שבע חברות הביטוח שחויבו לשלם קרוב למיליארד שקל למבוטחים, בהסדר פשרה מהגדולים והמשמעותיים שנערכו בארץ - החלו לשלם. לגלובס נודע כי הכשרה שילמה למבוטחיה; מגדל, הראל ומנורה החלו בתהליך השבת הכספים; וגם כלל, הפניקס ואיילון ערוכות לשלם עד המועד האחרון שקבע בית המשפט ב־9 באוגוסט.
מאות אלפי מבוטחים צפויים לקבל החזרים באופן אוטומטי ללא צורך בפנייה. הכספים עוברים לפוליסות, ומי שכבר משך את הפוליסה, יקבל את הכסף לחשבון הבנק.
כל מי שזכאי להשבת כספים צפוי לקבל הודעה מחברת הביטוח. ההודעות יישלחו למי שיקבל את ההשבה לפוליסה, ולמי שכבר אין לו פוליסה ויקבל את ההשבה בהעברה בנקאית, בביט או בהמחאה וגם לכתובת נפטרים.
במאי השנה קבע השופט מיכאל תמיר כי שבע חברות הביטוח המדוברות יצטרכו לשלם בתוך 75 ימים, לאחר שהתשלום היה אמור להיות משולם בשנה שעברה, והמועד נדחה. ההסדר שנערך במסגרת תביעה ייצוגית אושר כבר בשנת 2024, אך הדיונים על ההסכם נמשכו בבית המשפט גם לאחר אישורו, נוכח טענות של חברות הביטוח לפרשנות סעיפי ההסכם המורכב.
השופט תמיר קבע כי "גם אם יוגש ערעור, אין מקום לעכב את מועד תשלום ההחזרים למבוטחים. מדובר בתובענות שמתנהלות במשך כ־15שנים, בטענה לגבייה שלא כדין שהחלה שנים רבות לפני הגשת התובענות; לצורך ניהול התובענות הושקעו משאבים רבים".
גם יורשים זכאים
מי שזכאי לפיצוי הוא כל מי שהיה בעל פוליסת ביטוח מנהלים מסוג מסוים, המכונה רשמית פוליסת "ביטוח חיים משולבת חיסכון", בחברות הביטוח מגדל, כלל, מנורה, הראל, איילון, הכשרה והפניקס בין השנים 1982־2003, ושילם רכיב המכונה "גורם פוליסה". הרכיב הוא עמלה שנגבתה ואמורה לשקף עלויות אדמיניסטרטיביות של הפקת הפוליסה, שלא קשורות להיקפה.
אלה שמות הפוליסה שבעליה זכאים לתשלום בכל אחת מחברות הביטוח: "פרופיל" ו"מיטב" של חברת כלל; "עדי" ו"מעולה" של הראל (חלק מהפוליסות של חברת ציון שנקנתה על־ידי הראל); "יותר" של מגדל; "מירב" של מנורה; "עדיף" של איילון; "מניב" של הפניקס; ו"עדיף" של הכשרה. ההערכה היא שישנם מאות אלפי לקוחות שהחזיקו או מחזיקים בפוליסות אלה.
האחריות לאתר את המבוטחים הזכאים היא על חברות הביטוח. הסכום שיועבר לכל מבוטח תלוי בגובה ההפקה לפוליסה שלו. התשלום שנקבע הוא 42% מסך הפגיעה בחיסכון של המבוטח בפוליסה, בשל גביית גורם הפוליסה, בתוספת 90% אובדן תשואה. ההערכה היא שהסכומים שמקבלים המבוטחים נעים בין מאות שקלים לאלפי שקלים בודדים. במקרים חריגים ביותר יגיע הסכום גם לעשרות אלפי שקלים בודדים.
גם יורשי מבוטחים זכאים לפיצוי. תפקידן של חברות הביטוח לאתר אותם ולהעביר את הכספים אליהם. בפסק הדין משנת 2024, בעקבות הערה של רשות שוק ההון, הצדדים הסכימו לשלם ליורשים ולמוטבים שהחברה שילמה להן לאחרונה תגמולי ביטוח את הכספים במישרין, ללא צורך בפנייה מצידם על־פי פרטי התשלום האחרון שנעשה.
בית המשפט מינה את היועץ הפנסיוני אבי אייכלר כמפקח מטעם בית המשפט על יישום ההסכם. לאחר שכל החברות ישלמו, תפקידו של אייכלר יהיה לוודא שהכספים שולמו בהתאם למתווה שנקבע - על הדרך שחברות הביטוח חישבו את הפיצוי, איתור מבוטחים והעברת הכספים.
סאגה של עשור וחצי
14 שנים לאחר שהחלו בתי המשפט לדון בבקשה לתביעה ייצוגית נגד חברות ביטוח ששיווקו ביטוחי מנהלים, בית המשפט המחוזי מרכז בלוד אישר את הסדר הפשרה. בהסכם נקבע כי החברות לא עדכנו כיאות חוסכים בפוליסות ביטוחי מנהלים בגין גביית תשלום נוסף, הנקרא "גורם פוליסה", סעיף שהוכנס לפוליסות ששווקו עד לשנת 2004.
בבקשת האישור כתבו עורכי הדין של הצדדים כי "מעולם לא היה בישראל מקרה בו בהליך מרוכז אחד הושג עבור הציבור, ביחס לכל הנתבעות יחד, הישג שערכו הכלכלי עשוי להגיע למיליארד שקל".
ההסכם נערך לאחר הליך גישור בפני שופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר, שכתב לבית המשפט: "הסדרי הפשרה - שהסכומים שיושבו למבוטחים במסגרתם הם חסרי תקדים, למיטב ידיעתי, בתחום התובענות הייצוגיות בישראל בכלל ובענף הביטוח בפרט - יאפשרו להביא לידי סיום את כל ההליכים, תוך יצירת ודאות לחברי הקבוצה ולנתבעות".
לאחר אישור ההסדר, הגישו חברות הביטוח בקשה למתן הוראות (כיצד לחשב את הסכום) בעניין יישום הסדרי הפשרה. בית המשפט קבע במאי כי בקשתן נבעה מטענה חדשה שאין לה תימוכין בנוסח הסדרי הפשרה. "הנתבעות הן חברות הביטוח הגדולות בארץ, ולאור היקף התובענות והשלכותיהן, חזקה שהן נעזרו ביועצים משפטיים וכלכליים מנוסים לאורך כל ההליכים המשפטיים, לרבות הליכי הגישור הממושכים וניסוח הסדרי הפשרה".
