טיסות לווייטנאם, ליפן ולתאילנד, לצד השקת מחלקת עסקים חדשה ושיתוף פעולה עם השף שחף שבתאי. בעוד שגם ישראייר פועלת להתרחבות ליעדים ארוכי טווח, ארקיע הלכה רחוק יותר ובקצב מהיר יותר.

ארקיע הייתה חברת התעופה הישראלית הראשונה שהפעילה טיסות חילוץ דרך טאבה לאחר סגירת המרחב האווירי במבצע שאגת הארי, והגיבה במהירות יחסית לאירועים. בעוד שהחברה סבלה במשך שנים מתדמית בעייתית ומביקורת רבה על השירות, נראה כי בשנה האחרונה הצליחה לצבור נקודות משמעותיות בזכות הזמינות והתגובה המהירה בתקופת המשבר.

בישראייר, עיקר המאמץ בשנה האחרונה התמקד בחיזוק מועדון הלקוחות ובהרחבת פעילותה ליעדים ארוכי טווח. החברה חתמה על עסקה לרכישת 10% ממועדון הלקוחות המשותף של ישראכרט ורמי לוי, שיופעל תחת המותג SUPERFLY. הכרטיס החדש צפוי לאפשר צבירת הטבות ומימושן באופן ישיר בטיסות ובחבילות הנופש של החברה. במקביל השקיעה ישראייר בפיתוח פתרונות AI ושירות עצמי בנתב"ג, המשיכה להיערך לקראת השקת הקו הסדיר לארצות הברית באוגוסט, והרחיבה את פעילותה בתחום התעופה הפרטית באמצעות רכישת חברת השכרת המטוסים הפרטיים ג'ט קלאב.

אייר חיפה מספקת סיפור מעניין אך נותרה מחוץ לעשירייה הפותחת ונכנסה לדירוג במקום ה-12. החברה אינה מרבה בקמפיינים נוצצים או במהלכים שיווקיים רחבים, אך הצליחה לבסס נוכחות משמעותית בתקופה מורכבת במיוחד. היא השיקה קווים ישירים לאיים היווניים מיקונוס וקרפאתוס, הציעה לתושבי הצפון חלופה נוחה ומהירה לנתב"ג, השתתפה במאמצי החילוץ בעת הצורך והצליחה להתאים את פעילותה גם בתקופות שבהן שדה התעופה בחיפה לא פעל באופן מלא. העובדה שהגיעה למקום ה-12 זמן קצר יחסית לאחר תחילת פעילותה לפני כשנתיים מעידה כי הציבור כבר מכיר את המותג ומייחס לו ערך.

וויזאייר נותרה המובילה בין הזרות

וויזאייר שמרה על המקום הרביעי ועל מעמדה כחברת התעופה הזרה החזקה ביותר בדירוג. זאת לאחר שנה שבה עמדה במרכז השיח בעקבות המגעים להקמת בסיס פעילות בישראל. אף שהמהלך לא יצא לפועל בסופו של דבר, עצם העובדה שהחברה בחנה אותו חיזקה את התחושה בקרב הצרכנים כי מדובר בשוק אסטרטגי עבורה. משרד התחבורה אף ראה בה מועמדת פוטנציאלית להגברת התחרות בשוק המקומי, מה שתרם לחשיפה התקשורתית ולהון המותג. במהלך השנה השיקה החברה קווים חדשים לברטיסלבה ולדרום איטליה, הרחיבה את צי המטוסים, השקיעה 14 מיליון אירו במערך שירות הלקוחות והרחיבה את שירות Wizz Link לשילוב יעדים בהזמנה אחת. גם אם בפועל המחירים אינם תמיד הזולים ביותר, המותג עדיין נתפס בעיני רבים כמייצג את בשורת הלואו-קוסט. הדבר בא לידי ביטוי גם בדירוג הכללי, שבו טיפסה החברה מהמקום ה-266 בשנה שעברה למקום ה-256.

בקרב החברות הזרות בולטת גם היציבות של לופטהנזה, יונייטד ודלתא, ששמרו על מיקומן בדירוג הענפי. עם זאת, בחינה של הדירוג הכללי מצביעה על שחיקה מסוימת במעמדן, על רקע אי היציבות בפעילות בישראל בזמני חירום. לופטהנזה ירדה מהמקום ה-267 למקום ה-260, יונייטד מהמקום ה-269 ל-288 ודלתא מהמקום ה-271 ל-294.

בין המפרץ לאירופה

לעומתן, ריינאייר ירדה למקום העשירי בענף, והחליפה משבצות עם פליי דובאי שטיפסה למקום השמיני. במהלך המלחמה חברות התעופה מהמפרץ, ובראשן פליי דובאי ואתיחאד, הפגינו מחויבות גבוהה יחסית לשוק הישראלי. גם כשנאלצו לצמצם פעילות, הן חזרו לפעול במהירות ואף הגדילו תדירויות זמן קצר לאחר מכן. עבור נוסעים רבים, התנהלותן בלטה במיוחד על רקע היעדרותן הממושכת של חלק מחברות הלואו-קוסט האירופיות. מגמה זו באה לידי ביטוי גם בדירוג הכללי. פליי דובאי טיפסה מהמקום ה-313 למקום ה-296 - בעוד שריינאייר צנחה מהמקום ה-278 למקום ה-322.

הנתונים הללו עשויים להעיד כי בתקופה שבה היציבות והזמינות הפכו לשיקול מרכזי הציבור תגמל חברות שנתפסו כמחויבות לשוק המקומי והעניש את אלו שנעדרו ממנו לתקופות ממושכות. על רקע הטלטלות הביטחוניות והתפעוליות שעבר הענף בשנים האחרונות, הצרכנים הישראלים מתגמלים לא רק מחיר, אלא גם נוכחות רציפה ויכולת להישאר לצדם גם בתקופות של אי-ודאות.