גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

הירידה במרווחים היא בשורה רעה למשקיעים באג"ח של חברות הנדל"ן

משקיעים רבים מצפים שאג"ח קונצרניות יניבו להם תשואה עודפת משמעותית על אג"ח ממשלות בתנאים דומים ● לכך מוביל הסיכון הטמון בהן, שמצדיק תוספת תשואה - אבל האם התוספת שניתנת היום מוצדקת? ● ואיך תשפיע עליית התשואות לפדיון באג"ח ממשלות בעולם?

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

הכותב הוא ממייסדי ובעלי מיטב בית השקעות

שוק איגרות החוב שהונפקו על ידי חברות עסקיות, המוכרות כ"קונצרניות", שכמעט לא היה קיים לפני כ־20 שנה, הפך מאז רפורמת בכר (שאושרה ב־2005 במטרה להפחית את הריכוזיות של הבנקים, על ידי הפרדת הנכסים בניהולם, במכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות שהיו בבעלותם) לחלק אינטגרלי וחשוב משוק ההון הישראלי.

מנהל ההשקעות שבטוח: זה הסקטור החבוט שהפך להזדמנות
הנתון שהגיע לשיא של 16 שנה, ולמה זו לא בשורה חיובית

בשוק המקומי נסחרות כיום כמעט אלף סדרות אג"ח קונצרניות בשווי כולל של כ־650 מיליארד שקל - מתוך כך חלק ניכר מהוות חברות הפועלות בנדל"ן, בין שבבנייה למגורים, בתחום המסחרי של קניונים או בנכסים מניבים. לצדן חלק מרכזי מהווים הגופים הפיננסיים: בנקים וחברות ביטוח.

זאת בשעה ששוויו של כל שוק איגרות החוב הממשלתיות בישראל עומד על כ־860 מיליארד שקל.

וחזרה לשוק הקונצרני, מעבר למסחר פרטני באג"ח החברות השונות, ניתן לקנות גם סל של אג"ח בעלות מאפיין מסוים ודרישות סף מסוימות, כמו סל תל בונד 20, תל בונד 40, תל בונד 60 ועוד הרבה מאוד סלים. גופים שמנהלים קרנות נאמנות הקימו הרבה מאוד קרנות סל או קרנות מחקות על המדדים הללו שנקבעו על ידי הבורסה.

הדירוג הרשמי וזה שמגיע מהשוק

אג"ח קונצרניות מאופיינות ונבדלות זו מזו לא רק בתחום הפעילות שלהן, אלא גם בדירוג שהן מקבלות מאחת משתי חברות הדירוג הפועלות בישראל: "מעלות S&P" ו"מידרוג מודי'ס". יש גם כאלה שאינן מדורגות. הדירוג כמובן אינו קבוע ועשוי להשתנות למעלה או למטה, בהתאם לבחינת מצב החברה. המבחן המרכזי של המדרגות אינו הרווח של החברות אלא נוגע לתזרים המזומנים שהן מייצרות, שנועד להבטיח את תשלום הריביות והקרן לבעלי החוב שלהן.

המנפיקות נבדלות זו מזו גם במח"מ (משך חיים ממוצע) של האג"ח - קצר, בינוני, ארוך, וגם בהיבט שחלקן מעניקות ביטחונות לאג"ח, ואחרות לא.

אז מדוע משקיעים רבים קונים את איגרות החוב הקונצרניות? הסיבה פשוטה: הן מגלמות למשקיע פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר ממה שיוכל לקבל ברכישת אג"ח של ממשלת ישראל, עם אותו מח"מ ואותו בסיס הצמדה - שקלי לא צמוד/צמוד. אג"ח פירמות הן בהגדרה מסוכנות יותר מממשלתיות, ולכן המשקיע בהן שלוקח סיכון גדול יותר, רשאי לצפות גם לתשואה גבוהה יותר.

