לא משנה מה חושבים על פרק הפודקאסט שבו אירח אבי שושן את ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם המספרים שלו קשה להתווכח: מעל 70 אלף צפיות ביוטיוב תוך 4 ימים ו-4 מיליון חשיפות באינסטגרם, פייסבוק וטיקטוק - וזה רק בנכסים הדיגיטליים של שושן עצמו. מעבר לכך, הפרק, שאורכו שעה ו-45 דקות, שודר במלואו בערוץ 14, וקטעים ממנו שודרו גם בתוכניות "פגוש את העיתונות" ו"אופירה אוחנה סרי" בערוץ 12, וגם בערוצים 11 ו-13.
● מנכ"ל תן ביס משיק כרטיס הטבות חדש ועוקץ את המתחרים
● סקר חדש מגלה: הרדיו לא מת, הוא רק עבר לאינטרנט
הפרק עלה במסגרת הפודקאסט "הכול פתוח" של שושן, שבו נותנת החסות הראשית היא חברת הנדל"ן דוניץ אלעד, שחתומה עמו על חוזה לשנה וחצי. שושן עצמו מקריא את החסות הפותחת, ולא במקרה - מחקרים מראים שאנשים מאזינים יותר לפרסומת בקולו של המגיש. בנוסף, שם החברה מופיע ברקע לאורך כל הפרק, ובסיום ישנה פינת נדל"ן בדקה.
הפרק, כמו הפודקאסט כולו, הוקלט באולפני "מינקובסקי רקורדס", של בעלי קבוצת היח"צ והפרסום הדיגיטלי עידו מינקובסקי. שלטים עם השם MINKOVSKY באנגלית נראו לאורך כל הפודקאסט כמעט. השיח הרחב סביב הדברים שנאמרו בפרק הביא תועלת משמעותית לכל הצדדים, אך כמה שווה כל זה מבחינה כלכלית?
"הכי הרבה שהרווחתי"
שושן התחיל לשדר את הפודקאסט לאחר שפוטר מתפקידו כדובר בית החולים איכילוב. תחילה עשה זאת תחת הפלטפורמה של עיתון "מעריב", אך לדבריו "זה לא התרומם, והבנתי שכדי להצליח אני צריך לשלוט בכל הפרטים, ולמדתי את העבודה הטכנית. החלטתי גם שכל הזכויות על המוצר יהיו שלי.
"ידעתי שאני לא רוצה להיות נישה, אלא תוכנית האירוח של ישראל, אנשים אומרים לי 'אתה כמו דן שילון החדש'. רציתי להיות שיחת הסלון של המדינה ולא להיות מזוהה עם משהו ספציפי, ושמתי לעצמי כמטרה להרוויח מזה.
"באותו זמן קיבלתי הצעת עבודה במקום מאוד גדול, עם שכר ותנאים, אבל הם אמרו לי בלי הפודקאסט. ולי היה שיעור אחרי איכילוב: אני לא רוצה שהפרנסה שלי תהיה תלויה במקום אחר. הגעתי לכמה החלטות: לפזר הכנסות, ושאני אדון לגורלי.
"חבר אמר לי: ישראל מפגרת שנתיים עד ארבע שנים אחרי ארה"ב, אז תנשוך שפתיים עכשיו, ואחר-כך תעשה מזה הרבה כסף. אם ב'מעריב' שילמו לי 10,000 שקל בחודש, נותנת החסות הראשונה שהשגתי אחרי שעזבתי כבר נתנה לי פי שניים. אחרי ארבעה חודשים לא אהבתי את ההתנהלות איתה, ומצאתי חברת חסות אחרת ששילמה יותר".
את החסויות הוא משיג בעצמו, לא מודל טריוויאלי. על הפרק עם נתניהו הוא מספר כי "בעלים של משרד פרסום חישב עבורי שהחשיפה שלו שווה לדוניץ אלעד 15 מיליון שקל".
לדבריו, "אני נזהר עם הפרסום, כי אני רוצה להיות ממותג גבוה לטווח הארוך. אם לא מדובר במותג-על, אני לא מכניס אותו. בימים אלה אני מנהל משא-ומתן עם שלוש רשתות גדולות, ואני לא רוצה למכור את עצמי בזול, כי אני אירוע תקשורתי.
"ככל שיש יותר פרקים, ההכנסות מהסושיאל יותר משמעותיות, וזה מגיע לכמה אלפי שקלים בחודש. היום אני מרוויח הכי הרבה שהרווחתי אי-פעם, וזה רק מהפודקאסט. ואגב, מול המפרסמים חשוב לי שיראו שאני אדם שמדבר עם כולם. אני לא מעליב ולא משפיל, ואין חקירה צולבת, אבל גם אין פוליטיקלי קורקט. אני מתריס כלפי השיח הזה.
"אומרים לי שאני ג'ו רוגן הישראלי, ואם ארוויח 1% ממנו, אני מסודר כלכלית. אני אגיע לזה. הפרק עם נתניהו הוא פרק היסטורי עם דמות היסטורית, הזכויות שלי, וגם עוד 50 שנה ישמיעו אותו".
"אני מכפיל הכוח"
הקשר עם מינקובסקי נוצר בזמן ששושן ריאיין אותו לפודקאסט. "אחרי זה הוא הציע שאבוא להקליט אצלו, ואמר 'האולפן עליי, הקלטה ושירותי גרפיקה'. זו החסות הכי משתלמת שלו אי-פעם". גם לשושן זה משתלם: "הפודקאסט לא עולה לי כלום, וזה חיסכון של 20 אלף שקל בחודש, חסות בהיקף של שכר סמנכ"ל באיכילוב".
על כך אומר מינקובסקי, "שושן לא משלם, כי משתלם לעבוד איתו. הבאתי אותו אליי לפני קצת יותר משנה, כי הוא הקמפיין הכי טוב לבית פודקאסטים. הוא יושב על סושיאל ענק".
האולפנים של מינקובסקי הוקמו ב-2024 בהשקעה של 2 מיליון שקל. לפני כשנה הוא העביר אותם למיקום אחר בתל אביב, והשקיע לדבריו עוד כמה מאות אלפים בציוד כמו מצלמות ומעבדים.
ההכנסות שלו מבוססות על אנשים או תאגידים גדולים שבאים להקליט. השירות כולל "ברזלים", תוכן והפצה, והתשלום נע בין 800 ל-1,700 שקל. במקרה של פודקאסט חד-פעמי - 2,500 שקל. "זה תקורות פלוס 30%", הוא אומר.
"עם אבי יש לי הסכם שותפות - הוא המוצר, ואני בא להיות מכפיל כוח שלו, לא לרכב עליו. הוא בא עם חסות וחצי ביד, ואני החסות השלישית תמורת ה'נישואים' האלה. אני אחראי על הברזלים, והוא על התוכן וההפצה. אני מכניס ממנו כסף, אבל לא ישירות מהפודקאסט אלא מאלה שבאים בעקבותיו. עד עכשיו זו הייתה עבורי רק הוצאה, ועכשיו מגיעה ההכנסה - אחרי הפודקאסט עם ביבי סגרתי את השנתיים הבאות".
