הצבת פאנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים ("אגרו-וולטאי") קיבלו פטור מהיטל השבחה לשנה הקרובה, כך אישרה הכנסת כעת, זאת לאחר שהחוק נפל עם פיזור הכנסת. כעת, ועדת ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה הביאה לאישור במליאה (ברוב של 6 בעד ואפס מתנגדים) את החוק, מה שיסיר חסם משמעותי להקמת מתקנים כאלה. במשרד האנרגיה שואפים עד 2035 לייצר 5 ג'יגהוואט רק ממתקנים מאגרו-וולטאיים, שמסוגלים לייצר כמות חשמל גבוהה יחסית בלי לוותר על שימוש נוסף בקרקע.
● רשות החשמל תדון בהפחתת התשלום לבעלי גגות סולאריים
● הכנסת תצביע היום על חוק שיאפשר המשך השקעה בקרנות גידור בנאמנות
השימוש הכפול בקרקעות בחקלאיות נחשב פוטנציאל אדיר להגדלת הייצור הסולארי בישראל. זאת בשל המחסור בקרקעות בישראל, בייחוד סמוך לאזור המרכז בו מרוכז עיקר הביקוש לחשמל. הצבת הייצור הסולארי מעל קרקע חקלאית מאפשר לשמור על הייצור החקלאי (ולעיתים אף לתמוך בו בעזרת הצבת תשתיות והגדלת הרווח מהקרקע), ובקרקעות חקלאיות שקרובות לאזור המרכז - מדובר על נכס משמעותי מאוד למשק החשמל ולמעבר לאנרגיות מתחדשות.
המרוויחים הגדולים הם בעלי הקרקעות החקלאיות, שיוכלו כעת לבצע שימוש נוסף בקרקע עם רווח משמעותי. אלו בעיקר קיבוצים ומושבים שעתה יזכו לייצר לא רק פירות וירקות - אלא גם חשמל. אלו שנמצאים במרכז הארץ צפויים ליהנות במיוחד, בשל הדחיפה של משק החשמל לייצר קרוב ככל הניתן למוקדי הצריכה. מרוויחים נוספים הם היזמים הסולאריים, כמו חברת דוראל שהתמחתה בפרויקטים משולבי החקלאות. הם יוכלו להתקשר עם קרקעות חקלאיות שייקחו את שירותיהם בהקמה ותחוזקה של מתקנים כאלה.
יוביל להגדלת התפוקה הסולארית
בתחילת 2026 פורסמה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) חדשה, הכוללת הקלות דרמטיות על הקמת פרויקטים סולאריים מעל קרקע חקלאית, ואושרה סופית בממשלה ב-15 בפברואר. בין היתר, תתאפשר הקמה של פרויקטים קטנים (עד 80 דונם) באמצעות היתר בנייה בלבד (ללא צורך בהליך תכנוני), תיפתח לראשונה האפשרות להקים פרויקטים כאלה במחוזות תל אביב והמרכז, ונקבעו כללים ברורים לתפוקה החקלאית הנדרשת מהפרויקט כדי לשמור על דו שימוש בקרקע. האגרו-וולטאי נחשב אחד מפרויקטי הדגל של משרד האנרגיה ומנהל התכנון, במטרה להגדיל את התפוקה הסולארית תוך הימנעות מוויתור על קרקע שנמצאת במחסור.
המסלול הישיר להיתר בנייה בפרויקטים הקטנים ללא צורך בתכנון מחדש של הקרקע יקצר מצד אחד את הקמת השדות הסולאריים מ-5-3 שנים לעד שנה וחצי בלבד. אך מצד שני, כך פרסמנו בגלובס, עלה חשש שהוא ימנע פטור מתשלום היטלי השבחה לרשויות המקומית, בגובה של 50% מהגידול בשווי הקרקע.
צוות בין-משרדי צפוי לפרסם בקרוב הצעות לשינויים דרמטיים בהיטל ההשבחה. אך עד שאלו ייושמו, עלתה הצעה בוועדת הפנים של הכנסת לתת פטור לשנה מהיטל השבחה לפרויקטים הללו. הצעה זו התקבלה בחיוב לכל רוחב הקשת הפוליטית, וההצעה שהוכנה במהירות עברה בוועדה בחודש מאי האחרון. היא הייתה אמורה לעבור אישור סופי במליאת הכנסת, אך לפני שזה קרה - הכנסת התפזרה, והשאירה מאחור מגוון רחב של חוקים חשובים, כמו חוק רשויות מטרופוליניות בתחבורה ציבורית. גם החוק הזה נפל בין הכיסאות, אך בלחץ ארגונים רלוונטיים הוא הגיע ל"ועדת ההסכמות" בין הקואליציה לאופוזיציה. כעת, החוק עבר במליאת הכנסת, והפרויקטים האגרו-וולטאיים הראשונים יוכלו לצאת לדרך.
רון אייפר, ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, בירך על החלטת הכנסת ואמר ש"היום התקדמנו עוד צעד במימוש החזון שלנו להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום האגרו-וולטאי. ישראל מובילה הן בחקלאות והן בייצור אנרגיה מתחדשת מהשמש, ולהערכתנו חלק משמעותי מהאנרגיה המתחדשת שתוקם בישראל בעשור הקרוב ישולב בפעילות חקלאית. כך נוכל לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת, ובמקביל לחזק את ביטחון המזון ואת ביטחון האנרגיה של מדינת ישראל".
איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, הגיב ואמר ש"התחום האגרו-וולטאי נמצא בחיתוליו, הוא מצריך סובסידיה ממשלתית כדי שתפותח כאן חדשנות עולמית של שילוב אנרגיה סולארית וחקלאות, אבל בישראל אין תמיכות, להפך, כל הסיכונים על היזמים והחקלאים, וזה שאישרו פטור לשנה מהיטל השבחה מלמד כמה גדול הכשל. אין כיום תכנית לאומית לקידום התחום והפטור הוא עוד טלאי זמני".
מפורום האקלים הישראלי מייסודו של נשיא המדינה הוסיפו ש"אישור הפטור מהיטל השבחה על פרויקטים אגרו-וולטאים עשוי להביא להפשרת פרויקטים שהתעכבו, אך אינו מספיק. הגבלת הפטור לשנה בלבד תקשה על כניסת יזמים חדשים לתחום. יש להאריך את הפטור למספר שנים ולנקוט צעדים נוספים כדי לעמוד ביעד הממשלתי לייצר 30% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת ב-2030".
עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל אמר שמדובר ב"צעד משמעותי עבור מדינת ישראל ועבור החקלאות הישראלית. תיקון החוק מבטא תפיסה נכונה שלפיה החקלאות אינה עומדת בסתירה לייצור אנרגיה מתחדשת אלא פועלת להגשים את היעד הלאומי של חיזוק ביטחון המזון של ישראל ועמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת. האגרו-וולטאי מאפשר להמשיך לייצר מזון, לשמור על הקרקע החקלאית ולעבד אותה ובמקביל לתרום לעצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל ולחיזוק החוסן הכלכלי של החקלאים וההתיישבות הכפרית".