להפרש התשואות הזה קוראים מרווח (Spread). אבל הוא לא הופך את רכישת איגרות החוב הקונצרניות על פני הממשלתיות לכדאית תמיד. שהרי התשואה העתידית היא לא חזות הכול, וצריך למדוד את התוספת הצפויה אל מול תוספת הסיכון הצפויה. המרווח הזה משתנה מחברה עסקית אחת לאחרת, על פי הדירוג שלה. הדירוג הזה מחברת הדירוג הוא חשוב בהקשר, אבל מעבר לכך שהוא יכול להשתנות, ישנו "דירוג נוסף" לא פורמלי שהשוק מעניק לאג"ח מדי יום: הוא מתבטא במרווח של האיגרת הקונצרנית מול הממשלתית המקבילה.

ברמת הדירוג הפורמלי המרווחים קטנים ככל שהדירוג גבוה יותר.

כך, בדירוג AA+ המרווח הממוצע כיום הוא 0.5%; בדירוג AA הממוצע הנוכחי הוא 0.6%; בדירוג A המרווח הממוצע הוא 1.0%; בדירוג BBB הממוצע כיום עומד על 1.9%.

כל אלה הן אג"ח בדירוג השקעה. באיגרות שאינן מדורגות המרווח הממוצע הוא כיום 3.1%. בחתך ענפי - איגרות החוב של הבנקים, עסקי הפיננסים האחרים והתקשורת נסחרות במרווח ממוצע של 0.5%; בסקטור האנרגיה במרווח של 0.7%; ובענף הבנייה ממוצע של 1%.

מצב המרווחים בארה"ב והמגמה ההיסטורית

בשוק הקונצרני בארה"ב השורה התחתונה דומה. מרווחי התשואות באג"ח של פירמות גם הם במגמת הצטמצמות לאורך זמן, ומזכירים מאוד את המרווחים בישראל: בדירוג AA, המרווח עומד על כ־0.6% (זהה לישראל); בדירוג A עומד על כ־0.7% (בישראל: 1.0%).

אולם ככל שיורדים בסולם הדירוג, נראים פערים גדולים יותר: בטריפל בי (BBB), המרווח בארה"ב עומד על 1% (בישראל: 1.9%) וב־(HY) High Yield - אג"ח זבל, עומד על 2.9% (בישראל: 3.1%).

עם זאת, ראוי לציין כי למרות שסימוני הדירוגים באותיות הם דומים, הרי שלא דומה AA בארה"ב ל־AA בישראל, שכן לא מדובר באותו סולם דירוג. בארה"ב הדירוג הוא בינלאומי בעוד שהדירוגים בישראל הם במסגרת סולם מקומי, כך ש־AA בישראל משקף 4־5 דרגות פחות בדירוג הבינלאומי.

האם המרווחים האלה, כלומר תוספות התשואה שמקבלים המשקיעים על איגרות החוב הקונצרניות בישראל, הם מספקים? התשובה מצדיקה לטעמי הסתכלות היסטורית, על המרווחים לאורך כל השנים האחרונות.

מהגרף המצורף קל להבחין שהמרווחים כיום הם בשפל של כל הזמנים.

הריבית בירידה, אבל הסיכונים לא פוחתים

האם זה מוצדק? לכאורה כן.

שכן הפחתת הריבית בישראל, זו שכבר נעשתה וזו שהשוק מצפה לה, טובה לסקטור העסקי ומקטינה את הסיכון שכרוך ברכישת איגרות חוב של פירמות.

אבל, הסיכונים שרירים וקיימים - מבית וחיצוניים. סיכונים של מלחמה פנימית "בבית", מערכה צבאית בכמה חזיתות שאינה נגמרת, שיש לה השלכות כלכליות למשל על ענף הבנייה למגורים. פיצוי בדמות תוספת תשואה של 1% ואפילו 2% מול אג"ח ממשלתית ממש לא הולם את מצב חברות הבנייה למגורים.

ולא חסרים גם איומים מבחוץ, כמו נפילה אפשרית של שוקי המניות שתגרור איתה גם את איגרות החוב הקונצרניות בעולם ובישראל. בדרך כלל, נפילה כזו גוררת יציאת כספים מקרנות נאמנות שמתמחות במניות ובאג"ח קונצרניות, שנחשבות אף הן נכס סיכון.

לצד זאת, גם סיכון של משבר נזילות שיפגע בשווי האג"ח. איום נוסף הוא שמשבר בשוק החוב הפרטי (לא הציבורי שמתנהל בבורסה) עלול לגלוש לאיגרות החוב הסחירות.

