הטיל "ח'ייבר שכן" הוא סוס העבודה של ארסנל הטילים של טהרן: נשק זול, נייד ומדויק, בעל טווח של לפחות 1,450 קילומטרים. לאחרונה איראן אף עושה בו שימוש במתקפות מורכבות, והוא מוכיח שהוא מהווה אתגר הולך וגובר עבור ארה"ב.
● אלביט משיקה נשק חדש ובונה על הצרות של דנמרק וגרמניה
● עסקת ענק: יוון רוכשת מישראל מערך הגנה אווירית בכ־3.5 מיליארד אירו
מאז חידוש הלחימה בחודש יולי, איראן יורה טילי ח'ייבר שכן לעבר בסיסים אמריקאים, כך מסרו בכירים אמריקאים. לדבריהם, הוא משלב מסלול טיסה דינמי, תמרונים ושינו מהירות בניסיון לבלבל את מערכות ההגנה.
אחד הבכירים אמר כי ארה"ב ובעלות בריתה הצליחו ליירט את רוב טילי הח'ייבר לאורך המלחמה, אך חלקם הצליחו לחדור את מערכי ההגנה.
בשונה מהטילים הוותיקים יותר של איראן, המחייבים תדלוק ממושך לפני השיגור, אנליסטים צבאיים אומרים כי ניתן להחזיק את טילי הח'ייבר מתודלקים ולהעמיסם במהירות על משאיות או כלי רכב אחרים לצורך שיגור, בניסיון לחמוק ממטוסי הקרב של ארה"ב וישראל הפועלים להשמדת אתרי שיגור הטילים של איראן.
בחלק מהגרסאות של הטיל, החרטום, הנושא את ראש הקרב ומתנתק בשלב האחרון של מסלולו, מצויד במנוע קטן המאפשר לו לשנות את כיוונו כשהוא מתקרב למטרה במהירות של כ־9,700 קמ"ש, כך לפי אנליסטים ובכירים.
איך זה עובד?
טילים בליסטיים עולים לשכבות העליונות של האטמוספרה, ולעיתים אף לחלל, לפני שהם צוללים בחזרה לעבר מטרתם, אך לא כולם מסוגלים לבצע תמרונים במהלך מעופם. אנליסטים צבאיים שחקרו את טיל ח'ייבר שכן אמרו כי הוא מסוגל לשנות את מסלולו יותר מטילים בליסטיים אחרים, בניסיון להקשות על גילויו ועל יירוטו.
עוד אמרו הבכירים האמריקאים כי איראן משגרת גם כטב"מי תקיפה מהירים וטילים פשוטים יותר לעבר אותם יעדים שאליהם היא משגרת את טילי ח'ייבר שכן, המונחים באמצעות לוויינים, ובכך מתאימה את טקטיקות הלחימה שלה לאורך המלחמה.
מאז קריסת הפסקת האש, איראן תוקפת אזורי מגורים של חיילים אמריקאים בבסיסים ברחבי המזרח התיכון, כך לדברי בכירים. עוד הם אומרים כי איראן תוקפת גם את מערכות המכ"ם שעליהן נשענות מערכות ההגנה האווירית באזור, אסטרטגיה שמגבירה את הסיכון לחיילים.
"אני חושב שזה מלמד שאיראן לומדת ומחפשת דרכים לפגוע בנו", אמר גנרל ג'וזף ווטל, לשעבר מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב. "לצבא הזה יש יכולות מפותחות מאוד בתחום הכטב"מים, והוא מפעיל כבר שנים תוכניות לפיתוח טילים ורקטות. יש להם מומחיות רבה בתחום הזה".
לפי הערכות של ארה"ב וישראל, עם פרוץ המלחמה בידי איראן היו כ־2,500 טילי ח'ייבר שכן וטילים נוספים לטווח בינוני. ייתכן שהיא ממשיכה להרכיב טילים חדשים מרכיבים המאוחסנים בבסיסים תת־קרקעיים, אך מתקני הייצור שבהם יוצרו מנועי הטילים כבר הושמדו, אמר פביאן הינץ, מומחה עצמאי לטילים.
"במהלך המלחמה האיראנים הבינו שטילי ח'ייבר שכן הם נכס משמעותי, משום שהם זולים יחסית לייצור, גמישים מבחינת מערכות השיגור ויעילים למדי", אמרה ניקול גרייבסקי, מומחית לאסטרטגיה איראנית במכון סיאנס פו בפריז.
איראן שיגרה טילי ח'ייבר שכן לעבר ישראל, שטוענת יירטה את רובם.
איראן גם טענה כי תקפה את משרדו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ואת מפקדת מפקד חיל האוויר באמצעות טילי ח'ייבר שכן. בחודש שעבר איראן הודיעה על מתקפה נוספת באמצעות הטילים הללו, לצד כטב"מים מונעי סילון. לא ניתן היה לקבוע מה היו תוצאותיהן של המתקפות האלה.
הטיל נקרא על שם קרב ח'ייבר, המערכה שניהל הנביא מוחמד בשנת 628, שבמהלכה כבשו כוחותיו את נווה המדבר המבוצר ח'ייבר, שהיה אז בשליטת שבטים יהודיים בחצי האי ערב.
איראן לא פרסמה את עלויות הייצור של טיל ח'ייבר שכן, אך לדברי אנליסטים היא נמוכה משמעותית מעלות טילי היירוט האמריקאים והישראליים המשמשים נגדו, שמחירם נע בין 2 ל־15 מיליון דולר, בהתאם למערכת.
לדברי הינץ, נראה כי איראן שיפרה את מתקפות הטילים שלה, ככל הנראה באמצעות ניתוח השיגורים הקודמים והפקת לקחים שאפשרו לה להגדיל את הסיכוי שהטילים יחדרו את מערכי ההגנה.
"איראן למדה אילו תמרונים הם היעילים ביותר להתגבר על מערכות ההגנה מפני טילים", אמר הינץ. "כל שימוש מבצעי מספק נתונים כלשהם, והמידע הזה מועיל מאוד לאיראנים".
הוא הוסיף כי איראן טוענת כבר שנים שטיל ח'ייבר שכן מסוגל לבצע תמרונים בשלב האחרון של מעופו כדי לחמוק ממערכות ההגנה האווירית.
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
