ועדת חוקה צפויה באופן חריג לדון בתיקון לחוק תובענות ייצוגיות לקראת קריאה שנייה ושלישית בזמן פגרת הכנסת, וזאת ככל הנראה בחודש ספטמבר. זאת לאור הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה במסגרת "ועדת ההסכמות" המאשרת דיונים בפגרה. מי שקידם את המהלך הוא חבר הכנסת לשעבר אביר קארה הפועל בשנים האחרונות לטובת העסקים הקטנים והבינוניים הסובלים מריבוי תביעות ייצוגיות.
● 20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום אחרון
● דעה | התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה
● 100 אלף שקל בבורקסים ועשרות תביעות: הפעילות הממוקדת של עו"ד שוהם אבן
● שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד
התיקון לחוק עבר בקריאה ראשונה בתחילת 2024 אך לא התקדם מאז.
יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן מסר: "אני רואה חשיבות רבה בקידום חוק תובענות ייצוגיות והיה לי חלק מרכזי בדחיפה של וועדת ההסכמות. אעשה כל שביכולתי כדי שהדיונים, שככל הנראה ייערכו בחודש ספטמבר, יבשילו לחקיקת החוק עוד בכנסת הזו".
קארה מסר בתגובה: "אלפי בעלי עסקים, יזמים ואזרחים מצטיינים, נפלו קורבן במדינת סדום לתביעות סרק של קרטל תובעים סדרתיים ועורכי דין תאבי בצע. זה מפעל הרס וחורבן המתרחש כשוד לאור היום בבית המשפט ומרסק משפחות. תוך כדי המאבק שהובלתי בשנים האחרונות, הבנתי שאין מנוס משינויי חקיקה שיסגרו את מפעל הביזה הזה. אני ועוד עשרות אלפי בעלי עסקים מורידים את הכובע בפני שר המשפטים, יו״ר ועדת חוקה, יו״ר הקואליציה, יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד, חברת הכנסת הנפלאה מירב בן ארי ולדרגים המקצועיים במשרד המשפטים. המלחמה הזאת שחברו אליה גורמים באופוזיציה ובקואליציה כאחד, תתקן עוול נוראי שפגע בציבור היצרני והתורם ביותר במדינה".
ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים
התיקון צפוי לחולל מהפכה בתחום בניסיון לפתור את הניצול לרעה של החוק והוא מעורר אמוציות בשוק בקרב בעלי העסקים החשופים לתביעות ועורכי דין. העבודה על התיקון נמשכה ארבע שנים במשרד המשפטים.
אחד התיקונים המרכזיים בהצעה הוא ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים. אלה מוגדרים כרגע כעסק עם עד חמישה עובדים, או עם מחזור שנתי של 2 מיליון שקל. כיום מוגשות תובענות ייצוגיות נגד עסקים זעירים בסכומים גבוהים, אשר נאלצים להתגונן מפניהן בעלויות משמעותיות הכוללות ייצוג משפטי.
שינוי משמעותי נוסף יהיה בקביעת חובת פנייה מוקדמת בעילות מסוימות קלות. למשל, הפרה של חוק הספאם והפרת החובה להפחית משקל אריזות מהמחיר.
בשנים האחרונות התרבו התביעות הייצוגיות בתחום הספאם, עד כדי מהלכים מכוונים לצוד דברי פרסומת מטרידים. עסקים קטנים מצאו את עצמם מתמודדים עם תביעות של מיליונים. לפי התיקון, ניתן יהיה להגיש תביעה רק במקרה שהעסק לא תיקן את ההפרה. גם אז, התביעה תוכל להיות על תיקון ההפרה ולא קבלת פיצוי לציבור.
אם העסק תיקן את ההפרה, הפונה יוכל לקבל תגמול של 2,000 שקלים ולא ניתן יהיה להגיש תביעה נגד העסק.
לפי התיקון לחוק, יוגבל שכר-הטרחה של עורכי הדין בתובענות ייצוגיות, ויאפשר הטלת הוצאות משפט גם על עורכי הדין אם בית המשפט מצא שהדבר מוצדק. הצעת החוק מבקשת גם למנוע מצב של "תובעים סדרתיים", בכך שהחוק יגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי לחמש בשנה.
התיקון גם קובע חובה לפנות לרשויות במקרה של גבייה שלא כדין. אך אם למשל הרשות מזהמת, לא משלמת פנסיה או מפלה - אין חובת פנייה מוקדמת.
"להחזיר את התובענה הייצוגית לייעודה המקורי"
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר תומך בתיקון וקורא לקואליציה ולאופוזיציה להשלים את העבודה. "תובענות ייצוגיות הן כלי משפטי חיוני, ואיש אינו מבקש לפגוע בו. אבל כשהוא משמש להגשת תביעות במקרים איזוטריים, שמקומם אינו בבית המשפט, צריך לעצור ולשאול האם הוא עדיין משרת את הציבור, או בעיקר מייצר רווח לעורכי דין.
לדבריו, "גם משרד המשפטים הגיע למסקנה שיש צורך לעדכן את החוק ולצמצם את השימוש לרעה בו. המטרה היא להחזיר את התובענה הייצוגית לייעודה המקורי - הגנה על הציבור במקרים של עוולות אמיתיות".
לצד זאת עו"ד דורון רדעי, יו"ר ועדת תובענות ייצוגיות במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין אומר כי " כתוצאה מקמפיין ציבורי ממוקד שמוביל חבר הכנסת לשעבר אביר קארה, נוצר הרושם כאילו תיקון 16 לחוק תובענות ייצוגיות נועד בעיקר להגן על עסקים קטנים. בפועל, מדובר בתמונה חלקית בלבד".
לדברי רדעי, רבים מהתיקונים המוצעים לא נוגעים כלל לעסקים קטנים, אלא דווקא מרחיבים את ההגנות הניתנות לגופים גדולים ולרשויות ציבוריות. "הצעת החוק מרחיבה באופן משמעותי את ההגנות העומדות לרשויות המדינה מפני תובענות ייצוגיות; מוסיפה קופות חולים ותאגידי מים לרשימת הגופים הנהנים מהגנות אלה; מעניקה הגנות נוספות לחברות ביטוח ולחברות מנהלות במקרים של חוזים ארוכי טווח".
לעמדתו הדרך הראויה להגן על עסקים קטנים היא באמצעות חקיקה ייעודית וממוקדת שתחריג עסקים קטנים. "גישה כזו תאפשר להעניק הגנה ממוקדת לעסקים קטנים, מבלי לשנות מן היסוד את האיזונים שעליהם מבוסס חוק תובענות ייצוגיות ומבלי להרחיב, אגב כך, הגנות לגופים גדולים ורשויות ציבוריות".