כשבממשלתיות עולה התשואה לפדיון

סיכון מרכזי וממשי בימים אלה הוא זה של עלייה בתשואות לפדיון בשוק איגרות החוב הממשלתיות, עקב חששות מהסלמה במלחמת ארה"ב־איראן. זו כבר משתקפת במחירי הנפט, בהשלכות על רמת האינפלציה הנוכחית והצפויה, ועל רקע סיבות נוספות מחירי אג"ח ממשלתיות ברחבי העולם רושמים ירידות.

התוצאה היא שהתשואות לפדיון בהן זוחלות כלפי מעלה. בארה"ב האיגרת ל־30 שנים נסחרות בתשואה שנתית לפדיון של 5.1%, ול־10 שנים בתשואה של 4.6%. אג"ח ממשלת גרמניה ל־10 שנים נסחרת בתשואה לפדיון של 3.2%, של ממשלת בבריטניה ב־5% ואיגרת ממשלתית ל־10 שנים ביפן בתשואה של 2.8%. אצל כולן - אלו תשואות גבוהות בהרבה מכפי שהיו לפני כמה חודשים.

זה צפוי להקרין לרעה על שוק המניות ולא יפסח גם על שוק איגרות החוב הקונצרניות. לא רק שאלו צפויות לרדת בהנחה שהמרווח יישאר כפי שהוא, אלא שהמרווח עצמו צפוי לגדול. כלומר, המכה שיספגו איגרות החוב של הפירמות העסקיות צפויה להיות גדולה יותר משיספגו איגרות החוב הממשלתיות.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק. בבית ההשקעות מנוהלות בין היתר קרנות נאמנות אג"חיות.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון - ''הארץ''

2.7 מיליון שקל בשנה וחצי: הוצאות מעונות ראש הממשלה נחשפות

הנתונים נמסרו ממשרד רה"מ לבקשת התנועה לחופש המידע ● בין ההוצאות: כ-95 אלף שקל עבור גינון בקיסריה; שני מקרים של החלפת אמבטיה במעון הפרטי ברחוב עזה בירושלים, שעלו יחד כ-27 אלף שקל; והזמנות בוולט בחודש אוגוסט 2025 בסך 2,700 שקל ● מנכ"ל התנועה לחופש המידע: "מדיניות פזרנית תוך שימוש בכספי ציבור"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט, דאו ג'ונס עלה ב-1%, מניות השבבים שוב נפלו

אפל חצתה במהלך המסחר לזמן קצר את רף 5 טריליון הדולר בשווי שוק, השניה אי-פעם ● עונת הדוחות: קוקה-קולה מעלה את התחזית, בואינג הציגה שיפור מעודד בתזרים המזומנים ● ישראליות: אינוויז צנחה, סולאראדג' וטאואר ירדו ● מחירי הנפט ממשיכים לרדת

דוד אנוליק / צילום: יח''צ אוהד רומנו

מינוי חדש לאסף רפפורט: דוד אנוליק ימונה למנכ"ל קבוצת ישראל בידור

לגלובס נודע כי אנוליק מנכ"ל חברת הייעוץ האסטרגי של גיתם ימונה למנכ"ל ישראל בידור - אחת מקבוצות המדיה המובילות בישראל שבה השקיעה לאחרונה קרן מריוט אותה מובילים מייסדי וויז ובראשם אסף רפופורט

בית קפה / אילוסטרציה: שלומי יוסף

בעקבות ט' באב: בתי הקפה והמסעדות של ירושלים רשמו צניחה בהכנסות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידות דו-ספרתיות ברוב הענפים, בעיקר בשל מנהגי תשעת הימים

נמל רוטרדם, הולנד. בקרוב יהיו פחות סחורות מישראל / צילום: Reuters, Piroschka Van De Wouw

הולנד העבירה חוק נגד סחר עם ישראל, והחריגה חברת ענק

חוק חדש שעבר בהולנד לחרם על מוצרי התנחלויות, כולל רמת הגולן, עשוי לפגוע ביחסי המסחר של המדינה האירופית עם ישראל, ואף לשמש כמדריך למדינות נוספות ששוקלות חרם דומה ● מה כולל החוק, כמה יקבל מי שיעבור עליו, ולמה בוקינג הוחרגה?

