שנתיים בלבד חלפו מאז שחברת הזכוכית החכמה גאוזי הונפקה לראשונה בנאסד"ק, ומאז מחקה מנייתה כ-98% מערכה, במה שהפך לאחד הכישלונות הצורבים ביותר של חברה מישראל. השבוע החברה דיווחה למשקיעים ולנושים על הצעה להסדר חוב, לאחר שעובדים לשעבר הגישו בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
● המניות האלה רשמו "עשור אבוד", אבל עכשיו כולם מדברים עליהן
● החוקרת הישראלית שעומדת במרכז החקיקה שמסעירה את וול סטריט
גאוזי, שהונפקה בשווי של 319 מיליון דולר, נסחרת כיום בשווי זניח של פחות מ-7 מיליון דולר, ואף קיבלה בחודשים האחרונים אזהרות על אי-עמידה בתנאי המסחר בנאסד"ק. זאת בשל מחיר מניה נמוך מהרף הנדרש, ומשום שלא פרסמה דוחות כספיים מאז הרבעון השני של 2025. גאוזי לא מדווחת בהצעתה מהו היקף החוב המעודכן שלה, אך לפי הערכות מדובר בעשרות מיליוני דולרים.
גאוזי הוקמה בשנת 2009 על ידי המנכ"ל אייל פסו ושותפו אדריאן לופר, מנהל הטכנולוגיה הראשי. החברה מתל אביב פיתחה טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת לשלוט במעבר אור דרך משטחים שקופים, בעיקר זכוכית, ומיועדת לעולמות התעופה, הרכב והארכיטקטורה. במקביל, היא נכנסה גם לשוק הבטיחות לרכב, בפיתוח של מערכות עזר לנהג (ADAS), שאליו הגיעה באמצעות רכישה בצרפת כשהחליטה להרחיב את הפתרון שלה לעולם הרכב.
בנובמבר האחרון, כשנה וחצי בלבד לאחר ההנפקה, התברר שגאוזי נתונה בקשיים, עם פתיחת הליכי חדלות פירעון לשלוש חברות בנות שלה בבית המשפט בצרפת, צעד שהיא ערערה עליו. כתוצאה מההליך גאוזי דחתה את פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של 2025, שהיו אמורים להתפרסם ביום ההודעה על פתיחת ההליך בצרפת, ומאז לא פרסמה דוחות. המנכ"ל פסו כתב אז במייל לעובדים כי החברה חתמה על הסכם מימון של 15 מיליון דולר, אך ההליך המשפטי מנע לטענתו את השלמת ההסכם. בהמשך מצב החברה החמיר והתבטא באי-תשלום משכורות לעובדים, תביעות מצד עובדים ונושים וחוסר יכולת להשיג מימון.
שני מנגנוני פירעון
השבוע דיווחה גאוזי על הצעת הסדר חוב שכוללת גם הנפקה פרטית (PIPE) שתזרים 7 מיליון דולר לקופתה. מדובר בהסדר שדורש רוב של מעל 51% מהנושים בכלל, ושל מחזיקי מעל 75% מסך החוב, ואז את אישור בית המשפט. גאוזי מציינת שהיא פועלת להבטיח את תמיכת הנושים בהסדר. לפי הדיווח, מציעים החברה והדירקטוריון הסדר חוב בהתאם לחוק חדלות הפירעון, שלדבריהם כולל את הפירעון המלא של החובות לכל הנושים, באמצעות שני מנגנונים חלופיים. המנגנון הראשון כולל אירוע אקזיט (מכירה, מיזוג, הנפקה משנית או כל עסקה אחרת) שיניב תמורה כוללת שעולה על 330 מיליון דולר, שבעקבותיו החברה תשלם את מלוא החובות שלה מהתמורה.
השני הוא במקרה שהחברה תשיג רווחיות תפעולית לפני אירוע אקזיט, ואז היא תשלם לנושים 25% מהרווח הנקי שלה מדי שנה (לפי כללי GAAP), החל מהשנה הרווחית הראשונה ועד להשלמת הפירעון. במקרה כזה יישמר סדר קבוצות הנושים, כאשר הנושים המובטחים, הגוף הפיננסי OIC ובנק מזרחי טפחות, יקבלו ראשונים את ההחזר, ולאחר מכן רשות המסים בישראל, המוסד לביטוח לאומי וספקים שונים. ספקי המסחר יקבלו את כל החוב כלפיהם אחרי תקופה של 6 חודשים, ובחלוקה של עד 60 תשלומים.
לפי גאוזי, עובדים ועובדים לשעבר שהחברה חייבת להם כסף יקבלו את התשלום המלא עם השלמת עסקת ה-PIPE. מדובר בהסכם שהחברה כבר חתמה עם משקיעים בהובלת Chutzpah Holdings, של אלחנדרו ויינשטיין.
מיליון דולר למשכורות
בדיווח של גאוזי ההשקעה בהנפקה הפרטית מוגדרת כ-Management Buy-Out - כלומר תהליך במסגרתו מנהליה בראשות אייל פסו רוכשים שליטה בחברה. את התמורה מההנפקה מייעדים בחברה למימון תשלומי ביניים לנושים, ובראשם כל חובות השכר והתנאים הסוציאליים לכלל העובדים הנוכחיים ולשעבר בישראל, וזאת תוך 30 יום מהשלמת ההשקעה; להון חוזר כללי של גאוזי; לתשלומים הקשורים להסדר ולהשקעה; וכן לפירעון של מיליון דולר עבור מימון משכורות בחודשים האחרונים.
אחד מהתנאים המתלים להשלמת ה-PIPE הוא שמניות גאוזי ימשיכו להיות רשומות בבורסת נאסד"ק, והחברה תפרסם דוחות שנתיים. כמו כן נדרש אישור בית המשפט והנושים להסדר.