דיון בבג''ץ בעתירות נגד החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ הוציא צו ביניים נגד החוק המקפיא את מעצרי העריקים החרדים

בג"ץ דן היום בשידור חי בחמש העתירות המבקשות לבטל את החוק המקפיא את האכיפה הפלילית נגד עריקים חרדים ● הממשלה לא שלחה נציג לדיון להגן על החקיקה ● לאחר הדיון בג"ץ הוציא צו ביניים המקפיא את כניסתו לתוקף של החוק עד להחלטה בעתירות ● ההערכה היא שהעתירות יתקבלו, והחוק יבוטל

אילוסטרציה: Shutterstock

"המנצח": מקצוע חדש נולד, והוא משתלם במיוחד

דוח חדש של ענקית כוח־האדם השוויצרית Adecco מעריך כי השינוי בשוק העבודה לא יגיע מביטול משרות, אלא מעיצובן מחדש בעידן הבינה המלאכותית ● כך, תפקיד חדש שמתפתח הוא Workforce Orchestrator - מנהל שיצטרך לבחור איפה נדרש שיקול־דעת אנושי ואיפה עדיף להסמיך סוכן AI

הנפקת חברת SK HYNIX / צילום: Reuters, Angelina Katsanis

עוד סימן אזהרה לבועה: משלמים יותר על אותה מניה בשווקים שונים

הפער הגדול בין מניית SK Hynix הנסחרת בארה"ב לבין זו הנסחרת בדרום קוריאה לא אמור להתקיים

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

חגיגת רווחים סעודית-קטארית: מאחורי מימוש הענק בהפניקס

קרן אפיניטי שמוביל ג'ארד קושנר, מכרה רבע ממניותיה בחברת הביטוח תמורת כמיליארד שקל לידי מוסדים אמריקאים ● בצל הזינוק במניית הפניקס, הקרן שגייסה כספים מסעודיה וקטאר מורווחת 3.4 מיליארד שקל "על הנייר" על ההשקעה שביצעה לפני כשנתיים

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: רמי זרנגר

אפקט ה-AI: פייבר מפחיתה משמעותית את התחזית השנתית

תוצאות פייבר ברבעון השני היו בהתאם לטווח התחזית שהחברה מסרה בעבר, אך נמוכות מעט מתחזיות האנליסטים ● במכתב למשקיעים, המייסד והמנכ"ל מיכה קאופמן ציין כי לקוחות פייבר מאיצים את אימוץ ה-AI, ובשבועות האחרונים החברה החלה לזהות "האטה ניכרת בביקוש הכולל ובטראפיק" ● הפתרון: מעבר לפרויקטים מורכבים ובעלי ערך רב יותר ללקוח

משרדי קשת 12 ברמת החייל / צילום: אורטל דהן

קשת 12 עתרה נגד חוק התקשורת: "חקיקה להחלשת ביקורת על השלטון"

כשברקע ניפוץ דלת הכניסה של חדשות 12 הלילה, קשת 12 עתרה לבג"ץ נגד החוק של שר התקשורת שלמה קרעי ● טוענת כי מדובר בחקיקה פרסונלית ומפלה שמטרתה להחליש כלכלית את כלי התקשורת שמבקרים את השלטון - ולסייע כלכלית לאלה התומכים בו

מיכה קאופמן, שלמה קרמר, אבישי אברהמי / צילום: רמי זרנגר, Eclipse Media and Leonid Yakobov, אלן צצקין, יוסי כהן

פיצוץ עסקת וויקס ופייבר: ההייטק בטלטלה, ומשרדי הענק בגלילות יישארו ריקים

כשברקע גל פיטורים, השקל החזק שמכביד והחשש ממהפכת ה־AI, בהייטק מעדיפים להימנע משינויים יקרים ● ביטול המעבר של פייבר לקמפוס וויקס בגלילות, כפי שנחשף באתר גלובס, הוא משל לענף שלם ● מה הניע את הנסיגה מהעסקה הגדולה, ומה יעלה בגורל השטחים הריקים?

נשיא איחוד האמירויות בן זאיד / צילום: ap, Kamran Jebreili

לא רק נמלים: האמירויות בוחנות הרחבה של תוכנית הגרעין

איחוד האמירויות הקימה את תוכנית הגרעין האזרחית שלה תחת מגבלות מחמירות ● אם סעודיה תקבל הסכם מקל יותר עם ארה"ב, המונופול הוותיק שלה בתחום יישבר, ותחרות חדשה תחל בין שתי המעצמות האזוריות

פאנלים אגרו-וולטאי. ניסוי של דוראל בשת''פ אוניברסיטת בר אילן / צילום: חנני לדל, דוראל אנרגיה מתחדשת

הכנסת אישרה הטבה חדשה לפאנלים סולאריים. אלה המרוויחים

לאחר שהחקיקה נפלה עם פיזור הכנסת, המליאה אישרה מחדש פטור מהיטל השבחה למיזמי אגרו־וולטאי למשך שנה ● המהלך צפוי להסיר חסם מרכזי להקמת מתקנים סולאריים מעל קרקע חקלאית, ובין המרוויחים נמצאים קיבוצים ומושבים לצד חברות אנרגיה חדשה

פירמת KPMG

ביקרנו במחנה ההכשרה שבו KPMG מלמדת רואי חשבון לחשוב בצורה ביקורתית

פירמת ראיית החשבון KPMG העבירה מתמחים משחק "חפש את המטמון" ותרגיל לפיענוח פרשת הונאה, כשהמסלול המקצועי בענף משתנה

נמל פוג'יירה / צילום: Reuters, Amr Alfiky

ויתרו על הורמוז: איחוד האמירויות בונה על נמל מחוץ למצר

לאיחוד האמירויות יש יתרון מהותי על פני מדינות המפרץ האחרות - נמל הנמצא מחוץ למפרץ הורמוז ● כעת האמרתים מתכננים להרחיב את תשתיות הנמל, בלי להזכיר את האיום האיראני

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

עננת הזיהום בשדה דב: רוכשי דירות בפרויקטים כבר מכניסים סעיפי ביטול

המשרד להגנת הסביבה דורש מעיריית ת"א לעצור עבודות בשדה דב, מחשש לסיכון בריאותי כתוצאה מהימצאות מזהמים ● במקביל לחילופי האשמות בין הגופים, מומחים מזהירים מכאוס רגולטורי, בזמן שרוכשים חדשים דורשים להכניס סעיפים לשחרור מהיר מהחוזה עקב זיהום

יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן ויובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה / צילום: כדיה לוי, אסף רביבו

העסקה נחתמה: קרן ג’נריישן תרכוש את שיכון ובינוי אנרגיה

לאחר שגברה על הצעתה של קיסטון, קרן ג'נריישן תרכוש את פעילות האנרגיה של שיכון ובינוי בעסקה של עד 4.5 מיליארד שקל, שתחזק משמעותית את מעמדה בשוק החשמל

אזור התחנה המיועדת של המטרו ברח' אחוזה ברעננה / צילום: אריק מירובסקי

רחוב אחוזה ברעננה יצמח פי 4, וזה רק הפרומו לעידן המטרו בגוש דן

בימים אלה מקודמת במהירות תוכנית ברחוב אחוזה ברעננה שתקפיץ את הצפיפות במאות אחוזים ● זו רק סנונית למה שצפוי בגוש דן: סביב המטרו מקודמות כ-100 תוכניות שיוסיפו 300 אלף דירות

המהדורה המרכזית של חדשות 12 / צילום: חדשות 12

בפעם השנייה בתוך חודש: דלתות בניין חדשות 12 נופצו - והונח מכתב איומים

המכתב הונח בכניסה: "בסוף מישהו ימות" • למרות התיעוד מהאירוע הקודם: לא נעצר עד כה חשוד • חדשות 12: "ממשלת ישראל ושר התקשורת צריכים לחדול מהשתלחויות מסיתות נגד התקשורת החופשית, שמובילות גם למעשים" • איזנקוט, גולן וליברמן פרסמו הודעות גינוי: ‏זו מתקפה על הדמוקרטיה